המאגר התורני

קטגוריה: קל וחומר

יש בסוגיא (בכורות י”ג ע”א) ארבעה קל וחומר שניים לישראל הקונה מעובד כוכבים ושניים לעכו”ם הקונה מישראל: אלא אמר אביי בדיניהם שפסקה להם תורה או קנה מיד עמיתך מיד עמיתך הוא דבמשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף ואימא מיד עובד כוכבים כלל כלל לא אמרי לא ס”ד ק”ו הוא […]
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י וביאור הרב קוק. לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שתי גמרות דנות בקנין אשה, אחת בקל וחומר ואחת בגזירה שוה ובפדיון הבן מצינו בנין אב ואפשר אולי לראות כאן את התהליך שתיארנו בשלש המידות […]
חולין קמ”ב (ע”א): משנה לא יטול אדם אם על בנים אפי’ לטהר את המצורע ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק”ו על מצות חמורות שבתורה. בפשטות יש כאן קל וחומר מצוה קלה ומצוה חמורה. המצוה הקלה היא בהנהגת החסד והרחמים כדברי האר”י […]
במשנה (בכורות ג’ ע”ב): כהנים ולוים פטורין מק”ו אם פטרו את של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו את של עצמן. ובגמ’ מבואר על פי רבא: אם הפקיעה קדושתן של לוים קדושת של ישראל במדבר לא יפקיע את של עצמן? ביטוי זה מזכיר הביטוי בגמ’ שבת צ”ט: לאחרים עושה מחיצה […]
הקשר בין הדין הנלמד למידות קל וחומר וגזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י שתי מימרות במכילתא. האחת בק”ו והשניה בג”ש ובשתיהן מסיימים שכל הדין של “והיה לכם למשמרת” אינו אלא בפסח מצרים ואינו נוהג בפסח דורות. מכילתא בא (פרשה ג’): בעשור לחדש הזה ויקחו. אין לי אלא […]
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. על הפסוק (בראשית מ”ד ח’) הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב אומר המדרש (בראשית רבה צ”ב ז’) תני, רבי ישמעאל, זה אחד מעשרה קלים וחמורין, […]
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י. “בארץ מצרים” חוץ לכרך או אינו אלא תוך הכרך?… והלא הדברים קל וחומר ומה תפילה הקלה לא התפלל (משה) אלא חוץ לעיר דיבור החמור לא כל שכן (שלא נדבר עימו אלא חוץ לכרך). הק”ו הוא מתפילה […]
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י וכן ע”פ ביאור הנהגת קל וחומר טוב ורע.   המשנה בפרשת נגעים (פרק י”ב, מ”ה) אומרת: אמר ר’ מאיר וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדי ומתכותיו, מטבילן והן טהורין, על מה חסה התורה, […]
יבמות ס”ט (ע”ב) – ע’ (ע”א): מקולקלת עד ארבעים איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא אבל לא דיימא מעלמא בתרא דידיה שדינן ליה אמר רבא מנא אמינא לה דקתני ילדה תאכל היכי דמי אילימא […]
חולין ל”ח (ע”ב) ובמשניות פ”ב מ”ז: משנה השוחט לעובד כוכבי’ שחיטתו כשרה ור”א פוסל אמר ר”א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים א”ר יוסי ק”ו הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה […]
חולין קכ”ט (ע”ב): דתניא אמר ר’ אליעזר שמעתי שאבר מן החי מטמא אמר לו ר’ יהושע מן החי ולא מן המת וקל וחומר ומה חי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא, מת שהוא טמא לא כל שכן כתוב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד הא רבה למספד אלא כל […]
חולין קי”ח (ע”א): מיד אתי ומה יד שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כ”ש. שומר לפרי הוי פרי, שכן כך הוא בטבע, שיש שומרים כמו קליפה וכד’ ששומרת על הפרי לעומת זאת יד הוא לצורך האדם ואינו לצורך הפרי בטבעו. מבחינת “קל” ו”חומר”, כיון שבטומאה עסקינן הרי שה”יד” הוא […]
זבחים כ”ב (ע”א – ע”ב): אמר ריש לקיש: מי מקוה כשירים למי כיור. למימרא, דלא מים חיים נינהו, והתניא: במים – ולא ביין, במים – ולא במזוג, במים לרבות שאר מים, וק”ו למי כיור; מאי ק”ו למי כיור? לאו דמים חיים נינהו! לא, (לקדוש) דקדיש. וקדישי מעליותא היא? והא […]
זבחים ק”ג (ע”א) במשנה: עורות קדשי קדשים לכהנים, קל וחומר, ומה אם עולה שלא זכו בבשרה זכו בעורה, קדשי קדשים שזכו בבשרה אינו דין שיזכו בעורה, אין מזבח יוכיח, שאין לו עור בכל מקום. הכהנים זוכים גם בדבר של אכילה – בבשרה – וגם בדבר שאינו לאכילה אלא לשימוש […]
ברכות י”ד (ע”א): בעא מיניה אחי תנא דבי רבי חייא מרבי חייא בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרינן קל וחומר קריאת שמע דאורייתא פוסק הלל דרבנן מבעיא או דלמא פרסומי ניסא עדיף אמר ליה פוסק ואין בכך כלום. נראה לבאר הקל וחומר על פי הרמ”ע מפאנו שבאר מידת קל וחומר, […]
זבחים י’ (ע”א): אלא אמר רב אשי הכי קאמר ומה במקום שאם אמר הריני שוחט לשם פלוני שהוא כשר לזרוק דמו (שלא לשמו) לשם פלוני פסול מקום שאם אמר הריני שוחט שלא לשמן שהוא פסול [שחטו ע”מ] לזרוק דמן שלא לשמן אינו דין שיהא פסול. שינוי בעלים קל הוא […]
ירושלמי עירובין ריש פרק כיצד משתפין (נ’ ע”ב): ר’ יוחנן אמר קולי חומרין בדבר מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר מזכין עירובי תחומין מדבר תורה לכ”ש. בשתי ההלכות, בעירובי חצרות ובעירובי תחומין, אנו רואים את מקום מזונו של האדם, כאילו שבת שם וכאילו זה מקומו, וזה מאפשר […]
זבחים י”א (ע”ב): אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אליעזר בישיבה שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים. ובהמשך י”ב […]
נידה נ’ ע”ב: תנו רבנן גוזל שנפל לגת וחשב עליו להעלותו לכותי טמא לכלב טהור רבי יוחנן בן נורי אומר אף לכלב טמא א”ר יוחנן בן נורי ק”ו אם מטמא טומאה חמורה שלא במחשבה לא יטמא טומאה קלה שלא במחשבה. טומאה חמורה היינו “האוכלה מטמא בגדים בבית הבליעה” (לשון […]
עירובין ה’ (ע”ב): אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא במבוי שמונה אבל במבוי שבעה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ וקל וחומר מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. רשות הרבים […]

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

  • ניקוי חיפוש

נושאים