י"ג מידות >> כלל ופרט וכלל

מנחות כ’ (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

הגמרא מבארת את הברייתא המדברת על הצורך במליחת קרבנות בדרך של לימוד כלל ופרט וכלל: אימא קרבן כלל ומנחה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט מנחה אין מידי אחרינא לא הדר אמר על כל קרבנך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שאחרים באין חובה לה אף כל שאחרים באין חובה לה. ובהמשך בדף כ”א מוסיפה הגמרא דעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: דתניא רבי ישמעאל בנו של […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות כ”ג (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות כ”ג (ע”ב): דא”ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרה האמורה בקומץ אין הקומץ מבטל את חבירו אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ תא שמע הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר זו שנקמצה עלתה לבעלים וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים ולא קא מבטיל ליה טיבלא לקומץ מני אי רבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי הדדי הא מין במינו בטיל אלא פשיטא ר’ יהודה בשלמא למ”ד בתר מבטל אזלינן מבטל […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע’ (ע”ב): ולקצור לפני העומר: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן אתיא ראשית ראשית מחלה. נאמר במצות העומר (ויקרא כ”ג, י’): דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ונאמר בדין חלה (במדבר ט”ו, כ’): ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה. יש בגזירה שוה זו דבר מדהים. קצירה היא לשון גזירה (הלא ג’ וק’ מתחלפות וצ’ וז’ אף הן […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע”ב (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע”ב (ע”ב): והתניא רבי אומר וידבר משה את מועדי ה’ מה תלמוד לומר לפי שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהן במועדו במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה שאר קרבנות הצבור מנין תלמוד לומר אלה תעשו לה’ במועדיכם מנין לרבות עומר והקרב עמו שתי הלחם והקרב עמהן ת”ל וידבר משה את מועדי ה’ הכתוב קבע מועד לכולן. עי’ פסחים ס”ו ודף פ”א ובמה שכתבנו שם. ועי’ תוד”ה שנאמר בהן במועדו שכל הלימודים הם בגזירה שוה מ”מועדו” שבכולן נאמר לשון […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות פ”א (ע”ב) – פ”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

מנחות פ”א (ע”ב) – פ”ב (ע”א): יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר לא שנו אלא מחיטי מעשר שני אבל מחיטין הלקוחות במעות מעשר שני יביא א”ל רבי אתה אומר כן אני אומר אפי’ מחיטין הלקוחות במעות מעשר שני לא יביא ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידך אימא טעמא דידך תודה מהיכא קא ילפת לה משלמים ושלמים שם שם ממעשר [ומינה] מה שלמים אין גופן מעשר אף תודה נמי אין גופה מעשר והני חיטי הלקוחות במעות מעשר שני נמי […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ’ (ע”ב) – לימוד מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ’ (ע”ב): אביא שעירי חטאת הואיל ובאין חובה ברגל תלמוד לומר וכי תעשה בן בקר בן בקר בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה בן בקר מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. ועי’ בספרי שפרשו שם פסוקים אלו במידת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא כי אם ללמד על הכלל כולו יצא. כשלומדים את הפסוקים בולטת מאד הנהגת מדה זו בפסוקים (במדבר ט”ו, א-ט”ז): וידבר ה’ אל משה לאמר. דבר […]

י"ג מידות >> כלל ופרט וכלל

מנחות צ”א (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

מנחות צ”א (ע”א): “ועשיתם אשה לה’” – כלל, “לפלא נדר או לנדבה” – פרט “לריח ניחוח” – חזר וכלל… מה הפרט מפורש שאינו מחוייב ועומד אף כל שאינו מחוייב ועומד להביא ולדות קדשים ותמורתן ועולה הבאה מן המותרות ואשם שניתק לרעיה וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן. אף פסוק זה לכשעצמו בולט בהנהגת כלל ופרט וכלל. אף בפרשה זו אנו נדרשים לקשר שבין פרשת המרגלים הסמוכה, לפרשת נסכים. עיין בדברי ה”שם משמואל” לפרשת שלח (תרע”ב) שהביא דברי הספורנו שקודם חטא העגל […]

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ”א (ע”ב) – לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד

מנחות צ”א (ע”ב): …או אינו אלא אפילו חטאת ת”ל ואת האיל יעשה זבח שלמים ומנחתו ונסכו איל בכלל היה ולמה יצא להקיש אליו מה איל מיוחד בא בנדר ונדבה אף כל בא בנדר ונדבה. נזיר בהשלמת ימי נזירותו מביא קרבנות שלמים, חטאת ואשם. הגמרא מבקשת ללמוד שאינו מביא נסכים על קרבנות החטאת והאשם. אכן צריך לימוד מיוחד. לחטאת ואשם נזיר, שכן אף שהם באים כחובה של חטאת ואשם, מ”מ ראשיתם היא הנדבה, שהנזיר נדבה רוחו אותו להיות נזיר, ועל כן […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות צ”ג – לימוד מגזירה שוה

מנחות צ”ג: אלא סומא מאי טעמא לא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר אתיא סמיכה סמיכה מזקני עדה וחד אמר אתיא סמיכה סמיכה מעולת ראייה ולמאן דאמר מעולת ראייה מ”ט לא יליף מן זקני עדה דנין יחיד מיחיד ואין דנין יחיד מציבור ולמאן דיליף מזקני עדה מאי טעמא לא יליף מעולת ראייה דנין מידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה ממידי דכתיב ביה סמיכה בגופיה לאפוקי עולת ראייה דהיא גופה מעולת נדבה גמרה דתני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע’ (ע”ב): ואסורין בחדש מלפני הפסח: מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה. כשם שלמדו דין חלה מחמשת המינים ממצה כן למדו דין חדש ממצה שנוהג רק בחמשת המינים. רק דברים הבאים לידי חימוץ ראויים למצה. גם דין חדש נוהג דווקא בדברים אלו. מנחת העומר הבאה אל הקדש והמקדש היא המתירה את החדש במדינה. ההקרבה לפני ה’ מאפשרת אח”כ להפגש עם המציאות המעשית מבלי להגרר אחריה. אדרבה, המפגש מביא את המציאות אל הקדש. אותם מינים היכולים […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

במשנה בדף ע’ (ע”א) נאמר שחמשת מיני דגן יש בהם דין חדש וחיוב חלה ובע’ (ע”ב) אומרת הגמרא: הני אין אורז ודוחן לא מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה כתיב הכא והיה באכלכם מלחם הארץ וכתיב התם לחם עוני והתם גופה מנלן אמר ריש לקיש וכן תנא דבי ר’ ישמעאל וכן תנא דבי ר’ אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ס’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ס’ (ע”ב): רבי שמעון אומר והבאת לרבות מנחת העומר להגשה וכן הוא אומר והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשה וכן הוא אומר והקריב אותה אל המזבח. נאמר בפרשת מנחות בדין הגשה (ויקרא ב’, ח’): והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה’ והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח. הפסוק בפשוטו מדבר על המנחות הנזכרות בפרשה (סלת, תנור, מחבת ומרחשת), רבי שמעון לומד בגזירה שוה לרבות גם מנחת העומר שהיא מנחת ציבור ושונה מאלה הנזכרות […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע”ד (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע”ד (ע”ב): תנו רבנן ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה מלמד שטעונה מתן שמן בכלי קרבנך קרבנך לגזרה שוה. בכל הקרבנות מקריבין את הנפש בהמה או עוף. אלו הם בעלי חיים, והחיים נקרבים לה’. “הדם הוא הנפש” והוא המכפר. במנחה הנפש אינה קרבה לה’, אלא הוא מקריבה מן הצומח לה’. יש כאן שתי בחינות. חיים וארץ. הקרבנות מן החי מבטאים את החיים והמנחה את הארץ. בפרשת “שלח” אחרי חטא המרגלים באה פרשת מנחות ונסכים. קרבנות הארץ. המרגלים חטאו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע”ו (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע”ו (ע”א): לחם הפנים בהדיא כתיב ביה, חביתי כהן גדול אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים. חקה חקה לגזירה שוה חביתי כהן גדול מלחם הפנים גזירה שוה חק חק מלחם הפנים לחביתי כהן גדול שהן י”ב חלות הרש”ר הירש בפירושו לתורה הזכיר גזירה שוה זו, וזו לשונו עה”פ שנאמר בחביתי כהן גדול (ויקרא ו’, ט”ו): גם לחם הפנים קרוי חק עולם (לקמן כ”ד, ט’) ומכאן למדו בגזירה שוה (מנחות ע”ו ע”א) שחביתי כהן גדול באות שתים עשרה לחם – כמוהן […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ע”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ע”ז (ע”ב): …תרומה לה’ איני יודע מכמה היא הריני דן נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה או כלך לדרך זו נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים תרומה מה להלן אין לה שיעור אף כאן אין לה שיעור נראה למי דומה דנין תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה ואל יוכיח בכורים שיש אחריהן תרומה או כלך לדרך זו דנין תרומה הנאכלת במקום קדוש מתרומה הנאכלת במקום קדוש ואל תוכיח תרומת […]

תגיות:

י"ג מידות >> כלל ופרט

מנחות ע”ח (ע”א) – לימוד מכלל ופרט

מנחות ע”ח (ע”א): דבי רבי ישמעאל תנא מצות כלל חלות ורקיקין פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. בתוד”ה כלל ופרט הביאו ביאורו של רבינו שמואל ששאל מדוע צריך את הכלל, ותירץ שאם לא הכלל היינו מרבים כל הדומה לפרט. ובספרי (נשא ל”ד) אמרו אחר שדנו בכלל ופרט : שהיה בדין הואיל ותודה טעונה לחם ואיל נזיר טעון לחם. אם למדתי לתודה שטעונה ארבעת מינים אף נזיר יטען ארבעת מינים תלמוד לומר וסל […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ס”א (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

מנחות דף ס”א (ע”א): והרים יכול בכלי ת”ל והרים ממנו בקומצו מה הרמה האמור להלן בקומצו אף הרמה האמור כאן בקומצו. נאמר בויקרא פרק ב’ פס’ ט’: והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לה’. ונאמר בויקרא פרק ו’ פסוק ח’: והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לה’. מן הפסוק שנאמר במנחה בכללותה “והרים ממנו בקמצו” אנו לומדים שכל מקום שנאמר “והרים” היינו בקומצו – […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ס”א – לימוד מגזירה שוה

מנחות ס”א: מאי רבי אליעזר בן יעקב דתניא ולקח הכהן לימד על הבכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דראב”י גמר יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת ידי בעלים ומניף. עי’ מש”כ סוטה י”ט. ויש עוד לומר, ש”יד” “יד” מרמז על שתי ידיים, יד ימין, יד הכהן איש החסד המשפיע מיד הבעלים […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ס”ג (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ס”ג (ע”ב): רבי יוסי ב”ר יהודה אומר מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ת”ל וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אותה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה מה וכל האמור למטה שני מינין חלוקין אף וכל האמור למעלה שני מינין חלוקין. רבי יוסי יהודה לומד בגזירה שוה “וכל” “וכל”. נאמר “וכל” במנחת מחבת ומרחשת “וכל נעשה במרחשת ועל מחבת” ונאמר “וכל” במנחה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

מנחות ס”ה (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

מנחות ס”ה (ע”ב) רבי יהודה בן בתירא אומר נאמר שבת למעלה ונאמר שבת למטה מה להלן רגל ותחלת רגל סמוך לה. השבת של תחילת הספירה ושל סיום הספירה נקראת שבת משום שהיא מתחילה את הספירה של שבועות ומשום שמסיימת את הספירה של השבועות. אבל חיבורה הוא לרגל הסמוך לה ומשם מקבלת את משמעותה כשבת. כוחה של הספירה הוא דווקא מיום טוב שהוא נקבע על ידי בית דין של כלל ישראל. חשוב הדבר לדעת שכוחו של ישראל לקבוע יום כיום השבת. […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים