קטגוריה: גמרא

אנו נעסוק בסוגיה בדף ז' המבררת איך לעתים ניתן לשלם סובין ועדיין יש חיוב לשלם ממיטב. במהלך הסוגיה מביאים מקרה של אדם שיש לו שדה השווה מאתיים זוז שזהו הסכום שמתחתיו ניתן לקחת מעשר עני אך מחיר השדה עכשיו הוא פחות ממאתיים זוז באופן זמני. הגמרא קובעת שבמקרה כזה הוא מקבל רק חצי מהסכום של מעשר עני: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ז עמוד א רמי ליה אביי לרבא, כתיב: מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, מיטב אין, מידי אחרינא […]

השיעור היום ירחיב את נושא נזיקין והקדש שנידון בשיעור הכללי1. ראשית נחקור חקירה יסודית בדיני הקדש כפי שעולה מהגמרא ובדברי האחרונים עליה: תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף עט עמוד א אבל הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואח"כ נתמלא יונים, אילן ואחר כך נשא פירות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים – מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן, דברי רבי יהודה. הגמרא דנה האם מים שנכנסו לבור שהוקדש שייך בהם דין מעילה או לא? […]

בשיעורנו נעסוק בסוגיית "מיטב" בדף ו עמ' ב' בבבא קמא. נדון היום יותר בפסוקים ובמדרשי ההלכה הנצמדים לפסוקים וננסה להבין מה כוונתם. נשים לב גם למידות בהן התורה נדרשת במדרשי ההלכה הללו-קל וחומר, גזירה שווה ובניין אב. מיטב שדהו התורה כותבת בדין מבעה: שמות פרק כב פסוק ד (פרשת משפטים) כִּ֤י יַבְעֶר־אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־בעירה בְּעִיר֔וֹ וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם: והגמרא דנה בפסוק זה: בבא קמא ו:-ז. תנו רבנן, "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם", מיטב […]

דיברנו בשיעור הכללי על מושג הבעלות1, וראינו את דבריו של הרב חרל"פ. ננסה בשיעור זה להרחיב את נושא הקניין יותר, ולעמוד עליו אודותיו דרך מושג הבעלות. ראשית נפתח בדברי הרב חרל"פ: הרב חרל"פ (מי מרום ח"ב, הקדמה לפירושו למסכת אבות) ואחרי שענין האדנות הוא ממדת קונו, יש לעמוד על אופי הבעלות על דברים הנקנים, שאינה בעיקר בשביל ההשתמשות שישיגו באמצעות הדברים הנקנים לו, אלא שעצם הבעלות הוא ענין נשגב ושלם, שכשם שהבעלות העליונה היא שלא לשם תשמישים, כי איננו נצרך […]

בשיעורנו, נעסוק בהגדרת "היזק שאינו ניכר" על פי הבבלי והירושלמי וננסה לעמוד על ההבדלים ביניהם. בין רשימת אבות הנזיקין של ר' חייא מופיעים גם המטמא, המדמע והמנסך, למרות שאין ההיזק מן הדברים הללו נראה בעין והפגיעה היא יותר בתחום הטומאה והטהרה או האיסור וההיתר: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ד עמוד ב תני ר' חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין: תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וגנב, וגזלן, ועדים זוממין, והאונס, והמפתה, ומוציא שם רע, והמטמא, והמדמע, והמנסך, והני תליסר הא […]

השיעור היום יעסוק בסוגיית הגמרא לגבי לימוד ארבע אבות נזיקין במידת בניין אב1 ומה הוא מלמד אותנו על הבנת הנזיקין על פי התורה ראשית נפתח בסוגיית הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד א – עמוד ב לא הרי השור כהרי המבעה. מאי קאמר? אמר רב זביד משמיה דרבא, הכי קאמר: לכתוב רחמנא חדא ותיתי אידך מיניה! הדר אמר: חדא מחדא לא אתיא. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים. מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמיה דרבא, הכי […]

נעסוק השיעור באב הנזק "בור", וננסה לדייק ולברר דינים והגדרות בבור. לצורך כך ננסה קודם כל למצוא מספר נקודות ייחודיות בבור ומתוך כך ננסה להבין מדוע דווקא בבור יש את הדינים המיוחדים הללו. הדינים המיוחדים בבור נעיין במספר מקומות ונמצא פרטים ייחודיים בבור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד ב אמר רבא: וכולהו כי שדית בור בינייהו, אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן, משום דאיכא למיפרך: מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן; ולמאן דאמר: אדרבה, קרן עדיפא שכוונתו להזיק, […]

ננסה בשיעורנו לעסוק בהקבלה בין גישות הבבלי והירושלמי במניין אבות הנזיקין מתוך מטרה למזגם. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב […]

בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]

השיעור היום יעסוק בחקירות שונות בדיני שן ורגל, בדין היקש ובדין "אין עונשים מן הדין". נראה את הגמרא בדף ג: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד א שן ורגל היכא כתיבי? … ה"א או הא או הא, או רגל דהזיקו מצוי, או שן דיש הנאה להזיקו. מכדי שקולין הן, ויבאו שניהם, דהי מנייהו מפקת! אצטריך, סד"א הני מילי היכי דשלח שלוחי, אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל. הגמרא מבררת את המקורות לאבות הנזיקין שן ורגל ושואלת האם לא יכולנו […]

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא מידי דהוה אעבד ואמה, עבד ואמה לאו אף על גב דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי, ה"נ לא שנא. אמר רב אשי: אטו […]

נדון בשיעורנו בדין המיוחד של שן ורגל ברשות הרבים. הרי"ף מביא בהלכותיו: רי"ף מסכת בבא קמא דף א עמוד ב וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא ושן ורגל ברשות הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא: הרא"ש שואל על כך "ובער בשדה אחר" ולא ברשות הרבים וזה פשוט גזירת הכתוב! ומתרץ שהרי"ף כנראה רצה להביא את טעם המקרא כי אולי יש לזה נפקא מינות. אנחנו נשאל על כך-מדוע באמת הרי"ף הביא לנו את טעם […]

השיעור היום יעסוק בהבנת אב הנזיקין "אש" ובהגדרת הגמרא לגביו "כח אחר מעורב בו". הראשונים בסוגיית אש מדברים על כך ש"כח אחר מעורב בו" מקנה לאש שתי תכונות האחת של קולא והשנייה של חומרא1: קולא – שהרי לא הכל הוא עושה, לכן יש מקום לפטור את הבעלים. חומרא – הכח אחר גורם לו להיות והולך ומזיק ולא סטטי במקומו2. יש מקום לברר את מעמד הקולא שהגדירו הראשונים, האם יש נפקא מינה להגדרה זאת? או שזו ידיעה תאורטית בעלמא? אם אין […]

הגמרא פותחת "אבות מכלל דאיכא תולדות", ומשווה גם לתולדות של שבת שהן תולדות כיוצא מהאבות, וגם לתולדות הטומאה שהן תולדות שאינן כיוצא מהאבות. אחר כך רב פפא אומר "יש מהן כיוצא מהן ויש מהן לאו כיוצא מהן", ולאחר הסקירה של כל האבות הגמרא מגיעה למסקנה שהתולדה שאינה כיוצא מהאב באבות הנזיקין היא חצי נזק צרורות: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב וכי קאמר רב פפא – אתולדה דרגל. רגל? הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל! בחצי נזק צרורות, […]

השיעור היום יעסוק בהגדרת ארבע אבות נזיקין על פי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן. ניתן לחלק את י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן ל3 חלקים מרכזיים: 1. קל וחומר, גזרה שוה ובנין אב: חסד וגבורה(קל וחומר), תפארת(גזרה שוה), בנין אב(תפארת, נצח והוד). 2. מידות "כלל ופרט". 3. מידות "דבר שיצא מן הכלל". לעתים רבות ניתן לראות כיצד הדרשות מתאימות למידה ממנה הן נלמדות. דוגמה קצרה למשל היא מצוות פדיון הבן שנלמדת מבניין אב. ממש כמו שהבן הנפדה ממשיך את האב כך […]