המאגר התורני

קטגוריה: מטות – מסעי

לחיות עם פרשת השבוע – נצחיותו של עם הנצח

בפרשתנו נמצאת פרשיה מיוחדת שיש מקום לעיין בה – סיפור בני גד ובני ראובן. הפרשה מתחילה בתיאור (במדבר ל”ב, א’): וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. ובעקבותיו באה הבקשה של בני גד ובני ראובן (במדבר ל”ב, ב’-ה’): וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן. הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה’ לִפְנֵי

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – הכל עובר חביבי

החלק של היום (“רביעי”) בקריאת התורה, כולל את תחילת פרשת מסעי – תיאור כל המסעות שעברו ישראל במדבר. בכל שנה מחדש זה מעורר התפעלות – התורה מפרטת את כל המסעות, ולכאורה זה לא אומר לנו כלום. יש כאן תיאור של תהליך שבני ישראל עברו מאז יציאתם מצרים ועד הגיעם אל הארץ, אבל לא ברור מהו התהליך בדיוק. ננסה לעמוד על דברי חז”ל העוסקים בכך. רש”י מביא שתי דרשות בענין זה (במדבר ל”ג, א’). הדרשה הראשונה: אלה מסעי – למה נכתבו

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – ‘ארץ כנען’ או ‘ארץ ישראל’?

לחיות עם פרשת השבוע – מטות-מסעי – “ארץ כנען” או “ארץ ישראל”? פרשיות מטות ומסעי מסיימות את ספר במדבר, והן מכוונות לארץ ישראל – הכנה למלחמה על הארץ, המסעות לארץ ישראל, ועוד.בתוך ענין זה יש פסוק קשה, שיש מקום לעיין בו (במדבר ל”ד, א’-ב’): וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. א. “צו את בני ישראל” – ביטוי זה נדרש בספרי

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – לנסוע מהחרדה על ידי מקהלות

לחיות עם פרשת השבוע – מטות מסעי – לנסוע מהחרדה על ידי מקהלות אנחנו מתקרבים לסיומו של ספר במדבר, ויחד עם זה לסיומה של ההליכה של בני ישראל במדבר. הפרשות האחרונות עסקו בהיבטים שונים של ההכנות לכניסה לארץ, וכך גם שתי הפרשות שנקרא השבת. לאור זאת, פתיחת פרשת מטות בפרשת נדרים דורשת הסבר.חז”ל אומרים (מקור??) ששלוש פרשיות נאמרו לבני ישראל בערבות מואב, ערב כניסתם לארץ. פרשת נדרים, פרשת נחלות ופרשת ערי מקלט.פרשת נחלות ופרשת ערי מקלט שייכות לארץ ישראל בצורה

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – חיי תורה בפרט ובכלל

לחיות עם פרשת השבוע – מטות מסעי – חיי תורה בפרט ובכלל בפרשה אנו מוצאים “מעברים” בין עיסוק בפרט לעיסוק בכלל.תחילת הפרשה – פרשת נדרים, עוסקת לכאורה בנושא פרטי, אך פרשה זו נאמרה “אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת” (במדבר ל’, ב’), ומכאן שיש בה צדדים כלליים.סיום פרשת מסעי עוסק בעניינה של ארץ ישראל – גבולותיה וירושתה, שזהו ענין כללי, אך יחד עם זאת עוסקים בחלוקת הארץ לשבטים ולמשפחות, שזוהי ירידה לענייני הפרט.בתורה, כמו במציאות, הפרט והכלל קשורים זה לזה. הפרט נובע מן

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – ראובן גד וחצי המנשה – שותפים או לקוחות

לחיות עם פרשת השבוע – מטות-מסעי – ראובן גד וחצי המנשה – שותפים או לקוחות בעיון בפרשה מצאתי מקור לענין שאנו מדברים עליו הרבה, אך עד היום עסקנו בו מתוך התבננות בעולם, וכיום נראה שמקור לכך בפרשה. לפני שנים רבות, אמר לי רב חשוב, שמכון התקנים הישראלי מנפיק “תו תקן” למוסדות חינוך. הוא הציע לי לפנות למכון התקנים ולבקש תו תקן לישיבה.התפלאתי. “תו תקן” קשור למכונת כביסה, לא למוסד חינוכי?! אך אותו רב נתן לי חוברת של מכון התקנים, ובה

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – צבא תורה וכלכלה

צבא תורה וכלכלה בארץ ובעולם, התרחשו אירועים רבים השבוע. העיסוק בגיוס חרדים לצבא, הקשור לתמורות שחלו השבוע בממשלה, נוגע באופן ישיר למתואר בפרשתנו. כך היא תשובתם של משה לשניים וחצי השבטים (במדבר ל”ב, ו’): הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ? נוסף לדברי משה, אשר בפשטות אמורים יותר כלפי הצד המוסרי שבדבר, אנו קוראים בהמשך הפרשה על המצווה המפורשת להילחם על הארץ ולהתיישב בה (שם ל”ג, נ”ג): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ מצווה

לשיעור המלא »

לחיות עם פרשת השבוע – מצות המלחמה בדרך לשלום

מצות המלחמה בדרך לשלום בפרשת השבוע נמצאת מצוה חשובה, המצוה המיוחדת של הדור שלנו – מצות ישיבת ארץ ישראל: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב”ן מונה את הציווי המובא בפסוק כמצוה, בתוך המצוות שהוא מוסיף על מנין הרמב”ם (מצוה ד’).יש בדבריו חידוש, שכן ניתן להבין – ויש מהראשונים שהבינו כך – שהפסוק הוא הבטחה לעם ישראל, ולא ציווי. במקום אחר הארכנו בדברי הרמב”ן1, וכאן נעמוד בעיקר על מה שאנו למדים ממצוה זו אלינו,

לשיעור המלא »

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב

נושאים