מצות האמונה
מצות האמונה נחלקו הראשונים כיצד צריך לבאר את הפסוק "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", האם זו הדברה הראשונה או הכנה כללית לשאר הדברות. ונראה שדבר זה תלוי במחלוקת האם מצות האמונה נכללת בכלל תרי"ג מצוות או שהיא שורש לכל קיום תרי"ג המצוות. הרמב"ם1 מונה אותה כמצווה הראשונה בספר המצוות וז"ל: מצוה א' – היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו "אנכי ה' אלוהיך". ובסוף גמרא […]
יציאת מצרים
יציאת מצרים "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" במדרש1 שואלים: "וכי פרעה שלח? (והלא) בלעם אמר 'אל מוציאם ממצרים'". מכאן משמע שהקב"ה הוציאם ולא פרעה שלחם.ר' צדוק מלובלין2 שואל על המילה "ויהי" הרי כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער3. ואמנם במדרש רבה דקדקו שפרעה צווח 'וי' על יציאת ישראל מרשותו. וצריך ביאור על מה היה צערו של פרעה.ונראה ששני הפסוקים הראשונים בפרשה עד המילים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" הם לשון צער ומבטאים בעייתיות ביציאתם ממצרים. ובזוה"ק4 […]
התחדשות הלבנה
התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]
מידת דין ומידת רחמים
מידת דין ומידת רחמים הפרשה מתחילה בפסוק "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'".ניתן לחלק את הפסוק לשני חלקים:בחלק הראשון יש לשון דיבור – אל?הים – משהבחלק השני יש לשון אמירה – ה' – אליו (הוא). הרב ב"עולת ראיה"1 בביאור לביטוי "הודו לו ברכו שמו" מבדיל בין קריאה בשמו של הקב"ה המבטאת את הפנייה הנגלית אל ה' ובין הפניה הישירה אליו (לו) שמגיעה מפנימיותו של האדם ופונה אל עצמותו של הקב"ה.כך גם אצלנו יש לחלק בין הדיבור אל שמו […]
ייסורין של אהבה
ייסורין של אהבה המדרש1 הראשון בספר שמות פותח בפסוק "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר2" ודורש: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" הה"ד (משלי י"ג) "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר" בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חבירו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו ומה ת"ל "חושך שבטו שונא בנו" ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו ויצא […]
שמע ישראל
שמע ישראל המדרש1 בפרשה דורש: 'הקבצו ושמעו בני יעקב' – …אלעזר בן אחוי אמר מכאן זכו ישראל לקריאת שמע. בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים-עשר בניו אמר להם שמעו אל ישראל שבשמים אביכם, שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה. אמרו לו: שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלהינו ה' אחד. אף הוא פירש בשפתיו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מהמדרש משמע, שמחששו של יעקב על בניו […]
ויגש אליו יהודה
"ויגש אליו יהודה" במדרש דרשו את מעשה יהודה: "ויגש אליו יהודה" – כתיב "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה" (משלי כ') משל לבאר עמוקה מלאה צונן והיו מימיה צוננין ויפין ולא היתה בריה יכולה לשתות הימנה בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה משיחה במשיחה ודלה הימנה ושתה התחילו הכל דולין הימנה ושותין, כך לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר עד שעמד על לבו1. ובזוהר דרשו פסוק זה באופן אחר: 'מים עמוקים עצה בלב איש' דא […]
סולם יעקב
סולם יעקב המדרש בפרשת אמור1 דורש את הפסוק: "ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו": ר' נחמן פתח "ואתה אל תירא עבדי יעקב" (ירמיה ל') מדבר ביעקב דכתיב (בראשית כ"ח) "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה"… אמר רבי ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן יוחאי בשם ר' מאיר מלמד שהראה הקב"ה ליעקב שרה של בבל עולה ויורד, של מדי עולה ויורד, ושל יון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר הקב"ה ליעקב אף אתה […]
ישראל בעליה מתמדת
ישראל בעליה מתמדת פתיחת הפרשיות העוסקות בתולדות יעקב שונה מפרשיות התולדות האחרות. אצל יצחק, ישמעאל ועוד נפתחת הפרשיה במילים "ואלה תולדות"1, ורק אצל יעקב מתחילה הפרשה אחרת: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, אלה תולדות יעקב".נראה שהתורה מקבילה את תולדות יעקב לתולדות עשו, כדי לעמוד על הבדלים מהותיים ביניהם2: וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום.ואלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר ולעומת זאת3: וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה… עשו […]
חלום פרעה
חלום פרעה המדרש בפרשתינו אומר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו" (תהילים מ') – זה יוסף, "ולא פנה אל רהבים" על ידי שאמר לשר המשקים "זכרתני" ו"הזכרתני" נתווסף לו שתי שנים. עוד אמרו שם: "ולמה נתווסף לו שתי שנים כדי שיחלום פרעה ויתגדל על ידי חלום שנאמר "ויהי מקץ שנתיים ימים". "ופרעה חולם" – וכי כל הבריות אינן חולמים, אתמהה, אלא חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא". מדרש זה אומר "דרשני", וכי מה ענין שיתגדל יוסף דוקא על […]
מאבקו של יעקב
מאבקו של יעקב בפרשת המאבק ביו שרו של עשו ויעקב נאמר: "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו" ודרשו בזוהר1: בא וראה כמה מרמה וערמה התחכם שרו של עשו באותו לילה שהיה יודע שכתוב "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" שאם הקול – קול יעקב אז אין הידיים ידי עשו שולטות, ואם חלילה אין הקול – קול יעקב, או אז ידי עשו הן השולטות בעולם. ומשום כך הסתכל שרו של עשו לכל צדדיו להרע ליעקב ולהפסיק קול תורתו וראה […]
פרשת תולדות – פרשת הבארות
פרשת תולדות – פרשת הבארות פעמים שאנו מוצאים שפשט התורה מוליך אל הנסתר ואומר דרשני. כך נראה ללמוד את פרשת הבארות שחפר יצחק, כך גם הבין הרמב"ן1: "ויקרא שם הבאר עשק" – יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד. כי "באר מים חיים" ירמוז לבית אלהים אשר יעשו בניו של יצחק…" הרמב"ן דרש את הפרשה הזו כרמז על […]
ואברהם זקן בא בימים
"ואברהם זקן בא בימים" בפרשה מופיע הפס' "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". פסוק זה מהווה הקדמה לפרשה הבאה אחריה – פרשת שליחות אליעזר עבד אברהם ונישואי יצחק. צ"ע מה הצורך בהקדמה זו. בתנחומא1 נשאלה שאלה לענין כוונה בתפילה: ילמדנו רבינו היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה כיצד יעשה?… אין לך אדם שכיון לבו ודעתו לתפלה כאברהם אבינו שאמר לפני הקב"ה 'חלילה לך מעשות כדבר הזה' כיון שראה הקב"ה שהיה מבקש זכות שלא להחריב את העולם […]
השפעת אברהם בעולם
השפעת אברהם בעולם אברהם מגייר את האנשים חז"ל אומרים שאברהם אבינו הכיר את בוראו בגיל ארבעים ושמונה והגיע לארץ ישראל כשהיה בן שבעים וחמש שנים1. במשך כל הזמן הזה "אברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים"2 כמו שנאמר "את הנפש אשר עשו בחרן", דהיינו, מעורר את כל גויי הארץ לאמונה בבורא. משעה שאמר הקב"ה לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך… ואעשך לגוי גדול", אברהם מפסיק לעשות נפשות והולך לבנות עםהיושב בארץ מיוחדת לו "לבדד […]
והאלו-הים ניסה את אברהם
"והאלו-הים ניסה את אברהם" רוב בני האדם פועלים על פי תכונותיהם. מעטים המה אשר יודעים לשנות תכונות. ישנן תכונות יסוד באדם והן מופיעות באנשים מכל סוגי הציבור. לדוגמא, השמרנות יכולה להופיע גם בציבור הדתי וגם בציבור החילוני, אצל הדתיים היא תופיע כשמרנות בחוקי התורה בבחינת "על החומה" (עיתון שיצא במאה שערים), ואצל החילונים היא תבוא לדי ביטוי כשמרנות בחוקים וסדרים אחרים בבחינת "על המשמר" (עיתון "השומר הצעיר"). והתכונה, אותה תכונה אלא בשנוי מקום ויעוד.האם ביד אדם לשנות את תכונותיו ולפעול […]
האזינו השמים
"האזינו השמים" "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"המדרש הראשון בפרשה1 מתייחס לביטויים המיוחדים של משה כלפי השמים והארץ ובין הדברים נאמר שם: מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים, מנין? שנאמר: (ישעיה נ"ה) "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם". ואף הרב הנזיר ב"קול הנבואה"2 מתייחס לפסוק בישעיה: והחוטא אשר חטא בכל אבריו, הקב"ה מרפא כל אבריו ברטיה אחת והיא שמיעת האזן, שנאמר: "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" המדרש דורש […]