גמרא: זבחים

זבחים מ"ה (ע"א): ואין חייבין עליו משום פיגול, נותר וטמא. מ"ט? דאתי פיגול עון עון מנותר, ואתי נותר חילול חילול מטומאה, ובטומאה כתיב בני ישראל – ולא עובדי כוכבים. עי' מש"כ לעיל דף מ"ד והוסף לכאן. גם דין זה שלא נוהגים פיגול נותר וטמא בעכו"ם, אף הוא שייך אל הקדש "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה", ודין זה מיוחד לג"ש בחינת תפארת ישראל כמו שהתבאר בכמה מקומות.

זבחים מ"ד (ע"א): ואתי נותר – חילול חילול מטומאה, ואתי פיגול – עון עון מנותר. בטומאה נאמר (ויקרא כ"ב, ב' – ג'): (ב) דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יקוק: (ג) אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליקוק וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יקוק: ובנותר נאמר (ויקרא י"ט ז'-ח'): (ז) ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול […]

זבחים י"ד (ע"א): א"ר יוסי ברבי חנינא מודה היה (רבי שמעון האומר שאין פיגול בחטאות פנימיות) לפסול מקל וחומר ומה שלא לשמן שהוכשרו בשלמים פסול בחטאת, חוץ לזמנו שפוסל בשלמים אינו דין שיפסול בחטאות. שלא לשמן פסול בחטאת ובפסח, ואינו פוסל בשלמים. נראה שפסול שלא לשמו קשור להיות חטאת ופסח וקרבנות אשר יש להם זיקה לכרת. חטאת באה על חטא שיש בו כרת במזיד והפסח יש בו כרת למבטלו. זו אחת משתי מצוות עשה שיש בהן כרת. הכרת הוא הכריתה […]

זבחים ג': כוורת שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור, שרץ בתוכה – התנור טמא, שרץ בתנור – אוכלין שבתוכה טמאין, ורבי אליעזר מטהר, אמר רבי אליעזר: קל וחומר, אם הציל במת החמור, לא תציל בכלי חרס הקל? אמרו לו: לא, אם הציל במת חמור שכן חלוקה באוהלין, תציל בכלי חרש הקל שאין חלוקין באוהלין? התינח לרבנן, לרבי אליעזר מאי איכא למימר? ר' אליעזר קל וחומר קאמר. אי הכי, התם נמי לימא קל וחומר: קדשים מחללין קדשים, חולין לא כל […]

זבחים ל"ג (ע"ב): …רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר וחוזרת ג"ש זו בדף ל"ד בענין בשר קודש לפני זריקה עיי"ש. נאמר בדין אכילת בשר קדש על ידי כהן טמא (ויקרא ז', כ'): והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לד' וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה. ונאמר בדין כניסה למקדש בטומאה (במדבר י"ט, י"ג): כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ד' טמא ונכרתה […]

זבחים דף מ' (ע"ב): מזה. תניא כוותיה דרב פפא: ועשה… כאשר עשה – מה ת"ל לפר? לרבות פר יום הכפורים לכל מה שאמור בענין, דברי רבי; א"ר ישמעאל: ק"ו, ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן – השוה מעשים למעשים, מקום שהשוה קרבן לקרבן – אינו דין שישוה מעשה למעשה, אלא מה ת"ל לפר? זה פר העלם דבר של צבור, לפר – זה פר כהן משיח. אמר מר: ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן. מאי לא הושוה קרבן לקרבן? אילימא פר […]

זבחים ל"ג (ע"ב): דאיתמר אזהרה לאוכל בשר קודש מנין … רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר. בטמא שנכנס למקדש נאמר (במדבר י"ט, כ'): את מקדש ה' טמא. ובטמא שאכל קדש נאמר (ויקרא ז', כ'): ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ולא נאמר שטמא את הקדש. נראה שהלימוד מטומאת מקדש הוא שגם כאן הבשר הטהור והקדוש לא מגיע ליעדו להוסיף קדש וחיים לעולם. המפגש עם הטומאה הוא מפגש עם המוות. הביטוי […]

זבחים י"ג (ע"א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר"י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו' (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת […]

זבחים ד' (ע"ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא […]

זבחים ד' (ע"ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא […]

מסורת ביד חכמים1 שבדיון שבין משה ואהרן אחרי מיתת בני אהרן אמר אהרן קל וחומר למשה. אמנם נחלקו מה למד בקל וחומר אבל לכו"ע אמר לו קל וחומר ממעשר הקל ללמוד על קדשים שהם חמורים. ומה מעשר הקל אמרה תורה לא אכלתי באוני ממנו בקדשי דורות לא כל שכן. לר' נחמיה מלמד הק"ו על קדשי דורות ולר' יהודה על אנינות יום. נראה שעיקר החידוש בקל וחומר זה הוא שהמעשר והקדשים נמצאים על אותו סולם של קדש, המעשר קל והקדשים חמורים. […]

זבחים דף ד' (ע"ב): אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט ביאור הדברים: "עשה" הוא כלל, "זבח" – פרט, "שלמים" – משלים את הכלל הראשון של "עשה" והפרט מבדיל בין שני חלקי הכלל. רבינא, בפשטות סובר שכלל שאיננו מלא דנין אותו בכלל ופרט אלא שכאן יש כלל ופרט וכלל. ועי' ביבין שמועה על הליכות עולם שער ד' אות ל' שכתב שרבינא סובר […]

זבחים ק"י (ע"א): משנה קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבו בחוץ חייב: גמרא ואמאי ליבטלי שירים לקומץ אמר רבי זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרת קומץ אין קומץ מבטל חבירו אף הקטרת שירים אין שירים מבטלין קומץ. הקטרה נאמרה בקומץ (ויקרא ב', ב'): … וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה… והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה וגו' ונאמרה הקטרה בשיירים (ויקרא ב', י"א): כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו […]

במשנה (המתחילה בע"א) נאמר: מלק ונמצאת טריפה ר' מאיר אומר אינו מטמא בבית הבליעה רבי יהודה אומר מטמא א"ר מאיר ק"ו אם נבלת בהמה שמטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה נבלת העוף שאינו מטמא במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתו מטהרת טריפתו מטומאתו … רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה ולא מליקתה. כבר למדנו ממשנת רבי מאיר שקל וחומר בא למתק הדין ולהוסיף רחמים וחסד בעולם (עי' מש"כ במשנת נגעים פ' י"ג) אף כאן משתמש רבי מאיר […]

לכו"ע ילפינו גזירה שוה "רבוע" "רבוע" רק נחלקו מה ילפינן ומהיכן: ר' יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד… ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה הוא דגמיר דתניא… רבי יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים כארכו אף כאן פי שנים כארכו. במזבח החיצון נאמר (שמות כ"ז, א'): ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח […]

הגמרא מביאה מחלוקת תנאים על זריקת דם העולה שנאמר בה שתי מתנות שהן ארבע. כתנאי יכול יזרקנו זריקה אחת ת"ל סביב אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו הא כיצד כמין גמא (ודמה טעון) שתי מתנות שהן ארבע ר' ישמעאל אומר נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן פיסוק וארבע מתנות אף כאן פיסוק וארבע מתנות. רבי ישמעאל לומד גזירה שוה "סביב" "סביב". בעולה נאמר (ויקרא א', ה'): והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח […]

זבחים נ"ה (ע"א): גמרא תנו רבנן ושחטו פתח אהל מועד ושחט אותו לפני אהל מועד ושחט אותו לפני אהל מועד להכשיר את כל הרוחות בקדשים קלים ק"ו לצפון ומה קדשי קדשים שלא הוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קדשים קלים שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון. צד צפון מיוחד הוא. כך מבאר הרב את משנת איזהו מקומן (עולת ראי"ה ח"א, קי"א): … מתוך שהם עומדים למעלה מרום עולם, ומכל ציור שיש לו אפן של התגלות, ע"כ הם הם יכולים להמתיק […]

זבחים נ"ו (ע"ב) – נ"ז (ע"א): ר' יוסי הגלילי אומר חלבו לא נאמר אלא חלבם דמו לא נאמר אלא דמם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח כנגד היסוד מנא לן א"ר אליעזר אתיא זריקה זריקה מעולה ועולה גופה מנלן דכתיב אל יסוד מזבח העולה למד על עולת חובה שטעונה יסוד. נאמר בבכור (במדבר י"ח, י"ז): אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם […]

בשני מקומות לומדים חכמים גזירה שוה "הבאה" "הבאה". האחד במסכת שבת בסוגיית מכשירי מצוה הדוחים את השבת, שם לומדים "הבאה" "הבאה" מהעומר ושתי הלחם. נאמר בעומר (ויקרא כ"ג, י'): והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ונאמר בשתי הלחם (שם, שם י"ז): ממושבתיכם תביאו לחם תנופה. ובמסכת זבחים (דף ק"ו ע"א) למדו העלאה משחיטה בג"ש "הבאה" "הבאה". נאמר בשחוטי חוץ (ויקרא י"ז, ד'): ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'. ונאמר במעלה זבח בחוץ (שם, שם ט'): ואל […]

זבחים נ' (ע"א): דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא תניא סלת מרבכת למדנו לרבוכה שבאה סולת חלות מניין ת"ל חלות חלות רקיקין מניין ת"ל מצות מצות אמר ליה רבינא ממאי דמצות מצות מחלות גמר דלמא ממאפה תנור גמר. למסקנה שלמדין בג"ש למד מן הלמד, נשארת הברייתא כצורתה וכך היא שנויה בתורת כהנים. לחמי תודה באים משלשה סוגי לחם: חלות רקיקים ורבוכה, ושלשתן מסולת. אף שסולת כתובה רק ברבוכה שהיא בפסוק הסוג השלישי, מ"מ ילפינן בגזירה שוה. […]