סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה ג', כ"ו שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. "וראיתי כי אין טוב וגו'" כי מי יביאנו לראות", "מי יביאנו" לדוד "לראות" במה שעשה שלמה, "מי יביאנו" לשלמה "לראות במה שיהיה אחריו" במה שעשה רחבעם. פירוש המדרש "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו". "מי יביאנו" לדוד "לראות" במה שעשה שלמה – שהרחיב […]

מה לומדים מהחטה?שיחה לט"ו בשבט חז"ל למדו דברים רבים על האדם ועל ההדרכות הראויות לו מהצומח, ובמיוחד מהחטה1.נעיין בכמה מקורות בחז"ל העוסקים בענין, ובשלושת השלבים של הטיפול בחטה: א. עבודת הקרקע, ב. איסוף הגרגרים והטיפול בהם, ג. הכנת הקמח והלחם.בשלושת הדברים האלה אנו למדים מהחטה הנהגות והדרכות חשובות. הקרקעבתנחומא2 מובא: "תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה" (איוב ל"א), תני רבי הושעיה: למדך תורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שדה שהיא מעלה באשים יפה לזורעה שעורים. […]

מה לומדים מהחטה?שיחה לט"ו בשבט חז"ל למדו דברים רבים על האדם ועל ההדרכות הראויות לו מהצומח, ובמיוחד מהחטה1.נעיין בכמה מקורות בחז"ל העוסקים בענין, ובשלושת השלבים של הטיפול בחטה: א. עבודת הקרקע, ב. איסוף הגרגרים והטיפול בהם, ג. הכנת הקמח והלחם.בשלושת הדברים האלה אנו למדים מהחטה הנהגות והדרכות חשובות. הקרקעבתנחומא2 מובא: "תחת חטה יצא חוח ותחת שעורה באשה" (איוב ל"א), תני רבי הושעיה: למדך תורה דרך ארץ, שדה שהיא מעלה חוחים יפה לזורעה חטים, שדה שהיא מעלה באשים יפה לזורעה שעורים. […]

קהלת רבה פרשה ג', כ"ה "מי יודע רוח בני האדם וגו'". תני אחת נשמתן של צדיקים ואחת נשמתן של רשעים כולם עולות למרום, אלא שנשמותיהן של צדיקים הן נתונות באוצר ונשמותיהן של רשעים מטורפות בארץ, שאמרה אביגיל לדוד ברוח הקדש: "והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים". יכול אף של רשעים כן, תלמוד לומר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע". מטרונא שאלה לר' יוסי בן חלפתא, אמרה לו: מה הוא דין דכתיב "ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה", […]

נא לשכוח חפצים ברכבת… מובא בספרא1: רבי עקיבא אומר: האוכל חלב מביא חטאת בסלע, ספק אכל ספק לא אכל מביא אשם תלוי בשתי סלעים, אם כך ענש הכתוב למי שבא לידו ספק עבירה על אחת כמה וכמה שישלם שכר לעושה מצוה.רבי מנחם ברבי יוסי אומר: הנהנה שוה פרוטה מן הקודש מביא מעילה וחומשה, ומביא אשם בשתי סלעים, צא וחשוב כמה פרוטות בשתי סלעים קרוב לאלפים אם כך ענש הכתוב את השוגג על אחת כמה וכמה שיענש את המזיד.ר' יוסי אומר: […]

פדיון פטר חמור בפרשה מופיעות הפרשיות המופיעות בתפילין: "קדש" ו"והיה כי יביאך". נעסוק בפרשה השניה מביניהם (י"ג,י"א-ט"ו): וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה’ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה’ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה’:וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה’ כָּל בְּכוֹר […]

נושא בעול עם חברו – לזכר אורי ביטון הי"ד ערב ראש חודש שבט הוא יום נפילתו של תלמידנו, אורי ביטון, הי"ד, בשנת ה'תשנ"ז.נעסוק בענין נושא בעול עם חברו, שהוא הדרך הל"ח מהדרכים שהתורה נקנית בהן, והוא מאפיין חשוב בדמותו של אורי ז"ל. יש חידוש בכך שהתורה נקנית על ידי נושא בעול עם חברו. ניתן להבין שזה יוצר אוירה חברתית נעימה ומתוקנת, וזהו דבר חשוב, אבל כיצד מועילה הנשיאה בעול לקנין תורה?אך חז"ל אומרים שלהיות אדם טוב לזולת ורגיש למצוקותיו – […]

קהלת רבה פרשה ג', כ"ג ר' בון ור' יצחק. ר' בון אמר: אמר הקב"ה: לא כשם שהעמדתי נביאים מישראל שהם קרויים אדם, שנאמר: "אדם אתם", לא כך העמדתי נביאים לעכו"ם שהם קרויים בהמה, שנאמר: "ובהמה רבה". ור' יצחק אמר: "כי מקרה בני אדם ומקרה הבהמה", לא כשם שמקרה אדם כך מקרה הבהמה, אמר הקב"ה: לא כשם שגזרתי ואמרתי על האדם: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו", לא כך גזרתי על הבהמה, שנאמר: "ומיום השמיני והלאה וגו'". "מותר האדם מן הבהמה אין […]

קהלת רבה פרשה ג', כ"א "אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלהים", ר' חנינא בר פפא אמר: צדיק כרשע ישפוט האלהים, לסטים עולה לגרדון ור' עקיבא עולה לגרדון. ורבי אמר: צדיק ביד רשע ישפוט האלהים, טורנוסרופוס הרשע דן את ר' עקיבא, וכשהרג טרכינוס את לוליאנוס ואת פפוס אחיו בלודקייא, אמר להם: אין אתם מעמם של חנניה מישאל ועזריה, ואני מבני בניו של נבוכדנצר, יבוא אלהיהם של חנניה מישאל ועזריה ויציל אתכם מידי. אמרו לו: חנניה מישאל ועזריה כשרין […]

"יציאת צדיק מן העיר עושה רושם" הפרשה פותחת בתיאור יציאתו של יעקב מבאר שבע (כ"ח,י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: רש"י מביא את דברי חז"ל המפורסמים: אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. לכאורה היה הכתוב צריך לומר רק "וילך יעקב חרנה". אין משמעות לזה שהוא יצא מבאר שבע, הרי לא מספרים לנו מה קרה בבאר שבע ואין לזה שום משמעות. […]

עצירת גשמים קיוינו שנוכל לומר היום את התפילה שנאמרת בעת ירידת גשמים, מתוך הודיה לקב"ה על השפע שהוא מעניק לנו. לצערנו, אנו נאלצים לעסוק בענין עצירת גשמים, ולברר את משמעות הענין וסיבותיו – אולי יחוס ה' ויוריד לנו שפע מן השמים. מפורסמים דברי הרמב"ן על הפסוקים1: כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה […]

האויב הגדול ביותר אנו רוצים לעסוק הפעם בנושא הציניות.הציניות היא האויב הגדול ביותר של ישראל ושל התורה, כפי שדורשים חכמים על הפסוק1: לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעְרִם.לץ תכה – זה עמלק2. רק אחר הכאת עמלק ניתן להערים – להחכים בתורה. ללא התמודדות עם הציניות לא ניתן לגשת לתורה.חז"ל משתמשים במשל כדי לבאר מהו החטא הנורא של עמלק שהביא לחובת מחיית אומה זו מן העולם3: אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן […]

קהלת רבה פרשה ג', י"ח "ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם וגו'". אמר ר' יהודה בר' סימון: ראוי היה אדם הראשון שיהיה חי וקים לעולם, ומפני מה נקנסה עליו מיתה, אלא "והאלהים עשה שייראו מלפניו". אמר ר' אלעזר: מתחלת ברייתו של עולם נאמר: "יקוו המים מתחת השמים", וכל כך למה, "ותראה היבשה", ומפני מה כתיב: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו" שתי פעמים, אחד בדור המבול ואחד בדור הפלגה, אלא "והאלהים עשה שייראו מלפניו". […]

הברית עם חירם מלך צור מלכים א', ט': (י) ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים את בית ה' ואת בית המלך: (יא) חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: (יב) ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו: (יג) ויאמר מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה: דבר זה […]

הכיור – מרכבתו של הקב"ה מלכים א פרק ז: "(כג) ויעש את הים מוצק {=יצוק} עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב: (כד) ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו: (כה) עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה: (כו) ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס […]

צוואת דוד לשלמה בדבר שמעי בן גרא "ח וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי, מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת, בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם; וְהוּא-יָרַד לִקְרָאתִי, הַיַּרְדֵּן, וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. ט וְעַתָּה, אַל-תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם, אָתָּה; וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת-שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל." ( מ"א פרק ב' ) כאן איננו שואלים מדוע לא דוד עשה לו בעצמו . אלא כאן אנו שואלים על הצביעות , לכאורה, של דוד כלפי שמעי? "ה וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד-בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ […]

צוואת דוד – הריגת יואב "כח וְהַשְּׁמֻעָה, בָּאָה עַד-יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה; וַיָּנָס יוֹאָב אֶל-אֹהֶל ה', וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כט וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כִּי נָס יוֹאָב אֶל-אֹהֶל ה', וְהִנֵּה, אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת-בְּנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע, לֵאמֹר–לֵךְ פְּגַע-בּוֹ. ל וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל-אֹהֶל ה', וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא, וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי פֹה אָמוּת; וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי. לא וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, וּפְגַע-בּוֹ, וּקְבַרְתּוֹ; וַהֲסִירֹתָ דְּמֵי חִנָּם, אֲשֶׁר […]

התנהגותו של יצחק בשיעור זה ננסה להתמקד בהתנהגותו של יצחק אבינו בפרשת החלפת הברכות, שנראית לא פחות תמוהה מהתנהגותו של יעקב. הדברים מתחילים כבר בהעדפה הראשונית שיצחק מעדיף את עשו על פני יעקב וזה מוזר. נראה שיצחק לא מבין מה קורה בדיוק בביתו, ואין לו את היכולת להבחין בצורה הנכונה. כאשר נולדים הילדים נאמר (כ"ה,כ"ח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: יש כאן חוסר סימטריה בולט: אצל עשו צריך לומר מדוע יצחק אוהב אותו ואילו […]

ישמעאל ומשפחת אברהם פטירת אברהם ושרה הפרשה פותחת בסיפור פטירתה של שרה אמנו, ובסיומה אנו קוראים על פטירת אברהם אבינו. בשתי ההלוויות הללו יש כמה סימני שאלה אודות המשתתפים בהן. כאשר שרה נפטרה נאמר (כ"ג, ב'): וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ: המפרשים מתלבטים מהיכן בא אברהם? איך שלא יהיה, אברהם עשה מאמץ להגיע. על רקע הדבר הזה בולט בהיעדרותו יצחק. מדוע הוא לא נמצא? גם אם הוא נמצא רחוק, הוא היה יכול לבוא כמו אברהם שהגיע. משום מה יצחק לא […]

על תפילה בציבור בדורות האחרונים עובר העולם תהליך של אינדיבידואליות. גם בעולם התורני תופסת עבודת הפרט וחייו מקום מרכזי יותר.על כן חשוב לשוב ולעסוק במושג ה"ציבור" ולחזקו. בגמרא מובא1: תניא, אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א' ח') "לשמוע אל הרנה ואל התפלה", במקום רנה שם תהא תפלה. בית הכנסת הוא מקום רנה, ובמקום זה ראוי להשמיע את התפילה. על כן ראוי לתפילתו של אדם שתהיה בבית הכנסת.דברי הגמרא קשים – מדוע מגדירה […]