סוג מדיה: טקסט

בראשית רבה א', ג' "בראשית ברא אלהים", רבי תנחומא פתח: "כי גדול אתה ועושה נפלאות", אמר ר' תנחום: הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו, והאדם עשוי מחילים מחילים, נקבים נקבים, ואין רוחו יוצא ממנו, מי יעשה כן "אתה אלהים לבדך". אימתי נבראו המלאכים, ר' יוחנן אמר: בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב: "המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות", ר' חנינא אמר: בחמישי נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב: "ועוף יעופף על הארץ […]

שפע טובה והצלחה – ע"פ הרצון בפרשת השבוע מופיע ענין המן. פרשיה זו בתורה, מלמדת אותנו לימוד יסודי בגישה למזונות האדם ולירידת השפע האלוקי גם בחיי היום-יום. אנו אף מוצאים ביטוי לכך בהלכה לגבי הפרשיות שנכון לאומרם בכל יום (שו"ע,או"ח,א,ה) : טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן טעמו של דבר הוא בכך שפרשה זו הינה מודל לצורת בקשת המזונות של האדם, שכן היא בונה בנו את היחס לשפע האלוקי. ננסה לעמוד על נקודה מסוימת העולה מדברי חז"ל בעניין המן שממנה […]

פרק ט – משל יותם / הרב וינר קריאת פסוקים ו-יגראינו שבמשל הזה יש כמה דברים שמעוררים סימן שאלה. יותם נעמד בראש הר גריזים. מבקשים מהזית למלוך עליהם, והוא לא מוכן. לתאנה, וגם היא לא מוכנה. החדלתי…מהו הנמשל שלו? מפרש בעצמו. (טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: ואז אומר אחר כך, קריאת פסוקים טז-כהשאלות על המשלברור שהאטד הוא אבימלך. העצים הם […]

בראשית רבה א', ב' רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח: "כח מעשיו הגיד לעמו וגו'", מה טעם גילה הקדוש ברוך הוא לישראל מה שנברא ביום הראשון, ומה שנברא ביום השני, מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל, ואומרין להם: הלא אומה של בזוזים אתם. וישראל משיבין אותן ואומרין להם: ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא "כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם". העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא, כשרצה נתנה לכם, וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא […]

פרק ז' – המצור על אחז השאלות העולות מן הפרק רבות:1. "ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה" – מדוע צריך להזכיר שלושה דורות?מלך ישראל וארם עולים למלחמה על ירושלים, ואחז מפחד מאוד מכך וישעיה בא לומר לו שהקב"ה אומר לו אל תירא ואל תפחד כי הם לא יצליחו.2. "(ז) כה אמר אדני ה' לא תקום ולא תהיה: (ח) כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם: (ט) וראש אפרים שמרון וראש […]

פרק ט – סוף ימי גדעון ותחילת ימי אבימלך דיברנו על ההצעה שמציעים לגדעון, זוהי מלכות. הוא עונה: שופטים פרק ח (כב) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן: (כג) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם: ומבקש מהם: (כד) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם: (כה) וַיֹּאמְרוּ נָתוֹן נִתֵּן […]

בראשית רבה א', א' רבי הושעיה רבה פתח: "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו'". "אמון" – פדגוג, "אמון" – מכוסה, "אמון" – מוצנע, ואית דאמר: "אמון" – רבתא. "אמון" – פדגוג, היך מה דאת אמר: "כאשר ישא האומן את היונק". "אמון" – מכוסה, היאך מה דאת אמר: "האמונים עלי תולע וגו'". "אמון" – מוצנע, היאך מה דאת אמר: "ויהי אומן את הדסה". "אמון" – רבתא, כמה דתימא: "התיטבי מנא אמון", ומתרגמינן: האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא. […]

הכרת הטוב על הגשמים אחת התכונות החשובות בעבודת ה', הן מבחינה מוסרית והן מבחינה אמונית, היא הכרת הטוב. יש מקום לברר את מקורה ואת משמעותה בחיינו. את רגישות התורה להכרת הטוב, אנו מוצאים אפילו בעת הנהגה של יד חזקה. כך למשל, משה נזהר מלהלקות דברים שגמלוהו טובה כמו היאור והעפר1. פרעה לעומת זאת, נוהג בחוסר הכרת הטוב (שמות,א,ח): "לא ידע את יוסף", כאשר שורש הרע להתנהגות זו נובע מתפיסה של כפירה בטוב האלוקי, כפי שהתגלה בהמשך, באומרו (שמות,ה,ב): "לא ידעתי […]

סוף המלחמה סוף פרק ז' ראינו את המלחמה מול המדיינים. המרדף שרודפים אחריהם, בסופו של דבר נראה את הפסוקים האחרונים: שופטים פרק ז (כד) וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן וַיִּצָּעֵק כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן:(כה) וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב זְאֵב וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן וְרֹאשׁ עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ […]

שיחת מוסר – פתיחה לתוכנית הלכה יומית לרגל פתיחת המחזור החדש של לימוד ההלכה היומית, יש מקום לברר את המקור של מושג ה 'הלכות' בחז"ל ואת משמעותו.חז"ל חותמים את הש"ס בדרשה המפורסמת (נדה עג ע"א): תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות בכל יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר 'הליכות עולם לו', אל תקרי הליכות אלא הלכות. המקור של הפסוק בדרשת חז"ל, הוא מתפילתו של חבקוק (ג, ו-ז): עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ […]

מלחמת גדעון במדין פרק ז' התחלנו לעסוק במבחן הזה שעושה גדעון ללוחמים, מי הלוחצים שיישארו איתו, כל אשר ילוק בלשונו יעמוד בנפרד מהכורעים על ברכיהם. המלקקים הם שלוש מאות איש "ובהם אושיע אתכם" אמר ה'. מה המבחן הזה, מה הנקודה?אלו שכורעים על ברכיה ם לשתות או המלקקים בלשון במים.חזלרגיל לכרוע לבעל.אבל זה נראה דרשה מאוד רחוקה. כנראה לקחו את זה מההקבלה לסיפור אליהו. עמדנו על ההקבלות. זה ההיבט הרוחני. ניגע בהיבט שמשלים את העניין, ההיבט האנושי צבאי. צריך להבין מה […]

פרק ו' – גדעון – אות גיזת הצמר ולקקים נזכיר היכן עצרנו. עסקנו בהרחבה בסיפור התרחבות מעגלי ההשפעה של גדעון הריסת המזבח. ראינו את המעשה הגדול שעשה שלא היה קשור בכל, וראינו כיצד הדבר הזה מצליח להניע גלים של השפעה. מִתחילה מצליח (1) להשפיע על עצמו להאמין לעצמו להאמין שה' נמצא אתנו. לאחר מכן הצליח להשפיע על עשרה אנשים מאנשיו שהיו יראים יותר מאנשי העיר, לאחר מכן משפיע על אביו, ואחר כך על העיר ועל השבטים. הצלחה יפה מאוד. לאחר […]

פרק ו' – משיחת גדעון והקרבת הפר(ים) קריאת הפרקים(5:30) הסיפור של גדעון השופט הגדול הזה, מעלה הרבה שאלות. בפשט ההבנה של הדברים. נשאל שאלות לא לפי הסדר. הכול יוצא מדבר שולי. מגיע המלאך לגדעון ומדבר איתו… עד פסוק יז:תעשה לי אות שאתה מדבר איתי. הוא מדבר איתו חצי שעה, ולאחר מכן מבקש סימן שהוא מדבר איתו. מה פשר הדבר הזה. לא מובן. גדעון נבהל מהמלאך. יכולים להבין. קורא למזבח השם שלום. ואז מגיע (כה) וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ ה' […]

פרק ה' – שירת דבורה עניין המתנדבים. היא מברכת אותם, את אלו שחירפו נפשם למות. נפתלי וזבולון ויששכר, וגם שבטי יוסף והיא באה חשבון עם השבטים האחרים. ראובן. למה ישבת… אשר…ואז היא מקללת בצורה חריפה בניגוד למתנדבים בעם ברכו ה', בפסוק כג אורו מרוז… מקללת ממש. מברכים את המתנדבים, וכנראה שלא היו רבים כל כך והיא עושה חשבון ושואלת איפה כולם. הרחוקים מעט יותר כועסת למה כל אחד נשאר בעירו ולא בא, אך מרוז שהיא קרובה מקבלת קללה. בעיית הבעיות […]

הקדמה סוגיית צדקה משופעת בדרשות ובלימודים מהפסוקים, ופרשני האגדה מבארים אותם באופנים נפלאים. נעסוק ברעיון כללי הנמצא ברקע סוגיית הצדקה, ונבאר את טעם הבאת סוגיה ארוכה זו בפרק השותפים. 1. צדקה – חסד או דין? 1.1 הדין שבצדקה כסף יכול לעבור מאדם אחד לזולתו בשורת הדין, למשל בתשלום על מכר או בתשלום משכורת, ובפשטות צדקה שונה משום שהיא נובעת מחסד של לפנים משורת הדין.1 באופן כללי יש קושי מסוים בהגדרת מושג הצדקה: מצד אחד הצדקה מעשה של לפנים משורת הדין, […]

1. שאלה מוסרית הגמרא אומרת (ח, א): רבי פתח אוצרות בשני בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא בעלי הלכה בעלי הגדה אבל עמי הארץ אל יכנסו דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס אמר לו רבי פרנסני אמר לו בני קרית אמר לו לאו שנית א"ל לאו אם כן במה אפרנסך [א"ל] פרנסני ככלב וכעורב פרנסיה בתר דנפק יתיב רבי וקא מצטער ואמר אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא יונתן בן […]

פרק ד' – "כי ביד אישה יתן ה' את סיסרא" דיברנו על ויהם ה' את סיסרא. ראינו את ההתערבות הנסית שהייתה כאן, שה' נתן קולות וברקים ורעמים ובעיקר שיטפון אדיר של מים. שבר ענן גדול ירד והניף את כל האזור, כל העמק. הכול הפך לעיסת בוץ גדולה. מלכודת מוות במלחמה הגדולה לסוסים ולמרכבות. ראינו דוגמה לעניין הזה בהקבלות שיש כאן למה שהיה בים סוף, מרכבות פרעה וחילו. והרכב, חישורים וגלגלים אופנים נעקרים והסוסים משתוללים, לכן סיסרא נס ברגליו. כל התיאור […]

הקדמה פתיחת הסוגיה (ז, ב): רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא. הגמרא ממשיכה קו זה בנוגע למיסים נוספים (ח, א): רב נחמן בר רב חסדא רמא כרגא ארבנן א"ל רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתובי אדאורייתא דכתיב אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אפילו בשעה שאתה מחבב עמים כל קדושיו יהיו בידך1 […] אדנביאי דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו […]

פרק ד' – ברק ודבורה אותו שמגר בן ענת, התיאור מצומצם מאוד. לא מופיעה הסיומת הרגילה אצל שופטים של ותשקוט הארץ כך וכך שנים. כנראה שזה לא היה. את זה אפשר לראות גם בתחילת פרק ד' " ויוסיפו… ואהוד מת. ולמה לא ואהוד מת? שמגר בן ענת לא הייתה תשועה לכל עם ישראל, לכן הכתוב מסויג ויושע גם הוא… אולי היה רועה צאן והייתה פלישת פלישתים, כפי שקורה הרבה בתקופה ההיא, אינתיפאדה חקלאית. והוא תפס את מלמד הבקר, והייתה עליו […]

פרק ג' – אהוד ועגלון פרק ג' מפסוק יבלקרוא עד סוף הפרקסיפור עגלון מלך מואב ואהוד. זה השעבוד השני. הראשון לכושן רשעתיים, ועכשיו לעגלון שהיה איש בריא. הסיפור כאן מעורר כמה וכמה סימני שאלה. אולי נתחיל מההרגשה הלא נוחה. הסיפור הפתולוגי של הפרשדונה שיוצא החוצה, ועגלון יוצא המסדרונה. חרוזים, התנ"ך מתפייט. החלב סוגר את הבטן. זה ממש ניתוח. למה האריכות הזאת. תקע את החרב והוא מת. הבעיה שאהוד היה חתום על החרב, וצריך להזדכות עליה, להסביר יפה היא. זה ישב […]