קטגוריה: פרשת שבוע

לחיות עם פרשת השבוע – איפה אתה בראש השנה? פרשת "נצבים", נקראת תמיד בסמיכות לראש השנה. מן הפסוקים הפותחים אותה, נראה כי עולה הדרכה יסודית עבורנו לקראת יום הדין. כך פותחת פרשתנו (דברים כ"ט, ט-יא): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. בחסידות (ע"פ הזוהר), דרשו את "היום" אליו מתייחסת התורה, […]

לחיות עם פרשת השבוע – היום הזה המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. בשבוע שעבר, למדנו את המשמעויות השונות של היציאה, שהתורה קיפלה בפתיחתה של פרשת "כי תצא". מפרשת "כי תבא", ניתן ללמוד על הצד המקביל של משמעות הביאה והכניסה לארץ. פרשתנו פותחת במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשר. חז"ל רואים אותם במובן מסוים כיחידה אחת, העומדת בסמיכות עניינים לנאמר לאחר מכן (דברים כ"ו, ט"ז): הַיּוֹם הַזֶּה ה' […]

לחיות עם פרשת השבוע – במלחמת היצר הכתוב מדבר פרשתנו פותחת במצות אשת יפת תואר (דברים כ"א, י'): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ . הפסוק הזה מתבאר ע"י פרשני התורה בכל הרבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. נעיין בפירושים השונים, וננסה בע"ה ללמוד מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו. ראשית, נתבונן בפשט הפסוק. ההבנה הפשוטה של מצות אשת יפת תואר, בהקשר ליציאה למלחמה, מתבארת בדברי חז"ל המפורסמים (קידושין כא, ע"ב): מלמד שלא דברה תורה אלא […]

ספר דברים – ספר המוסר ושני סוגים ביצר הרע השבת – כאשר אנו עומדים לפני סיום הזמן ושנת הלימוד בישיבה – ישנה גם התחלה חדשה, של קריאת ספר דברים. התחלת ספר דברים, אשר הוא בעצם ספר המוסר של משה רבנו, היא בבחינת "דבר בעתו מה טוב" לקראת חופשת בין-הזמנים. כתב ה"שם משמואל" על "היהודי הקדוש", הלא הוא ר' שמחה בונים מפשיסחא: דברי מוסר שבמשנה תורה חודרים יותר לתוך עומק לב ישראל ומעוררים ביותר. כמו שהגיד היהודי הקדוש זצ"ל מפשיסחא, שהמובחר […]

סימני הטהרה כסיבות בפרשתנו מופיעה שוב פרשיית מאכלות אסורות, לאחר שהיא כבר הופיעה בפרשת שמיני, וצריך להבין מה מתחדש בפרשתנו (יד, ג'-ט'): לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר: וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ: אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם […]

האוכל כמפגש עם דבר ה' במציאות כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע ה' לאבתיכם. וזכרת את כל הדרך אשר הליכך ה' אלקיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותיו אם לא. ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. שמלתך לא בלתה מעליך […]

אל תשכח את "פן תשכח" הרש"ר הירש בתחילת הספר מסביר שהמכנה המשותף של כל המצוות שנתחדשו בספר דברים הוא הכנת עם ישראל לקראת הכניסה לארץ. כחלק ממצוות אלו אנו מוצאים כמה עניינים שאותם מצווה התורה לא לשכוח. מצווה אותנו התורה (ד', ה-י): ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה… רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם […]

צבא תורה וכלכלה בארץ ובעולם, התרחשו אירועים רבים השבוע. העיסוק בגיוס חרדים לצבא, הקשור לתמורות שחלו השבוע בממשלה, נוגע באופן ישיר למתואר בפרשתנו. כך היא תשובתם של משה לשניים וחצי השבטים (במדבר ל"ב, ו'): הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה ? נוסף לדברי משה, אשר בפשטות אמורים יותר כלפי הצד המוסרי שבדבר, אנו קוראים בהמשך הפרשה על המצווה המפורשת להילחם על הארץ ולהתיישב בה (שם ל"ג, נ"ג): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ מצווה […]

חובת עם ישראל לתפוס אחריות בפרשת השבוע, עם ישראל כבר עומד ערב כניסתו לארץ. ניתן להבחין שלאורך הפרשה ישנה סקירה של החטאים השונים במהלך שנות הנידודים במדבר: החטא של עדת קורח, המרגלים, מי מריבה ועוד. יש מקום לנסות ולהבין את משמעותה של סקירה זו, כחלק מהשלמת תהליך הכשרת דור המדבר לקראת הכניסה לארץ. ע"י מדרש של סמיכות עניינים בפרשתנו, המשילו חז"ל במשל את המעבר והשינוי הנדרשים מעם ישראל בבואם לארץ ישראל (במדבר רבה כ"א, ב'): משל למה הדבר דומה? למלך […]