סוג מדיה: טקסט

זבחים דף מ' (ע"ב): מזה. תניא כוותיה דרב פפא: ועשה… כאשר עשה – מה ת"ל לפר? לרבות פר יום הכפורים לכל מה שאמור בענין, דברי רבי; א"ר ישמעאל: ק"ו, ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן – השוה מעשים למעשים, מקום שהשוה קרבן לקרבן – אינו דין שישוה מעשה למעשה, אלא מה ת"ל לפר? זה פר העלם דבר של צבור, לפר – זה פר כהן משיח. אמר מר: ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן. מאי לא הושוה קרבן לקרבן? אילימא פר […]

יבמות ע"ג (ע"ב): מה שאין כן בתרומה מנא לן אמר ר' אבהו אמר רבי יוחנן דאמר קרא לא בערתי ממנו בטמא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא ואימא ממנו אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא לאו קל וחומר הוא ומה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא קדש חמור לא כ"ש אי הכי תרומה נמי ק"ו הוא הא כתיב ממנו ומה ראית מסתברא קדש לא ממעיטנא שכן פנקעכ"ס פגול נותר […]

זבחים ל"ג (ע"ב): דאיתמר אזהרה לאוכל בשר קודש מנין … רבי יוחנן אמר תני ברדלא אתיא טומאתו טומאתו מביאת מקדש מה להלן ענש והזהיר אף כאן ענש והזהיר. בטמא שנכנס למקדש נאמר (במדבר י"ט, כ'): את מקדש ה' טמא. ובטמא שאכל קדש נאמר (ויקרא ז', כ'): ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. ולא נאמר שטמא את הקדש. נראה שהלימוד מטומאת מקדש הוא שגם כאן הבשר הטהור והקדוש לא מגיע ליעדו להוסיף קדש וחיים לעולם. המפגש עם הטומאה הוא מפגש עם המוות. הביטוי […]

יבמות ע"ט (ע"א): והא כתיב לא תלין נבלתו על העץ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו הללו בני מלכים הם ומה עשו פשטו ידיהם בגרים גרורים אמרו אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו ומה בני מלכים כך בני הדיוטות על אחת כמה וכמה ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כמה וכמה. הקל וחומר נעשה על ידי עוברים ושבים […]

זבחים י"ג (ע"א): לא ירצה המקריב אותו לא יחשב זריקה בכלל היתה ולמה יצתה להקיש אליה לומר לך מה זריקה מיוחדת שהיא עבודה (ומכפרת) ומעכבת כפרה אף כל עבודה ומעכבת כפרה יצאו שפיכת שיריים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה. האר"י בביאור מידה זו כתב: וכל דבר שהיה בכלל וכו' (ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא). לפעמים מקבלת מן הת"ת בסוד למודי ה', ע"י נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד, והת"ת […]

פסחים כ"ד (ע"א): אלא אמר רב פפא מהכא (ויקרא ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף שאין תלמוד לומר לא יאכל מה תלמוד לומר לא יאכל אם אינו ענין לגופו דהא נפקא ליה מקל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אמרה תורה (דברים כו) לא בערתי ממנו בטמא בשר קדש חמור לא כל שכן וכי תימא אין מזהירין מן הדין הקישא הוא דכתיב (דברים יב) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וגו' מה […]

נאמר במשנה: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין. ואומרת הגמרא: תניא אמר ר"מ ק"ו ומה קדושי רשות אין מאכילין קדושי עבירה לא כ"ש אמרו לו לא אם אמרת בקידושי רשות שכן אין לו להאכיל במקום אחר תאמר בקדושי עבירה שכן יש לו להאכיל במקום אחר. דברי רבי מאיר קשים להבנה. מה פירוש קידושי רשות אין מאכילין. בפשטות הכוונה לקידושין רגילים שישראל נושא ישראלית, וקידושין אלו אין מאכילין בתרומה. אלא […]

מתנות כהונה ניתנו בדרך של כלל ופרט, וברית מלח. פתיחת הפרשה (במדבר י"ח, ח'): וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם. והמשכה הוא פירוט המתנות: זה יהיה לך מקדש הקדשים… וזה לך תרומת מתנם… וגו' ובסיום (פס' י"ט): כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה'. על זה דרשו בתוספתא חלה (פ"ב) המובאת […]

פסחים כ"ג (ע"ב): ור' יוסי הגלילי אשכחן חלב דשרייה רחמנא בהנאה אלא גיד נימא דאסור איבעית אימא הכי נמי דאסור איבעית אימא מייתי לה בק"ו ומה חלב שענוש כרת מותר בהנאה גיד שאינו ענוש כרת לא כל שכן. נאמר בויקרא (ז', כ"ד): וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו. ומכאן שחלב מותר בהנאה. ואף ש"לא יאכל" משמע גם איסור הנאה, התירה התורה חלב בפירוש, לכל מלאכה. ר' יוסי הגלילי סובר שכשהותרה נבלה בהנאה, לא הותר גם חלבה […]

זבחים ד' (ע"ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא […]

פסחים ל"א (ע"ב): … ת"ק סבר הני מילי ישראל מישראל… ור"מ סבר קל וחומר ישראל מישראל קני ישראל מנכרי לא כל שכן. נראה שנחלקו ר"מ ות"ק אם "צדקה" בהשבת משכון "סיבה" היא לזה שבעל חוב קונה משכון או "סימן" לזה שבעל חוב קונה משכון. לת"ק סיבה היא. התורה הקנתה משכון למלוה כדי שבהחזרתו תהיה צדקה, ולכן ישראל שקיבל משכון מנכרי, אינו קונה, כדי שלא תהיה צדקה כשישיב לו המשכון, שכן אינו בתורת צדקה וכיון שאינו בתורת צדקה גם הקנין לא […]

זבחים ד' (ע"ב): … אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה' חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא […]

משנת רבי אליעזר פרשה רביעית: ר' מאיר אומר, קשה היא המחלוקת, אפי' מחלוקת שהיא לישובו של עולם, שנאמ' "ויעש אלוקים את הרקיע ויבדל בין המים וגו'", ולפי שכתב "ויבדל בין מים למים", לפיכך אין כתוב בו טוב. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מחלוקת שהיא לישובו של עולם לא נאמר בו כי טוב, מחלוקת שהיא לחרבנו של עולם על אחת כמה וכמה. המחלוקת בעיקרה שייכת למידת הדין. היא נבראה ביום השני השייך למידת הדין1. רבי מאיר רוצה להדגיש שגם מחלוקת […]

מסורת ביד חכמים1 שבדיון שבין משה ואהרן אחרי מיתת בני אהרן אמר אהרן קל וחומר למשה. אמנם נחלקו מה למד בקל וחומר אבל לכו"ע אמר לו קל וחומר ממעשר הקל ללמוד על קדשים שהם חמורים. ומה מעשר הקל אמרה תורה לא אכלתי באוני ממנו בקדשי דורות לא כל שכן. לר' נחמיה מלמד הק"ו על קדשי דורות ולר' יהודה על אנינות יום. נראה שעיקר החידוש בקל וחומר זה הוא שהמעשר והקדשים נמצאים על אותו סולם של קדש, המעשר קל והקדשים חמורים. […]

יבמות מ"ה (ע"א): שלחו ליה בני בי מיכסי לרבה מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל מהו אמר ליה השתא עבד כולו אמרי' כשר חציו מיבעיא. כולו עבד הוא מידת דין קשה, שכן אינו שייך לבת ישראל ואעפ"כ הולד כשר, קל וחומר אם חציו בן חורין שאינו דין כ"כ קשה שכן חציו שייך לבת ישראל, שהולד יהיה כשר ופשוט הוא.

הקדמה כוללת לכל לימודי "למען ינוח שורך" בגזירה שוה. בבא קמא נ"ד (ע"ב): לחסימה יליף שור שור משבת. בצורה פשוטה י"ל שיש קשר פנימי עמוק בין לאו דחסימה לבין דין "למען ינוח שורך", והוא יחסנו לבעלי חיים. בשתי מצוות אלו מגלה האדם מישראל רגישות מיוחדת לחיי בהמתו. בספר ליקוטי הלכות (חו"מ – הלכות שכירות פועלים הלכה ב) מעמיק קשר זה וזו לשונו: וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שילפינן שור דלא תחסם משור דשבת, כי שבת הוא הארת הרצון כידוע, ועל […]

יבמות מ"ה (ע"א): דכי אתא רב דימי אמר רבי יצחק בר אבודימי משום רבינו אמרו עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר רבי יהושע בן לוי אומר הולד מקולקל למאן אילימא לקהל הא אמר רבי יהושע הולד כשר אלא לכהונה דכולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה מק"ו מאלמנה מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת הכא נמי כיון […]

חולין צ"א (ע"א): … דאמר ר' יהושע ב"ל מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד כתיב הכא בהאבקו עמו וכתיב התם וענן אבק רגליו. הגזירה השוה מלמדת על סוד עמוק הנמצא בעומק המאבק בין יעקב לשרו של עשו. כלפי חוץ העלו אבק במאבקם, ובפנימיות עומק המאבק עלה האבק עד כסא הכבוד. האבק הוא ביטוי לדבר שאין לו משמעות חשובה. על האבק היה המאבק… יעקב לא מוותר גם לא על האבק. גם האבק יכול להגיע עד כסא הכבוד. גם שרו של […]

יבמות מ"א (ע"ב) – מ"ב (ע"א): תנו רבנן יבמה שחלצו לה אחים בתוך שלשה צריכה להמתין שלשה חדשים לאחר ג' אין צריכה להמתין ג' חדשים הוי הג' חדשים שאמרו משעת מיתת הבעל ולא משעת חליצת היבם מ"ש מגט דרב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה אמר רבא ק"ו איסור כרת התרת איסור לאו לא כ"ש. יש לעיין מה תשובת רבא על השאלה מאי שנא מגט שאם חליצה מתירה את האשה כמו שגט מתיר אישה לשוק, לכאורה יש מקום להמתנת […]

זבחים דף ד' (ע"ב): אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט ביאור הדברים: "עשה" הוא כלל, "זבח" – פרט, "שלמים" – משלים את הכלל הראשון של "עשה" והפרט מבדיל בין שני חלקי הכלל. רבינא, בפשטות סובר שכלל שאיננו מלא דנין אותו בכלל ופרט אלא שכאן יש כלל ופרט וכלל. ועי' ביבין שמועה על הליכות עולם שער ד' אות ל' שכתב שרבינא סובר […]