קטגוריה: ויקרא

בפרשה אנו נפגשים בצורה מיוחדת עם "הר סיני". הביטוי "בהר סיני" מופיע שלוש פעמים בפרשה, וננסה להתבונן מה כל הופעה של הביטוי מלמדת אותנו. בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. מפורסמת דרשת חז"ל בספרא (בהר, א'), המובאת גם ברש"י: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר", מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני. הביטוי "בהר סיני" נאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – "דור דור וגזלניו" חז"ל במדרש קושרים את סוף פרשת קדושים לתחילת פרשת אמור בדרשה מעניינת, שננסה לעמוד על משמעותה. בסיום פרשת קדושים נאמר (ויקרא כ', כ"ה-כ"ז): וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ […]

בתקופה שיש "נגע" שתוקף את כל העולם, זה מרגש ומיוחד לעסוק בפרשיות השבוע – תזריע מצורע – שעוסקות בפרשת הנגעים. נעמוד על תופעה מיוחדת בפרשיות אלו. עסקנו בעבר בהרחבה בענין י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, וביארנו, על דברי קדמונים, שהמידות הן שלוש עשרה הנהגות אלוקיות. כל פרשיה הכתובה במידה מסויימת, מלמדת שהיא שייכת להנהגה האלוקית שגנוזה במידה זו1. בדרשות חז"ל על ענייני נגע צרעת, דרשו חז"ל את הפסוקים במידות רבות. כמעט כל המידות שהתורה נדרשת בהן נמצאות בפרשיות אלו. אינני […]

הגמרא במסכת ערכין דורשת סמיכות פרשיות מפסוקים בפרשת השבוע. כך נאמר בתורה (ויקרא ז', ל"ז – ח', ב'): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינָי. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. דרשו על כך חכמים (ערכין ט"ז ע"א): אמר ר' ענני […]

אנו מתחילים השבת לקרוא את ספר ויקרא. לאור דברי חז"ל, ננסה להתבונן על עניינו של הספר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד […]

הפרשה פותחת בביטוי מיוחד (ויקרא כ"ה, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. רש"י, בעקבות חז"ל, שואל: בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. ועדיין יש לשאול – מה ענין שמיטה בדווקא אצל הר סיני? מדוע דווקא ביחס למצוה זו נאמר שהיא ניתנה בהר […]

בתחילת הפרשה, בתוך דיני אשה יולדת, מופיע פסוק על ברית מילה (ויקרא י"ב, ג'): וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. חז"ל דרשו פסוק זה בגזרה שוה (שבת ק"ח ע"א):   מנין למילה שבאותו מקום? נאמר כאן "ערלתו" ונאמר להלן "ערלתו", מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי. כשם ש"ערלה" שנאמרה בעץ, היא במקום שעושה פירות, כך הערלה שבאדם היא במקום שעושה פירות, שממנו באה המשכיות הדורות. מדהים לראות את הקשר שבין המידה ובין הדין הנלמד ממנה בלימוד זה.התרגום מתרגם […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמיני – "באנו למילואים" אנחנו נמצאים השבוע במצב של כוננות. אויבינו יורים טילים אל מדינת ישראל, ואנו מגיבים. נוצרה שרשרת תגובות שאיננו יודעים כיצד תסתיים.איך אנו יכולים "לחיות עם פרשת השבוע"?בתחילת הפרשה אנו קוראים על היום השמיני של "ימי המילואים". שבעת הימים הראשונים מוזכרים בסוף הפרשה הקודמת.המילה "מילואים" מוכרת לנו בהקשר צבאי ומלחמתי, אך בפרשות האחרונות היא מופיעה בהקשר של ימי הקמת המשכן (ויקרא ח', כ"ב): וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים… וכן (ויקרא ח', […]

ספר "ויקרא" שאנו פותחים בקריאתו השבת, נקרא על שם המילה הראשונה. ננסה לעמוד על משמעותה, על פי מה שכתבו בענין זה. הפסוק הפותח את הספר הוא פסוק מיוחד: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. מה עניינה של הקריאה?בפעמיים נוספות מצאנו קריאה של ה' אל משה. במעמד הסנה (שמות ג', ד'): וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ובמעמד הר סיני (שמות י"ט, כ'): וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל […]

לחיות עם פרשת השבוע – בחוקותי – "והתהלכתי בתוככם" – זה קורה! בתחילת הפרשה מופיעות הברכות שה' מבטיח לעם ישראל. נעסוק בשתי נקודות בברכות. א. נאמר (ויקרא כ"ו, ט'): וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם. מפרש רש"י: והפריתי אתכם – בפריה ורביה. והרביתי אתכם – בקומה זקופה. רש"י לא מסביר, ש"והפריתי… והרביתי" – עוסקות שתיהן בפריה ורביה. מכיון שהכתוב חילק זאת לשתי ברכות, הבין רש"י שיש כאן שני עניינים שונים: הראשון הוא פריה ורביה, והשני הוא […]