קטגוריה: משפטים

כאשר אנשים נשאלים: היכן בתורה מופיע ציווי על תפילה? רבים לא מעלים בדעתם, שהמקור הוא בפרשת משפטים, מכיון שעיקר הפרשה עוסק בדינים שבין אדם לחבירו ובדיני ממונות. זהו הפסוק המצוה על התפילה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. יש מקום לדייק בפסוק. ראשיתו בלשון רבים: "ועבדתם". בחלק זה הפסוק מדבר על ה' בגוף שלישי. משה אומר לבני ישראל שהם צריכים לעבוד את ה'. בהמשך הפסוק יש מעבר מלשון רבים ללשון יחיד: […]

רוב פרשת משפטים עוסקת, כמובן, במשפטים – הדינים שבין אדם לחברו. אולם נעסוק בפסוק, שלפעמים מפתיע לגלות אותו בפרשת משפטים, ודרכו נחיה עם פרשת השבוע. כשאני שואל לפעמים אנשים: "באיזו פרשה מופיעה מצות התפילה?", "משפטים" איננה אחת התשובות. ובכל זאת, הרמב"ם (עשה ה') מביא את המקור למצות התפילה בפרשה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. תחילת פרשיה זו בפסוק (שמות כ"ג, כ'): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – איך מנצחים את הקורונה? אתמול הפיצו בחוסר אחריות שמועה, שגילו את וירוס הקורונה בגליל המערבי. אמנם אחרי שעה התברר שזה לא נכון, אבל במהלך השעה הזאת הספקתי לחשוב איפה זה נמצא בפרשה. "ומשנה לא זזה ממקומה", ויש מקום לעיין בנושא זה. הפסוק שחשבתי עליו מתוך הפרשה (שמות כ"ג, כ"ה): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. התורה אומרת לנו מה לעשות כדי להסיר את המחלה. חשוב לעסוק בכך, […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – כולנו לומדים משפטים וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם (שמות כ"א, א'). רש"י מביא את דרשת חז"ל: "ואלה" מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. פרשת מפשטים היא המשך של פרשת יתרו שעסקה במעמד הר סיני. גם המשפטים והדינים הרבים שמופיעים בפרשת משפטים – ניתנו לנו מסיני.במכילתא יש דרשה נוספת (מסכתא דנזיקין, א'): רבי עקיבא אומר: "ואלה המשפטים", למה נאמר, לפי שהוא אומר: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם", אין לי אלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – ללמוד להקשיב תחילת הפרשה (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. דרשו חכמים את ו' החיבור שבתחילת הפרשה (רש"י): ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר "אלה" – פסל את הראשונים, "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. משמעות הדברים היא, שגם המשפטים – ההנהגה המעשית של עם ישראל, באה מסיני. אף כי סיני הוא מקום רוחני, והמשפטים עוסקים בעניינים גשמיים – הם קשורים ומחוברים זה לזה. בשתי צורות […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – לחיות בתוך נס נעיין בפרשת השבוע מזוית החורזת את הפרשה מראשיתה לסופה. תחילה הפרשה (שמות כ"א, א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. דנו המפרשים מדוע מתחילה פרשת הדינים בדיני עבד עברי.אנו לומדים השנה בישיבה מסכת בבא קמא. במבט של מסכת בבא קמא העוסקת בדיני נזיקין בולט הסדר שסידרה התורה את דיני הנזיקין בפרשת משפטים. הסדר הוא מן החמור אל הקל (שמות כ"א, […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – כולנו דיינים! תחילת הפרשה (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. דרשו על כך חכמים (רש"י): "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. מערכת המשפט בישראל לא נועדה רק לסדר את החיים, כדי שלא יבלעו איש את רעהו. המשפט הוא דבר ה' המופיע מסיני. על כן אסור לדון בערכאות של גויים – אף אם הם דנים כדיני ישראל. "לחיות עם פרשת השבוע" בפרשת משפטים פירושו להתפלל בכוונה גדולה […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – הוו מתונים! חז"ל דרשו בכמה פנים את הקשר שבין סוף הפרשה הקודמת ובין תחילת הפרשה שלנו. הדרשות מבוססות על כך שהפסוק הפותח את הפרשה פותח בו' החיבור (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. לאיזה ענין שהוזכר קודם לכן מתחבר הפסוק הזה?נעמוד על אחת הדרשות בתנחומא (משפטים, ו'): ודיינים צריכין לחמוצי (להשהות) דינייהו, כדדרש בר קפרא: מנא הא מילתא דאמרו רבנן הוו מתונים בדין, שנאמר: "לא תעלה במעלות וגו'", וסמיך ליה: "ואלה […]

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת משפטים – התפילה בפרשת השבוע מופיעה מצוה שמיקומה נראה מפתיע. לוּ היינו נשאלים באיזו פרשה נמצא את המצוה הזו, לא היינו חושבים על פרשת משפטים.ובכן, באיזו פרשה נמצאת מצות התפילה? למרבית הפלא, המצוה כתובה בפרשת משפטים (שמות כ"ג, כ"ה-כ"ו): וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. סלֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. הרמב"ם מביא פסוק זה כמקור למצות התפילה בספר המצוות (מצוה ה'): והמצוה החמישית היא […]