המאגר התורני

קטגוריה: כלל ופרט

בכורות ו’ (ע”א) – לימוד מכלל ופרט

בכורות ו’ (ע”א): ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה אמר רב פפא כל מקנך תזכר כלל שור ושה וחמור פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט שור ושה וחמור אין מידי אחרינא לא. כבר נשאלה השאלה אם אין בכלל אלא מה שבפרט בלבד, מה צורך יש לנו בכלל. ותרצו, שאם לא הכלל היינו יכולים לראות בפרטים בחינת אב וללמוד בבנין אב, לכן יש את הכלל, ואז אין בכלל אלא מה שבפרט. וצריך עיון, שלכאורה אין צורך במידה זו

לשיעור המלא »

מנחות ע”ח (ע”א) – לימוד מכלל ופרט

מנחות ע”ח (ע”א): דבי רבי ישמעאל תנא מצות כלל חלות ורקיקין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. בתוד”ה כלל ופרט הביאו ביאורו של רבינו שמואל ששאל מדוע צריך את הכלל, ותירץ שאם לא הכלל היינו מרבים כל הדומה לפרט. ובספרי (נשא ל”ד) אמרו אחר שדנו בכלל ופרט : שהיה בדין הואיל ותודה טעונה לחם ואיל נזיר טעון לחם. אם למדתי לתודה שטעונה ארבעת מינים אף נזיר יטען ארבעת מינים תלמוד לומר וסל

לשיעור המלא »

חולין קל”ג (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט

מתנות כהונה ניתנו בדרך של כלל ופרט, וברית מלח. פתיחת הפרשה (במדבר י”ח, ח’): וידבר ה’ אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם. והמשכה הוא פירוט המתנות: זה יהיה לך מקדש הקדשים… וזה לך תרומת מתנם… וגו’ ובסיום (פס’ י”ט): כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה’ נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה’. על זה דרשו בתוספתא חלה (פ”ב) המובאת

לשיעור המלא »

זבחים ד’ (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט ומכלל ופרט וכלל

זבחים ד’ (ע”ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה’ חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא

לשיעור המלא »

זבחים ד’ (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט ומכלל ופרט וכלל

זבחים ד’ (ע”ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה’ חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא

לשיעור המלא »

ספרא (א’) – לימוד מכלל ופרט

שיעור שנאמר לפרשת ויקרא בעקבות הפיגוע בצרפת   בעקבות הפיגוע הנורא בבית הספר היהודי בצרפת, ננסה לעיין בפרשתנו, פרשת ויקרא, וללמוד ממנה הדרכה עבורנו לעת הזו. כאשר אנו חווים פגיעות בנפש בעם ישראל, בפיגועים ומלחמות, מתעוררת אצלנו תחושת כאב משותף והזדהות עמוקה עם כלל ישראל. על ערכו של הכלל, ניתן ללמוד מהפתיחה לפרשתנו. פתיחת הפרשה (ויקרא א’, ב’), היא בקורבן עולה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’ מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ

לשיעור המלא »

ירושלמי תרומות פי”א ה”ב

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט מבואר בלימוד זה ע”פ הנהגת כלל ופרט, פרט וכלל, כלל ופרט וכלל – בירושלמי. הסוגיא בירושלמי תרומות פי”א ה”ב עוסקת בטומאת משקים. דעת רבי אליעזר שכל המשקים מטמאים משום משקה ור’ יהושע אומר שרק שבעת המשקים (י”ד שח”ט ד”ם) ומבארת הגמ’ דעת רבי אליעזר: מה רבי אליעזר כרבי ישמעאל, דר’ ישמעאל דו אמר כלל ופרט הכל בכלל ורובה מדרבי ישמעאל דו אמר אפי’ כלל ופרט וחזר וכלל, הכל בכלל. רבי אליעזר סובר כרבי

לשיעור המלא »

שבת (כ”ו ע”ב) – לימוד מבנין אב ומכלל ופרט

שבת כ”ו (ע”ב): תני דבי ר’ ישמעאל הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים מה להלן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים ופירש”י: ופרט לך הכתוב באחד מהן – בטומאת נגעים כלל תחלה ואח”כ פרט “והבגד כי יהיה בו נגע צרעת” כלל “בבגד צמר כו’”, פרט אף כל בגדים הסתומים ילפי’ במה מצינו דהוא בנין אב דאינו אלא צמר ופשתים. כלל ופרט בגד הוא כלל. כולל הוא תפקידים רבי: כיסוי ערוה, חימום, ביטוי לשמחה כבגדי

לשיעור המלא »

ספרי נשא (ה’) – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י.   דרשו בספרי (נשא פרשה ה’): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר’ טרפון. ר”ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו’]. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר’ ישמעאל אומר מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, (שהיה

לשיעור המלא »

פרשת מצורע בי”ג מידות

נתייחדה פרשת מצורע שרב המידות (ככולן) נדרשות בה. במידת קל וחומר, הקל והחמור, החסד והדין, אינן מתמזגות אין הדין נמתק ברחמים. עומדות הן זו לצידה של זו. חלק נידון במידת הדין וחלק מונהג במידת הרחמים. במשנת נגעים (פי”ב מ”ה) ובמדרש ספרא א”ר מאיר: אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה, על כלי חרסו, ועל פכו, ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחמר על

לשיעור המלא »

סנהדרין קי”ג (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

נאמר במשנה (קי”א ע”ב): והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ואומרת על זה הגמ’ (קי”ג ע”ב): לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט. ופרש”י ד”ה כלל בעשה ופרט בלא תעשה: כגון והיתה תל עולם כלל, דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה

לשיעור המלא »

סנהדרין מ”ה (ע”ב) – לימוד מכלל ופרט

כלל ופרט המרוחקים ע’ בראשונים שכתבו שכלל ופרט המרוחקים הוי כלל ופרט וכלל ולכן מרבין כעין הפרט (ע’ מאירי). יש להבין על פי מה שכתבו בביאור הנהגת כלל ופרט. הרמ”ע מפאנו כתב שהוא כתר ות”ת וי”ל שהמרוחקים הוי כאילו הגיעו למלכות. על כן נחשב לכלל ופרט וכלל שהרי מלכות כלל היא אליבא דהרמ”ע מפאנו. ועוד יש לומר (ויתכן אליבא דשיטת האר”י) לפי דברי הר”ן בסוגיין: אי הוי מקרבי להדדי אין בכלל אלא מה שבפרט הני אין מידי אחרינא לא פירוש

לשיעור המלא »

ספרי ומנחות ע”ח (ע”א) – לימוד כלל ופרט

בספרי (ובמנחות ע”ח ע”א): דבי רבי ישמעאל תנא “מצות” – כלל “חלות” ו”רקיקין” – פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. רמח”ל בספר “אדיר במרום” מבאר את מושג הזמן. בתוך דבריו יש התייחסות ל”כלל ופרט” וזו לשונו (עמ’ ק”ז): … והענין הוא כי הם ב’ מיני הארות, המין הא’ הוא שאור אחד בהתפשטו אינו מניח גילוי לשאר האורות. והמין הב’ הוא, ששום אור אינו מעכב זה על זה. וסוד הענין הוא כלל ופרט.

לשיעור המלא »

בבא קמא פ”ד (ע”ב) – פ”ה – לימוד מכלל ופרט

בבא קמא פ”ד (ע”ב) – פ”ה: צער כוואו בשפוד או במסמר וכו’: צער שלא במקום נזק משתלם מאן תנא אמר רבא בן עזאי היא דתניא רבי אומר כויה נאמרה תחילה בן עזאי אומר חבורה נאמרה תחילה במאי קא מיפלגי רבי סבר כויה דלית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דאית בה חבורה אין אי לא לא ובן עזאי סבר כויה דאית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דלית בה חבורה מתקיף לה רב פפא

לשיעור המלא »

דברים כ”ט (ט’ – י’ ) – לימוד מכלל ופרט

  דברים כ”ט (ט’ – י’): אתם נצבים היום כלכם לפני ה’ אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. בתחילה היה נראה שפרשה זו כתובה בכלל ופרט וכלל: … כלכם לפני ה’ אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל… כלכם – כלל ראשיכם וכו’ – פרט כל איש ישראל – כלל אלא שאי אפשר לומר כן שהרי ממשיכה התורה לפרט “טפיכם נשיכם וגו’” ועוד שהרי אין כאן

לשיעור המלא »

שמות – מדרש הגדול ל’ – לימוד מכלל ופרט

שמות ל’, כ”ב-כ”ד: וידבר ה’ אל משה לאמר. ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים. וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין. ובמדרש הגדול דרשו: “בשמים ראש” הרי זה כלל, “מר דרר חמש מאות וקנמן בשם” – פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. בהערות המו”ל בהוצאת מוסד הרב קוק כתב שלא מצא מקורו. על כל פנים הפרשה כתובה באופן מובהק במידת כלל ופרט. מפרשי ברייתא דרבי

לשיעור המלא »

מועד קטן ג’ (ע”א) – לימוד מכלל ופרט, כלל ופרט וכלל וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא לללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

  מועד קטן ג’ (ע”א): יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים תלמוד לומר שדך לא תזרע זריעה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריעה מיוחדת עבודה שבשדה ושבכרם אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא … איתמר החורש בשביעית רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא

לשיעור המלא »

זהר ויקרא (ה’) וברייתא ריש הספרא – לימוד מכלל ופרט

בזהר פרשת ויקרא (דף ה’:) מן הבהמה, כלל, מן הבקר ומן הצאן פרט לבתר, אלין דכשרין למיכל, ודלא כשרין למיכל אסיר לקרבא, ולאתר אחרא אסתלקו אינון דכשרן ואינון דלא כשרן. “מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם”, נאמר במידת כלל ופרט. בהמה – כלל, צאן ובקר – פרט. בברייתא דרבי ישמעאל נאמר: מכלל ופרט כיצד? מן הבהמה כלל, מן הבקר ומן הצאן פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. בפירוש הראב”ד לברייתא בספרא נאמר: בקר וצאן פרט,

לשיעור המלא »

שלמי נזיר – לימוד מכלל ופרט

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י וביאור הרב קוק. נאמר בספרי (ומובא בגמ’ מנחות ע”ח ע”א): דבי רבי ישמעאל תנא מצוֹת כלל, חלות ורקיקין פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, חלות ורקיקין אין, מידי אחרינא לא: לשון הפסוק ודברי הספרי העוסקים במוצרי החטה מזכירים את דברי הזהר בריש ספרא דצניעותא (שמות קע”ו.): מאן צניעותא דספרא אמר רבי שמעון חמשה פרקין אנון דכלילן בהיכל רב ומליין כל ארעא, אמר ר’ יהודה אי

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים