קטגוריה: שמות

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – ברוך ה'! בפרשת יתרו יש שני חלקים מרכזיים. הראשון מהווה הכנה למתן תורה, כפי שנראה בהמשך, והשני כולל את מתן תורה ומה שבא בעקבותיו. נעמוד על ביטוי שאומר יתרו, כפי שדרשו אותו חכמים (שמות י"ח, י'-י"א): וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹקִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. פסוק זה נדרש על ידי חכמים בגמרא.המשנה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – כח ההרתעה השבוע האחרון היה עמוס באירועים. כל אירוע דורש התבוננות בפרשה כדי לקבל את המבט של התורה על האירועים. נפתח בקצרה ביחס לקריעת ים סוף.בשירת הים נאמר (שמות ט"ו, ב'): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. רש"י: זה אלי – בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים. חז"ל דרשו זאת כך (מכילתא בשלח, מסכתא דשירה פרשה ג'): ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר שראתה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – ארבעת כוחות השעבוד במצרים פרשת בא מסתיימת ביציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע חשוב ביותר. בזוה"ק מובא שיציאת מצרים מוזכרת בתורה חמישים פעמים – הקב"ה משתבח עוד ועוד בכך שהוציא את ישראל ממצרים.ננסה, לאור דברי חכמים, להבין את המשמעות של יציאת מצרים, ואת הדרך בה נוכל אנו לחיות זאת היום – לצאת מהמיצרים ומהכלא שאנו נתונים בו. בזוה"ק (ח"ב ל"ו ע"א) מובאת שאלה של רבי יוסי על הפסוקים. כשהקב"ה מודיע על מכת בכורות, […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמות נקודה אחת בפרשה, קודם שנאמר את ההודאה על הגשמים כדרכנו מידי שנה. משה אומר לה' (שמות ד', א'): וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'. בתגובה לכך נותן ה' למשה שלושה אותות שעליו לעשות לפני ישראל כדי שיאמינו בו ובשליחותו. בשנים קודמות ביארנו, שהאותות הם שפה שהקב"ה מלמד את משה כדי שילמד את בני ישראל. השפה הזו מלמדת איך מביאים את עם ישראל לאמונה. האות […]

לחיות עם פרשת השבוע – פקודי פרשת פקודי ממשיכה את סדרת הפרשיות העוסקות בבניית המשכן, החל מפרשת תרומה. פרשתנו מתארת את הקמת המשכן (שמות מ', י"ז-י"ט): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו: וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: מדוע "נטפלנו" לפסוקים אלה? כיון שהם הופיעו השבוע בדף היומי, ונדרשו בגזרה שוה. […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת: וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת: (שמות ל"ה, ל'-ל"ה) בפסוקים […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תשא – התיקון שלאחר המשבר עיקרה של פרשת כי תשא עוסק במעשה העגל, השלכותיו ותוצאותיו. נעסוק בנקודה אחת בענין, הנוגעת לאירועי התקופה האחרונה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ: (שמות ל"ד, א') חז"ל בהקשבתם העדינה לפסוקים, עמדו על המילה החוזרת בפסוק זה פעמיים – "אשר". אף שהיא נראית מילת קישור סתמית, נתנו לה חכמים פעמים רבות משמעות, וכאן […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תצווה פרשת תצוה היא פרשת הלבושים. רוב מנין ובנין של הפרשה עוסק בבגדי הכהונה.נעסוק בכך לאור מדרש שיש מקום להעמיק בו (אגדת בראשית פרק מ"ג): …כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנאמר: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג', כ"א), וכתיב "כתנת בד קדש ילבש" (ויקרא ט"ז, ד')… המדרש לומד בגזרה שוה ש"כתנות עור" שנאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – דרכים למניעת "הסכם שלום" בפרשת השבוע אנו עוסקים בציווי על בנית המשכן וכליו. בהקשר זה מופיעה בגמרא אמירה שיש מקום להתבונן בה (מנחות כ"ט ע"א): תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים וראה משה ועשה כמותם, שנאמר: "וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר". בדומה לזה אנו מוצאים בירושלמי בענין מחצית השקל (ירושלמי שקלים פ"א ה"ה): אמר ר' מאיר: כמין מטבע של […]