מחבר: הרב יהושע ויצמן

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ט"ו.) פתיחה סוגיא זו המוזכרת בכמה מקומות בש"ס, רבים קולמוסין נשתברו עליה, וקושיות עצומות התקשו בה הראשונים והאחרונים. נעסוק ביסוד דין רוב, ומתוך כך נוסיף ביאור בסוגיא זו. שאלות 1. יש להבין מדוע קבעה הגמרא שכל קבוע הוא דוקא "כמחצה על מחצה", ולא אמרה בפשטות שכל קבוע הרי הוא ספק?נראה שתשובה לכך ניתן לראות בדברי רש"י בסנהדרין (ע"ט ע"א) על הגמרא: תניא, רבי שמעון אומר: עד שיאמר לפלוני אני מתכוון. מאי טעמא דרבי שמעון? […]

"מה טיבו של עובר זה" (י"ג.-י"ג:) מח' רבן גמליאל ורבי יהושע בתוספתא (פ"א ה"ו) רבן גמליאל הסביר את שיטתו: היתה מעוברת אמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ור' ליעזר אומרים נאמנת שהיא עדות שהאשה כשירה לה ר' יהושע אומר אינה נאמנת. אמר להם ר' יהושע אי אתם מודים בשבויה שנישבית והיא אומרת טהורה אני שאינה נאמנת? אמרו לו: לא! אם אמרת בשבויה שנשבית לבין העובדי כוכבים שיש לה עדים, תאמר בזו שאין לה […]

גר קטן (יא.) שאלות בדברי הגמרא בענין גר קטן, יש לעיין:1. "גר". מדוע לא אמר בפשטות "גוי", שכן מדובר כאן כאשר גוי בא להתגייר, ובשו"ע (יו"ד רסח ז) אכן שינה את הלשון: עובד כוכבים קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו. ואם אין לו אב, טז ובא להתגייר או אמו מביאתו להתגייר, בית דין מגיירין אותו, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. כמו כן יש לעיין במשנה: מתני'. הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים […]

מנה לי בידך והלה אומר איני יודע (י"ב:) בסוגייתינו הגמרא מקבילה בין מח' רבן גמליאל ור' יהושע במשנה לבין מחלוקת האמוראים לגבי "מנה לי בידך והלה אומר אינו יודע". הגמרא מסבירה את מח' האמוראים: רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. שאלות 1. הלשון בו נאמרת המחלוקת זוקקת ביאור, שכן הם אינם מתיחסים אחד לדברי השני, שהרי אין חולק שעדיפה טענת ברי על טענת שמא – "ברי […]

טענת בתולים (ט.) מחלוקות הראשונים בסוגיא בסוגיא לא נזכר מהי טענתה של האשה מול טענת הבעל, ואכן דעת הרמב"ם היא שאם הבעל טען טענת בתולים האוסרת את אשתו עליו אין משגיחין כלל בטענת האשה והיא אסורה עליו בכל מקרה. לעומתו סוברים הרשב"א והריטב"א ועוד ראשונים שכאשר היא מתרצת את חסרון בתוליה היא נאמנת ולא נאסרת עליו. והביא ה"מגיד משנה" (הל' איסורי ביאה יח יא) מח' ראשונים זו: ודע ששם נתבאר שהאשה נאמנת לומר מוכת עץ אני או משארסתני נאנסתי לענין […]

שוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא (ט.) שאלות הסוגיא פותחת בדברי רבי אלעזר: האומר פתח פתוח מצאתי – נאמן לאוסרה עליו. ופירש רש"י טעמו של דבר: נאמן לאוסרה עליו – ואע"פ שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו לגבי נפשיה הוי מהימן לשוייה עליה חתיכה דאיסורא אבל להפסידה כתובתה לא מהימן. על דברי רש"י יש להקשות:1. מדוע הקדים לומר "שאין הדבר הזה יכול להתברר אלא על פיו", ולא פירש בפשטות שנאמן לאוסרה עליו כיון ששוויה עליה חתיכא דאיסורא?2. יש להבין מה […]

ספק ספיקא מחלוקת הרמב"ם והרשב"א בגדר ספיקא דאורייתא לחומרא נחלקו הרמב"ם והרשב"א בהבנת דברי הגמרא (ביצה ג ב) "ספיקא דאורייתא לחומרא", האם זהו דין תורה או דין דרבנן. הרמב"ם כתב (הל' טומאת מת ט יב): דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו […]

ברכת אירוסין (ז:) שאלות הסוגיא העוסקת בברכת אירוסין מסיימת: מאן דלא חתים מידי דהוה אברכת פירות ואברכת מצוות, ומאן דחתים מידי דהוה אקידושא1. יש להבין צדדי הבעיה, מאיזה צד יש לדמותה לברכת פירות וברכת מצוות, ומאיזה צד יש לדמותה לקידוש. רש"י פירש: אברכת פירות – בורא פרי העץ.ברכת מצות – על השחיטה ועל המילה דכיון דכולה חדא הודאה היא ואין הפסק בקשה בינתיים לא בעיא חתימה כדאמר בערבי פסחים (פסחים דף קה) ברכת המצות טעמא מאי משום דהודאה היא הא […]

בעילה בתחילה בשבת (ה:-ז.) פסק הגמרא והפוסקיםבסוגייתינו הגמרא נושאת ונותנת בבעיה: איבעיא להו: מהו לבעול בתחילה בשבת? ובסוף הסוגיא פוסקת הגמרא: והלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת. יש לעיין בפסק זה, הן מצד ההיתר, לכאורה ללא הגבלה, לאחר שבסוגיא ראינו שההיתר תלוי בבקיאות בהטיה שלא כהללו בבליים, והן מדרך הבאת הגמרא את הפסק, שכן הגמרא פוסקת הפוך מהוראת ר' יוחנן לאיסור, אותה הביאה הגמרא סמוך לפסק: רב נחמן בר יצחק מתני הכי, אמר ר' אבהו: שאל ר' ישמעאל בן יעקב דמן […]

כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש (ג.) שאלות רוב הראשונים הבינו שפירוש "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש", היינו שהמקדש תולה קידושיו בדעת חכמים, ולכן חכמים יכולים להפקיע קידושיו למפרע. כך פירש גם רש"י בכמה מקומות1.על שיטה זו רבו הקשיים, ולהלן חלקם:1. הראשונים דנו רבות בכך שהקידושין בטלין למפרע ולא מכאן ולהבא, ותמוה מאוד שאדם שהיה נשוי כהלכה, למפרע לא היה נשוי וחי עם אשתו ללא קידושין. עובדה זו יוצרת בעיות אותן הזכירו הראשונים, כגון התראת ספק על אשת איש שזינתה, טהרת […]

נישואין וכתובה עיון במשניות בכמה משניות בפרק מוזכר הביטוי "טענת בתולים". ראשית, במשנה א': בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין. ובהמשך מופיע הביטוי בעוד משניות, וכך כתוב במשנה ב': בתולה כתובתה מאתים ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים […]

שיעור פתיחה למסכת כתובות מסכת זו עוסקת בדיני הנישואין, ולכאורה מן הראוי היה לקרוא את שם מסכת זו "נישואין". קריאת שם המסכת על שם הכתובה שמבטאת דוקא את סיבוכי הנישואין צריכה הסבר.הנישואין מבטאים יותר מכל את ירידת האידיאל לעולם המעשה המורכב. חז"ל השוו בין מעמד הר סיני לבין יום החתונה (תענית כו:): "ביום חתנתו – זה מתן תורה." אף סופו של מעמד הר סיני היה שבירת הלוחות, בדומה לנישואין שאחרי יום חתונתו של אדם, באים חיי הנישואין בהן עלולים להיות […]

השפעת התפילה על החיים במשנת הרב (תפילה, פיסקה ט') כותב הרב קוק זצ"ל: "ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מיחד שעה ביום לתפילתו והשני איננו מיחד שעה זו לשם זה – יש כאן הבדל עקרי. אפן חייהם של שני אלה שונה לגמרי, – אותה שעה של תפילה מטביעה חותם מיוחד על היום כולו." נראה שההבדל בין המתפלל לבין מי שאיננו מתפלל אינו רק במה שהוא עושה באותה שעה, אלא יש כאן הבדל יסודי בן אופי […]

"האזינו השמים" "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי"המדרש הראשון בפרשה1 מתייחס לביטויים המיוחדים של משה כלפי השמים והארץ ובין הדברים נאמר שם: מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים, מנין? שנאמר: (ישעיה נ"ה) "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם". ואף הרב הנזיר ב"קול הנבואה"2 מתייחס לפסוק בישעיה: והחוטא אשר חטא בכל אבריו, הקב"ה מרפא כל אבריו ברטיה אחת והיא שמיעת האזן, שנאמר: "הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם" המדרש דורש […]

קין והבל א. קין – ראשון לעושים תשובהר' צדוק הכהן מלובלין אומר שאם ברצוננו לחקור תהליך או תופעה עלינו למצוא את הפעם הראשונה בו אירע הדבר בשביל להבין את מהותו. על כן נתור אחר הראשון לחוזרים בתשובה כדי לעמוד על מהותה.ממדרש חז"ל אנו לומדים כי קין היה הראשון לחוזרים בתשובה: ויצא קין מלפני ה', מהיכן יצא… רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח… פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, […]

דור הפלגה מיד לאחר המבול מתגלה רצון של המין האנושי להתאחד ל'שפה אחת ודברים אחדים' לצורך בניית מגדל בבל. ומפליא שתוצאות אחדות זו דווקא הניבה את הפירוד בעולם "ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ". מדרש תנחומא מבאר מדוע הקב"ה העניש ופירד את דור הפלגה למרות שאיפתם ל"אחדות מושלמת". מדרש תנחומא1 דורש את הפסוק "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים": ילמדנו רבינו בית שנותנים בו עירוב מהו שהוא צריך לעירוב, כך שנו רבותינו ר' יעקב בר אחא שאל את […]

גילוח בחול המועד א. המשנהב. בבלי וירושלמיג. הראשוניםד. הפוסקיםה. סימן או סיבה א. המשנה המשנה הפותחת את פרק שלישי במו"ק עוסקת בשני נושאים, גילוח בחוה"מ וכיבוס בחוה"מ, וז"ל: "ואלו מגלחין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר לו והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו. ואלו מכבסין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים… וכל העולין מטומאה לטהרה ושאר כל אדם אסורין". (מו"ק י"ג). בלימוד המשנה […]

תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב1 פסוק זה, הנקרא בשמחת תורה, כולל את יסודי התורה, עד כי הוא הפסוק הראשון הנלמד על ידי ילדי ישראל: תנו רבנן: קטן היודע לנענע… יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".2 חז"ל דרשו על פסוק זה דרשות רבות הנוגעות בענינים יסודיים, וננסה לעיין, על פי סדר מילות הפסוק, במעט מעניינים אלו. * * * תורה: דרשו חז"ל במסכת […]

ההשפעה מול הקבלה הרס"ג בהקדמתו לספרו "אמונות ודעות"1 דן בסיבות לכפירה וכך הוא כותב: "ואסמיך לדברים הללו מה שנראה לי… ונראו לי מהם שמונה מצוים הרבה, תחלתן כובד הטורח על בני אדם בטבעם, וכאשר ירגיש הטבע בדבר שהוטל עליו המזקיקו להתאמץ ולהתחזק בהוכחות ולנהוג על פיו בדת אז יברח ויתרחק מכך, ומסבה זו תמצא הרבה מבני אדם אומרים 'האמת כבדה' 'האמת מרה', מפני שהם רוצים את החופש ובורחים אליו…" שתי פנים לדבר: הראשון הוא חוסר היכולת של האדם ללכת עם […]

"מלאכת בורר" ר' צדוק הכהן מלובלין כותב ב"רסיסי לילה" (פיסקה ו'): "וכל דבר הבירור הוא בהפכו כי המצות נותנים היפך מה שהם כפשטן". ר' צדוק מביא לכך כמה דוגמאות. נביא כמה מהן: תפילה – עיקרה בלב נשבר כמו שכתוב:" לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" והרי לב נשבר הוא היפך השמחה. אלא כאשר אדם מתבונן בחסרונותיו ומבין שהוא זקוק לישועה גדולה ורחמי שמים מרובים, בודאי שיתמלא עצב ודאגה אבל הסימן לתפילה המקובלת היא השמחה שלאחריה כנאמר "ושמחתים בבית תפילתי".הגמ' בתענית […]