קטגוריה: פרשת שבוע

עניינה של סמיכות פרשיות בשני מדרשים בפרשה דורשים חכמים סמיכות פרשיות. האחד בתחילת הפרשה1: "וזרח השמש ובא השמש", אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר' עקיבא נולד רבינו, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, […]

עליה ראשונה ועליה שניה ה"מפטיר" שכמעט נשכחאם ישאלו אותך: היכן מופיע לראשונה בתורה, הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל1? רבים הסיכויים שתשובתך תהיה: "בפרשת לך לך". כך חשבתי אף אני משבקשתי לעמוד על עניינה של ארץ ישראל. פרשיות "בראשית" הן פרשיות ראשונות וחביבות, כולנו קשובים אליהן, ולכאורה מעטים הסיכויים לפספס משהו. לכן גדולה היתה התדהמה כשמצאנו שהקשר בין אברהם לארץ כנען מופיע כבר בסוף פרשת נח2: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ […]

הסרת הלוט מאישיותו של לוט שני פונדקאותשלושה מלאכים מתארחים באוהלו של אברהם, ומבשרים לו ולשרה על הולדת יצחק כעת חיה. שני מלאכים ממשיכים לסדום, מתארחים בביתו של לוט, משחיתים את סדום ומצילים את לוט ומשפחתו. האם במקרה נזדמנו מלאכים אלו לשני הפונדקאות בסמיכות, או שמא חוט קושר בין סיפור הבשורה על הולדת יצחק ובין סיפור הפיכת סדום והצלת לוט?נראה שאת קצהו של החוט הקושר בין שני הסיפורים נמצא במכנה המשותף לשניהם, פרשיית האירוח. נשווה בין שני התיאורים: המלאכים אצל אברהם […]

שיחת עבדי בתי אבות, רחיצת רגליהם – ותורתם של בנים כפל הדרשות של רב אחא "ויתן תבן ומספוא וגו'", אמר ר' אחא יפה שיחת עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים, פרשת אליעזר שנים ושלשה דפין הוא אומרה ושונה והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא, ר' שמעון בן יוחי אומר טמא הטמא (ויקרא יא כט) , ר' לעזר בר' יוסי אומר זה וזה (שם). "ומים לרחוץ רגליו", אמר ר' אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים […]

"ויתעצב אל לבו" פסוקים רבים בפרשת בראשית מעוררים את שאלת ההגשמה – תיאור מעשיו של הבורא, דבריו אל האדם וכדומה קשים להבנה בצורה פשוטה. אחד הפסוקים האלה הוא הפסוק המתאר את יחסו של ה' לחטאי בני האדם1: וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. כבר במדרש נשאלה השאלה2: אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו: אין אתם אומרים שהקב"ה […]

"זכור ימות עולם" בתחילת שירת האזינו מופיע ציווי מיוחד של זכירה1: זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. ננסה להבין עניינו של ציווי זה.במקום נוסף מצוה התורה על זכירה הקשורה לימים2: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. הרמב"ן בפירושו לפסוק, בעקבות המכילתא, מבאר את משמעות הציווי: …ובמכילתא רבי יצחק אומר, לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים, אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה, שהגוים מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן, יקראו לכל יום שם בפני עצמו, […]

מן ה- ? אל ה- 1 בראשית מה? בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: הרושם הנוצר מן העיון בפסוקים הפותחים את התורה הוא כי הינם עתירי סוד. לא רק העמידה מול פלא הבריאה מובילה […]

יוצא מן הכלל… הזוה"ק בפרשת בהעלותך דורש פסוק מפרשת נח, וממנו לומד עניין יסודי בהתייחסות לתורה בכלל1: ר' אלעזר ור' יוסי ור' יצחק היו הולכים בדרך, פגעו באלו הרי חושך. בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. אמר ר' אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתיירא, אבל כיון שאנו שלשה, ודברי תורה בינינו, לא יהיה נמצא כאן דין.פתח ר' אלעזר ואמר, כתוב "ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי […]

המבול והיווצרות העמים אחרי המבולחלק הארי של פרשתנו עוסק במבול. לאחר שמסתיים סיפור המבול, באות שלוש פרשיות שהמשותף להן הוא "היווצרות העמים": 1. שכרותו של נח (ט', יח-כט).2. תפוצת בני נח אחר המבול (פרק י').3. חטא דור הפלגה (י"א, א-ט). אין ספק ששתי הפרשיות האחרונות נוגעות לנושא היווצרות העמים, אך נראה שגם הפרשיה הראשונה. פרשיה זו פותחת1: וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן:שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ: פסוקים אלו לכאורה […]

תפקידם של בתי הדין בישראל שאלותפרשת שופטים עוסקת בגורמים המרכיבים את המנהיגות בעם ישראל: השופטים, הכהנים, המלך והנביא, והיא מתייחסת לעניינים הנמצאים תחת טיפולם של אותם גורמים, כגון דינו של רוצח ועיר מקלט, דין עד זומם וסדרי היציאה למלחמה.בתחילת הפרשה מובאת מצות מינוי הדיינים, מודגם תפקידם של הדיינים דרך פרשיית העובד לגרמי השמים, ומתואר דינו של זקן ממרא. תמוהים לפי זה הפסוקים שבין פרשיית מינוי הדיינים לפרשיית הטיפול בעובד הכוכבים, שלכאורה עוסקים בנושא שאינו שייך למערכת המשפט1: לֹא תִטַּע לְךָ […]

בן סורר ומורה בין סורר למורה כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ.וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא.וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ1. פרשת בן סורר ומורה מעלה תמיהות רבות. לא נראה שהבן עובר עבירות חמורות שדינן מיתה. אמנם על קללת הורים או הכאתם מתחייבים […]

שמחה לארצך1 שמחה גנוזה בקללותפרשת הקללות הכתובה בפרשתנו נראית כחתומה בחותמה של עבודת ה' ביראה. הקללות הקשות מבהירות בצורה שאינה משתמעת לשני פנים מה יהיה גורלו של מי שלא מקיים את מצוות ה', וזה לכאורה עניינה של פרשה זו. לכן מפתיע למצוא בתוך הפרשה את הפסוקים הבאים2: וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' […]

בחירה ועדות כפילות בפרשת וילךהשבת נקרא את הפרשה הקצרה ביותר בתורה – בסך הכל שלושים פסוקים. אלא שעד שאנו מתרשמים מקצורה של הפרשה, נראה לנו שניתן היה לקצר יותר: בחלקה הראשון של הפרשה מתואר כיצד משה מחזק את יהושע, כותב את התורה ונותנה לכוהנים בני לוי, מצווה להקהיל את העם ולקרוא את התורה באוזניהם. והנה, החל מפסוק י"ד חוזרת התורה על אותם עניינים: ה' מבקש לחזק את יהושע, ושוב יהושע שומע: "חזק ואמץ", ושוב משה מסיים לכתוב את התורה ומוסר […]

תהליך התשובה חזרה בתשובה פרשת התשובה היא היפוכה של פרשת הקללה. רואים זאת על פי המקבילות הרבות ביניהן1. מהו תהליך התשובה המתואר כאן? במבט ראשון נראה שיש חזרות רבות בתיאור התשובה. לדוגמה, לא מובן לאן ניתן להתקדם לאחר השלב של: "לאהבה את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך" (פס' ו'). ובכל זאת, התורה מוסיפה לדבר על התשובה בפסוקים: ח'; י'! נציג את מבנה הפרשיה כפי שאנו רואים אותו: פתחו לי פתח כפתחו של מחט התורה מתארת את תהליך […]

ראיה ראויה בדיקת ראיהעניין הראיה מופיע בפרשה פעמים רבות, ולא בכדי נקבע כשמה של הפרשה. נסקור את הופעות הראיה בפרשה: * רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (י"א, כו).* לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו (י"ב, ח).* הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה (י"ב, יג).* כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיך (י"ב, כח).* לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו (י"ג, […]

שיעור באמונה ההקבלה בין "ואתחנן" ל"עקב"בפרשות ואתחנן – עקב מופיעות תוכחות מפורשות כלפי ישראל, ונראה שבסך הכל שתי פרשות אלו עוסקות באותם נושאים. נביא מספר דוגמאות לנושאים שנידונים בשתי הפרשות:1) הציווי על איבוד הכנענים ועבודה זרה שלהם. כך בפרק ז', א-ה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ: וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית […]

מעין של געגועים לארץ ישראל תחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ, לכאורה הושבה ריקם. נדמה שזו היתה תפילה שלא נענתה. אולם הרב נריה מביא בספרו: "מועדי הראי"ה" דברים ששמע מפי הרב קוק בפרשת ואתחנן, ומהם עולה תמונה שונה1: בפרשת ואתחנן אמר מרן הרב זצ"ל על שולחנו הטהור:מידות גדולות שהיו צריכות להקבע במסד האומה, נפתחו בגדולי – גדולים, והם שהעמיקו בהם עד השיתין של הנפש, והעלו אותם למרומים שברוח.מידות החסד והאהבה נפתחו על ידי אברהם אבינו, מידות הגבורה והיראה נפתחו על […]

ספר המסעות כאן חששת את ראשך את חומש במדבר ניתן לסכם כשינוי שעובר על עם ישראל בשלושה צירים: מקום – מתחיל במדבר סיני, ומסיים בערבות מואב. זמן – מתחיל בשנה השניה, ומסיים בשנה הארבעים. אדם – מתחיל במנהיגותם של משה, אהרון ומרים, ומסיים ביהושע, אלעזר ופנחס. בשבוע שעבר עסקנו בשינוי המנהיגות בעם ישראל, נושא המאפיין את פרשת מטות. פרשת מסעי עוסקת בעיקר במה שנוגע למקום: המסעות, גבולות הארץ, הנחלות, נחלת הלויים, ערי מקלט ונחלת בנות צלפחד ושבט מנשה. אנו נתמקד […]

פרשת "מטות" – פרשתם של ראשי המטות פתיחה מיוחדתהפתיחה של פרשת מטות מתייחדת בכמה עניינים תמוהים, והפרשנים עומדים על כך. כדי לחוש בייחודיות זאת, הבה נקשיב ללשונו המיוחדת של רשב"ם בראש הפרשה1: וידבר משה אל ראשי המטות – נשאלתי באניוב בכרך לושדון: לפי הפשט, היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה: "וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידר וגו' ", והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? בעקבות אנשי אניוב שבכרך לושדון, נעלה […]