רב: הרב יהושע ויצמן

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן סוכה דף ל"ו (ע"ב): "בסוכות תשבו" סוכה של כל דבר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב והדין נותן ומה לולב שאין נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעת מינין סוכה שנוהגת בלילות כבימים אינו דין שלא תהא אלא בארבעת מינין אמרו לו כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסכות תשבו שבעת ימים סוכה […]

יומא ל"ב (ע"א-ע"ב): אמר רבי יהודה מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום תלמוד לומר ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד ורחץ בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. אמר רבי מנין לחמש טבילות ועשרה קידושין שטובל כהן גדול ומקדש בו ביום שנאמר כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים […]

יומא י"ד (ע"א): דתניא והזה הטהר על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה מאי היא כדתנן נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה מאי טעמא דרבי עקיבא נכתוב רחמנא והזה הטהר עליו מאי על הטמא שמע מינה על הטמא טהור ועל הטהור טמא ורבנן האי לדברים המקבלין טומאה הוא דאתא […]

זבחים נ' (ע"א): אלא אמר רבא תניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן ראשו וכרעיו מה להלן ע"י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח אי מה להלן בהפשט אף כאן נמי בהפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו מאי תלמודא א"ר פפא כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו ותניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר [ופרש] ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן ע"י ניתוח שלא בהפשט אף כאן ע"י ניתוח שלא בהפשט. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות כ"ג (ע"ב): כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה אי הכי הא דקתני עלה זהו ק"ו שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה […]

מגילה ג' (ע"א) – ג' (ע"ב): דאמר רב יהודה אמר רב כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן ועבודה חמורה מתלמוד תורה והכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד […]

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן בארבעה מקומות בש"ס נדרש הפסוק "ויהיה ערב ויהיה בוקר יום אחד בגזירה שוה: א. שבת י' (ע"א)1: רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה […]

זבחים נ"ח (ע"א): הכי קאמר רבי יוחנן שניהם מקרא אחד דרשו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך ר' יוסי סבר כולו לעולה וכולו לשלמים ורבי יוסי בר' יהודה סבר חציו לעולה וחציו לשלמים דאי ס"ד כולו לעולה כשר השתא כולו לעולה כשר כולו לשלמים מיבעיא. נחלקו במשנה האם כל המזבח כשר הן לעולות שהן קדשי קדשים והן לשלמים שהם קדשים קלים. ר' יוסי בר' יהודה אמר מחציו ולדרום כדרום, מחציו ולצפון כצפון. ומבארת הגמ' שהכתוב אומר (שמות כ', כ"א): וזבחת […]

יומא מ"ב (ע"א): איתמר שחיטת פרה ופרו רב ושמואל חד אמר פרה פסולה פרו כשרה וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה דאמר רבי זירא שחיטת פרה בזר פסולה ואמר רב עלה אלעזר וחוקה שנינו בה ורב מאי שנא פרה דכתיב אלעזר וחוקה פרו נמי הא כתיב אהרן וחוקה שחיטה לאו עבודה היא אי הכי פרה נמי שאני פרה דקדשי בדק הבית היא ולאו כל דכן הוא אמר רב שישא בריה דרב אידי מידי דהוה […]

יום שיש בו הלל או מוסף וקרבן עצים אין בו מעמד כל שיטה לפי דעתה איזה מעמד היה דוחה. נראה שיש לחקור אם המוסף הוא סיבה לדחיית מעמד או סימן. סיבה היינו משום שהיה בו טירחא יתירה (עי' רש"י במשנה) וסימן היינו משום דהוי יום טוב (קרן אורה). נראה שלמ"ד דהוי סימן י"ל שהמוסף וההלל הם ביטוי לשמחה שהיא בחי' חסד ומעמדות הם ביטוי לתחינה ותענית לכפרת עוונות שהם בחינת דין. על כן דחה מוסף את המעמד, שאין שייכות לתחינה […]

ירושלמי מעשרות (פ"ב ה"ג): כלכלת תאנים שתרמה רבי שמעון מתיר וחכמים אוסרין. ובגמרא שם אמר (כמבואר בתוספתא מעשרות): רבי שמעון מתיר מקל וחומר. ומה אם בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת שני מעשרות לא כל שכן. ושואלת הגמרא: ראשון מהו שיטבול לשני. מה אם בשעה שיש עליה זיקת שני מעשרות את אמר מותר, בשעה שאין עליה אלא זיקת מעשר אחד לא כל שכן. הנושא הוא אכילת ארעי מפירות שעדיין לא נקבעו למעשר. […]

יומא מ"ג (ע"א): "וכבס בגדיו הכהן" בכיהונו "וטמא הכהן עד הערב" כהן בכיהונו לדורות, הניחא למאן דאמר לדורות בכהן הדיוט שפיר, אלא למאן דאמר לדורות בכהן גדול השתא כהן גדול בעינן בכיהונו מיבעיא? אין! מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא. הקל וחומר הוא שאם הצריכה התורה לדורות דווקא כהן גדול, קל וחומר שהצריכה בגדי כהונה. בארו הראשונים שאע"פ שעבודה זו לאו דווקא בכהן גדול, מדהצריכה התורה כה"ג בעבודה אחת קל וחומר שצריך בגדי כהונה לפרה. (עי' תוס' הרא"ש). […]

זבחים פ"ג (ע"א): נכנס לכפר. תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש מה להלן בשלא כיפר אף כאן בשלא כיפר רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר ונאמר להלן ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר במאי קמיפלגי מ"ס דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים ומ"ס דנין בהמה מבהמה ואין דנין בהמה מאדם. רבי אליעזר סובר שעצם כניסת […]

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן א. שתי דרשות בגזירה שוה לאותו פסוק הפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" נדרש בשני מקומות בגמרא במידת גזירה שוה. האחד במסכת שבת דף י' ע"א: רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י זהר פרשת נח דף ע"ג (ובסולם אות ש"ט): ויחל נח איש האדמה ויטע כרם… ר' שמעון אמר רזא דחכמתא איהו הכא בהאי קרא… סחט ענבין למבדק בההוא כרם כיון דמטא להאי וישכר ויתגל ולא הוה ליה חילא למיקם ובגין כך ויתגל גלי פרצה דעלמא דהוה סתים… כגוונא דא בני אהרן דתנינן שתויי יין הוו… דכתיב (ויקרא י') ויקריבו לפני ה' אש זרה כתיב הכא אש זרה וכתיב […]

תענית כ"ז (ע"ב): ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת קל וחומר בשבת עצמה. ההבדל בין ערב שבת לשבת עצמה הוא שהנהגת ערב שבת היא מפני כבוד השבת והנהגת השבת עצמה משום ענג שבת. כך מבואר בלשון הרמב"ם בפ"ל מהלכות שבת (הלכה א', ב', ז' וי'): א. ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים שבתורה זכור ושמור ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר (ישעיהו נ"ח) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' […]

זבחים ס"ג (ע"א): אמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשרים שנאמר ושחטו (אותו) פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר. ופרש"י: דכיון דטפל חזי להו כ"ש עיקר. ובהמשך מחלקת הגמ' בין עבודה לאכילה, שגדר זה שלא יהא טפל חמור מן העיקר הוא רק בעבודה "דאדם עובד במקום רבו" וככל שקרוב יותר לרב ראוי יותר לעבודה. העבודה היא קשר וקרבה לרבו. הקרבה היא בחינת רחמים והרחוק הוא דין (עי' במבוא) על כן אם מקום טפל שרחוק יותר והקשר פחוּת […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו. זהר משפטים דף צ"ז (ע"א-ע"ב, אות ס"ד בסולם) עה"כ "כמשפט הבנות ייעשה לה" היינו דכתיב "ייעשה למחכה לו" כמה דהאי ברתא אשלימת בהאי עלמא אף הכי קוב"ה אשליה לה עשייה אחרא בעלמא דאתי דכתיב " עין לא ראתה אלוקים זולתך ייעשה למחכה לו" והכא כתיב "ייעשה לה". ובפירוש הסולם: לומד גזירה שוה "ייעשה" "ייעשה" שאף ייעשה שבכאן הוא בחי' עין לא ראתה אלוקים זולתך. גזירה […]

תוספתא טהרות (פ"ו): ומפני מה ספק רה"ר טהור אמר להם מפני שהצבור עושין את הפסח בטומאה בזמן שרובן טמאין ואם טומאה ודאית הותרה לצבור ק"ו לספק ר"ש בן גמליאל אומר מפני מה ספק רשות היחיד טמא וספק רשות הרבים טהור מפני שאפשר לשאול ליחיד וא"א לשאול לרבים. ק"ו ציבור אינו יוצר חיים ורשה"ר אינה מקום התייחדות ויצירת חיים. ציבור כיון שכבר מאוחד והוא חי. אין ציבור מתים. ורה"ר אינו מקום התייחדות הנדרשת ליצירת חיים. איש לדרכו פנה. אם טומאה ודאית […]

זבחים ס"ה (ע"א): ומלק ממול עורף אתה אומר ממול עורף או אינו אלא מן הצואר ודין הוא נאמר כאן ומלק ונאמר להלן ומלק מה להלן ממול עורף אף כאן ממול עורף אי מה להלן מולק ואינו מבדיל אף כאן מולק ואינו מבדיל ת"ל ומלק והקטיר מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו אף מליקה הראש לעצמו והגוף לעצמו. לשון מיוחדת נאמרה כאן "ודין הוא נאמר כאן ומלק" וכו' לשון שאינה ראויה לכאורה לגזירה שוה. אכן רש"י חולין כ"ב. ד"ה אומר שהלימוד […]