לחיות עם פרשת השבוע – להכות שורש בארץ
במרכז הפרשה עומד חטא המרגלים. גם הפרשיות שמופיעות אחר חטא המרגלים – נדרשות בהקשר לכך. נפתח בלימוד נקודה אחת מתוך הפסוקים. נראה, שההבדל בין יהושע וכלב ובין שאר המרגלים, מתחיל מהגישה השונה שלהם ליחס שבין עם ישראל וארצו. כך עולה מן הפסוקים. כאשר יהושע וכלב שומעים את דברי המרגלים, נאמר (במדבר י"ג, ל'-ל"א): וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק […]
לחיות עם פרשת השבוע – בואו לארץ ישראל!
אנו קוראים לשיחה "לחיות עם פרשת השבוע". לאחרונה ראיתי בכמה מקומות, בשמו של רבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן, שיש ערך מיוחד לחיות עם החלק שבפרשה של אותו יום. היום יום רביעי, ובעליית "רביעי" יש הארה מיוחדת שאפשר לשאוב ממנה כוחות ביום זה. בהתבוננות בפרשה, התחדשה נקודה מיוחדת, הארה מיוחדת של היום הזה. בחלק של יום רביעי בפרשה מופיעה מצוות החצוצרות (במדבר י', א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא […]
לחיות עם פרשת השבוע – למה זה כל כך ארוך?
פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, כידוע. גם הזוה"ק על הפרשה והמדרש על הפרשה הם הארוכים ביותר. ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר1, שפרשת נשא נקראת בדרך כלל אחר חג השבועות, חג מתן תורה. בחג זה יש שפע גדול של תורה שיורד לעולם. השפע הגדול מתבטא בשפע של תורה שמופיע במדרש ובדברי הזוה"ק. השנה פרשת נשא מחוברת לחג השבועות, וכל העוצמה הרוחנית של החג מתנקזת אל השבת שבאה מיד בעקבותיה. אנו יכולים לשאוב מן החג ומן השבת כוחות של תורה […]
לחיות עם פרשת השבוע – לאן נעלמה האות ל?
הנצי"ב בפירושו לפרשה, עומד על תופעה מעניינת. במנין השבטים, מובא כך (במדבר א'): כ. וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כב. לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם… כד. לִבְנֵי גָד… כו. לִבְנֵי יְהוּדָה… כח. לִבְנֵי יִשָּׂשכָר… ל. לִבְנֵי זְבוּלֻן… לב. לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם… לד. לִבְנֵי מְנַשֶּׁה… לו. לִבְנֵי בִנְיָמִן… לח. לִבְנֵי דָן… מ. לִבְנֵי אָשֵׁר… מב. בְּנֵי נַפְתָּלִי… בכל השבטים פותח המנין באות ל: "לבני", מלבט השבט הראשון – ראובן, והשבט האחרון – נפתלי. בענין שבט […]
לחיות עם פרשת השבוע – לגדל תפוזים בנגב
לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לגדל תפוזים בנגב השבת אנו קוראים את פרשת מסעי, החותמת את חומש במדבר. בתחילת הפרשה מופיעה רשימת המסעות שעברו ישראל במדבר, והרבה עמדו על רשימה מיוחדת זו ומשמעותה. מעניין לשים לב, ששלוש הפרשות האחרונות של חומש במדבר, יוצרות שלמות של "עולם, שנה, נפש", ובלשוננו – המקום, הזמן והאדם. פרשת פינחס נחתמת בפרשת המועדות – קורבנות המוספים שמקריבים בחגים השונים. זוהי התייחסות לזמן, בחי' "שנה". פרשת מטות פותחת בפרשת הנדרים, שעוסקת באנשים ונשים שנודרים […]
לחיות עם פרשת השבוע – כוחה של תנועת נוער
לחיות עם פרשת השבוע – מטות – כוחה של תנועת נוער פרשת "מטות" פותחת במצוות הנדרים (במדבר ל', ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. אנו איננו נודרים נדרים. חכמים למדונו שאין זה ראוי לנדור, וקל וחומר שלא להישבע (נדרים נ"ט ע"א): דאמר רבי נתן: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה. […]
לחיות עם פרשת השבוע – למה פנחס לא נבחר להנהיג?
בתחילת הפרשה עוסקת התורה בברית שנתן ה' לפינחס בעקבות מעשיו. וכך דורשים חז"ל (מדבר רבה פרשה כ"א, א'): "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן", אמר הקב"ה: בדין הוא שיטול שכרו, "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום". גדול השלום שנתן לפנחס, שאין העולם מתנהג אלא בשלום, והתורה כולה שלום, שנאמר (משלי ג'): "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ואם בא אדם מן הדרך – שואלין לו שלום, וכן שחרית – שואלין לו שלום, ובאמש כך שואלין בשלום, "שמע ישראל" […]
לחיות עם פרשת השבוע – קיבוץ גלויות – בשמחה?
לחיות עם פרשת השבוע – חקת – קיבוץ גלויות – בשמחה? פרשת חוקת היא פרשת המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. הפרשה מתרחשת לקראת סוף מסע ישראל במדבר, בשנה השלושים ושמונה ליציאת מצרים. הנהגת העם מתחלפת. הפרשה מספרת על מות מרים ואהרן, ויחד איתם נעלמים הבאר וענני הכבוד. ישנו דבר מיוחד בפרשה, וניתן לקרוא לה – "קו פרשת המים". המים מופיעים פעמים רבות בפרשה.בתחילת הפרשה, בפרשת פרה אדומה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים […]
לחיות עם פרשת השבוע – לקחת או לתת?
לחיות עם פרשת השבוע – קרח – לקחת או לתת? רבים עומדים על הביטוי הפותח את פרשת קרח (במדבר ט"ז, א'): וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. לא נאמר בכתוב מה לקח קרח. אונקלוס מתרגם: ואתפליג קרח… לשון פילוג ומחלוקת. אך עדיין אין בכך ישוב ללשון קיחה. הרב קוק זצ"ל משוה בין קרח לקין1, על פי דברי האריז"ל, שקרח הוא משרש נשמתו של קין, והיה צריך להיות תיקונו של […]
לחיות עם פרשת השבוע – שמירת הלשון – כח הכלל
לחיות עם פרשת השבוע – שלח – שמירת הלשון – כח הכלל פרשת שלח היא פרשייתה של ארץ ישראל. חטא המרגלים, שהוציאו דיבה על הארץ, עומד במרכזה.מדברי ה"שפת אמת" על הפרשה, עולה הארה חשובה.כך כותב (שלח, תרמ"ה): בענין נסיון המרגלים… היו מוכנים לקבלת התורה ברצון שלם, שהקדימו נעשה לנשמע, ולבחי' ארץ ישראל הי' קשה להם לבוא… מדבריו של ה"שפת אמת" עולה שאלה – דור המדבר אמרו על התורה "נעשה ונשמע". קבלת התורה היא קבלת עול כבד, של תרי"ג המצוות, ובכל […]
לחיות עם פרשת השבוע – למה להניף את הלויים?
לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – למה להניף את הלויים? בפרשת בהעלותך מופיעה פרשת הלויים – כיצד מכשירים את הלויים לעבודתם (במדבר ח', ה'-י"א): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]