גמרא: קידושין

קידושין י"ד: ובמיתת היבם – מנלן ק"ו ומה אשת איש שהיא בחנק מיתת הבעל מתירתה יבמה שהיא בלאו לא כל שכן מה לאשת איש שכן יוצאה בגט תאמר בזו שאינה יוצאה בגט הא נמי יוצאה בחליצה אלא מה לאשת איש שכן אוסרה מתירה אמר רב אשי הא נמי אוסרה מתירה יבם אוסרה יבם שרי לה. וכתב בתוס' הרא"ש בהמשך הגמ' שביקשה ללמוד שתהא אישה יוצאה בחליצה בק"ו מיבמה שאינה יוצאה בגט "זו שיוצאה בגט אינו דין שתצא בחליצה?" ולא שייך […]

קידושין י' (ע"ב): תא שמע וכבר שלח יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בן בתירה לנציבין שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שלח לו ואתה אי אתה אומר כן מוחזקני בך שאתה בקי בחדרי תורה לדרוש בקל וחומר אי אתה יודע ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה בתרומה כספה מאכילתה בתרומה זו שביאתה מאכילתה בתרומה אינו דין שכספה מאכילתה בתרומה אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה. כמה […]

קידושין כ' (ע"ב): בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא היכא דגלי גלי היכא דלא גלי לא גלי א"ל ממדרשו של ר"ש נשמע שלוה וגואל וגואל לחצאין דתניא אם גאל יגאל מלמד שלוה וגואל וגואל לחצאין אמר ר"ש מה טעם לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שיפה כחו שאם הגיע […]

קידושין ל"ג (ע"ב): איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי קל וחומר מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן. והקשו ראשונים ואחרונים מהגמרא במסכת מכות כ"ב (ע"ב): אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה. וכמה תירוצים נאמרו בענין1 ועדיין אין הדברים מיושבים. נראה ששתי הסוגיות משלימות זו את זו. הן כך למדנו בתנא דבי אליהו פרק י"ד: פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום מצאני אדם […]

קידושין מ' (ע"א): רמי ליה רבא לרב נחמן תנן אלו דברים שאדם עושה אותן ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בגמילות חסדים כתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. עי' יבמות ק"ט (ע"א): גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס […]

קידושין ל"ו (ע"ב): אלא תנופה בבעלים מנלן אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן מה להלן בעלים אף כאן בעלים. וראה מש"כ בסוטה דף י"ט.

קידושין ל"ו (ע"ב): … אשכחן סוטה נזירה מנלן אתיא כף כף מסוטה. ומכאן למדו את שנאמר במשנה שהתנופות אינן נוהגות בנשים "חוץ ממנחת סוטה ונזירה שהן מניפות". ופרש"י: כף כף מסוטה – בסוטה כתיב (שם ה) ונתן על כפיה ובנזיר כתיב ונתן על כפי הנזיר (שם ו). והרמב"ם בפיהמ"ש הוסיף שכמו נזיר אף נזירה חייבת שכן נאמר בתחילת הפרשה "איש או אישה". אחר שלמדו על סוטה שטעונה תנופה בבעלים בגזירה שוה "יד" "יד" משלמים, למדו נזירה מסוטה בגזירה שוה "כף […]

קידושין ל"ו (ע"א): רבא אמר היינו טעמא דאיסי דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ורבא מאי טעמא לא אמר כאביי קרח קרחה לא משמע ליה ואביי מאי טעמא לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה בגובהה של ראש אף כאן מקום הנחה בגובה הראש. ופרש"י ד"ה תפילין גופייהו מהכא גמיר: כלומר ההיא ג"ש דבין עיניכם מיבעי ליה למגמר מקום תפילין מהכא דלא תימא בין עיניכם ממש […]

קידושין ל"ו (ע"א): אביי אמר היינו טעמא דאיסי דגמר קרחה קרחה מבני אהרן מה להלן נשים פטורות אף כאן נשים פטורות ואי סבירא לן דכי כתיב קרא בכולי עניינא הוא דכתיב נשתוק קרא מיניה ותיתי בק"ו ואנא אמינא ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצות יתירות בני אהרן ולא בנות אהרן ישראל לא כ"ש אי לאו ג"ש הוה אמינא הפסיק הענין השתא נמי נימא הפסיק הענין ואי משום ג"ש מיבעי ליה לכדתניא לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא […]

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף ראיה ראיה מהקהל. עי' חגיגה ב'-ג' במש"כ שם.

קידושין ל"ד (ע"ב): נילף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות. עי' סוכה כ"ז במש"כ שם.

קידושין נ"ד (ע"ב): כר"מ במעשר מאי היא דתנן כרם רבעי בית שמאי אומרים אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו בית שמאי אומרים אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ובית הלל אומרים כולו לגת מאי טעמא דבית הלל גמרי קודש קודש ממעשר מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור ובית שמאי אומרים לא גמרי קודש קודש ממעשר. לבאר מחלוקתן יש לומר שמצאנו בזהר בפרשת […]

קידושין כ"ז (ע"ב) – כ"ח (ע"א): אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה שנאמר ואמרה האשה אמן אמן ותנן על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה האי ארוסה היכי דמי אילימא דקני לה כשהיא ארוסה וקא משקי לה כשהיא ארוסה והתנן ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה מאי טעמא תחת אישך אמר רחמנא וליכא אלא דקני לה […]

קידושין י"ז (ע"א): תנו רבנן כמה מעניקים לו חמש סלעים מכל מין ומין שהן חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר שלשים כשלשים של עבד ר"ש אומר חמשים כחמשים שבערכין אמר מר חמש סלעים מכל מין ומין שהם חמש עשרה סלעים דברי ר' מאיר ור"מ מנינא אתא לאשמועינן הא קא משמע לן מיבצר הוא דלא מבצר ליה מהאי מנינא ואי בצר ליה מחד מינא וטפי ליה מחד מינא לית לן בה מאי טעמא דרבי מאיר יליף ריקם ריקם […]

קידושין כ' (ע"ב): בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין אף האי נמי אינו נגאל לחצאין או דילמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן א"ל לאו אמרת התם נמכר כולו ולא חציו ה"נ נגאל כולו ולא חציו. ובהמשך הסוגיא: בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אינו נגאל לחצאין […]

קידושין ט"ז (ע"א): וקונה את עצמו בכסף ובשוה כסף ובשטר בשלמא כסף דכתיב מכסף מקנתו שוה כסף נמי ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף אלא האי שטר ה"ד אילימא דכתב ליה שטרא אדמיה היינו כסף אלא שיחרור שטר למה לי לימא ליה באפי תרי זיל א"נ באפי בי דינא זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול. ועי' בתוד"ה אמר רבא שלא נאמר שטר במשנה משום שחשבינן רק דברים שהם […]

קידושין ט"ו (ע"א): ואידך ההיא לגזירה שוה הוא דאתא דתניא רבי אליעזר אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין. עי' מש"כ ביבמות דף ק"ד: בביאור גזירה שוה זו אליבא דהרב קוק ותלמידו הרב הנזיר. ויש להוסיף שבמצורע מופיעה האזן בזמן תיקונו כשחוזר לבריאותו ואילו בנרצע נאמרה האזן בזמן "קלקולו" כשנעשה עבד עולם. במצורע נאמרה אזן ימין ללמדנו על שייכותו אל הימין, אל הבינה העליונה שהיא באה לידי ביטוי באזן […]

קידושין י"א (ע"ב): והרי טענה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ותנן שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה התם דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידך ותנן הפורט סלע ממעות מעשר שני כסף הכסף ריבה והרי הקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו ואמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל התם נמי כסף כסף יליף ממעשר והרי […]

קידושין ל"ג (ע"ב): אמר ר' אלעזר כל ת"ח שאין עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר ויראת מאלהיך הרי מורא זו קימה ואימא מוראת רבית ומוראת משקלות ר' אלעזר פני פני גמר. ראוי לציין שכבר למדנו פעמיים ג"ש "פני" "פני". האחת בסוכה ה' (ע"ב): … ואימא כאפי דציפרתא דזוטר טובא אמר רב אחא בר יעקב רב […]

קידושין ל"ב (ע"א): לבריה דרב ירמיה כמ"ד משל אב מיתיבי נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ואי אמרת משל אב מאי נפקא ליה מיניה לביטול מלאכה. וברש"י מסכת ב"מ דף ל"ב: הוקש כבודם – בגזירה שוה כבד את אביך כבד את ה' מהונך. הלימוד הזה הוא אפוא בגזירה שוה1. נראה פשוט שבסוגיה זו ההשוואה היא עיקר הענין כמו שאמרו חכמים (לעיל דף ל' ע"ב): תנו רבנן נאמר […]