סוג מדיה: טקסט

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: סוגיית הגמרא על דרכי הקנין של גמל וחמור תמוהה. מדברי חכמים עולה כי הגמל הוא ביטוי לרע בעולם, והחמור הוא ביטוי לחומר. הבנה זו מבארת את דרך הקנין המיוחדת לכל בהמה. הגמרא דנה בשאלה האם רכוב קונה, ומנסה להכריע על פי ברייתא (בבא מציעא ח' ע"ב): תא שמע: שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור, או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג, […]

הכלל: הרמב"ם פוסק כירושלמי כאשר המימרא בבבלי נאמרה בדורות שהיו בהם שמדות, שאז התלמוד הירושלמי מבורר יותר. פעמים רבות יש מחלוקת בין שני התלמודים, הבבלי והירושלמי. כיצד יש לפסוק הלכה במקרים אלו? כתב הרי"ף: וחזינן למקצת רבואתא דסבירא להו כעולא וסמכי אגמרא דבני מערבא דגרסינן התם במסכת יו"ט… ואנן לא סבירא לן הכי דכיון דסוגיין דגמרא דילן להתירא לא איכפת לן במאי דאסרי בגמרא דבני מערבא דעל גמרא דילן סמכינן דבתרא הוא ואינהו הוי בקיאי בגמ' דבני מערבא טפי מינן […]

שיחה לפרשת ויגש המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. נאומו של יהודה המופיע בתחילת פרשת ויגש נדרש בכמה פנים על ידי חכמים, ויש בדרשות אלו כדי להעמידנו על עומקם של דברים. אמרו במדרש1: דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה) "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף. "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של […]

דרך הלימוד: הסדר שבו סידר רבי את פרקי המסכת מלמד על משמעותם הפנימית של נושאי הפרקים. אף כי אמרו חכמים "אין סדר למשנה", כוונתם היא לסדר המסכתות בסדרי המשנה. בכל מסכת ומסכת, נראה פשוט שיש לעמוד על הסדר בו סידר רבי את פרקי המסכת. מצאנו שעמדו על כך ראשונים, ושאלו במספר מקומות על הסדר שסידר רבי את פרקי המסכתות השונות1. נראה, שסדרם של פרקים נוגע להבנת מהותה של המסכת והנושאים הנידונים בה. לא עניינים פרטיים עמדו בפני רבי בסדרו את […]

דרך הלימוד: יש לעסוק בדברי התנאים השונים בנושא הסוגיא, במשניות, בתוספתות ובמדרשי ההלכה, ומתוכם לשוב אל הסוגיא ולעמוד על פרטיה. אחת מדרכי הלימוד של תורת ארץ ישראל היא העיסוק במשנת תנאים. מהי משנת תנאים? בלומדנו את דברי הגמרא, אנו עוסקים פעמים רבות בדיון בדברי התנאים – במשניות ובברייתות המובאות אגב הדיון בגמרא. לימוד "משנת תנאים" הוא לימוד דברי התנאים העוסקים בנושא הסוגיא, ממקורותיהם השונים: משניות נוספות, תוספתא, מדרשי הלכה וכדומה, הבנת העקרונות העולים מדברי התנאים, ושיבה אל הגמרא ללימוד דברי […]

הכלל: דעות החכמים החולקים עומדות, בדרך כלל, זו מול זו. כאשר אין הדבר כן – עלינו להעמיק בלשון חכמים וכך לעמוד על שורש העניין. התלמוד משופע במחלוקות, וזו הדרך המצויה ביותר לבירור הדברים לעומקם ולאמיתתם. על פי רוב, דעות החולקים מנוגדות זו לזו. האחד אומר מותר וחברו – אסור, האחד – כשר וחברו פסול. זו היא הצורה המצויה ביותר למחלוקת. אולם, ישנם מקרים שבהם נראה כי שתי הדעות כלל לא חולקות. כל דעה מתייחסת לעניין אחר או למישור אחר של […]

הכלל: יש קשר בין המידה (ממידות שהתורה נדרשת בהן) שבה לומדים את הדין, למהותו של הדין ותוכנו. רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת. מקל וחומר. מגזרה שוה. מבנין אב וכתוב אחד. מבנין אב ושני כתובים. מכלל ומפרט מפרט וכלל. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מכלל שהוא צריך לפרט מפרט הצריך לכלל. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן דרכים ללימוד התורה במישורים עמוקים מן הפשט. המידות הן זויות הסתכלות נוספות על התורה שעל ידן מתרחבת […]

הכלל: כאשר ישנה בגמרא שאלה ללא תשובה עליה, מלמד הדבר על עומק שיש בדברים, שאין דרך לאומרו בסגנון התלמוד, ועל כן לא ניתנה תשובה לשאלה זו. באיגרת ק"ג שוטח הרב קוק את דעתו באשר לצורך לפתוח את הפתח שבין חכמת האגדה וחכמת ההלכה. בתוך דבריו שם מבאר הרב את השפעת הנבואה, שהיא יסוד חכמת האגדה, על ההלכה ולימודה, וכך הוא כותב: ואפילו אם נאמר שאין גומרים ההלכה על פי נבואה, מכל מקום פועלת היא על סדור הלמודים. על כן בארץ […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור: הכלל "הלכה כבתראי", האומר לפסוק כדעת החכמים המאוחרים יותר, מתבאר לאור ההבנה שכח הכלל בעם ישראל הולך ועולה אף כי חכמי הדורות הולכים ויורדים. כלל זה לא מופיע בגמרא, ונידון הרבה בספרי הכללים. נעיין בכך לאור הסיכום המובא באנציקלופדיה התלמודית בערך זה: כלל זה לא נזכר בתלמוד, אבל נמצא בגאונים ראשונים: כל מקום שחולקים שני אמוראים ולא נאמרה הלכה לא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: דברי ר' יוחנן על סוכה העשויה ככבשן תמוהים מבחינת הסגנון ומבחינת התוכן. דברי חכמים בזוה"ק מתייחסים לסוכה העשויה ככבשן שופכים אור על דברי ר' יוחנן. סוכה זו היא ביטוי לסוכה עליונה, המבטאת בחינה של עולם רוחני עליון הנמצא בכח ולא בפועל. סוגיית הגמרא (סוכה ז' ע"ב): אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן – אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: הגמרא קושרת את המשנה "חמשה תמין וחמשה מועדין" למשנת ""ארבעה אבות נזיקין". מקור לקשר זה נמצא בהבנה פנימית, וממנו עולה, כי יש שתי צורות לראות את הקשר בין האדם לארבעה אבות נזיקין. האם האדם הוא ודאי אחד מהאבות, או שהאדם הוא סיומם של האבות אך לא אחד מהם. נחלקו רב ושמואל בבאור "מבעה" שבמשנה (ג' ע"א): מאי מבעה, רב אמר מבעה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: שתי צורות לקישור בין תולדות לאבות: א. בגמרא: התולדות דומות לאבות בתכונת ההיזק. ב. במכילתא ובזוה"ק: התולדות נעשות באיבר שבו נעשה האב. על פי הגמרא פשוט שדיני התולדות הן כדיני האבות (כיוצא בהן), ועל פי המכילתא יש תולדות שדינן שונה מדין האב שלהן (לאו כיוצא בהן). על פי זה מתבאר מהלך הסוגיא. ההבדל נעוץ ביחס השונה של הנגלה והנסתר לנזיקין בכלל […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: דבריו של רבי יוחנן על מקורה של תוספת שביעית קשים, אך אין הוא מיישב את הקשיים. עיון בשיטתו בירושלמי ובבבלי מעורר להבנה שתוספת שביעית היא מן ההלכות שניתנו למשה מסיני והוסמכו לכתוב. ההסמכה לכתוב משפיעה על האופן שבו מישמת ההלכה לאורך הדורות. הירושלמי בפתיחת מסכת שביעית דן במקור איסור "שני פרקים" ובביטולו: כתיב "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות", וכתיב "בחריש […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל שתיק רב. תמצית השיעור: רבי יהושע השיב לרבן גמליאל ולרבי אליעזר תשובה נצחת על המעוברת. אף על פי כן הלכה כמותם. מדברי הירושלמי וממקורות פנימיים מתבאר שהמחלוקת קשורה לשאלה היסודית בדבר היחס בין האיש והאשה, האם תכלית הקשר ביניהם היא השפעתו של האיש או בניית החיים על ידי האשה. אחת המחלוקות שנחלק ר' יהושע על ר' אליעזר ורבן גמליאל בפרק קמא דכתובות (י"ג ע"א): ראוה מדברת […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מקורות פנימיים לסוגיות. תמצית השיעור: קושיות רבות בסוגיות העוסקות בארבע כוסות מתבארות לאור דבריו של המהר"ל כי ארבע הכוסות הן התפרטות של יסוד פנימי אחד. דברי האר"י המקבילים את ארבע כוסות ל"חכמה, בינה, דעת" עומדים אף הם ביסוד הלכות ארבע כוסות. אחת ממצוות חכמים הנוהגות בליל הסדר היא מצות ארבע כוסות. אנו מקיימים את המצוה בשתיית ארבע כוסות על ארבע ממצוות הסדר: קידוש, הגדה, ברכת המזון […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל תפוחי זהב במשכיות כסף. תמצית השיעור תמיהות רבות בענין קרבן הפסח ופסח שני מתבארות לאור יסוד מרכזי: הפסח הוא קרבן ציבור, היורד על לפרטים. קרבן הפסח מגלה את חלקו של היחיד שבישראל בכלל האומה. שאלות עיון בסוגיות העוסקות בקרבן פסח ובהלכותיו מעלה תמיהות רבות: א. הרמב"ם בפירוש המשנה (הקדמה לסדר קדשים) חילק את הקרבנות לארבעה סוגים, מבחינת היותם קרבן ציבור או קרבן יחיד: קרבן ציבור, קרבן […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל חלק הכלל בקנינים. "מסכת נזיקין", מחולקת לשלושה שערים: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. חלוקה זו אינה מקרית ושרירותית, ומקורה קדמון ופנימי. כך לימדונו חכמים בזוה"ק (ח"ג קצ"ח ע"א): "וירא בלק". ר' חזקיה פתח: "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות". כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דאף על גב דאינון חאבו קמיה, וחבין קמיה בכל זמנא וזמנא, איהו עביד לון […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל חלק הכלל בקנינים. במשנה מובא (פאה פ"ח מ"א): מאימתי כל אדם מותרין בלקט, משילכו הנמושות. בפרט ועוללות, משילכו העניים בכרם ויבואו. ובזיתים, משתרד רביעה שניה… במקרה שעניים כבר לא באים – מותר לכל אדם ללקוט את התבואה1. בירושלמי למשנה זו מובא: תני, מתנות עניים שבשדה שאין עניים מקפידים עליהם, הרי הן של בעל הבית. רבי בון בר חייא בעי ויש אדם קורא שם פיאה לעצמו?! תני […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". לימוד הפרשיות דיני עבד עברי מופיעים בצורה מפורשת ומפורטת בתורה שבכתב, בשלושה מקומות: פרשת משפטים, פרשת בהר ופרשת ראה. עיון בפרשיות אלה מלמד על הבדלים ביניהם, שנראה שעמדו בפני חז"ל בלימוד דיני עבד, וביטויים לכך מופיעים בסוגיות הגמרא. פרשת משפטים (שמות כ"א, א'-ו'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור הנוגעת לכלל ר' יוסף מבאר את טעמם של בית שמאי, האומרים שקידושי כסף הם בדינר, על פי דברי ר' אסי. הגמרא מקשה על ר' אסי, ומשנה את ההבנה בדבריו. כיון שכך, אין משמעות לדבריו של ר' יוסף, אולם הגמרא לא מתייחסת לשאלה זו. מתבאר, כי ר' יוסף רומז בדבריו לטעמם הפנימי של בית שמאי, והוא שמטבע העשוי מכסף, הבא ממידת החסד, נועד […]