סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ב' כיצד הארץ שותה, ר' יהודה ור' סימון ורבנן, ר' יהודה אומר כהדין נילוס דמשקה וחוזר ומשקה. ר' סימון אמר כמין תיבה, כהדין קבריאל דמרבי וקבר. ורבנן אמרי כמין תווהא (נהר הוא בבבל ושמו תווהא), ולמה הוא קורא אותו תווהא שהוא חוזר ומשקה אחת לארבעים שנה. ממנו היתה הארץ שותה מתחילה, שנאמר (בראשית ב') 'ואד יעלה מן הארץ', וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלה. ר' שמואל בר נחמן בשם […]

כלל הצריך לפרט שלוש הפרשיות הראשונות של ספר במדבר – במדבר, נשא ובהעלותך – עוסקות בסידור מחנה ישראל סביב המשכן, בצורת ההליכה במדבר ובחלוקת הדגלים ותפקידי הלויים. בקריאת פרשת נשא אנו תמהים לגלות מספר פרשיות העוסקות בעניינים שאינם קשורים לכאורה לנושא הכללי: שילוח טמאים, גזל הגר, אישה סוטה ודיני נזיר1. נעיין בביטוי מיוחד הפותח שתים מן הפרשיות, ודרכו ננסה לעמוד על מהות הענין. בפתיחת פרשת גזל הגר מופיע2: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם […]

תשובת אנשי נינוה יום הכיפורים נמצא בפתח ועל כן בחרנו לעסוק הפעם בספר יונה.השאלה הגדולה של הספר היא, מדוע יונה מנסה להתחמק מהשליחות שמטיל עליו הקב"ה? מה כל כך רע בה?יותר מזה קשה על עצם נסיון הבריחה מה', האם יונה חשב שבאמת הוא יצליח לברוח מה'?הפסוקים מתארים את האוניה בשיא הסערה שהיא עומדת להשבר, עד כדי כך שכל המלחים נלחצים ומחפשים מה לעשות כדי להנצל. בתוך כל התיאור הזה תגובתו של יונה היא ללכת לישון. איך הוא יכול?רב החובל שראה […]

הצום – אכילה עליונה ביחס ליום הכפורים מצאנו בדברי חז"ל הדרכה, שיש בה להעמידנו על עומק עניינו של יום1: תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב' וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי. בספרים הקדושים מבוארים דברי הגמרא בצורה מעמיקה, ונבאר את הדברים לאור המובא שם2.עולמנו הגשמי נברא בדיבור אלוקי: "בדבר ה' שמים נעשו". דיבור זה ממשיך לְחיות את העולם ואת […]

שתי בחינות בחג הסוכות המועדים מן התורה בספר ויקרא בפרק כ"ג אנו מוצאים את פרשיית המועדות (א'-ג'): וידבר ה' אל משה לאמר:דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי:ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבתיכם: השבת שם היא הכותרת, היא לא מועד בדיוק וצריך להבין מדוע היא נכנסה כאן. שבת היא הייסוד לקדושת כל הזמנים. הגר"א אומר שלא מדובר כאן […]

מי, איפה ומתי נעיין בפסוק הפותח את הפרשה והספר כולו: וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר. מצאנו, שדרשו חכמים את הפסוק בדרשות רבות, הדורשות כל מילה בפסוק.על המילים "וידבר ה' אל משה" דרשו1: דבר אחר 'וידבר ה' אל משה' אשריו של משה שששים רבוא עומדים, והכהנים והלוים והזקנים הכל עומדים שם, ומכולם לא נדבר אלא עם משה. על המילים "במדבר סיני" דרשו2: 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני' למה […]

"מלוך על כל העולם" – ועלי ישנה סתירה, לכאורה, בין שני ערכים חשובים. מצד אחד, יש חשיבות לכך שיחוש האדם אחריות על תיקון העולם כולו, על עם ישראל כולו וכדומה. מצד שני, לא ניתן לתקן ולהשפיע על העולם ללא שהאדם עצמו מתוקן.מסופר על אחד מגדולי ישראל, שסיפר שבצעירותו רצה לתקן את כל העולם, אלא שראה שאיננו מצליח, ועל כן החליט שיתקן את מדינתו. גם בזאת לא הצליח, והחליט לתקן את עירו, וכשלא עלה בידו – ניסה לתקן את משפחתו, ולבסוף […]

של מי החוקים האלה? פתיחת פסוקי הברכה בביטוי "אם בחוקותי תלכו"1 נדרשה בפנים רבות על ידי חכמים. נעמוד על דרשה אחת2: אמר ר' אלעזר בנוהג שבעולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם רצה לקיימה הרי הוא מקיימה, ואם לאו סוף שמקיימה על ידי אחרים. אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה הוא מקיימה תחלה, הדא הוא דכתיב (ויקרא י"ט) 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני ה", אני הוא שקיימתי מצות עמידת זקן תחלה, 'אם בחקתי תלכו'. ר' […]

מה האלטרנטיבה? האמת העולה מן הפסוקים בפרשתינו היא כל כך פשוטה, ואף על פי כן היא נראית רחוקה1: אם בחקתי תלכו… וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה (=פלסטינאים) מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם…ואם לא תשמעו לי… ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם. הכל ניסה עם ישראל לעשות מול אויביו. חיפש דרכים לשלום, נתן בהם אמון עד כדי נתינת כלי נשק לידיהם, החזיר שטחים "כבושים", דיבר ודיבר ועשה ועשה, והנה […]

אל נוכח פני הטרור האירועים הקשים שפקדו אותנו לאחרונה, החל ברצח של משפחת חטואל בגוש קטיף ועד לפיגוע בו נהרגו ששה מחיילי צה"ל, מורידים אותנו אל קרקע המציאות, ואל הדרך הארוכה שעלינו לעבור בדרך לגאולתנו.נעיין שוב בדברי הרב קוק זצ"ל באגרתו1, שדומה כאילו נכתבה לימים אלה (האגרת בשלמותה מופיעה בסוף השיעור): …ובכל זמן שאנו נדדים, נשחטים ונטבחים, כצבאות וכאילים, על אשר אין אנו מכירים את תפקידנו… מה גורם לכך שאנו נשחטים ונטבחים? חוסר ההכרה והאמונה בתפקידנו. כששר הבטחון מכריז שההתיישבות […]

גדול מהחיים בשיחה זו נעיין בדברים שהוזכרו בשיחות קודמות, וננסה לדלות ענין אחד החורז דברים רבים בפרשה. א. פתיחת הפרשה היא בציווי על הכהנים שלא להיטמא אלא לקרובים. הרב קוק זצ"ל מעמיק בענין זה1: המות הוא חזיון שוא, טומאתו היא שקרו. מה שבני אדם קוראים מות הרי הוא רק תגבורת החיים ותעצומתם. מתוך השקיעה התהומית בקטנות, אשר יצר לב האדם השקיע אותו בה, הרי הוא מצייר את תגבורת החיים הזאת בצורה מדאיבה וחשוכה, שהוא קוראה מות.מתעלים הם הכהנים בקדושתם מהקשבה […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ו', "הולך אל דרום", א' 'הולך אל דרום וסובב אל צפון', 'הולך אל דרום', ביום, 'וסובב אל צפון' בלילה, 'סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח', אלו פני מזרח ומערב, 'ועל סביבותיו שב הרוח', אמר ר' יהושע בן חנניה הרוח הזה בשעה שהוא יוצא בעולם הקב"ה מחשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו תן דעתך שלא תזיק לבריותי, ומה טעם (ישעיה נ"ז) 'כי רוח מלפני יעטוף', משלהי ליה, היך כמה דאת אמר (יונה ב') 'בהתעטף […]

בעקבות הצלחת המשאל הקב"ה מילא משאלנו לטובה.זוהי שעתה היפה של הציונות הדתית, שהובילה מהלך לאומי – והצליחה.ראשית, יש לומר יישר כח לכל העושים במלאכה, איש איש לפי תפקידו ומקומו, שתרמו מחלקם וממרצם ומגופם ומרוחם ומנפשם לטובת העניין, וסייעו להצלחת המהלך.כמה נקודות שיש לעמוד עליהם בעניין זה.א. כבר הזכרנו את דברי הגר"א על משיח בן יוסף, המובאים בספר "קול התור"1: עשה והצליח. אחת התכונות של משיח בן יוסף הצלחה על ידי עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל אשר הוא עושה ה' מצליח […]

פשט חדש במדרש ישן בשיחה זו נברר עניינה של מצות תוכחה המופיעה בפרשת השבוע1: לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'. פסוק במשלי עוסק אף הוא בתוכחה ובאהבה, ודרכו נעמוד על עומק הענין2: טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת. נראה, שפסוק זה בהבנתו הפשוטה, מבוסס על הפסוקים בתורה, המקדימים חובת התוכחה לחובת האהבה.במבט ראשון, נראית התוכחה כגורמת פירוד וריחוק בין האנשים, אך התורה, […]

מזמור נ"ז למדינת ישראל ביום העצמאות הזה, אנו מונים "אנה" (נ"ו) שנים למדינת ישראל."אנה" מסמל שאלה ותהיה – "אנה אנחנו עולים"1, לאן פנינו מועדות. אולם, זוהי גם לשון תפילה, "אנה ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם"2.השאלות הקשות שאנו עומדים בפניהן בימים אלה, אינן שאלות המבטאות אובדן דרך, חוסר תכלית ומשמעות. אלו שאלות שיש להן תכלית, שאלות שהן במהותן תפילה לגילוי האור האלוקי ולבירור מהותי של אמונתנו ותוכן חיינו.אין אנו שואלים מתוך בלבול, אלא מתוך רצון ללמוד, […]

"נגע הנתק" או "צר(ע)ת ההתנתקות" אחד מנגעי הצרעת המפורטים בתורה, הוא נגע בשער הראש, הנקרא "נתק". הרמב"ן1 מבאר את עניינו של נגע זה2: שהראש או הזקן בעוד שער בהן אינן מטמאין במראות נגעים כלל, אבל כאשר ימרט מקום בראש וינשר השער שבו מעיקרו, שנעשה המקום חלק ופנוי מכל שער, ונולד במקום הנתוק ההוא שער צהוב ודק, הוא הנגע הטמא ולכך נקרא נתק, בעבור שנתק משם השער, לא שהוא שם בלבד כמו שאמר הרב ז"ל (רש"י), אבל כשמו כן הוא, שצריך […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ה', "וזרח השמש", ב' תני בשם ר' נתן גלגל חמה יש לו נרתק, הדא הוא דכתיב (תהלים י"ט) 'לשמש שם אהל בהם', ובריכה של מים לפניו, ובשעה שהוא רוצה לצאת הוא משולהבת, והקב"ה מתיש כחו במים כדי שלא ישרוף את העולם, אבל לעתיד לבא הקב"ה מערטלו ומהשתקו ומנרתקו ומלהט אותו ברשעים, שנאמר (מלאכי ג') 'כי הנה היום בא בוער כתנור וגו". ר' ינאי ור' ישמעאל תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא, אלא שמש היא יוצאה […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

אם אין הבדלה – דעת מנין? פעמיים מופיע בפרשתנו ביטוי דומה, שיש לו משמעות עמוקה לדורות.פעם ראשונה, בדברי ה' אל אהרן לאחר מות בניו1: וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד משֶׁה. ופעם שניה בסיום הפרשה2: זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם […]