סוג מדיה: טקסט

ערכם של מעשים כשאנו ניגשים ללמוד את דרשות חז"ל עלינו להתבונן בהן בין מצד הגישה הכללית לתורה ובין מצד תוכן הדרשה. דורשים חז"ל בספרא (ספרא ויקרא – דבורא דחובה פרשה יב): רבי עקיבא אומר האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה. רבי מנחם ברבי יוסי אומר הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא […]

פרק ג' – הגויים שנשארו בארץ ודמותו של עתניאל בן קנז פרק ג' שופטים פרק ג (א) וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן: (ב) רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא יְדָעוּם: (ג) חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת: (ד) וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר צִוָּה אֶת […]

קביעות והתחדשות בתורה ובתפילה אומרת הגמרא (ברכות ז ע"ב): אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה" בפשט הגמרא יש מקום להתבונן בשתי נקודות: א. הרי"ף שם גורס "כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלים תחתיו". ייתכן שהרי"ף גורס כך דוקא בתורה, כיוון שבתפילה לא ברור האם הקביעות היא חיובית או שלילית, שהרי "העושה תפילתו קבע […]

פרק ב'- ג' – הבוכים, תאור כללי של ספר שופטים וביטול יציאת מצרים נשלים עוד נקודה בפרק א', יש עוד דברים שיתבהרו בהמשך. הסיפור של כיבוש בית אל. פרק א' פסוק כב. (כב) וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וה' עִמָּם: (כג) וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז: (כד) וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד: (כה) וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת […]

מחילה בלב שלם בפרשיית המועדות שבפרשת אמור אנחנו מוצאים דבר מעניין (ויקרא כ"ג, כ"ב-כ"ד): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: באמצע פרשת המועדות התורה עוברת לדון בפרשת פאה. זה אמנם קצת קשור לקציר שנאמר לפני כן לגבי חג השבועות, אבל צריך להבין מה הקשר בין […]

ענוותנותו של הלל נתבונן בדרכיו של נשיא ישראל, הלל הזקן, וננסה ללמוד מהם על משנתו החינוכית1 . מספרת הגמרא (שבת ל ע"ב – לא ע"א): תנו רבנן: לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי. מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז. אמר אחד מהם: אני אקניטנו. אותו היום ערב שבת היה והלל חפף את ראשו. הלך ועבר על פתח ביתו, אמר: מי כאן הלל מי כאן […]

פתיחה לשיעורי חסידות מקור מעניין שממנו ניתן ללמוד על חידושה של תורת החסידות על רקע תקופתה הוא שיחה של הרבי מליובביץ' לי"ט כסלו התשכ"ו שיצאה בחוברת. החוברת נפתחת כך: בנוגע לעניינה של תורת החסידות והחידוש שלה על חלקי התורה שנתגלו לפניה נאמרו ביאורים רבים, ומהם:א. בזמנו של הבעש"ט היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות נתעורר העולם מהתעלפותו.ב. "חסיד הוא זה שעושה לפנים משורת הדין"ג. "מעלת החסידות הוא שהכוחות הטבעיים נעשים כוחות אלוקיים", וכמאמר רבינו הזקן בעל […]

פרק א' – כיבוש ירושלים שאלנו מספר שאלות בשיעור קודם, ועל רובן לא ענינו. ובכך נמשיך גם היום. התחלנו כיוון. כיוון שהוא חשוב כאן וננסה להבין מה המשמעות שלו ולאן הוא מקדם אותנו. עסקנו קצת בבעיה הכרונולוגית. מה קדם למה. המורכבות שיש. מה שאמרנו בסופו של דבר שיש בספר שופטים מבנה של פתיחה כפולה. פתיחה כפולההפתיחה הראשונה היא שבעת הפסוקים הראשונים, ברור שהמלחמה באדוניבזק מלך בזק, מאוד ברור מתי הייתה – אחרי מות יהושע. ולאחר מכן, אנחנו מתחילים פתיחה חדשה […]

יציאה לחירות תוך כדי ביטול העבדות פרשת פינחס מיוחדת בכך שהתורה מזכירה בה פעמים רבות חטאים מהעבר:חטא בנות מדין מוזכר בתוך הציווי על מלחמת מדין (במדבר כ"ה, י"ח): כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר: חטאו של קרח מוזכר בתוך פקודי בני ראובן, בעקבות הזכרת דתן ואבירם (במדבר כ"ו, ט'-י"ב): וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קְרִיאֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל […]

פרק כ"ג – נאום יהושע 3() דברים שאומר כאן יהושע לסיום, אמנם לומדים שהפרק הבא בפנינו פרק כד, וגם שם יש נאום סיכום וצריך לעמוד על היחס ביניהם, אבל בוודאי אלו דברי סיום.צריך להקביל לדברים שאומר משה רבנו. היום, משה מדבר על היום האחרון בימי חייו, וגם יהושע אומר כאן דברי סיכום ופרדה מעם ישראל. לכאורה אומר דבר פשוט, כל הדברים הטובים הגיעו, אז תמשיכו כך. אם לא תמשיכו ככה זה ייגמר. זה בגדול, ויש קצת דברים שהם מעבר. (4:20) […]

המוח והלב ננסה לעשות סדר במערכת היחסים שבין השכל והאמונה, כיצד בנוי האדם ומה משמעות הדברים. במדרש מובא (מדרש משלי, פרשה א'): דבר אחר, "והחכמה מאין תמצא", מלמד שהיה שלמה מחפש היכן החכמה מצויה, ר' אליעזר אומר: בראש, ר' יהושע אומר: בלב, הדא הוא דכתיב "נתתה שמחה בלבי" (תהלים ד'), וכתיב "חכם בני ושמח לבי" (משלי כ"ז), ומפני מה ניתנה חכמה בלב, מפני שכל האיברים תלויים בלב. אמר שלמה אני עושה כדפתח אבי, שהוא פתח בחכמתו בראש אותיות וסיים באמצע […]

פרק כ"ב – מזבח של שניים וחצי השבטים דבר שמחבר אותנו לתחילת הספר. הסיפור הזה מופיע בצורה ברורה לפני פסוקי הסיכום. היו פסוקי הסיכום של סוף פרק יט, ויכלו.. אחר כך באו שתי פרשיות הקשורות זו בזו הבאות כנספח, פרשת ערי המקלט וערי הלוויים. הזכרנו למה מופיעות אחרי. אבל אז באים שוב פסוקי סיום בפרק כא: (מב) וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן ה' בְּיָדָם:(מג) לֹא נָפַל דָּבָר […]

שלושה צעדים אחורה הגמרא במסכת נדה (ע' ע"ב) מתארת שאלות ששאלו חכמי אלכסנדריה את ר' יהושע בן חנניה, בנושאים שונים: דברי חכמה, דברי הגדה, דברי בורות ודברי דרך ארץ. אחת משאלותיהם בענייני דרך ארץ: מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם, אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר (משלי ב'): "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה"… מאי קמשמע לן, דהא בלא הא לא סגיא (שזה בלא זה – מעשים […]

כמעט חינם אמר שלמה המלך ע"ה (משלי י"ב, א'): אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. פשט הפסוק מובן. אדם שאוהב דעת, צריך לאהוב גם מוסר, שכן הדרך אל הדעת עוברת דרך המוסר. ולהיפך, מי ששונא תוכחת ואיננו מוכן לקבל מוסר – ישאר בער ללא דעת, ככתוב: "אִישׁ בַּעַר – לֹא יֵדָע" (תהלים צ"ב, ז').הגר"א כותב בפירושו לפסוק זה: כי אין התורה ניתנה אלא על ידי יסורים, כמו שאמרו חז"ל שלש מתנות (טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא […]

כותבים עלינו לכבוד חג השבועות, נעסוק במדרש שכבר עסקנו בו בעבר, וננסה להעמיק בו (רות רבה פרשה ה', ו'). "ויצבט לה קלי", קליל זעיר בשתי אצבעותיו. אמר רבי יצחק: את שמע מינה תרתי, או ברכה שרתה באצבעותיו של אותו צדיק, או ברכה שרתה במעיה של אותה צדקת, ממה דכתיב: "ותאכל ותשבע ותתר", נראין הדברים שהברכה שרתה במעיה של אותה צדקת. אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה […]

ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]

ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]

התנערי מעפר קומי שבי ירושלים לקראת נסיעתה של הישיבה לשבת בירושלים, נתבונן בדבריו של הזוה"ק על ירושלים (ח"ג, ו' ע"א, בתרגום1): ר' אלעזר היה הולך בדרך, והיה עמו ר' יהודה. בעוד שהיו הולכים, אמר ר' יהודה: ומה שכתוב "ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל", ודאי עליה נאמר, על כנסת ישראל, וזה קשה יותר מהכל, שכתוב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". ומה שאמרו כל החברים בדבר זה, "נפלה, לא תוסיף" עוד לנפול, "קום בתולת ישראל", יפה הוא, אבל […]

גם זה יעבור "עבדי הזמן עבדי עבדים הם". מהו הזמן? הזמן הוא כינוי לכל צרכי העולם הזה, הנמצאים תחת ממשלת הזמן.יש מקום להעמיק במושג זה של "עולם הזמן" ומשמעותו אלינו. פסקה נפלאה של הרב קוק זצ"ל עוסקת בענין זה (אורות הקודש ח"ב עמ' שע"ז): שאיפת הנצחהויתנו הזמנית היא ניצוץ אחד מההויה הנצחית, של הוד נצח הנצחים, ואי אפשר להוציא אל הפועל את אוצר הטוב הגנוז בהתוכן של חיי הזמן רק על פי גודל התאמתו לחיי הנצחים.וזאת היא הכרה פנימית שרויה […]

"אדם ובהמה תושיע ה'" בפרשת השבוע, פרשת אמור, יש פסוק שיש מקום לעיין בו, גם לאור הימים הללו1 (ויקרא כ"ב, כ"ו-כ"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. חז"ל (זוה"ק ח"ג צ"א ע"ב, בתרגום) עומדים על היחוד שבביטוי "שור… כי יולד", וננסה לעמוד על משמעות דבריהם: בוא וראה, אדם שנולד, לא נתמנה עליו כח מלמעלה עד שנמול, כיון שנמול נתעורר עליו התעוררות הרוח […]