המאגר התורני

'זה נוטל עד מקום שידו מגעת' "תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דר' אבהו שנים אדוקים בטלית זה נוטל עד מקום שידו מגעת והשאר חולקין בשוה מחוי ליה רבי אבהו ובשבועה אלא מתניתין דקתני דפלגי בהדדי ולא קתני זה נוטל עד מקום שידו מגעת היכי משכחת לה אמר רב פפא דתפיסי בכרכשתא. אמר רב משרשיא ש"מ האי סודרא כיון דתפיס ביה שלש על שלש קרינן ביה ונתן לרעהו דכמאן דפסיק דמי וקני". שאלות: 1. רש"י ד"ה 'ש"מ' כתב: "מדקתני עד […]

החיים משחק או עבודה יש שואלים האם החיים זה משחק או עבודה? לכאורה, ברור שזה עבודה. אך יש מקום להתבונן בצדדי שאלה זו. הרובד הפשוט הוא השאלה האם החיים נועדו לשחק ולהנות או שהחיים נועדו לעבודה, לשליחות? המסילת ישרים בפרק א' אומר "ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה". אך יש בעלי שכל שלא מבינים כך […]

'ההלכה בספק' שאלות: א. הקשו האחרונים על לשון הגמרא ב"תניא דמסייע לך": "הספיקות נכנסין לדיר להתעשר, ואי ס"ד תקפו כהן אין מוציאין מידו אמאי נכנסין לדיר, נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן". לשון זו 'ממונו של כהן' קשה, שהרי הוא נמצא בבית הבעלים וכל זמן שלא תפס הכהן הרי הם של הבעלים, ואם משום ספק שמא יתפוס הכהן, אין זה נקרא "ממונו של כהן' אלא ספק ממונו, ועוד הרי עתה הוא ודאי שלו ואם יעשרנו כבר לא תועיל תפיסת […]

מרא קמא ומוחזק בקונטרס הספקות כלל א' כתב: "וראוי להתבונן חזקת מרא קמא בממונא מנלן דאזלינן בתרה בשלמא חזקת ממון מהסברא שמיע להו כדאמרי בריש הפרה סברא הוא וכו' אבל חזקת מרא קמא שאין שום אחד מוחזק בו שיד שניהן שוה בו מנלן דלוקמה בחזקת מרא קמא ועל אידך שדינן לאתויי ראיה ואפשר לומר דחזקת מ"ק בממון מכח חזקה קמייתא דאיסורא הוא דאתיא. וכמו דבכל ס' איסורא מעמידין הדבר בחזקת מה שהיה בתחילה קודם שנולד הספק בין להתירא בין לאיסורא… […]

גדרי ספק המשנה למלך בפ"ב הל' א' מהל' טומאת צרעת כתב וז"ל: "ואפשר לומר דלא שייך לומר אוקי גברא אחזקתיה אלא בספק במציאות ואמרינן אוקי גברא אחזקתיה, אך בודאי נעשה מעשה ומספקא לן מילתא היכי אגמרא רחמנא למשה לא שייך לומר איקו גברא אחזקתיה והכי אגמריה דאטו מפני חזקתו של זה משתנה מאי דאגמריה רחמנא למשה וחילוק זה הוא נכון בעיני". דברי המשנה למלך יתבארו על פי הסברות השונות בדין ספק. ישנן שתי גמרות המתייחסות באופן שונה לספק:בקידושין דף עג […]

עצירת גשמים הרמב"ן על הפסוק "לא כארץ מצרים… למטר השמיים תשתה מים" (דברים י"א, י"א-י"ב) מסביר שישנה תכונה מיוחדת לארץ ישראל מכיון שהיא 'שותה' מן השמיים. מלבד הסיבה הטבעית קיים כאן יסוד שזו ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה ואם לא שומרים מצוות מתקיים ח"ו 'ואבדתם מהרה מעל הארץ'. אולם יש בדבר פאן נוסף והוא ההבדל מהיכן מגיעים הדברים. האם אנו משקים מהארץ או מן השמיים? במצרים "והשקת ברגליך כגן הירק", השפע הגשמי הוא עניין חומרי והכל נעשה מלמטה, מהארץ. […]

'ההוא רעיא' (ה.) "ההוא רעיא דהוו מסרי ליה כל יומא חיותא בסהדי יומא חד מסרו ליה בלא סהדי לסוף אמר להו לא היו דברים מעולם אתו סהדי אסהידו ביה דאכל תרתי מינייהו א"ר זירא אם איתא לדר' חייא קמייתא משתבע אשארא אמר ליה אביי אם איתא משתבע והא גזלן הוא א"ל שכנגדו קאמינא השתא נמי דליתא לדר' חייא נחייביה מדרב נחמן דתנן מנה לי בידך אין לך בידי פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת דרב נחמן תקנתא היא […]

ראיית העיניים – 'חפץ לב' האומנם? על הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו, ב') כותב הספרי: "ולא תתורו אחרי לבבכם" – זו מינות, "ואחרי עיניכם" – זו זנות. הספרי מבאר שאם תתן למחשבות לרוץ, באופן טבעי הם יובילו אותך לזנות, למינות. הרמב"ם מגדיר את "ולא תתורו אחרי לבבכם" כמצות לא תעשה מ"ז. במניין הקצר של המצוות שם הרמב"ם את הדגש באיסור על "אחרי לבבכם", שלא ללכת אחרי מחשבות הלב, לתת למחשבות גבול. נראה שהרמב"ם מבין שראיית העין […]

מתנות עניים (כא:) "יאוש שלא מדעת אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש… ת"ש מאימתי כל אדם מותרים בלקט משילכו בה הנמושות ואמרינן מאי נמושות ואמר רבי יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי ואמאי נהי דעניים דהכא מיאשי איכא עניים בדוכתא אחריתא דלא מיאשי אמרי כיון דאיכא עניים הכא הנך מעיקרא איאושי מיאש ואמרי עניים דהתם מלקטי ליה". בסוגיא דיאוש שלא מדעת הביאו את המשנה בפאה פ"ח מ"א "מאימתי כל אדם מותרין בלקט.." ומכאן […]