סוג מדיה: טקסט

ראש השנה ג' (ע"ב): אמר רב פפא שנת עשרים שנת עשרים לגזירה שוה. מצינו שדרשו חז"ל בזוהר את הביטוי "עשרים שנה" שנאמר בחיי שרה זו לשונם (זהר בראשית קנ"ג): וכן עשרים שנה דאתכליל עלאה סתימא דכל סתימין ובגין כך כתיב שנה, רזא דיחודא דלא אתפרש מחשבה ויובלא לעלמין. עשרים שנה היינו חיבור ויחוד חכמה ובינה. "מחשבה" – כנגד חכמה, ו"יובלא" כנגד הבינה. למדנו מכאן שעשרים שנה הוא בחינה של חיבור ימין ושמאל, שכל אחד מהם כלול מעשר, והעשרים הוא חיבור […]

ראש השנה ה' (ע"ב): מנהני מילי דתנו רבנן כי תדור נדר אין לי אלא נדר נדבה מנין נאמר כאן נדר ונאמר להלן אם נדר או נדבה מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו. עי' ברש"י ד"ה "נאמר להלן נדר". משמע מרש"י שלא גרסינן בגמרא "אם נדר או נדבה" אלא גרסינן "נאמר כאן נדר ונאמר להלן נדר". יש שפירשו להלן – בהמשך הפסוקים שהרי כך נאמר בדברים כ"ג (פס' כ"ב-כ"ד): (כב) כי תדר נדר לה' אלקיך לא תאחר לשלמו כי […]

ראש השנה דף ז' (ע"א): תנו רבנן באחד בניסן ראש השנה לחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים ויש אומרים אף לשכירות בתים לחדשים מנלן דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדות ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו' וכתיב שמור את חדש האביב איזהו חדש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וקרי ליה ראשון ואימא […]

ביצה י"ב (ע"ב) במשנה: בית שמאי אומרים, אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, בין שהורמו מאמש, בין שהורמו מהיום. ובית הלל מתירין. אמרו להם בית שמאי, גזרה שוה, חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שאין מוליכין את התרומה, כך אין מוליכין את המתנות. אמרו להם בית הלל, לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן. ורש"י בד"ה "גזירה שוה": לאו דוקא, דכולה מדרבנן גזור, אלא דומיא דגזרה שוה בדרבנן. קצת קשה לומר כאן לאו […]

מכילתא בא י"ב (ו'): ר' יונתן אומר: אינו צריך. ומה אם במקום שכל אוכל נפש דוחה יום טוב, אין שריפת נותר דוחה יום טוב. מקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה את השבת, אינו דין שלא תהא שריפת נותר דוחה אותו?! וביאורו שיו"ט יש בו אורות בלתי מלובשים, אף כי קטנים הם מ"מ גלויים וזה מביא שמחת יו"ט עד כדי דחייתו משום אוכל נפש ואעפ"כ אין שורפין בו נותר ויש גבולות שאין לעוברם, שבת, שאורותיה מלובשים ואין בה התפרצות שמחה ואין […]

סוכה מ"ט (ע"א-ע"ב): אמר רבי אלעזר בר צדוק לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה' כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה מאי משמע אמר רבינא אתיא קדש קדש כתיב הכא בקדש הסך נסך וכתיב התם ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא. וכתב רבינו חננאל: כשם שניסוכו בקדש כך שריפתו בקדש דקיי"ל […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. מכילתא בא י"ב: ופסח ה' על הפתח. והלא דברים קל וחומר, ומה אם דם פסח מצרים הקל, שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות, נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות (מיוחדין) ונוהגין ביום ובלילה ונוהגת לדורות, על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית. אלא מי גרם- עונותינו שנאמר כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם וחטאתיכם הסתירו […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י. ירושלמי מעשרות פ"ב (ה"ג): … "כנפשך" כל דבר שהיצר תאב. "כנפשך" – כל דבר שהוא פטור מן המעשרות. מה את אוכל ופטור אף פועל אוכל ופטור. "כנפשך" מיכן שלא יאכל הפועל יותר על שכרו. מיכן היה רבי אלעזר חסמא אומר לא יאכל הפועל יותר על שכרו. מניין שנפשו קרוייה שכרו רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינא נאמר כאן נפשו ונאמר להלן נפשו דכתיב ואליו הוא נושא את […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. בן שנה . אין לי אלא בן שנה כל שנתו מנין? היה רבי ישמעאל אומר קל וחומר. ומה אם עולה חמורה, כשרה לבוא כל שנתה, פסח שהוא קל, אינו דין שיוכשר כל שנתו? ר' יוסי הגלילי אומר, ומה איל שתחלתו פסול, סופו כשר – שה שתחתלתו כשר אינו דין שיהא סופו כשר? פסח מול עולה נראה פשוט שהפסח עיקר עניינו בחסד ה' עלינו ומצוותו באכילה על השובע […]

סוכה דף מ"ז (ע"ב): דתניא ולקח הכהן הטנא מידך לימד על הביכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב אתיא יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאינה את אשי ה' מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף. וברש"י: ידיו תביאינה – בבעלים דשלמים כתיב גבי תנופה, דכתיב בסיפיה להניף אותו תנופה וגו': מה כאן […]

סוכה דף מ"ג (ע"א): וסוכה גופה מנלן דתנו רבנן בסוכות תשבו שבעת ימים ימים ואפילו לילות אתה אומר ימים ואפילו לילות או אינו אלא ימים ולא לילות ודין הוא נאמר כאן ימים ונאמר בלולב ימים מה להלן ימים ולא לילות אף כאן ימים ולא לילות או כלך לדרך זו נאמר כאן ימים ונאמר במלואים ימים מה להלן ימים ואפילו לילות אף כאן ימים ואפילו לילות נראה למי דומה דנין דבר שמצותו כל היום מדבר שמצותו כל היום ואל יוכיח דבר […]

יומא כ"ג (ע"ב): מה תלמוד לומר ילבש להביא מצנפת ואבנט להרמה דברי רבי יהודה רבי דוסא אומר לרבות בגדי כהן גדול ביום הכפורים שכשירין לכהן הדיוט. ברש"י ד"ה "רבי דוסא אומר": להביא ארבעה בגדי לבן ששמש בהן כהן גדול ביום הכפורים שכשרין להדיוט כל השנה ואתיא ילבש ילבש מהתם, דלא תימא והניחם שם כתיב בהו, לומר שטעונין גניזה, דסבירא ליה לר' דוסא והניחם שם שלא ישתמש בהן ליום הכפורים אחר, כדאמרינן בפרק קמא (יב, ב). הגזירה השוה היא שכתוב בפרשת […]

ברכות ה' (ע"א): והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רבי שמעון בן לקיש נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית ונאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם. המיתוק על ידי המידה הנוגדת את המיתוק היא הנהגה מיוחדת. נראה ששייכת היא במיוחד להנהגת גזירה שוה. כתב הרב בעולת ראי"ה על "כפת הירדן כל שהוא": הסגולה העליונה, […]

יומא ע"א (ע"ב): משזר שמונה מנא לן דכתיב ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר ויליף משזר משזר מפרוכת מה להלן עשרים וארבעה אף כאן עשרים וארבעה דהוה כל חד וחד תמני. הפרכת הייתה מד' מינים תכלת וארגמן תולעת שני ושש, כל אחד מהם כפול שש. בפרכת היו, אפוא, עשרים וארבעה חוטים. שולי המעיל היו מג' מינים, תכלת וארגמן ותולעת שני. "שש" לא היה במעיל. מן הגזירה השוה למדנו שאף בשולי המעיל היו עשרים וארבעה חוטים, וכיון […]

סוכה כ"ז (ע"א) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות. הביטוי "בחמשה עשר" הוא מיוחד. כך לומדים אנו מן הזהר הקדוש (ח"ג ק"ב:) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו', רבי יוסי שאל לרבי אבא, אמר ליה, הני חמשה עשר יום מאי קא מיירי, אמר ליה ודאי רזא יקירא הוא, תא חזי, בין לעילא בין […]

סוכה כ"א (ע"א) רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה יליף אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרש את האהל על המשכן מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. שבת כ"ז (ע"ב): והיוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן: מנלן אמר רבי אלעזר גמר אהל אהל ממשכן כתיב הכא זאת התורה אדם כי ימות באהל וכתיב התם ויפרוש את האהל על המשכן […]

יומא מ"ז (ע"א): איבעיא להו מהו שיעשה מדה לחפינה התם הוא דכתיב בקומצו אבל הכא דלא כתיב בחפניו אלא מלא חפניו קטרת סמים דקה לא או דילמא יליף מלא מלא מקומצו. ובעמוד ב': בעי רב פפא בין הבינים של מלא חפניו מהו מאי קא מבעיא ליה אי גמר מלא מלא מהתם היינו הך רב פפא הכי בעי ליה מלא חפניו והביא בעינן והא איכא או דילמא ולקח והביא בעינן והא ליכא תיקו. ופרש"י: רב פפא הכי בעי – להא בלא […]

יומא ס"ח (ע"א): תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן מחוץ למחנה ונאמר להלן מחוץ למחנה מה כאן חוץ לשלש מחנות אף להלן חוץ לשלש מחנות ומה להלן במזרחה של ירושלים אף כאן במזרחה של ירושלים. ופירש"י: נאמר כאן – בפר יום הכפורים, ונאמר להלן בפרה אדומה והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר יט, ב). מה כאן – בפרים הנשרפין חוץ לשלש מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לשלש מחנות. פתח ביום הכיפורים והמשיך בפרים הנשרפים. על כל פנים נראה שהג"ש […]

יומא ס"ח (ע"א): תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן מחוץ למחנה ונאמר להלן מחוץ למחנה מה כאן חוץ לשלש מחנות אף להלן חוץ לשלש מחנות ומה להלן במזרחה של ירושלים אף כאן במזרחה של ירושלים. ופירש"י: נאמר כאן – בפר יום הכפורים, ונאמר להלן בפרה אדומה והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר יט, ב). מה כאן – בפרים הנשרפין חוץ לשלש מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לשלש מחנות. פתח ביום הכיפורים והמשיך בפרים הנשרפים. על כל פנים נראה שהג"ש […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. סוכה י"א (ע"ב): מאי טעמא דרבי יהודה יליף לקיחה לקיחה מאגודת אזוב כתיב התם "ולקחתם אגדת אזוב" וכתיב הכא "ולקחתם לכם ביום הראשון" מה להלן באגודה אף כאן נמי באגודה ורבנן, לקיחה מלקיחה לא ילפינן. וכן הוא בספרא אמור פרשה ט"ז: ולקחתם לכם רבי יהודה אומר נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן לקיחה. מה לקיחה האמורה להלן אגודה אף כאן אגודה. וחכמים אומרים אע"פ שאינו אגוד כשר. ופרש"י […]