סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה ג', ג' דבר אחר, "עת ללדת וגו'", ואפילו מלאך המות נעשה קטיגור שלה. אמר ר' שמואל בר נחמן: על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', ובשלשה דברים אנשים מתים: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול נעשה השטן קטיגורו. דאמר ר' לוי: בשלשה מקומות השטן מצוי לקטרג: השרוי בבית המרועע, והמהלך בדרך יחידי, והמפרש בים הגדול. ר' שמעון בר אבא בשם ר' חנינא: כל הדרכים בחזקת סכנה. ר' ינאי הוה נפיק לאיסטרטה הוה מפקד […]

קהלת רבה פרשה ג', ב' "עת ללדת ועת למות". אמר ר' ברכיה: הרי כל חכמתו של שלמה שאמר "עת ללדת ועת למות", מה הוא, אשריו לאדם ששעת מיתתו כשעת לידתו, מה שעת לידתו נקי אף שעת מיתתו נקי. "עת ללדת ועת למות", בשעה שהאשה יושבת על המשבר אינון צווחין לה חייתא, ולמה אינון צווחין לה חייתא, שהיא מייתה וחייה, ולמה אינון צווחין לה מחבלתא, דהיא ממשכנא בידוי דמיתה, היך מה דאת אמרת: "אם חבול תחבול שלמת רעך וגו'". ר' סימון […]

קהלת רבה פרשה ג', א' "לכל זמן ועת לכל חפץ", זמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן, שנאמר: "ויניחהו בגן עדן", וזמן היה לו שיצא משם, שנאמר: "ויגרש את האדם וגו'". זמן היה לו לנח שיכנס לתיבה, שנאמר: "בא אל התבה וגו'", וזמן היה לו לצאת, שנאמר: "צא מן התבה וגו'". זמן היה לאברהם שינתן לו המילה, שנאמר: "ואתה את בריתי תשמור", וזמן היה לבניו להמול מהן, שימולו בשני מקומות אחת במצרים ואחת במדבר, שנאמר: "כי מולים היו כל […]

מצות התשובה והוידוי ביום הכפורים אחת המצוות המרכזיות ביום הכפורים היא מצות הוידוי. ננסה לבחון את הוידוי שביום הכפורים ביחס לוידוי ולתשובה שבכל השנה. הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ו-ז') כותב: ו. אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר: "דרשו ה' בהמצאו". במה דברים אמורים ביחיד, אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין, שנאמר: "כה' אלהינו בכל קראנו אליו".ז. יום הכפורים הוא זמן […]

קהלת רבה פרשה ב', ל' "כי לאדם שטוב לפניו וגו'", "כי לאדם שטוב לפניו", זה אברהם אבינו, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה נמרוד, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה אברהם, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים וגו'". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", זה יצחק, "נתן חכמה ודעת ושמחה", "ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס", זה אבימלך, ולמי נאמר "לתת לטוב לפני האלהים", זה יצחק, שנאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא". דבר אחר, "כי לאדם שטוב לפניו", […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ט "כי מי יאכל ומי יחוש וגו'". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית. רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: נשר גדול היה לו לשלמה והיה רוכב עליו והולך לתדמור במדבר, ובא בו ביום אחד, הדא הוא דכתיב "ויבן את תדמור במדבר". פירוש המדרש"כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ חוּץ מִמֶּנִּי". אמר שלמה: מאן אכיל כמה דאכלית ומאן שתה כמה דשתיתי ומאן עבד כמה דעבדית – מי אוכל […]

ליום העצמאות השנה אנו זקוקים להתחזקות מיוחדת בבירור תקפו של יום העצמאות. ניגע בשתי נקודות בענין השמחה הגדולה שלנו ביום זה. א. קיבוץ גלויותהרמב"ם בהלכות מלכים כותב (פי"א ה"א): המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם – מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, […]

גדול המצווה ועושה חטא נדב ואביהוא המוזכר בפרשת השבוע, מעורר למחשבה על היחס למצוות ולציוויים בכללם. חז"ל אומרים1: דאמר ר' חנינא: גדול מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. ננסה לבחון את היחס לענין בעקבות דבריו של הרב קוק זצ"ל2. ודע עוד, שהחזיון של הכחות המתפתחים לטובה ולאורה מצד כח התורה הוא הולך במערכה, עד כמה ראוי שיהי' נובע מכח הדין והמשפט ועד כמה ראוי שיהי' נובע דוקא מטוב הלב ומהסכמה פנימית בלא שום מעיק כלל, אפילו מועקה מוסרית. וזהו היסוד […]

תרומת הכסף פרשות ויקהל ופקודי מסיימות את פרשיות המשכן. בפרשת ויקהל אנו מוצאים מה עם ישראל הביא (ל"ה,כ"א-כ"ט): וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה':וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ:כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ח שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. אין טוב באדם שיאכל ושתה", ר' תנחומא אמר ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא ואמרין לה ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר. אמר ר' יונה: בנין אב שבכולם, שנאמר: "והוא ילונו בעמלו", בעולמו בעולם הזה, "ימי חייו", לקבר. וכי […]

זכירת מעשה עמלק בשיעור זה נעיין במצות זכירת מעשה עמלק, שאנו נוהגים לקיימה בקריאת פרשת זכור, ונעמוד בעיקר על שיטת הרמב"ם במצוה זו. הגדרת המצוהדברי הרמב"ם מצויים בשלושה מקומות.א. ספר המצוות, עשה קפ"ט: מצוה קפ"ט היא שציוונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו, ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו, ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן, והוא אמרו ית' "זכור את אשר עשה לך עמלק". […]

בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות מזכירות את דברי הירושלמי1: תני קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית ניטלו דיני נפשות ובימי ר' שמעון בן יוחאי ניטלו דיני ממונות. אמר ר' שמעון בן יוחי: בריך רחמנא, דלינא חכים מידון (שאין אנו חכמים לדון). מסיבות כלשהן – כפיה חיצונית של המלכות וכדומה, לא יכלו לדון דיני ממונות.מהי תגובתו של רשב"י? רשב"י מברך על כך: "בריך רחמנא". יש לשמוח על כך שנמנעה מאיתנו הדרך לדון דיני תורה, ואנחנו צריכים למצוא דרכים חלופיות – פשרה […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ז שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש "כי כל ימיו מכאובים וגו'", זה דור המבול שהם מכאיבין להקב"ה במעשיהם הרעים. "וכעס ענינו", שמכעיסין להקב"ה במעשי ידיהם. "גם בלילה לא שכב לבו", שלא שכב לבו מן העבירות. ומניין אף היום, שנאמר: "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". ואף הקב"ה הביא עליהם פורענות ביום ובלילה, שנאמר: "ויהי הגשם על הארץ וגו'". דבר […]

קהלת רבה פרשה ב', פסקה כ"ו "כי יש אדם שעמלו בחכמה וגו'". אמר ר' יודן בר' סימון: גדול כחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, הדא הוא דכתיב "ואשמע קול אדם בין אולי". ואמר ר' יודן בר סימון: אית קרייה חורן דהוא מחוור יתיר מן דין: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". "בחכמה", "ה' בחכמה יסד ארץ". "בדעת", "בדעתו תהומות נבקעו". "ובכשרון", ר' ברכיה בשם רבי יהודה בר ר' סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, דכתיב "בדבר […]

מהו חטא העגל? בפרשה מופיעה אחת הנפילות הגדולות ביותר של עם ישראל – חטא העגל. חטא זה מעורר סימני שאלה רבים. ראשית כמובן בעצם העשייה. הרמב"ן אומר שלא יתכן שהעם היה כל כך טיפש עד כדי כך שהוא חשב שהזהב שעד לפני רגע היה באוזניים שלהם הוא זה שהוציא אותם מארץ מצרים. מהפסוקים עולה, כפי שאומר גם הכוזרי, שזהו לא חטא עבודה זרה גמור, עם ישראל ביקש תחליף למשה ולא תחליף לקב"ה. הדברים אותם נראה בשיעור זה הנם דברים מורכבים […]

משל למטרונה חז"ל עמדו על מבנה הפרשיות הסובבות את מתן תורה1: ד"א "ואלה המשפטים". מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת", ואמר כאן: "ואלה המשפטים", והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה, דינין מלפניה ודינין מאחריה, והיא באמצע. * מה משמעות מבנה זה של הפרשיות?* מה תורם ה"משל למטרונה" להבנת העניין?* מדוע ממשילים למטרונה ולא למלך עצמו? האם המלך אינו זקוק לשומרי ראש?* האם יש הבדל בין הדינים שלפניה ובין […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ח-י"ט, "ושנאתי אני את כל עמלי", א' "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש וגו'". ר' מאיר הוה כתבן טב מובחר, והוה לעי תלת סלעין כל שבת, והוה אכיל ושתי בחדא, ומתכסי בחדא, ומפרנס אוחרתא לרבנן. אמרין ליה תלמידוי: רבי, בנך מה את עביד עליהון. אמר לון: אין הוון צדיקים, כההוא דאמר דוד: "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", ואם לאו – מה אני מניח את שלי לאויבי המקום. לכן אמר שלמה: […]

באהבת חינם ניבנה – בעקבות אירועי השעה1 הזכרנו לא פעם את דברי הרב קוק זצ"ל, המזהירים מפני רקבונה של תנועת התחיה – הציונות – אם לא תהיה קשורה למקור הקודש של האומה. הרב הכין את הלבבות כבר בימיו, למציאות של קריסת הציונות.המראות הקשים של צבא ישראל הנלחם נגד ישוב יהודי קשים מנשוא. אנו קרובים למאורעות מכדי לעכלם ולהעריך את משמעותם כראוי. בימית ובגוש קטיף לא היתה תחושה של מלחמת אחים. השבוע חשנו כי נחצה גבול – מלחמה של יהודים אלו […]

אז – ישיר רמז לתחיית המתיםשירת הים פותחת בביטוי שקשה להולמו מבחינת סדר הזמנים המופיעים בו: "אז ישיר". "אז" – לשון עבר; "ישיר" – לשון עתיד! רש"י מציע פתרון לבעיה בדרך הפשט ובדרך הדרש: אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה… למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו: אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה. על פי הדרש, משה אכן אמר שירה בעת המאורע, אך הכתוב עובר ללשון עתיד […]

קהלת רבה פרשה ב', פסוק י"ז, "ושנאתי את החיים", א' "ושנאתי את החיים", אימיקנטרון היה כותב לאדריאנוס קיסר, אמר לו: אם למולים את שונא – אלו הישמעאלים, אם למשמרי שבת את שונא – אלו הכותיים, הרי אין את שונא אלא האומה הזאת בלבד, אלהיה יפרע מאותו האיש. גזר אדריאנוס דכל די עבד כן יפרסם גרמיה למלכא, דמלכא בעי יתן לית מלה. אזל חד ופרסים ית גרמיה. אמר: ארימין רישיה. אמר ליה: למה אמרת כן. אמר ליה: דאת פני לההוא גברא […]