תורת ארץ ישראל

“שכיר” “שכיר” – קידושין י”ד ע”ב

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “שתיק רב”. לימוד הפרשיות דיני עבד עברי מופיעים בצורה מפורשת ומפורטת בתורה שבכתב, בשלושה מקומות: פרשת משפטים, פרשת בהר ופרשת ראה. עיון בפרשיות אלה מלמד על הבדלים ביניהם, שנראה שעמדו בפני חז”ל בלימוד דיני עבד, וביטויים לכך מופיעים בסוגיות הגמרא. פרשת משפטים (שמות כ”א, א’-ו’): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא […]

תורת ארץ ישראל

קידושי כסף לבית שמאי

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל “שתיק רב”. תמצית השיעור הנוגעת לכלל ר’ יוסף מבאר את טעמם של בית שמאי, האומרים שקידושי כסף הם בדינר, על פי דברי ר’ אסי. הגמרא מקשה על ר’ אסי, ומשנה את ההבנה בדבריו. כיון שכך, אין משמעות לדבריו של ר’ יוסף, אולם הגמרא לא מתייחסת לשאלה זו. מתבאר, כי ר’ יוסף רומז בדבריו לטעמם הפנימי של בית שמאי, והוא שמטבע העשוי מכסף, הבא ממידת החסד, נועד […]

תורת ארץ ישראל

המקור לקניין כסף – קידושין ד’ ע”ב

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. סוגיית הגמרא: ותנא מייתי לה מהכא, דתניא: “כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו’”, אין קיחה אלא בכסף, וכן הוא אומר: “נתתי כסף השדה קח ממני”. והלא דין הוא: ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה – נקנית בכסף, זו שנקנית בביאה – אינו דין שתקנה בכסף! יבמה תוכיח, שנקנית בביאה ואינה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

המקור לקניין כסף – קידושין ד’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

קידושין (ד’ ע”ב) סוגיית הגמרא: ותנא מייתי לה מהכא, דתניא: “כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו’”, אין קיחה אלא בכסף, וכן הוא אומר: “נתתי כסף השדה קח ממני”. והלא דין הוא: ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה – נקנית בכסף, זו שנקנית בביאה – אינו דין שתקנה בכסף! יבמה תוכיח, שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף. מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר, תאמר בזו שנקנית בשטר. תלמוד לומר “כי יקח איש”. הא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה ובנין אב

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י וביאור הרב קוק. לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שתי גמרות דנות בקנין אשה, אחת בקל וחומר ואחת בגזירה שוה ובפדיון הבן מצינו בנין אב ואפשר אולי לראות כאן את התהליך שתיארנו בשלש המידות הראשונות של קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב. קל וחומר (קידושין ה’, ע”א): אמר רב הונא חופה קונה מקל וחומר… ומה כסף שאינו גומר חופה קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה. […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ע’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ע’ (ע”ב): אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כתיב הכא ונספחו וכתיב התם לשאת ולספחת. הלשון “כתיב הבא” ו”כתיב התם” היא לשון המורגלת לגזירה שוה ומשמע שהלימוד הוא בגזירה שוה. יש להתבונן בלשון המיוחדת “קשים גרים לישראל כספחת”. ספחת היא בחינה של תוספת1 בעלת משמעות שלילית. הראשונים דנו בביטוי זה ונחלקו אם ייחודם של הגרים הוא בדברים שליליים2 או בדברים חיוביים לגרים3. ייחודם של הגרים בהקפדת המצוות מזכירה דברי הכוזרי4 […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ע”ז (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ע”ז (ע”א): ישראל שנשא חללה: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן משום ר’ שמעון נאמר כאן ולא יחלל זרעו בעמיו ונאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו מה להלן זכרים ולא נקבות אף כאן זכרים ולא נקבות אלא מעתה בתו של כ”ג תישתרי מי כתיב בנו זרעו כתיב לא יחלל זרעו בעמיו בת בנו תישתרי כתיב לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא בתו פסולה אף בנו בתו פסולה בת בתו תיתסר אם כן גזירה שוה מאי אהני ליה. […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ע”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ע”ז (ע”ב): זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין. איסורי כהן גדול בזונה בא משום קישורו אל הקדש העליון. אצל כהן גדול, המשכיות הדורות, היא המובילה ומכוונת את היצר והתאווה. על כן אם אישה שנבעלה בלא קידושין, בפסולי חיתון, והיצר היה מנותק מהמשכיות הדורות בקדושה, ואינו אלא התפרצות תאוה מנותקת מן האידיאל, אישה כזו אינה יכולה להתחבר חיבור גמור לכהן גדול. הקשר עימה אינו אלא חילול הקדש וניתוקו מן […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ע”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ע”ז (ע”ב): זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין. איסורי כהן גדול בזונה בא משום קישורו אל הקדש העליון. אצל כהן גדול, המשכיות הדורות, היא המובילה ומכוונת את היצר והתאווה. על כן אם אישה שנבעלה בלא קידושין, בפסולי חיתון, והיצר היה מנותק מהמשכיות הדורות בקדושה, ואינו אלא התפרצות תאוה מנותקת מן האידיאל, אישה כזו אינה יכולה להתחבר חיבור גמור לכהן גדול. הקשר עימה אינו אלא חילול הקדש וניתוקו מן […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין (ד’ ע”ב) וחולין (קי”ד ע”א) – לימוד מקל וחומר ומגזירה שוה

קידושין ד’ (ע”ב): ותנא מייתי לה מהכא דתניא (דברים כד) כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו’ אין קיחה אלא בכסף וכן הוא אומר (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני והלא דין הוא ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף יבמה תוכיח שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר תאמר בזו שנקנית בשטר ת”ל כי יקח איש הא למה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

קידושין ל”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

קידושין ל”ב (ע”א): לבריה דרב ירמיה כמ”ד משל אב מיתיבי נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה’ מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ואי אמרת משל אב מאי נפקא ליה מיניה לביטול מלאכה. וברש”י מסכת ב”מ דף ל”ב: הוקש כבודם – בגזירה שוה כבד את אביך כבד את ה’ מהונך. הלימוד הזה הוא אפוא בגזירה שוה1. נראה פשוט שבסוגיה זו ההשוואה היא עיקר הענין כמו שאמרו חכמים (לעיל דף ל’ ע”ב): תנו רבנן נאמר […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין פ”ב (ע”ב) פרנסה שלא בצער – לימוד מקל וחומר

מהדורה תניינא של הלימוד. למהדורה קמא לחץ כאן. קידושין פ”ב (ע”ב): תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי שנאמר עונותיכם הטו. הבהמות והחיות מקורן ב”חמש גבורות” עי’ שער המצוות פרשת שמיני. שייכות […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין פ”ב (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע”פ ביאור האר”י וביאור הרב קוק. מהדורה קמא של הלימוד. למהדורה תניינא לחץ כאן. קידושין פ”ב (ע”ב): תניא ר”ש בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנוני והם מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ט”ז (ע”ב) ובבא מציעא י”ב (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

קידושין ט”ז (ע”ב): אמר ריש לקיש אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מק”ו ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון. ובבא מציעא י”ב (ע”ב): דאמר ריש לקיש אמה העבריה קנה עצמה במיתת האב מרשות האדון מקל וחומר ולאו איתותב ריש לקיש נימא מהאי נמי תיהוי תיובתא לא לעולם דאיתיה לאב ומאי הרי הן שלהן לאפוקי דרבה. נראה שלריש לקיש הק”ו לאו פירכא הוא, ושינוי הגוף לאו […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ע”ז (ע”א) – לימוד מקל וחומר

קידושין ע”ז (ע”א): תנו רבנן לא יחלל זרעו אין לי אלא זרעו היא עצמה מנין אמרת קל וחומר מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל היא שעברה עבירה אינו דין שמתחללת הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואין מתחלל מה להוא שכן אין מתחלל בכל מקום תאמר בהיא שמתחללת בכ”מ ואם נפשך לומר אמר קרא לא יחלל זרעו לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל. צריך עיון מדוע לא אמרו מלכתחילה את הלימוד מן הפסוק, שהרי יש פירכא על הקל וחומר, ומדוע להביא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ע”ז (ע”א) – לימוד מקל וחומר

קידושין ע”ז (ע”א): תנו רבנן לא יחלל זרעו אין לי אלא זרעו היא עצמה מנין אמרת קל וחומר מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל היא שעברה עבירה אינו דין שמתחללת הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואין מתחלל מה להוא שכן אין מתחלל בכל מקום תאמר בהיא שמתחללת בכ”מ ואם נפשך לומר אמר קרא לא יחלל זרעו לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל. צריך עיון מדוע לא אמרו מלכתחילה את הלימוד מן הפסוק, שהרי יש פירכא על הקל וחומר, ומדוע להביא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ע”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

קידושין ע”ח (ע”א): תניא רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר והדין נותן מה חלל שבא מטפה כשרה בתו פסולה גר שבא מטפה פסולה אינו דין שבתו פסולה מה לחלל שכן יצירתו בעבירה כהן גדול באלמנה יוכיח שאין יצירתו בעבירה בתו פסולה מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה חלל יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינן ברוב הקהל אף אני אביא את הגר שאינו ברוב הקהל ובתו פסולה מה להצד השוה שבהן […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ל”ו – לימוד מקל וחומר

קידושין ל”ו: משנה …והזאות נוהגים באנשים ולא בנשים גמרא …אלא הזאה דבן עוף דאתיא בק”ו מבן צאן ומה בן צאן שלא קבע לו כהן לשחיטתו קבע לו כהן להזאתו בן עוף שקבע לו כהן למליקתו אינו דין שיקבע לו להזאתו. הבדל יסודי יש בין צאן לבין עוף. בן צאן שחיטתו כשרה בזר וכל הפעולות נעשות בכלי והבהמה נמצאת במקומה והכהן מקבל הדם וזורקו. בבן עוף נעשית ביד כהן בעצמו ואינו עוזב את העוף. העוף נמצא בידיו כל זמן העבודה. יש […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין ל”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

קידושין ל”ח (ע”א): תניא ר”ש בן יוחי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ והוא הדין שינהגו ומה חדש שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נוהג בין בארץ בין בחוץ לארץ כלאים שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנאה ואין היתר לאיסורן אינו דין שינהגו בין בארץ בין בחוץ לארץ והוא הדין לערלה בשתים. מלשונו של רשב”י משמע שיש משהו שמאחד את שלש המצוות הללו, ולא רק מונה אותם כרוכל […]

י"ג מידות >> קל וחומר

קידושין נ”ה (ע”א) – לימוד מקל וחומר

קידושין נ”ה (ע”א): לחולין אימר דשמעת ליה לרבי מאיר בקדשי קדשים בקדשים קלים מי שמעת ליה א”ל ההוא מרבנן ורבי יעקב שמיה קל וחומר קדשי קדשים מתחללים קדשים קלים לא כל שכן איתמר נמי אמר ר’ חמא בר’ עקיבא אמר רבי יוסי בר’ חנינא אומר היה ר”מ הקדש במזיד מתחלל בשוגג אין מתחלל אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים קל וחומר קדשי קדשים מתחללים קדשים קלים לא כל שכן. ריטב”א שם: אימור דשמעת לה לרבי מאיר בקדשי קדשים פירוש דסתם […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים