מסידור שנחלק
הכלל: פעמים ישנו הבדל בין הצורה בה הדברים מופיעים לעין הרואה, ובין הצורה בה הדברים מובנים לעומקם ומשמעותם הפנימית. הדבר מתבטא בחלוקה שונה של הפסוקים. הסידור הכרונולוגי של המאורעות הנראה איננו זהה בהכרח לתהליכים המתרחשים בעומקה של המציאות, ברובד האלוקי המנהיג את העולם. פעמים שיש לחלק את הסדר הרגיל של המאורעות כדי להבינם לאשורם. פעמים שדברים שנראים לעינינו כתוצאה של מאורעות אחרים, הם בעצם מגמתם המקורית. דברים הנראים שייכים לנושא אחד – בהבנה פנימית שייכים לנושא אחר. חז"ל מבטאים זאת […]
מהו החידוש במדרש
הכלל: כאשר המדרש דורש פסוק על אדם או תופעה, יש להבין מה בא המדרש לחדש על האדם או על התופעה. דרשת רבות של חז"ל מקשרות בין בפסוקים בנביא או בכתובים לדמויות ידועות בהסטוריה של עם ישראל. למשל: קהלת רבה פרשה י', ט': "חפר גומץ בו יפול", זה פרעה הרשע, שאמר (שמות א'): "כל הבן הילוד וגו'", בו יפול, שנאמר (תהלים קל"ו): "ונער פרעה וחילו וגו'". דבר אחר, "חופר גומץ", זה המן, שנאמר (אסתר ג'): "להשמיד להרוג ולאבד", בו יפול, שנאמר […]
"ניתן להידרש"
הכלל: כאשר יש קושי או מילה מיוחדת בפסוק, הבינו חכמים כי הוא ניתן להידרש – לראותו כביטוי עצמאי בלא מחויבות להקשר הסיפורי בו נכתב. מקורו של ביטוי זה הוא בחז"ל. בירושלמי (מגילה פ"א ה"א) מובא, לגבי מגילת אסתר: ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה, ר' חלבו ר' חונה בשם רב "והימים האלה נזכרים ונעשים", נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. רבי חלבו ר' יסא בשם ר' לעזר נאמר כאן "דברי שלום ואמת", ונאמר להלן "אמת קנה ואל […]
ל"ב מידות שבאגדה
הכלל: יש לעמוד על המדות בהן דרשו חכמים את הפסוקים, ולהבין לאורן את הצורה שבה נכתבו הכתובים. כל מקום שאתה מוצא דברי רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת, שנאמר: "הט לחכמה אזנך". ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר, בשלושים ושתים מדות התורה נדרשת. א. בריבוי. ב. במיעוט. ג. בריבוי אחר ריבוי. ד. במיעוט אחר מיעוט. ה. בקל וחומר מפורש. ו. בקל וחומר סתום. ז. בגזרה שוה. ח. בבנין אב. ט. בדרך קצרה. י. […]
שיר השירים רבה א, כט
שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "נגילה ונשמחה בך". בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל: גילה, שׂישׂה, שמחה, רנה, פצחה, צהלה, עלצה, עלזה, חדוה, תרועה. גילה, "גילי מאד בת ציון". שׂישׂה, "שוש אשיש בה'". שמחה, "שמחו את ירושלם". רנה, "רני ושמחי בת ציון". פצחה, "פצחי רנה וצהלי". צהלה, "צהלי ורני". עלצה, "עלץ לבי בה'". עלזה, "ויעלוז לבי ומשירי אהודנו". חדוה, שנאמר: "ועבדו בני ישראל וגו'". תרועה, […]
שיר השירים רבה א, לז
שיר השירים רבה א, לז המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. "כאהלי קדר", מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים, אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה, מקרא, משנה, מדרשות, הלכות, תלמוד, תוספתות ואגדות. אי מה אהלי קדר אין צריכין תכבוסת יכול אף ישראל […]
שיר השירים רבה א, סא
שיר השירים רבה א, סא המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שחבירו מוכיח עליו. רבי ברכיה אמר: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: בשעה שאתה מיצר לי מימר לי, "דודי לי", את נעשה דודי ורואה אי זה הוא אדם גדול שיש בו שיכול לומר למדת הדין די, ואת נוטלו וממשכנו בעדי, הדא הוא דכתיב "אשכל הכפר", מהו "אשכל", איש שהכל בו – מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. "הכפר", שמכפר עונותיהם […]
שיר השירים רבה א, יט
שיר השירים רבה א, יט המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל המשל והכלל מדבר שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשניהם. דבר אחר "כי טובים דודיך מיין", נמשלו דברי תורה במים, ביין, בשמן, בדבש וחלב. במים – "הוי כל צמא לכו למים". מה מים מסוף העולם ועד סופו, דכתיב "לרוקע הארץ על המים", כך תורה מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "ארוכה מארץ מדה". מה מים חיים לעולם, שנאמר: "מעין גנים […]
שיר השירים רבה ח, יט
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש" והכלל המשל. 'על הרי בשמים', אמר ר' סימון אמר הקב"ה המתינו לי עד שאשב בדין על הריהם שהם שריהם שנתונות אצלי בשמים הדא הוא דכתיב 'על הרי בשמים', אמר ר' יצחק כי הדא (שמות ל') 'ואתה קח לך בשמים ראש', ראש גמלים נושאים זהב ובשמים זהב וסמים, ר' חוניא על הדא דר' יצחק, אין הקב"ה פורע מאומה למטה עד שמשפיל שריה מלמעלה, ואית ליה […]
שיר השירים רבה א, ה
שיר השירים רבה א, ה המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מדבר שאינו מפורש במקומו ומתפרש במקום אחר. דבר אחר "חזית איש מהיר במלאכתו", זה שלמה בן דוד. "לפני מלכים יתיצב", שהיה זריז בבנין בית המקדש, הדא הוא דכתיב "ויבנהו שבע שנים", וכתוב אחד אומר: "ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה", נמצא מיופה ומרובה בנין בית שלמה מבנין בית המקדש, אלא כך אמרו: בבנין ביתו נתעצל, בבנין בית המקדש היה זריז […]
שיר השירים רבה ג, טז
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". רבי יוחנן פתר קרא בסנהדריות. 'הנה מטתו', מטותיו ושבטיו כמה דתימר 'שבועות מטות'. 'שלשלמה', למלך שהשלום שלו. 'ששים גבורים', אלו ששים איש מעם הארץ, הדא הוא דכתיב (מלכים ב' כ"ה) 'וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר. 'מגבורי ישראל', אלו אחד עשר אנשים הדא הא דכתיב (מלכים ב' כ"ה) 'ויקח שר טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שומרי הסף, ומן […]
שיר השירים רבה א, נא
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". דבר אחר, "דמיתיך רעיתי", רבנן אמרי: לפי שנדמו ישראל לסוסים נקבות, ומצריים הרשעים זכרים מזוהמים, והיו רצים אחריהם עד ששוקעים בים. אמר ר' סימון: חס ושלום, לא נדמו ישראל לסוסים נקבות, אלא גלי הים נדמו לסוסים נקבות ומצריים לסוסים זכרים מזוהמים ורצו אחריהם עד ששקעום בים, והיה המצרי אומר לסוסו: אתמול הייתי מושכך לנילוס ולא היית בא אחרי, ועכשיו אתה משקעני בים. והיה הסוס […]
שיר השירים רבה א, לג
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". "מישרים אהבוך", מה ישריין רחמיך, מה תקיפין אינון רחמיך. אמר רבי איבו: מישרות גדולות פעלו אבותינו לפניך כל שפעלו. אמר רבי חנין: "כי יען אשר עשית את הדבר הזה", נסיון עשירי היה ואת קורא אותן "דבר", הא אילו לא קבל עליו הדבר הזה היה מפסיד ומאבד כל הראשונים, הוי "מישרים אהבוך". פירוש המדרש "מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ". מה ישריין רחמיך – מה חזקה (לשון "יישר כוחך") […]
שיר השירים רבה א, נו
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שני כתובים המכחישים זה את זה. "עד שהמלך במסבו", ר' מאיר ור' יהודה. רבי מאיר אומר: "עד שהמלך" מלכי המלכים הקב"ה "במסבו" ברקיע, נתנו ישראל ריח רע, ואמרו לעגל: "אלה אלהיך ישראל". אמר ליה ר' יהודה: דייך מאיר, אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח, שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של ישראל. ומהו "עד שהמלך במסבו", "עד שהמלך" מלכי המלכים הקב"ה "במסבו" ברקיע, נתנו ישראל […]
שיר השירים רבה א, כד
שיר השירים רבה א, כד המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה. ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ורבנן. ר' יוחנן אמר: ממה שהכנסתנו לארץ טובה ורחבה, "אחריך נרוצה" לארעא טבתא דאתקריאת משכנותא. ור' יהושע בן לוי אמר: ממה שנתת לנו ארעא טבתא רבתא דאיתקריאת משכנותא, "אחריך נרוצה". ורבנן אמרין: ממה שהשרית שכינתך בתוכנו, כדכתיב "ועשו לי מקדש", "אחריך נרוצה". ורבנן אמרין חורי: על שסלקת שכינתך מתוכנו "אחריך נרוצה". […]
שיר השירים רבה פרשה א, כב
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", על שנתת לנו ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון ועוג וביזת שלושים ואחד מלכים אנו אוהבים אותך. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", על שהעלמת מהם יום המיתה ויום הנחמה אהבוך. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", בעלמות ובזריזות. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", אלו בעלי תשובה. דבר אחר "על כן עלמות אהבוך", זו כת השלישית, שנאמר: […]
שיר השירים רבה א, ז
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "ניתן להידרש". דבר אחר "שיר השירים", זה שאמר הכתוב "לב חכם ישכיל פיהו", לבו של חכם מלא חכמה, מי ישכיל עליו ומי מחכים עליו – פיהו, פומיה מחכים עלוי, פומיה מורה עלוי. "ועל שפתיו יוסיף לקח", מתוך שהוא מוציא דברי תורה מלבו מוסיף על לקחה של תורה. משלו משל למה הדבר דומה, לחבית שהיא מלאה אבנים טובות ומרגליות ומוקפת צמיד פתיל, והיא נתונה בזוית אחת ואין […]
מצוות קע"ח – פתיחה לפרק "שבועת העדות"
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. כפתיחה ללימוד פרק "שבועת העדות", יש מקום לעמוד על המצוות העומדות בבסיס דין זה. אחת מהן היא מצות העדות, שבה נעיין בשיעור זה. בתורה נאמר (ויקרא ה', א'-ז'): וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ… וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ. וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר […]
מצוה רכ"א – מצוות אשת יפת תואר
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. ח. בספר המצוות הגדיר הרמב"ם את המצוה: מצוה רכ"א, היא שצונו בדין אשת יפת תואר, והוא אמרו יתעלה: "וראית בשביה אשת יפת תאר"… גם במנין שעל סדר ההלכות (הל' מלכים) הגדיר הרמב"ם בצורה דומה: כא. דין יפת תואר. אולם, במנין הקצר שעל סדר ספר המצוות הגדיר בדרך שונה: לעשות ליפת תאר ככתוב, שנאמר: "וראית בשביה אשת יפת תאר". ומשמע שלכתחילה יש […]
מצוות קמ"ח – שילוח הקן
המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל לימוד מצוות ככלי לעיון בסוגיות. תמצית השיעור: מדברי הרמב"ם בספר המצוות ובהלכה עולה כי מצות עשה של שילוח הקן עומדת לעצמה, ואין היא רק מתקנת את הלאו. הבנה זו מיישבת קשיים בסוגיות שילוח הקן ובדברי הרמב"ם. עשה ולא תעשה אמרה תורה (דברים כ"ב, ו'-ז'): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא […]