קטגוריה: ויקרא

בחלק של היום (רביעי) בפרשה, מופיעה פרשת קרבן שלמים. התורה מתחילה בבן הבקר (ויקרא ג', א'-ה'): וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ אִם מִן הַבָּקָר הוּא מַקְרִיב אִם זָכָר אִם נְקֵבָה תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ לִפְנֵי ה'. וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְהִקְרִיב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לה' אֶת הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל הַקֶּרֶב. וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל […]

בימים אלה, לפני 54 שנים, עמדנו בכוננות שלפני מלחמת ששת הימים. בהמשך פרצה המלחמה, ששיאה היה בכ"ח באייר – יום שחרור ירושלים. חווינו חויה מיוחדת במינה שבה כל עם ישראל היה שותף לשמחה ולהתרגשות על שחרור ירושלים והכותל המערבי. שאלה מתבקשת בימים אלו – כיצד אנו צריכים לבקש את ירושלים ואת בית המקדש? ננסה להתבונן בשאלה זו לאור פרשת השבוע. בתוך הפסוקים הקשים של פרשת התוכחה, יש שני פסוקים דומים, שבהם הקב"ה מזהיר שחטאי עם ישראל יובילו לשממה. פסוק אחד […]

בפרשת השבוע אנו קוראים את פרשת המועדות. לאחר מצוות הפסח, מופיע ענין מנחת העומר הבאה מן השעורים, ובעקבותיה ספירת העומר. ביום החמישים מקריבים מנחת חיטים, וזהו יום מקרא קודש. לאחר מכן מופיע פסוק שלא קשור, לכאורה, לפרשת המועדות (ויקרא כ"ג, כ"ב): וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. מיד אחר כך מופיע עניינו של ראש השנה (ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי […]

נקודה שמקיפה חלק ניכר מן הפרשה, היא ענין הקדושה. הפרשה השניה שנקרא השבת נקראת "קדושים", על שם הפתיחה (ויקרא י"ט, ב'): דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אך גם בתחילת פרשת אחרי מות אנו קוראים על הקדושה (ויקרא ט"ז, א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי […]

בפרשה אנו נפגשים בצורה מיוחדת עם "הר סיני". הביטוי "בהר סיני" מופיע שלוש פעמים בפרשה, וננסה להתבונן מה כל הופעה של הביטוי מלמדת אותנו. בתחילת הפרשה (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. מפורסמת דרשת חז"ל בספרא (בהר, א'), המובאת גם ברש"י: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר", מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני. הביטוי "בהר סיני" נאמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – "דור דור וגזלניו" חז"ל במדרש קושרים את סוף פרשת קדושים לתחילת פרשת אמור בדרשה מעניינת, שננסה לעמוד על משמעותה. בסיום פרשת קדושים נאמר (ויקרא כ', כ"ה-כ"ז): וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ […]

בתקופה שיש "נגע" שתוקף את כל העולם, זה מרגש ומיוחד לעסוק בפרשיות השבוע – תזריע מצורע – שעוסקות בפרשת הנגעים. נעמוד על תופעה מיוחדת בפרשיות אלו. עסקנו בעבר בהרחבה בענין י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, וביארנו, על דברי קדמונים, שהמידות הן שלוש עשרה הנהגות אלוקיות. כל פרשיה הכתובה במידה מסויימת, מלמדת שהיא שייכת להנהגה האלוקית שגנוזה במידה זו1. בדרשות חז"ל על ענייני נגע צרעת, דרשו חז"ל את הפסוקים במידות רבות. כמעט כל המידות שהתורה נדרשת בהן נמצאות בפרשיות אלו. אינני […]

הגמרא במסכת ערכין דורשת סמיכות פרשיות מפסוקים בפרשת השבוע. כך נאמר בתורה (ויקרא ז', ל"ז – ח', ב'): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינָי. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וְאֵת הַבְּגָדִים וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים וְאֵת סַל הַמַּצּוֹת. דרשו על כך חכמים (ערכין ט"ז ע"א): אמר ר' ענני […]

אנו מתחילים השבת לקרוא את ספר ויקרא. לאור דברי חז"ל, ננסה להתבונן על עניינו של הספר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר 'בראשית', שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "ויהי אור", כנגד ספר 'ואלה שמות', שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר 'ויקרא', שהוא מלא הלכות רבות. "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד […]

הפרשה פותחת בביטוי מיוחד (ויקרא כ"ה, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. רש"י, בעקבות חז"ל, שואל: בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. ועדיין יש לשאול – מה ענין שמיטה בדווקא אצל הר סיני? מדוע דווקא ביחס למצוה זו נאמר שהיא ניתנה בהר […]