סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – לבחור בתורה רוב הפרשה עוסק במות שרה ומציאת אשה ליצחק, והסיום של חלק זה (בראשית כ"ד, ס"ז): וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. בסיום הפרשה אנו פוגשים ענין נוסף, מורכב ומסובך (בראשית כ"ה, א'): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. רש"י מביא בשם חז"ל: קטורה – זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת, ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה […]

המדרש: רבי חמא פתח (משלי כה) הגו סיגים מכסף וגו', אמר רבי אליעזר בשם רבי יעקב משל לאמבטי שהיתה מליאה מים, והיו בה שני דיוסקוסים נאים כל זמן שהיתה מלאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראית, כיון שפסקה וניער המים שבתוכה נראית מלאכת דיוסקוסים, כך כל זמן שהיה העולם תוהו ובוהו לא נראית מלאכת שמים וארץ כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ, (שם /משלי כ"ה/) ויצא לצורף כלי, נעשו כלים הה"ד ויכולו השמים והארץ וכל צבאם.

על הכנסת אורחים בפרשת השבוע אנו פוגשים מצוה חשובה ויסודית, שדווקא בהיותנו בחורי ישיבה – יוצא לנו לקיים אותה: מצות הכנסת אורחים. רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, בעל ה"חפץ חיים", כתב ספר בשם "אהבת חסד", העוסק במצוות של גמילות חסדים, צדקה וכדומה. בין שאר הדינים מופיעים שם "הלכות הכנסת אורחים". לא מצאנו בשלחן ערוך הלכות כאלו, אך הוא ליקט וכינס את ההלכות של הכנסת אורחים. אחד המקורות המרכזיים להלכות אלו הוא פרשת השבוע (אהבת חסד ח"ג פ"ב): הנה ראה ראינו, […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – ירושלים – תוצאה של מדרגתנו באחדות בפרשת השבוע אנו פוגשים בפעם הראשונה בתורה את ירושלים. יתכן שהמאבק על ירושלים – שהוא "פרשת השבוע" האקטואלית – מקורו כבר בתורה. כך אנו קוראים בפרשה (בראשית כ"ב, א'-ד'): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. […]

המדרש: [ב, א] ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, כתיב (תהלים קיט) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, לכל יש סיקוסים, שמים וארץ יש להן סיקוסים, חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים, ואי זו זו התורה שנאמר (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ד"א לכל תכלה ראיתי קץ זו מלאכת שמים וארץ, שנאמר ויכולו השמים והארץ.

הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים בימים האחרונים הגעתי במקרה למסמך מרתק שנתן לי חבר. מדובר במכתב שכתב הסטייפלר – רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, מחבר הספר קהלות יעקב. המכתב הוא תשובה לשאלה ששלח בוגר שמינית בישיבה תיכונית. הוא התלבט האם ללכת ללמוד בישיבת פוניבז', או בישיבת "כרם ביבנה". המכתב המלא מופיע בסוף השיחה. כאן נעסוק בכמה נקודות העולות מהמכתב. המחשבה הראשונה היא, שהסטייפלר ימליץ לבחור ללכת ללמוד בפוניבז'. זוהי ישיבה חרדית חשובה, שהסטייפלר היה קשור לרבניה, ואילו כרם ביבנה […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – גדולתה של ארץ ישראל בראשית י"ב, א': וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… דבר ה' הראשון לאברהם, הוא הציווי על ההליכה לארץ ישראל. יש בכך אמירה של התורה על מרכזיותה של ארץ ישראל. ערך זה דורש בירור תמיד, וגם בדורנו. אנו חיים ב"כפר גלובלי", ולפעמים ניתן לחשוב שכבר אין ערך וקדושה למקום. סיפר לי בוגר של הישיבה שגר במרכז הארץ, ועוסק ביהלומים. הבורסה שהוא […]

המדרש: ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, אמר רבי יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על קדש ובה נגמרה מלאכת העולם, על כן כתיב הששי, אמר רבי סימון בר מרתא עד כאן מונין למנינו של עולם, מיכן ואילך מונין למנין אחר.

בירור הרע מן הטוב והשליטה על יצר הרע בסיום פרשת נח אנו קוראים על התפתחות העולם לאחר המבול (בראשית ט', י"ח-י"ט): וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ. מיד אחר כך מגיע סיפור שחם ובנו כנען, שהוזכרו לפני כן, תופסים בו מקום מרכזי (בראשית ט', כ'-כ"ז): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו […]

קביעות בזמנים של דינמיות אנו עומדים לקראת פרשת "נצבים וילך". בפרשה זו בולט הענין כי גם לשמה של הפרשה משמעות ויש לדרוש אותו ולעמוד על משמעותו. "נצבים" עניינו קביעות ויציבות, ואילו "וילך" עניינו הליכה, התקדמות ושינויים.פרשה זו נקראת פעמים רבות לקראת ראש השנה, במעבר משנה לשנה. הפרשה עצמה עוסקת במעבר מדור לדור – מהנהגתו של משה רבנו במדבר להנהגתו של יהושע לקראת הכניסה לארץ ישראל.שמה של הפרשה רומז לכך שהיציבות נדרשת בעיקר בתקופות של הליכה – של שינויים ומעברים. הדבר […]

כתבנו לחיים מלך חפץ בחיים בתפילות הימים הנוראים אנו מוסיפים: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים. מהי משמעות הכתיבה בספר החיים?נעיין במדרש שיכול לתת תוכן לביטוי זה. כתיבת מעשיו של האדם בספר נזכרת כבר בכתוב (מלאכי ג', ט"ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. המדרש מבאר את משמעותה של כתיבה זו (ויקרא רבה פרשה ל"ד, ח'): אמר ר' יצחק: למדתך תורה דרך ארץ […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – השמחה שבקביעות ובהתחדשות מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות בהקשרים שונים – היום.בפעם הראשונה, מופיעה מילה זו בפרשת ביכורים (דברים כ"ו, א'-ג'): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם […]

המדרש: אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד, זו מלכות שמים, והנה טוב מאד, זו מלכות הרומיים, וכי מלכות הרומיים טוב מאד אתמהא, אלא שהיא תובעת דקיון של בריות, שנאמר (ישעיה מה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי.

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שלום – הדרך הנכונה המילה הראשונה בפרשה – "כי" – מהווה לכאורה מילת קישור פשוטה. אולם חז"ל במדרש מלמדים שגם למילה זו יש משמעות.על הפסוק (ויקרא ז', י"א): "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'", דורשים חכמים דרשות רבות בשבח השלום, שהוא עניינו של קרבן השלמים. נעמוד על אחת הדרשות הקשורה למילה הפותחת את הפרשה (ויקרא רבה פרשה ט', ט'): חזקיה אמר: גדול שלום, שכל המצות כתיב בהו (שמות כ"ג): "כי תראה", […]

המדרש: רבנן אמרי לה בשם רבי חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה הוא מאד הוא אדם, הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין, הה"ד (בראשית א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד זה אדם.

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים פרשת שופטים היא פרשת המנהיגות בישראל. הפרשה עוסקת בכל סוגי המנהיגות. ראשיתה בציווי על מינוי הסנהדרין, ובהמשך – פרשת המלך, פרשת הנביא, והכהנים. "לחיות עם פרשת השבוע", פירושו לעסוק במשמעות של המנהיגות. אמנם אין אנו עוסקים במנהיגים אלא בעצמנו, וננסה לראות מהי משמעות הדברים אלינו. המנהיגות בישראל היא ביטוי להופעה שלמה של הכלל. אנו סמוכים ליום הזכרון של הרב קוק זצ"ל (בג' באלול), שלימד אותנו ששיבת עם ישראל לארצו היא שיבה אל מושג הכלל, […]

המדרש: אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מדת הטוב, והנה טוב מאד זו מדת הפורענות, וכי מדת הפורענות טובה היא מאד, אלא שוקד על הפורענות היאך להביאה, אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא כל המדות בטלו מדה כנגד מדה לא בטלה, רבי הונא בשם ר' יוסי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו, לפיכך אמרו חכמים והנה טוב מאד, זו מדה טובה.

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – לימוד מהמנהרות בעזה הפסוק האחרון בפרשה (דברים ג', כ"א-כ"ב): וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. פסוק נפלא, במיוחד לתקופה שאנו נמצאים בה. דיברנו בשיחות האחרונות על הצורך להודות לה', ולראות את הסייעתא דשמיא שמלוה אותנו. אף כי כל דבר עלה בדמים יקרים של חיילים קדושים […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – לא חסים על זאבים בפרשת השבוע נמצאת מצות המלחמה על ארץ ישראל (במדבר ל"ג, נ"ג): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן ראה בפסוק זה את המקור למצוה זו, כפי שהוא כותב בפירושו לחומש וכן בהשגותיו לספר המצוות.נעיין בהקשר הפסוקים (במדבר ל"ג, נ'-נ"ו): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן. […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – מלחמה ללא תכלית ותיקון ערכים בפרשת השבוע אנו מוצאים שתי מלחמות. בתחילת הפרשה מופיעה המלחמה נגד מדין. בסוף הפרשה מתחייבים בני גד ובני ראובן לצאת חלוצים למלחמה על כיבוש הארץ ורק לאחר סיום הכיבוש לשוב לבתיהם. לכל מלחמה היתה מגמה שונה. מלחמת מדין איננה מלחמה לכיבוש שטח, אלא נגד אנשי מדין. הרמב"ן (במדבר ל"א כ"ג) מבאר, לשיטתו, שלנקמת מדין לא היה ההגדרה ההלכתית של "מלחמה", כיון שמלחמה היא רק כדי לכבוש קרקע1. על […]