מחבר: מנהל אתר

הפסוק האחרון של החלק של היום בפרשה (רביעי) הוא: לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. כך מסתיימת הברכה של יעקב לשבט דן. פסוק משמעותי בן שלוש מילים. הרמח"ל בספר התפילות שכתב (תקט"ו תפילות), מסיים כל תפילה בפסוק הזה. מן הפסוק הזה נגזרת השאלה שנשאל האדם לאחר מותו: "ציפית לישועה"? (שבת ל"א ע"א) בבוא היום נידרש לענות על השאלה הזו. זה לא מבחן אמריקאי שצריך לסמן בו את התשובה הנכונה. כל אחד יעמוד מול רבונו של עולם ויצטרך לענות: האם ציפית לישועה? הר"ן על […]

בחלק היומי של הפרשה אנו מתוודעים לעניין מיוחד – יעקב קורא לבניו לספר להם על אחרית הימים: בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק א – ב (א) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים: (ב) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם: יש תמיהה על כך שיעקב אומר פעמיים "שמעו" ואכן אונקלוס משנה בתרגומו בשתי הפעמים: תרגום אונקלוס בראשית (פרשת ויחי) פרק מט פסוק ב (ב) אתכנשו ושמעו בני יעקב וקבילו אלפן מן ישראל אבוכון: […]

בסופו של החלק היומי של הפרשה אנו קוראים על דברי יעקב ליוסף: בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק כב (כב) וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי: בפירוש הפסוק מביא רש"י שני פירושים: רש"י בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק כב שכם אחד על אחיך – שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך: בחרבי ובקשתי – כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. […]

בחלק היומי של הפרשה מברך יעקב אבינו את מנשה ואפרים: בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק טז (טו) וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: (טז) הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ: התרגום מתרגם את ברכת יעקב כך: תרגום אונקלוס בראשית (פרשת ויחי) פרק מח פסוק טז (טו) ובריך ית יוסף ואמר יי דפלחו אבהתי קדמוהי אברהם ויצחק יי דזן […]

אנחנו פותחים בלימוד פרשת ויחי, נלמד היום את הפסוק הפותח את הפרשה: בראשית (פרשת ויחי) פרק מז פסוק כח (כח) וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה: כבר רש"י מעיר על פי חז"ל נקודה מעניינת: רש"י בראשית (פרשת ויחי) פרק מז פסוק כח (כח) ויחי יעקב – למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. הפרשה מתחילה בלי רווח מהפרשה הקודמת […]

נתמקד בנקודה החוזרת על עצמה כמה פעמים בחלק היומי של הפרשה: פרשת ויגש (טו) אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ: (יח) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֙לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ: (כב) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר: (כה) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה: (כו) כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ: […]

נתמקד היום בלימוד הקל וחומר של ר' חייא ובעיקר בדברי רבה, נפתח בלימוד הסוגיה: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ג עמוד א – ב תני רבי חייא: מנה לי בידך והלה אומר: אין לך בידי כלום. והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים זוז – נותן לו חמשים זוז, וישבע על השאר, שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים, מקל וחומר … מאי שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר – שלא תאמר: הודאת פיו הוא דרמיא רחמנא […]

המדרש בתחילת הפרשה מתייחס לנאומו של יהודה (בראשית רבה פרשה צ"ג, ג'): דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה): "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף (תכשירים מזהב בתוך סלים מכסף). "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. הרמב"ם מסביר את הפסוק "תפוחי זהב במשכיות כסף" (פתיחה למורה נבוכים, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם: "תפוחי זהב […]

אנחנו קוראים בחלק היומי של הפרשה על הירידה של בני ישראל- יעקב ובניו למצרים: בראשית (פרשת ויגש) פרק מו פסוק ג – ה (ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: (ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: (ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ: בכל מציאות של ירידה, "אנכי ארד עמך" […]

חז"ל אמרו על היום השני שבו נבראה המחלוקת: מדרש הגדול בראשית (פרשת בראשית) פרק א פסוק ז מפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני. ר' מאיר אומר קשה היא המחלוקת, אפילו מחלוקת שהיא ליישובו שלעולם. שנאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים, ולפי שכתוב בו הבדלה בין מים למים לפי כך אין כתוב בו כי טוב. אך בחלק של היום השני של פרשתנו דווקא יש הופעה גדולה של שלום! בראשית (פרשת ויגש) פרק מד פסוק לג – מה […]

נדון בשיעור היום בדברי "ר' חייא קמייתא": בבא מציעא דף ג עמוד א תני רבי חייא: מנה לי בידך והלה אומר: אין לך בידי כלום. והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים זוז – נותן לו חמשים זוז, וישבע על השאר, שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים, מקל וחומר ר' חייא לומד ומרחיב את דין מודה במקצת – מהתורה אדם שהודה שחייב לחברו 50 וחברו תובע ממנו 100 התורה מחייבת את המודה להישבע שלא חייב את שאר הכסף. ר' חייא […]

אנחנו פותחים היום את פרשת ויגש עם דבריו הנוקבים של יהודה. חז"ל "מעלים קומה" את המפגש בין יהודה ליוסף וחושפים בפנינו נקודת מבט על המפגש מעבר למסופר בפשט פסוקי התורה: בראשית רבה (וילנא) (פרשת ויגש) פרשה צג סימן ב ב (תהלים מח) כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, כי הנה המלכים, זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו, זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, (שם /תהלים מ"ח/) המה ראו כן תמהו, (בראשית מג) ויתמהו האנשים איש אל רעהו, […]

בחלק היומי של הפרשה ההתרחשות מתמקדת בפגישה המחודשת של יוסף והאחים. מה שפותח את האירועים וגורם לפגישה הם דברי יעקב ששולח את הבנים למצרים: בראשית (פרשת מקץ) פרק מב פסוק א – ב (א) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: (ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: יש לשאול, מה ראה יעקב? מהיכן הוא יודע שיש אוכל במצרים? לא מופיעה שום ידיעה חיצונית שנותנת ליעקב מידע […]

בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על יוסף שעולה למעלה להיות משנה למלך, יוסף מקבל את סמכותו מפרעה: בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מד (מד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: אך יש לשאול, מה משמעות האמירה "אני פרעה", מה רוצה פרעה לומר בזה? ומדוע התורה כותבת לדורות את האמירה הזו? נראה את דברי חז"ל במדרש שחושפים אור רב בנושא: בראשית רבה (וילנא) (פרשת מקץ) פרשה צ סימן […]

השיעור יעסוק אגב חנוכה בסמכותם של בית הדין ובשאלה עד היכן מגיע כוחם ובמה הוא תלוי. ראשית נפתח בדברי הרמב"ם בפתיחה להלכות ממרים ונראה את הגדרת הרמב"ם לבית הדין וסמכויותיו: רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה א – בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן. […]