י"ג מידות >> גזירה שוה

נזיר ה' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

נזיר ה' (ע"א): ויליף "ימים" "ימים" מבתי ערי חומה מה התם י"ב חדש אף כאן י"ב חדש. ג"ש ימים ימים מופיעה בנזיר דף ה', נזיר עולם מגלח כל י"ב חדש, וילפינן מאבשלום שנאמר בו ימים וילפינן ימים ימים מבתי ערי חומה. ויש ג"ש בכתובות נ"ז שנותנין לארוסה בתולה י"ב חודש, וילפינן "ימים" מ"ימים" מבתי ערי חומה. נראה שעצם הענין ששנה נחשבת לזמן היוצר קביעות לדבר מתבטא בבתי ערי חומה. עד שנה שאדם גר בביתו עדיין נחשבת דירתו ארעית. רק אחרי […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות נ"ז – לימוד מגזירה שוה

נאמר במשנה (נ"ז ע"א): נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה. ואמרי על זה בגמרא (נ"ז ע"ב): מנא הני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור מאי ימים אילימא תרי יומי משתעי איניש הכי אמרו ליה תרי יומי אמר להו לא אמרו ליה עשרה יומי אלא מאי ימים שנה דכתיב ימים תהיה גאולתו ואימא חדש דכתיב עד חדש ימים אמרי דנין ימים סתם מימים סתם ואין דנין ימים סתם […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

סנהדרין פ"ו (ע"א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

סנהדרין פ"ו (ע"א): תנו רבנן לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגונב נפשות או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בנפשות אף כאן בנפשות תניא אידך לא תגנובו בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפשות אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון. עי' במבוא לדבר הלמד מעניינו. […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות קי"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

כתובות קי"א (ע"א): אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח כתיב הכא "מזבח אדמה תעשה לי" וכתיב התם "וכפר אדמתו עמו". בפשטות הלימוד הוא בגזירה שוה. לימוד זה מתבסס על לימוד נוסף בגזירה שוה. נאמר "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה" ונאמר "מזבח אדמה תעשה לי" וכן אמרו בב"ר פי"ד, ח': "מן האדמה" רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא היך מה דאת אמר (שמות כ) "מזבח אדמה […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

בבא מציעא ס"א (ע"א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

בבא מציעא ס"א (ע"א): … אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר כובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין ולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו ובעניינא דשכיר כתיב. ופרש"י: ובעניינא דשכירות כתיב – לאו דגזל "לא תעשוק" ו"לא תגזול", וכל עושק כבישת שכר שכיר הוא: הפסוק הנדרש ב"דבר הלמד מעניינו" הוא בויקרא (י"ט, י"ג): לא תעשק את רעך ולא תגזל, לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר. […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות ס"ח (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

כתובות ס"ח (ע"א): היינו דאמר רבי אלעזר בואו ונחזיק טובה לרמאין שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום שנאמר וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא ותני רבי חייא בר רב מדיפתי רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. כתב הרב קוק במידת גזירה שוה: אורות הקדש, החיים בחיים […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

זהר פקודי רל"ט (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

זהר פקודי רל"ט (ע"ב): … והאי קרא מוכח עלייהו, דכתיב "צו את אהרן ואת בניו לאמר", "צו" דא עבודה זרה, רוח מסאבא, "לאמר", דא אתתא דאקרי יראת יקו"ק, כתיב הכא "לאמר", וכתיב התם (ירמיה ג א) "לאמר הן ישלח איש את אשתו", והא אוקמוה. המלה לאמר נדרשת על אשה, בגזירה שוה. כך גם דרשו חז"ל בשבע מצוות בני נח "לאמר" – דא גילוי עריות. ואף שם באותה גזירה שוה. הביטוי לאמר בצורתו הפשוטה שייך להנהגת גילוי הנעלם. כך נאמר בזהר […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

מכילתא יתרו (ח') – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

מכילתא יתרו פרשה ח': לא תגנוב בגונב נפשות הכתוב מדבר. או הרי זה אזהרה לגונב ממון ולא אזהרה לגונב נפש. אמרת צא ולמד משלש עשרה מדות. ועוד אמרת שלש מצות נאמרו בענין זה שתים מפורשות ואחת סתומה נלמד סתומה ממפורשת מה מפורשת מצות שחייבין עליה מיתות בית דין אף סתומה מצוה שחייבין עליה מיתת בית דין והביא רש"י דברים אלו בפירושו לפסוק זה. דבר הלמד מעניינו מענין וא"ו1. אות וא"ו היא תפארת ורומזת לתורה שבכתב. "התפארת" זו מתן תורה (ברכות […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות מ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

כתובות מ"ו (ע"א) … דתניא רבי יהודה אומר אינו חייב עד שישכור עדים מאי טעמא דר' יהודה אמר ר' אבהו אתיא שימה שימה כתיב הכא ושם לה עלילות דברים וכתיב התם לא תשימון עליו נשך מה להלן ממון אף כאן ממון. כתב הריטב"א: דלהכי שני קרא וכתב הכא ושם לה עלילות דברים כלומר הוצאת שם רע הבאה על ידי שימת ממון. נראה שהשינוי של הכתוב במילה "שם" מבטא פעולה מיוחדת של שימה שלא כדרך העולם ולא כפי המורגל. לכן הדגישה […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

ספרי שלח (ט') – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

ספרי שלח על הפסוק "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם": "והייתם קדושים לאלהיכם" – זו קדושת כל המצות. אתה אומר זו קדושת מצות או אינו אלא קדושת ציצית אמרת במה ענין מדבר בקדושת כל המצות. רבי אומר זו קדושת ציצית אתה אומר זו קדושת ציצית או אינו אלא קדושת הגוף כשהוא אומר ויקרא יט קדושים תהיו הרי כל המצות האמורות הא מה ת"ל והייתם קדושים לאלהיכם זו קדושת ציצית מגיד שהציצית מוספת קדושה לישראל. תנא קמא למד […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות מ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

כתובות מ"ו (ע"א): תנו רבנן וענשו אותו זה ממון ויסרו זה מלקות בשלמא וענשו זה ממון דכתיב וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה אלא ויסרו זה מלקות מנלן א"ר אבהו למדנו יסרו מיסרו ויסרו מבן ובן מבן והיה אם בן הכות הרשע. עי' שיטה מקובצת ד"ה "למדנו ויסרו מויסרו ויסרו מבן"1 שבאר שיש שתי צורות ללמוד ג"ש זו, האחת נמצאת ברש"י בסוגיין והשניה ברש"י בפרק דין סורר ומורה. הצורה האחת היא שאין מלקות בבן סורר ומורה ורק לומדים שויסרו […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

מדרש משנת רבי אליעזר – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י במדרש משנת רבי אליעזר (פרשה חמישית): ומנין שהצלת גדולים (שמצילין את האבות במעשיהן הטובים מדינה של גיהנם) עד ארבעה דורות שנאמר "נצר חסד לאלפים פקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים" (שמות ל"ד, ז'). אין אתה יכול לומר שאם היה האב רשע והבנים צדיקים, שהוא פוקד את רשע האב עליהן, שאין זה מידת הדין. ואין אתה יכול לומר שהוא תופס כל […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות מ"ה (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

כתובות מ"ה (ע"ב): תנו רבנן נערה המאורסה שזינתה סוקלין אותה על פתח בית אביה אין לה פתח בית האב סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותה על פתח בית דין כיוצא בדבר אתה אומר העובד עבודת כוכבים סוקלין אותו על שער שעבד בו ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותו על פתח בית דין מנא הני מילי דתנו רבנן שעריך זה שער שעבד בו אתה אומר שער שעבד בו או אינו אלא שער שנידון בו […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

אורות התשובה (פט"ז ד') – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידת מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק.   אורות התשובה פט"ז, ד': "אשרי איש ירא ד'" – "אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש", והדבר למד מענינו: אשרי מי שהוא איש כשהוא עושה תשובה. עי' לשון הרב עולת ראי"ה על דבר הלמד מעניינו: ההויה במקורה היא מוסקרת במציאותה הפלאית, שהכל מאוגד, מחובר ומסודר ביחד. והצרופים הנפלאים מעידים זה על זה, על החכמה, הגבורה, והשלמות העצומה, החודרת בהם מזיו אור יוצר כל […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות ל' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

כתובות ל' (ע"א): מאי טעמא דר' נחוניא בן הקנה אמר אביי נאמר אסון בידי אדם ונאמר אסון בידי שמים מה אסון האמור בידי אדם פטור מן התשלומין אף אסון האמור בידי שמים פטור מן התשלומין. המילה "אסון" כשלעצמה מורה על מידת דין קשה. הלימוד בגזירה שוה שהיא בהנהגת התפארת שהיא מידת הרחמים מלמד על עומק פנימי בו יש בחינה של רחמים. בפרשת יוסף ואחיו למדנו על אסון בידי שמים. פחדו של יעקב מאסון שיקרה לבנימין, הוא שהוביל לערבותו של יהודה […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

חולין קט"ו – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י חולין (קט"ו): "לא תאכלנו" בבשר בחלב הכתוב מדבר אתה אומר בבשר בחלב הכתוב מדבר או אינו אלא באחד מכל האיסורין שבתורה אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בשני מינין אף כאן בשני מינין רש"י. לא תאכלנו – יתירא דכתיב בראה אנכי גבי פסולי המוקדשין שנפדו (דברים יב, טז) רק הדם לא תאכלנו על הארץ תשפכנו […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות ל"ב (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

כתובות ל"ב (ע"ב): אלא עולא תחת תחת גמר כתיב הכא תחת אשר ענה וכתיב התם עין תחת עין מה התם ממונא משלם מילקא לא לקי. עצם הענין של ממונא משלם ולא לוקה הוא מיתוק הדין. כשאומרים על הפסוק "עין תחת עין" שאינו חייב בהוצאת עינו תחת אשר הוציא עין חבירו, אלא חייב הוא ממון, זה גופא מיתוק הדין. על כן ילפינן להו בגזירה שוה שהיא בהנהגת התפארת הממתקת את הדינים (עי' במבוא לגזירה שוה).

תגיות:

י"ג מידות >> דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

חולין ס"ג (ע"א) – לימוד מדבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו

הקשר בין הדין הנלמד למידה דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י חולין ס"ג (ע"א): תנו רבנן תנשמת באות שבעופות אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו במה הכתוב מדבר בעופות אף כאן בעופות תניא נמי גבי שרצים כה"ג תנשמת באות שבשרצים אתה אומר באות שבשרצים או אינו אלא באות שבעופות אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

כתובות כ"ט (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

כתובות כ"ט (ע"ב): וריש לקיש מאי טעמא לא אמר כרב פפא ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה דתניא כסף ישקול כמוהר הבתולות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה. וברש"י ד"ה "מיבעי ליה לג"ש": "בתולה" דכתיב גבי מפתה מיבעי ליה לג"ש "בתולה" "בתולה" לג"ש מה כסף האמור באונס חמשים אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה ישקול אף חמשים של אונס שקלים קאמר. כתובות ל"ח (ע"א): מה ת"ל אשר לא אורשה מופנה להקיש לו ולדון הימנו ג"ש נאמר כאן אשר […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

בבא מציעא מ"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

בבא מציעא מ"ז (ע"ב): אמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה סוף סוף מאן דשדא דליקה בעי שלומי אלא גזירה שמא תפול דליקה באונס אי מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה טרח ומציל ואי לא לא מסר נפשיה טרח ומציל ריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה מאי טעמא דריש לקיש אמר קרא וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד. נחלקו רבי יוחנן וריש […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן