החלק של היום בפרשת השבוע (רביעי), עוסק בהקדשת הכהנים. כדי להיכנס לעבודת הכהונה, הכהנים לובשים את בגדי הכהונה, וגם צריכים להקריב קרבנות מיוחדים (שמות כ”ט, א’): וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם. ובהמשך (שמות כ”ט, ל”ח): וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד. מעניין לראות, שגם הרש”ר הירש וגם הרב קוק, מבארים את המשמעות של קרבנות הכהנים: הפר, שני האילים והכבשים. אמנם, יש הבדל עקרוני
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – מי שמכיר… בספר מתוך התורה הגואלת (ח”א), מובאות שיחותיו של הרצי”ה זצ”ל במשך שנת ה’תשל”ח. נעיין בכמה נקודות לאור דבריו לפרשת תצוה. בפרשת תרומה מפורטים כלי המשכן והמשכן. לאחר מכן, פרשת תצוה עוסקת בבגדי הכהונה, ולאחר מכן ב”ימי המילואים”, שבהם מתחילים הכהנים לעבוד במשכן. לאחר כל התיאור הארוך הזה, מופיעים כמה פסוקים העוסקים בהשראת השכינה בעם ישראל (שמות כ”ט, מ”ב-מ”ו): עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה’ אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – לבלוט ולהצטרף בשבוע שעבר שמעתי דרשה שהזכירה ענין מפורסם – בפרשת תצוה לא מופיע שמו של משה רבינו. אלא שהיה בענין זה חידוש: בפרשה הקודמת, פרשת תרומה, לא מופיע כלל שמו של אהרן, אלא רק שמו של משה, ואילו בפרשת תצוה לא מופיע שמו של משה אלא רק שמו של אהרן.“תרומה” היא פרשתו של משה רבינו, ו”תצוה” היא פרשתו של אהרן הכהן. יש בזה בחינה של מה שאמרו חכמים: “סטרא דקדושה שרי בפירודא
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – לחיות עם בגדי הכהונה פרשת תצוה עוסקת בהרחבה בנושא הלבושים – בגדי הכהונה.הלבושים הוא מושג שייך גם לפנימיות התורה, וננסה מתוך עיון בפרשה לעמוד על המשמעות שניתן ללמוד מבגדי הכהונה. יש דין מיוחד בבגדי כהונה (סנהדרין פ”ג ע”ב): ומחוסר בגדים מנלן (- מנין שכהן שעבד ללא בגדים חייב מיתה)? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון (שמות כ”ט): “וחגרת אתם אבנט”, בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם,
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – בגדי כהונה – תיקון ושינויים רוב פרשת תצוה עוסקת בבגדי כהונה. ננסה לעמוד על עניינם המיוחד של בגדי כהונה, וגם ללמוד מהם משהו לחיינו. נעמוד על שני עניינים מיוחדים שלמדו חכמים ביחס לבגדי כהונה.א. אמרו חכמים (סנהדרין פ”ג ע”ב): ומחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר בר’ שמעון (שמות כ”ט): “וחגרת אותם אבנט”, בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם – אין כהונתם עליהם,
לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – על שמחת פורים נעיין בשני מדרשים על הפרשה העוסקים בנושא השמחה.א. שמות רבה פרשה ל”ו, א’: “ואתה תצוה” הדא הוא דכתיב (ירמיה י”א): “זית רענן יפה פרי תואר קרא ה’ שמך”. וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל, בגפן ותאנה, שנאמר (תהלים פ’): “גפן ממצרים תסיע”. תאנה, שנאמר (הושע ט’): “כבכורה בתאנה בראשיתה”. כתמר, שנאמר (שיר השירים ז’): “זאת קומתך דמתה לתמר”. כארז, שנאמר
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תצווה פרשת תצוה היא פרשת הלבושים. רוב מנין ובנין של הפרשה עוסק בבגדי הכהונה.נעסוק בכך לאור מדרש שיש מקום להעמיק בו (אגדת בראשית פרק מ”ג): …כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנאמר: “ויעש ה’ אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם” (בראשית ג’, כ”א), וכתיב “כתנת בד קדש ילבש” (ויקרא ט”ז, ד’)… המדרש לומד בגזרה שוה ש”כתנות עור” שנאמר