קטגוריה: מדרש

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", ג' – ד' ג דבר אחר "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק, דאמר ר' אחא אמר שמואל שלשה הן הדברים ששיחקה עליהם מדת הדין ולבסוף הוללתם ועירבבתם. כתיב "ולא ירבה לו נשים", וכתיב "ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים". כתיב "לא ירבה לו סוסים", וכתיב "ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים". כתיב "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד", וכתיב "ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים". לא היו […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 2 – ב' א דבר אחר, "לשחוק אמרתי מהולל", מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, הדא הוא דכתיב: "בתיהם שלום מפחד וגו' זרעם נכון לפניהם וגו' שורו עבר ולא יגעיל וגו' ישלחו כצאן עויליהם ישאו כתף וכנור וגו' יכלו בטוב ימיהם וגו'". מה כתיב תמן, "ויאמרו לאל סור ממנו", וכיון שאמרו "מה שדי כי נעבדנו", אמר להם הקב"ה "ולשמחה מה זו עושה", חייכם שאמחה אתכם מן העולם, […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק ב', "לשחוק אמרתי מהולל", א' 1 "לשחוק אמרתי מהולל", אמר רבי אבא בר כהנא מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם, "ולשמחה מה זו עושה", מה טיבו של תלמיד חכם להכנס שם. פירוש המדרש"לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". "לשחוק אמרתי מהולל", אמר רבי אבא בר כהנא: מה מעורבב השחוק שאומות העולם שוחקים בבתי קרקסיאות ובבתי תיארטיאות שלהם. דרש "מהולל" לשון דבר מהול ומעורבב, וזהו השחוק של אומות העולם. בביאור […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק א', "אמרתי אני בלבי", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה". ר' פנחס ור' חזקיה בשם ר' סימון בר זבדי, ר' פנחס אמר אנסכה ואנסכה אנסה בדברי תורה ואנסה בדברי מינות, אנוסה מדברי מינות לדברי תורה. "וראה בטוב", בטובתה של תורה. "והנה גם הוא הבל", לא היה צריך קרייה למימר אלא 'והנה גם הוא שמחה', […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ח, "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס", א' 'כי ברב חכמה רוב כעס', כל זמן שאדם מרבה בחכמה מרבה בכעס, וכל זמן שהוא מרבה בדעת מרבה ביסורין. אמר שלמה: על ידי שהרביתי בחכמה הרביתי בכעס, ועל ידי שהרביתי בדעת הרביתי ביסורין. רב אמר: תלמיד חכם אין צריך התראה. אמר ר' שמואל בר נחמן: ככלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן, אם נתפחמו אחד מהן בכמה דמין הוא עשוי, כלי פשתן הגסין הבאין מארבל, אם פחמו אחד מהן […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי", א' 4 שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. הלב מרחש, שנאמר 'רחש לבי דבר טוב'. הלב מחשב, שנאמר: 'רבות מחשבות בלב איש'. הלב מתאוה, שנאמר: 'תאות לבו נתתה לו'. הלב סוטה, שנאמר: 'אל ישט אל דרכיה לבך'. הלב זונה, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם וגו". הלב נסעד, שנאמר: 'וסעדו לבכם'. הלב נגנב, שנאמר: 'ויגנוב יעקב את […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי" א' 3 הלב מתעצב, שנאמר: 'ויתעצב אל לבו'. הלב מתפחד, שנאמר: 'מפחד לבבך'. הלב משתבר, שנאמר: 'לב נשבר ונדכה'. הלב מתגאה, שנאמר: 'ורם לבבך'. הלב מסרב, שנאמר: 'ולעם הזה היה לב סורר ומורה'. הלב מתבדה, שנאמר: 'בחדש אשר בדא מלבו'. הלב מהרהר, שנאמר: 'כי בשרירות לבי אלך'. פירוש המדרשהלב מתעצב, שנאמר (בראשית ו', ו'): "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ".הלב מתפחד, שנאמר בפרשת התוכחה (דברים כ"ח, […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז "דברתי אני עם לבי" א' 2 הלב שמח, שנאמר: 'לכן שמח לבי ויגל כבודי'. הלב צועק, שנאמר: 'צעק לבם אל ה". הלב מתנחם, שנאמר: 'דברו על לב ירושלים'. הלב מצטער, שנאמר: 'ולא ירע לבבך'. הלב מתחזק, שנאמר: 'ויחזק ה' את לב פרעה'. הלב מתרכך, שנאמר: 'אל ירך לבבכם'. פירוש המדרשהלב שמח, שנאמר (תהילים ט"ז, ט'): "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח".הלב צועק, שנאמר (איכה ב', י"ח): "צָעַק לִבָּם אֶל ה'".הלב מתנחם, […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דיברתי אני עם לבי", א', 1 'דברתי אני עם לבי'. הלב רואה, שנאמר: 'ולבי ראה הרבה'. הלב שומע, שנאמר: 'ונתת לעבדך לב שומע'. הלב מדבר, שנאמר: 'דברתי אני עם לבי'. הלב הולך, שנאמר: 'לא לבי הלך'. הלב נופל, שנאמר: 'אל יפול לב אדם עליו'. הלב עומד, שנאמר: 'היעמד לבך'. פירוש המדרש"דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת". המדרש דורש […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ו, "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" ב' דבר אחר, "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", משנתעוותו המים מששת ימי בראשית עוד לא נתקנו. "וחסרון לא יוכל להמנות", משחסר הקב"ה שנת הלבנה משנת החמה אחד עשר יום, הרי כמה שנים וקצים וכמה עבורים ולא הגיעה שנת חמה ללבנה. דבר אחר, "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן", משנתעוותו דור המבול במעשיהם הרעים שוב לא נתקנו, "וחסרון", משחסר הקב"ה שנותיהם, שנאמר: "והיו ימיו מאה ועשרים שנה", עוד לא נמנו. דבר אחר, "מְעֻוָּת לֹא […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ו "מְעֻוָּת לא יוכל לתקֹן", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "מְעֻוָּת לא יוכל לתקֹן", בעולם הזה מי שהוא מעוות יכול להתקן ומי שהוא בחסרון יכול להמנות, אבל לעתיד לבא מי שהוא מעוות אינו יכול להתקן ומי שהוא בחסרון אינו יכול להמנות. יש מן הרשעים שהיו חברים זה לזה בעולם, אחד מהם הקדים ועשה תשובה בחייו קודם מיתתו, ואחד לא עשה תשובה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ד, "ראיתי את כל המעשים" שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. "ראיתי את כל המעשים שנעשו וגו'". אמר ר' אבא בר כהנא לזקן שהיה יושב בפרשת דרכים והיו לפניו שני שבילין, אחד תחלתו מישור וסופו קוצים וארזים וקנים, ואחד תחלתו קנים וארזים וקוצים וסופו מישור, והיה מזהיר לעוברין ולשבים ואומר: זו תחלתו מישור וסופו ארזים וקוצים וקנים, וזה תחלתו קוצים וארזים וקנים וסופו […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 1 'ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה', מהו 'ולתור בחכמה' – תור לחכמה, לעשות תואר לחכמה, היך מה דאת אמר 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען', מאן דקרא טבאות יתיה לגביה, דתני טבאות יתיה לגביה. דבר אחר 'לדרוש ולתור' – לתור ולהותיר, הדין פוייטנא כד הוה עביד אלפביתין זמנין חשל לה וזמנין מחסר לה, אבל שלמה כד הוה עביד אלפביתין הוה מותר לה ה' אתואן, הדא הוא דכתיב 'ויהי […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ב, "אני קהלת", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים', אמר ר' שמואל בר רב יצחק זה היה ראוי להכתב ולהיות תחלת הספר, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ודכוותיה תני רבי ישמעאל: 'אמר אויב ארדוף אשיג', זה היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ב, "אני קהלת", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים', אמר ר' שמואל בר רב יצחק זה היה ראוי להכתב ולהיות תחלת הספר, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ודכוותיה תני רבי ישמעאל: 'אמר אויב ארדוף אשיג', זה היה ראוי להיות תחלת השירה, ולמה נכתב כאן, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"א, "אין זכרון לראשונים", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. 'אין זכרון לראשונים', אמר ר' אחא 'אין זכרון לראשונים' – זה דור המבול, 'וגם לאחרונים' – אלו הסדומיים, ועל מי נאמר 'עם שיהיו לאחרונה', אלו ישראל, שנאמר: 'לאחרונה יסעו לדגליהם'. ר' יודן בשם ר' שמעון בן שקפא אמר 'אין זכרון לראשונים' – אלו המצריים, 'וגם לאחרונים' – אלו העמלקים, ועל מי […]