כמה תורות יש לכם?
כמה תורות יש לכם? לקראת חג מתן תורה נתבונן בדברי רבותינו המלמדים אותנו על שתי בחינות בקשר שלנו אל התורה. כתב הרמב"ם1: מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני, ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו, וכל […]
שמיטה אצל הר סיני
שמיטה אצל הר סיני "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? שואלים חכמים, ותשובתם שמשמיטה אנו למדים שכל הכללים והפרטים ניתנו מסיני. ועדיין הבן שואל מדוע דווקא השמיטה היא המקור לידיעה שהכללים והפרטים מסיני? דמיון רב בין השמיטה והיובל לבין מעמד הר סיני, ששניהם באים אחר ספירת מ"ט פנים, אם מ"ט יום של ספירת העומר עד לחג השבועות ואםספירת מ"ט שנים עד 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'. בזוהר הקדוש (בתרגום הסולם) בפרשת בהר אמרו: כך למדנו, כתוב זכרנו את הדגה אשר […]
האור שבקצה המנהרה
האור שבקצה המנהרה בפרשת השבוע מופיעה פרשת הברכה והתוכחה.עם כל קשיותה של התוכחה, ישנם בה פסוקים הנותנים תקוה לעתיד טוב יותר.הפסוק אומר1: ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם. ולמדו מכך חז"ל במשנה2: ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר 'והשימותי את מקדשיכם' קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש. […]
משנה ד – ביתו של האדם הוא מבצרו
ביתו של האדם הוא מבצרו! משנה ד: יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קיבלו מהם1.יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. הבית והכינוס אנו עוברים לזוגות, כאשר הנשיא תפקידו היה מנהיגותי מול הציבור, כלפי חוץ, ואב בית דין היה אחראי על הצד הרוחני בתוך הסנהדרין. כפי שנראה במשנה הבאה, שני החכמים עוסקים בביתו של האדם.יוסי בן יועזר מביא שלושה דברים, וצריך להבין כל הדרכה באופן […]
המצוות – זה טוב ליהודים
המצוות – זה טוב ליהודים? בסיומו של ספר 'עבודה' ביד החזקה לרמב"ם, מתייחס הרמב"ם לעיסוק בטעמי המצוות1: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג […]
למען השם
למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]
יש תפקיד לכאב!
יש תפקיד לכאב! הגמרא במסכת שבת אומרת1: אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? – אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה – לא. מאי טעמא? – טמאה לא מרחקא ולדא, ואי מרחקא ולדא – לא מקרבא. וברש"י: מרחמין – מאהבין את ולדה עליה.בול של מלח – מלא אגרוף, דכייב […]
רפואה פנימית
רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]
משנה ג – בין שכר לפרס
בין "שכר" ל"פרס" משנה ג: אנטיגונוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. פצצה בבית המדרש הרמב"ם ב'הלכות תשובה' (פרק י'), מנסח את רעיון השכר והעונש בצורה שונה: אל יאמר אדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה… ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות. ובהלכה ב' […]
בגדים מדברים
בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום […]
"אשר נשיא יחטא"
'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה?
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה? לפני "מה נשתנה" ישנה פסקה בשפה לא מובנת, בארמית. הפסקה מתחילה במשפט המפורסם: הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.תרגום: זה (המצה) לחם עוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. תופעה מוזרה ולא מובנת – כל ההגדה בעברית ורק ארבע שורות בשפה אחרת, למה? אני מעלה בדמיוני משפחה החיה בימי הביניים בספרד. חג הפסח מתקרב ועמו הפחד הגדול מעלילת דם ומשנאת הגויים. בהגיע ליל הסדר מתכנסים כולם במרתף חשוך לקיים פסח כהלכתו. האוזניים […]
הקרב על הרוח
הקרב על הרוח הנצי"ב ב'קדמת העמק'1 מדבר על ההיסטוריה של התורה ובין היתר מבאר את הגמרא בסנהדרין: כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה, כדאיתא שם "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין […]
אני וההורים
אני וההורים חז"ל במדרש דרשו את מיקומה של מצות כיבוד אב ואם בעשרת הדיברות1: דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. מה עניין כבד אצל לא תרצח? אלא ללמדך: אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן, ואין צריך לומר בעת זקנותן – נחשב לו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא; לכך נאמר: כבד לא תרצח.דבר אחר: כבד ולא תנאף. מה עניין זה אצל זה? אלא […]
"מי ברא אלה"
"מי ברא אלה" על המילים הפותחות את פרשת פקודי: "ואלה פקודי המשכן" אומר המדרש1: אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם המשכן ב"אלה" אני מתרצה לכם הוי "אלה פקודי המשכן", אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מ"ט) "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים", ואומר (ישעיהו ס') "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם". המדרש עומד על המילה "אלה", ורואה בה ביטוי לעניינו של […]
לא קלה דרכינו?
לא קלה דרכנו? אין צורך להרחיב על מצבו הקשה של עם ישראל: הפיגועים הרבים, הכבוד הלאומי המושפל עד עפר, הבלבול האוחז את הציבור, המוראל הנמוך – אלו רק חלק מהדוגמאות. מהו תפקידנו בימים אלו? כיצד עלינו להתייחס למאורעות העוברים עלינו? התחושה הראשונית לאור ההתבוננות במציאות היא קשה. איננו יכולים להתעלם מכך שמדינת ישראל קמה על גביהם של מעשי רשע רבים, שהיו שותפים להקמתה. הן רשע כלפי שמיא – כפירה ופריקת עול, נתינת חינוך כפרני לעולים חדשים וכדו', והן רשע כלפי […]
משנה ב – שתי נקודות מבט
שתי נקודות מבט משנה ב: שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר:על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. שינוי המבט כבר בקריאה ראשונה מערערת משנה זו את כל מבטנו על החיים.במבט ראשוני על העולם, אנו חשים שהעולם עומד על דברים אחרים לגמרי: כסף, כבוד, אינטרסים. רוב האנשים ורוב הזמן בעולם מכוונים לעבודה סביב שיווק, ייצור ומכירה של פריטים ומסגרות לחיים החומריים שלנו. בעצם, מרכז ההתעניינות בעולם הוא סביב קיום האדם – המשרדים, העבודות, […]
החלום ושברו
החלום ושברו הזוה"ק בפרשת כי תצא1 מבאר את היחס בין הלוחות השניים ללוחות הראשונים: תרגום הסולם: והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבע"פ נקראת הלכה למשה מסיני. והחתן של התורה שיבר הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, ויאמר שהתורה ההיא אינה כראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו… ונפתחת יריעה מן ספר התורה, ויראו שנאמר בה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על […]
פורים ובגדי הכהונה
פורים ובגדי הכהונה * בתחילת פרשת תצווה1 נמנים בגדי הכהונה. אולם ברשימה חסרים 2 בגדים: הציץ והמכנסיים, אע"פ שבפירוט הכנת הבגדים הם נכללים.* בהמשך הפרשה2 מצווה משה על תהליך הלבשת אהרון ושוב נשכחים 2 בגדים – האבנט והמכנסיים. המקרא "נזכר" מספר פסוקים לאחר מכן להלביש את אהרון באבנט, אולם מדוע מולבש האבנט על אהרון (ועל בניו) רק לאחר הלבשת בניו בכותנות ולאחר משיחתו בשמן המשחה? יתירה מזאת: בספר ויקרא3, בתיאור ההלבשה בפועל, מולבש אהרון את כל בגדיו – כולל האבנט […]
חופש, מסגרת ולבושים
חופש, מסגרת ולבושים – מבגדי כהונה ועד שיער ארוך בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב1: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש […]