סוג מדיה: טקסט

מועד קטן ד' (ע"א): ורבי יוחנן אמר רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו מאי טעמא גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין מתקיף לה רב אשי מאן דאמר הלכתא אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא ומאן דאמר קרא אתיא גזרה שוה עקרה קרא אלא אמר רב אשי רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה וכי גמירי הלכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דניסוך […]

מועד קטן ד' (ע"א): ורבי יוחנן אמר רבן גמליאל ובית דינו מדאורייתא בטיל להו מאי טעמא גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין מתקיף לה רב אשי מאן דאמר הלכתא אתיא גזרה שוה עקרה הלכתא ומאן דאמר קרא אתיא גזרה שוה עקרה קרא אלא אמר רב אשי רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כרבי ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה וכי גמירי הלכתא בזמן שבית המקדש קיים דומיא דניסוך […]

מגילה כ' (ע"ב): כל היום כשר… ולהשקיית סוטה אתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף כאן ביום. פשוט הוא ש"תורה" היא בתפארת ועל כן למדו בג"ש "תורה" "תורה". בלימוד בסוגיין יש עומק נוסף. בזוהר פרשת מצורע (ויקרא נ"ג) אמרו: רבי יהודה ורבי יצחק הוו אזלי בארחא, יתבו בההוא בי חקלא וצלו, בתר דסיימו צלותא קמו ואזלו, פתח רבי יהודה במלי דאורייתא, ואמר, […]

תענית י"ז (ע"א): כהן הדיוט (מסתפר) אחת לשלשים יום מנלן אתיא פרע פרע מנזיר כתיב הכא וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב התם קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים. כך מבאר הרב זצ"ל בעולת ראי"ה את מידת גזירה שוה: אורות הקדש, החיים בחיים עליונים ברום עולמים בצחצחות אידיאליהם, ספוגי קדש קדשים, מכים הם גלי אורי אורים, וכשאור ההשויה פוגש את האור השני המתיחש אליו הרי הכח הפנימי של אור דבר ד' מבטא את […]

הגמ' במגילה י"ד (ע"ב) מחפשת מקור שאסתר הייתה נביאה: אסתר דכתיב ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אלא שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם ורוח לבשה את עמשי. הנהגת גזירה שוה היא בתפארת1. אף שם ה' הוא בתפארת2. שם ה' לא מופיע במגילה בגלוי. שם ה' מלובש בסיפור המגילה ומוסתר בתוכו. על כן רבים המה הלבושים המופיעים במגילה, מלבוש כהן גדול שלבש בו אחשוורוש3 דרך לבוש מרדכי ועד ותלבש אסתר מלכות. שם ה' מלווה […]

מגילה י"ד (ע"ב): אמר רב נחמן חולדה מבני בניו של יהושע היתה כתיב הכא בן חרחס וכתיב התם בתמנת חרס איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה ואלו הן נריה ברוך ושריה מחסיה ירמיה חלקיה חנמאל ושלום רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה כתיב הכא בן תקוה וכתיב התם את תקות חוט השני אמר ליה עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתא דאיגיירא ונסבה יהושע […]

ירושלמי מגילה פ"א ה"א: ויקראו הכל בחמשה עשר ר' אבהו דרש ישיבה ישיבה מה ישיבה שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף ישיבה שנאמר כאן מימות יהושע בן נון ויקראו הכל בי"ד ר' יודה בר פזי דרש פרזי פרזות נאמר כאן פרזות ונאמר להלן לבד מערי הפרזי הרבה מאוד מה פרזי שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף פרזות שנאמר כאן מימות יהושע בן נון. הירושלמי למדו "ישיבה" "ישיבה" על מוקפות חומה מימות יהושע בן נון שהם בט"ו ולמדו "פרזי" […]

מגילה ב' (ע"ב): ותנא דידן מאי טעמא יליף פרזי פרזי כתיב הכא "על כן היהודים הפרזים" וכתיב התם "לבד מערי הפרזי הרבה מאד" מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. יש לעיין בלימוד "פרזי" "פרזי" שהרי לכאורה אין גדר של פרזי מימות יהושע, שהרי פרזי זה מקום שאין לו חומה, והוא כל מקום בעולם מימות אדה"ר, ואם כן כיצד מפרזי אפשר ללמוד על מוקפת חומה מימות יהושע. יש ללמוד מכאן, ש"פרזי" […]

בכמה מקומות דרשו חז"ל את המילה "מדבר" בגזירה שוה. שבת צ"ו (ע"ב) – צ"ז (ע"א): תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר: 'ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו" ולהלן הוא אומר: 'אבינו מת במדבר', מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. מקור הדרשה בספרי (פרשת […]

תענית כ' (ע"א): רבי שמואל בר נחמני אמר אתיא תת תת כתיב הכא "אחל תת פחדך" וכתיב התם "ביום תת ה' את האמרי". יש להבין מדוע רב שמואל לימד בדרך אחרת מרבי אלעזר. נראה שג"ש "אחל" "אחל" משוה בין משה ויהושע כמו שהתבאר. רבי שמואל לומד שמשה הוא שגרם שהשמש תעמוד ליהושע, שאצל משה היתה ההתחלה שבישרה את ההמשך שיהיה ליהושע. נאמר בתנא דבי אליהו: ד"א למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל. והלא הם קבועין במקומן ואין זזין משם […]

תענית כ' (ע"א): אלא משה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא "אחל תת פחדך" וכתיב התם "אחל גדלך". ופירש"י ד"ה "אתיא אחל אחל": כתיב במלחמת יהושע (יהושע ג) אחל גדלך ובמלחמת משה כתיב (דברים ב) אחל תת פחדך, מה יהושע עמדה לו חמה במלחמתו, כדכתיב בהדיא אף משה כן, שכן דרך הכתובין, למד סתום מן המפורש ברמז בדיבור דומה לחבירו, וגזירה שוה אחת מן שלש עשרה מדות שניתנו לו למשה מסיני, ובתחילת סיפרא מפורש. נראה שרש"י מאריך […]

ספרי ראה (פ"ה): ושמחת לפני ה' אלהיך. פסחים קט נאמרה כאן שמחה ונאמרה להלן דברים כג שמחה מה שמח' האמור' להלן שלמים אף שמחה האמורה כאן שלמים: אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך. חביב חביב קודם. חגיגה ו ר' יוסי הגלילי אומר ג' מצוות נוהגות ברגל ואלו הם חגיגה וראייה ושמחה. יש בראייה מה שאין כן בשמחה ויש בחגיגה מה שאין כן בשתיהם ויש בשמחה מה שאין בשתיהם. ראייה כלה לגבוה מה שאין כן בשתיהם חגיגה נוהגת לפני הדבר ולאחר הדבר […]

תענית דף ה' (ע"א): ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם הבל המה מעשה תעתעים. וברש"י ד"ה " ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו": "ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא" אי לאו גזרה שוה היה משמע אטומים כעץ לקבל מוסר, ולשוא היו לוקין. נראה שהלימוד בגזירה שוה בא […]

  מכילתא בא פרשה י"ג על הפסוק "כי אמרו כולנו מתים": … והם לא היו יודעין שנשותיהן חשודות בעריות, וכולן בכורים מרווקים אחרים. הן עשו בסתר והקב"ה פרסם אותם. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מדת פורענות מועטת, העושה בסתר הקדוש ב"ה מפרסמו, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה. מדת פורענות היא מידת הדין ומדה טובה היא מדת החסד. במידת הדין, שהיא הפורענות הבאה על המצרים, היא מידת הצמצום וההגבלה. אם כשהמדה היא צמצום ההשפעה ואעפ"כ הקב"ה מפרסמו והדבר […]

תענית ב' (ע"א): תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים אמר רבי יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר "עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" וכתיב "הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא "עשה גדלות עד אין חקר" וכתיב התם "הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין […]

ראש השנה י"א (ע"א): בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא פקידה פקידה אתיא זכירה זכירה כתיב ברחל "ויזכור אלהים את רחל" וכתיב בחנה "ויזכרה ה'" ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב "שבתון זכרון תרועה" פקידה פקידה כתיב בחנה "כי פקד ה' את חנה" וכתיב בשרה "וה' פקד את שרה". מיוחד הוא ראש השנה בכוחו להפוך את מידת הדין לרחמים1. הזכרון לטובה שזכרנו הקב"ה והשופר על ידו אנו נזכרים לטובה בכוחם להפוך הדין לרחמים. ראש השנה […]

ראש השנה י"א (ע"ב): בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים כתיב הכא "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" וכתיב התם "והסירותי מסבל שכמו" וכתב רבינו חננאל: בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים שנאמר בו ביוסף "הסירותי מסבל שכמו" ואוקימנא כי בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים וכתיב באבות "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" וגמר סבילה סבילה. כבר למדנו לדעת שמיוחד הוא ראש השנה אשר בכוחו להפוך את מידת הדין למידת הרחמים. כך ראינו שאירע ליוסף הצדיק שביום ראש השנה נתהפך דינו […]

ראש השנה י"א (ע"ב): בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא "תקעו בחדש שופר" וכתיב התם "ביום ההוא יתקע בשופר גדול". בכח השופר להפוך דין לרחמים. כך למדו חכמים במדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ט ד'): ר' יהושע פתח (תהלים פט) אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון… א"ר יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי אין אומות העולם יודעים להריע כמה קרנות יש להן כמה בוקינוס יש להם כמה סלפירגסי יש להם ואמרת אשרי העם יודעי תרועה אלא […]

ירושלמי מעשר שני (פ"א ה"א): רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן נאמר כאן לא יגאל ונאמר בחרמי כהנים לא ימכר ולא יגאל מה לא יגאל הנאמר בחרמי כהנים אינו לא נמכר ולא נגאל אף לא יגאל הנאמר כאן אינו לא נמכר ולא נגאל. למדו בירושלמי שמעשר בהמה לא נמכר מג"ש "לא יגאל" "לא יגאל". נאמר בחרם "לא יגאל" ושם נאמר במפורש "לא ימכר" ובמעשר בהמה נאמר "לא יגאל" ומחרם למדו שגם מעשר בהמה לא ימכר. נראה לבאר על פי […]

ראש השנה ג' (ע"ב): אמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזירה שוה. מצינו שדרשו חז"ל בזוהר את הביטוי "עשרים שנה" שנאמר בחיי שרה זו לשונם (זהר בראשית קנ"ג): וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין ובגין כך כתיב שנה, רזא דיחודא דלא אתפרש מחשבה ויובלא לעלמין. עשרים שנה היינו חיבור ויחוד חכמה ובינה. "מחשבה" – כנגד חכמה, ו"יובלא" כנגד הבינה. למדנו מכאן שעשרים שנה הוא בחינה של חיבור ימין ושמאל, שכל אחד מהם כלול מעשר, והעשרים הוא חיבור […]