קטגוריה: קהלת רבה

קהלת רבה פרשה ב', כ"ט "כי מי יאכל ומי יחוש וגו'". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית. רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר, ובא בו ביום אחד, הדא הוא דכתיב "ויבן את תדמור במדבר". פירוש המדרש"כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית – מי אוכל […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ח שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. אין טוב באדם שיאכל ושתה", ר' תנחומא אמר ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא ואמרין לה ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר. אמר ר' יונה: בנין אב שבכולם, שנאמר: "והוא ילונו בעמלו", בעולמו בעולם הזה, "ימי חייו", לקבר. וכי […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ז שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש "כי כל ימיו מכאובים וגו'", זה דור המבול שהם מכאיבין להקב"ה במעשיהם הרעים. "וכעס ענינו", שמכעיסין להקב"ה במעשי ידיהם. "גם בלילה לא שכב לבו", שלא שכב לבו מן העבירות. ומניין אף היום, שנאמר: "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". ואף הקב"ה הביא עליהם פורענות ביום ובלילה, שנאמר: "ויהי הגשם על הארץ וגו'". דבר […]

קהלת רבה פרשה ב', פסקה כ"ו "כי יש אדם שעמלו בחכמה וגו'". אמר ר' יודן בר' סימון: גדול כחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, הדא הוא דכתיב "ואשמע קול אדם בין אולי". ואמר ר' יודן בר סימון: אית קרייה חורן דהוא מחוור יתיר מן דין: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". "בחכמה", "ה' בחכמה יסד ארץ". "בדעת", "בדעתו תהומות נבקעו". "ובכשרון", ר' ברכיה בשם רבי יהודה בר ר' סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, דכתיב "בדבר […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ח-י"ט, "ושנאתי אני את כל עמלי", א' "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש וגו'". ר' מאיר הוה כתבן טב מובחר, והוה לעי תלת סלעין כל שבת, והוה אכיל ושתי בחדא, ומתכסי בחדא, ומפרנס אוחרתא לרבנן. אמרין ליה תלמידוי: רבי, בנך מה את עביד עליהון. אמר לון: אין הוון צדיקים, כההוא דאמר דוד: "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", ואם לאו – מה אני מניח את שלי לאויבי המקום. לכן אמר שלמה: […]

קהלת רבה פרשה ב', פסוק י"ז, "ושנאתי את החיים", א' "ושנאתי את החיים", אימיקנטרון היה כותב לאדריאנוס קיסר, אמר לו: אם למולים את שונא – אלו הישמעאלים, אם למשמרי שבת את שונא – אלו הכותיים, הרי אין את שונא אלא האומה הזאת בלבד, אלהיה יפרע מאותו האיש. גזר אדריאנוס דכל די עבד כן יפרסם גרמיה למלכא, דמלכא בעי יתן לית מלה. אזל חד ופרסים ית גרמיה. אמר: ארימין רישיה. אמר ליה: למה אמרת כן. אמר ליה: דאת פני לההוא גברא […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "ואמרתי אני בלבי", ה' דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה תלמיד חכם שהוא רגיל במשנתו. "וידעתי גם אני וגו'", וחזרתי "ואמרתי אני בלבי וגו'". זה נקרא רבי וזה נקרא רבי, זה חכם וזה חכם, זה עוטף בטליתו וזה עוטף בטליתו, אם כן "למה חכמתי אז יותר", למה נתתי נפשי על תורתי. וחזרתי ואמרתי "אין זכרון לחכם עם הכסיל", למחר שניהם נכנסין לבית הוועד או למקום אחר ושואלין זה את זה, זה נשאל ומשיב וזה […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "ואמרתי אני בלבי", ד' דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה שלקח חטים לשלש שנים, "והכסיל בחשך הולך", זה שלקח חטים לשנה אחת. "וידעתי גם אני וגו'", וחזרתי "ואמרתי אני בלבי וגו'", זה אוכל וזה אוכל, אם כן "למה חכמתי אני אז יותר", למה משכנית מאניי מן קייטא לאמטי לי מזונין. וחזרתי ואמרתי: "כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם וגו' הכל נשכח", למחר שנת בצורת באה – זה אוכל ביוקר וזה אוכל בזול, הדא […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "החכם עיניו בראשו" א 2, "ואמרתי אני בלבי" א – ג דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה אברהם אבינו, "והכסיל בחשך הולך", זה נמרוד, "וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם. ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני וגו'". אני נקראתי מלך ונמרוד הרשע נקרא מלך, זה מת וזה מת, אם כן, "ולמה חכמתי אני אז יותר", למה מסרתי נפשי על קדושת שמו של הקב"ה והזהרתי ואמרתי אין אלוה כמוהו בעליונים ובתחתונים, […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד, "החכם עיניו בראשו", א' 1 "החכם עיניו בראשו וגו'". "החכם עיניו בראשו" והכסיל עיניו ברגליו?! אלא עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו, ר' מאיר הוה צווח לסופיה דמלה רישיה. פירוש המדרש"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". "החכם עיניו בראשו", והכסיל – עיניו ברגליו?! מהי מעלתו של החכם שעיניו בראשו? אלא כך יש לדרוש את הפסוק: עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו. ר' מאיר הוה צווח לסופיה […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ג, "וראיתי אני", א' "וראיתי אני שיש יתרון", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים. פירוש המדרש"וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ", תני בשם רבי מאיר: כשם שיש יתרון בין האור לבין החשך כן יש יתרון בין דברי תורה לדברי הבלים, ובילקוט גרס (מתנות כהונה) "לדברי מינות", שהם כחושך לעומת התורה האמיתית שהיא כאור. נושאי השיעור: א. מציאות […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ב, "ופניתי אני לראות חכמה", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ופניתי אני לראות חכמה", "ופניתי" – ופיניתי, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו כך למד שלמה תורה בשעתו ושכחה בשעתו. "לראות חכמה והוללות וסכלות", ר' חנינא בר פפא ור' סימון. ר' חנינא בר פפא אומר: "הוללות", זו הוללה של מלכות, "וסכלות", זו הטרחות. ר' סימון אומר: "הוללות", זו הוללה של מינות, […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י', "וכל אשר שאלו עיני", א' "וכל אשר שאלו עיני וגו' לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת העושר, "כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי", מאן דאמר קודיה מאן דאמר קשרתיה. דבר אחר "וכל אשר שאלו עיני" בנשים "לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת הנשים. "כי לבי שמח מכל עמלי" זו הפרשת חלה, ומאן דאמר זו הפרשת נסכים. פירוש המדרש"וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי […]

קהלת רבה פרשה ב', פסוק ט', "וגדלתי והוספתי", א' "וגדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני בירושלים", וכי מה היה לפניו בירושלים, לא דוד אביו היה. ארבעה נקראו מנה בן פרס: און בן פלת, "בנו צפור", "בנו בעור", וחזקיה. ושנים נקראו מנה בן מנה: בן עקיש ושלמה. "אף חכמתי עמדה לי", אמר רבי אחא: אמר שלמה: כל תורה שלמדתי בזקנתי – פסטירין, "באף" – נתקיימת בי. פירוש המדרש"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי". "וגדלתי והוספתי מכל אשר […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", ב' ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בישראל בכניסתן לארץ. "הגדלתי מעשי" – "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה'". "בניתי לי בתים" – "ובתים מלאים כל טוב". "נטעתי לי כרמים" – "כרמים וזיתים אשר לא נטעת". "עשיתי לי גנות ופרדסים", אדריאנוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנינא: כתיב בתורה "ארץ אשר לא במסכנות וגו'", יכול את מייתי לי תלת מילין דאנא שאיל. אמר ליה: ומה אינון. אמר ליה: […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", א' "כנסתי לי גם כסף וזהב", הדא הוא דכתיב "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים". אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות, אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. "וסגולת מלכים", שנאמר: "וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה". "והמדינות", זו מלכת שבא שהיתה מדיינת עמו בחכמתה […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ה', "עשיתי לי גנות ופרדסים", א' "עשיתי לי גנות ופרדסים", כמשמעו, "ונטעתי בהן עץ כל פרי", אפילו פלפלין. אמר ר' אבא בר כהנא: ברוחות היה שלמה משתמש, ושולח להנדיקי ומביאין לו משם מים ומשקין כאן ועושה פירות. אמר לו ר' ינאי בריה דר' שמעון: אם אתה אומר כן נמצאת מיגעו, אלא עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ וראה איזה משתיתה מופנה לשם, ונטע בה על משתיתה של ארץ, וכך היתה עושה פירות. פירוש המדרש"עָשִׂיתִי […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ד', "הגדלתי מעשי", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "הגדלתי מעשי", אמר שלמה "הגדלתי מעשי" ממעשה אבותי. "הגדלתי מעשי", הדא הוא דכתיב "ויעש המלך כסא שן גדול וגו'". "בניתי לי בתים", הדא הוא דכתיב "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים". "נטעתי לי כרמים", שנאמר: "כרם היה לשלמה בבעל המון". פירוש המדרש "הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ג', "תרתי בלבי", א' "תרתי בלבי למשוך ביין", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך ביין", למשוך ביינה של תורה "את בשרי". "ולבי נוהג בחכמה", בחכמתה של תורה. "ולאחוז בסכלות", רבי יודן בעא קמיה דרבי אחא מהו דין דכתיב "ולאחוז בסכלות", אמר ליה לאחוז בסכלנותא. פירוש המדרש"תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם", אמר שלמה: "תרתי בלבי למשוך […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", ג' – ד' ג דבר אחר "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק, דאמר ר' אחא אמר שמואל שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין ולבסוף הוללתם ועירבבתם. כתיב "ולא ירבה לו נשים", וכתיב "ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים". כתיב "לא ירבה לו סוסים", וכתיב "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים". כתיב "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד", וכתיב "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים". לא היו […]