סוג מדיה: טקסט

המדרש: [ב, טז] ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל, ר' לוי אמר צווהו על שש מצות, ויצו על עבודת כוכבים היך מה דאת אמר (הושע ה) כי הואיל הלך אחרי צו, ה' על ברכת השם, כד"א (ויקרא כד) ונוקב שם ה', אלהים, אלו הדיינין שנאמר (שמות כב) אלהים לא תקלל, על האדם זו שפיכות דמים שנאמר (בראשית ט) שופך דם האדם, לאמר זה גילוי עריות, שנאמר (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו', […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל-פקודי – העצמה נשית לצבאות ה' בכמה וכמה מקומות מצאנו שחז"ל דרשו על עוצמתן של הנשים. אנו מוצאים שבכמה מקרים שבהם הגברים נכשלו – הנשים הצליחו. נפתח בתרומת המשכן. נאמר (שמות ל"ה, כ"ב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים… דרשו חכמים (מדרש הגדול לפסוק): מלמד שהיו הנשים מקדימין לאנשים, לפיכך זכו נשים שלאותו הדור יותר מן האנשים, שאלו נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו. הנשים הקדימו להביא את התרומה להקמת המשכן. הדבר בולט במיוחד בהשוואה לחטא העגל. ההשואה […]

המדרש: [ב, טו] ויקח ה' אלהים את האדם וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רי"א עילה אותו היך מה דאת אמר (שם /ישעיהו/ יד) ולקחום עמים והביאום וגו', רבי נחמיה אמר פיתה אותו היך מה דאת אמר (הושע יד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו', ויניחהו, ר' יודן ור' ברכיה, רבי יודן אמר הניח לו והגין עליו ועדנו מכל אילני גן עדן, רבי ברכיה אמר להניחו ולהגן עליו ולעדנו מכל אילני ג"ע =גן עדן=, ויניחהו נתן לו מצות שבת, כמה […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תשא – לראות את שני החצאים נפתח באמירה מדהימה של "מי השילוח" על תחילת הפרשה, וננסה לראות לאורה גם את המשך הפרשה – את חטא העגל: ענין מחצית השקל, כדאיתא בגמרא (קידושין מ' ע"ב): לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, היינו שלא יהיה לו תקופות (=תקיפות) וגם שלא יתייאש עצמו, וזהו "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל", רק תמיד יהיה לו […]

המדרש: ושם הנהר השני גיחון, זו מדי היה המן שף עמה כנחש, על שם על גחונך תלך, חדקל זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, א"ר הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה, בנימוסין ובפנקיסין ובלשון, ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר […]

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – לחיות עם בגדי הכהונה פרשת תצוה עוסקת בהרחבה בנושא הלבושים – בגדי הכהונה.הלבושים הוא מושג שייך גם לפנימיות התורה, וננסה מתוך עיון בפרשה לעמוד על המשמעות שניתן ללמוד מבגדי הכהונה. יש דין מיוחד בבגדי כהונה (סנהדרין פ"ג ע"ב): ומחוסר בגדים מנלן (- מנין שכהן שעבד ללא בגדים חייב מיתה)? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר ברבי שמעון (שמות כ"ט): "וחגרת אתם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם, […]

המדרש: אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס תרעלה לאומות ממקום שהדין יוצא מאי טעמא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד, והיה לד' נהרים אין כתיב כאן אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים, שם הא' פישון זו בבל, על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה (תהלים מב) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, אשר שם הזהב […]

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – זכה בתורה – זכה בארץ ישראל הפסוק המרכזי בפרשה הוא (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. לכאורה היינו צריכים לדבר השבוע על בית המקדש, אבל המציאות מכריחה אותנו לדבר על ארץ ישראל. אי אפשר לדבר על "לחיות את פרשת השבוע", בלי להזכיר את פינוי הבתים בעפרה. הכאב הוא גדול. עפרה הוא סמל להתיישבות ביהודה ושומרון, ופגיעה בישוב הזה כואבת ומזעזעת במיוחד. ננסה להתבונן בענין לאור התייחסות התורה לכלי המשכן.בשלושה כלים מצוה […]

המדרש: [ב, יג] ושם הנהר השני גיחון וגו', עדיין לא עמד כוש, והוא אומר את כל ארץ כוש, אתמהא, אלא מגיד מראשית אחרית. [ב, יד] ושם הנהר חדקל שהוא חד, פרת אוותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, אובל אוותינטין של נהרות, והכתיב (דניאל י) ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות אחד בחדקל ואחד באובל, וחדקל גדול מאובל, לפיכך הוא קורא אותו גדול, והלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – משפטים – לחיות בתוך נס נעיין בפרשת השבוע מזוית החורזת את הפרשה מראשיתה לסופה. תחילה הפרשה (שמות כ"א, א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. דנו המפרשים מדוע מתחילה פרשת הדינים בדיני עבד עברי.אנו לומדים השנה בישיבה מסכת בבא קמא. במבט של מסכת בבא קמא העוסקת בדיני נזיקין בולט הסדר שסידרה התורה את דיני הנזיקין בפרשת משפטים. הסדר הוא מן החמור אל הקל (שמות כ"א, […]

המדרש: [ב, יא] שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב, אתמהא, אלא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית, אשר שם הזהב, זהב וודאי. [ב, יב] וזהב הארץ ההיא טוב, אמר רבי יצחק טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי, א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקדוש ברוך הוא לעולמו, אדם פורט זהוב אחד, והוא מוציא ממנו כמה יציאות, אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, […]

לחיות עם פרשת השבוע – יתרו – מול הטרור: אמונה! גולת הכותרת של פרשת השבוע היא מעמד הר סיני.במכילתא (בחודש, ה') אמרו, שהתורה מתחילה בעצם ב"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ". כאן הקב"ה "מציג את עצמו" בפני עם ישראל. בפסוק זה נמצאת מצות האמונה. הרמב"ם מונה את מצות האמונה כמצוה הראשונה בתרי"ג המצוות. הרמב"ן כתב את השגותיו לספר המצוות של הרמב"ם, כדי להגן על בעל ספר "הלכות גדולות" (בה"ג), שהרמב"ם חלק עליו פעמים רבות.הרמב"ן מסביר מדוע בה"ג לא מנה את האמונה כמצוה בתרי"ג […]

המדרש: [ב, י] ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, רבי סימון פתח (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו, רבי סימון אמר (שם /איוב/ יב) עמו חכמה וגבורה, בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת ואלו הן ד' ראשי נהרות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'.

המדרש: [ב, ט] ויצמח ה' אלהים מן האדמה, תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים, א"ר יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו, רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה, אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה.

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – צריך לומר שירה! פרשת בשלח מחולקת בצורה בולטת לשני חלקים, שנראים הפוכים זה מזה ויש לראות מהו הקשר והיחס בין שני חלקי הפרשה.בתחילת הפרשה עם ישראל יוצא ממצרים, והשיא הוא בקריעת ים סוף ובשירת הים. חוויה עליונה ומרוממת.אולם מיד אחרי שירת הים ושירת מרים שבאה בעקבותיה, אנו מגיעים למציאות שונה לחלוטין (שמות ט"ו, כ"ב): וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. ומפרש רש"י: […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – מה יותר קשה מיציאת מצרים? פרשת בא פותחת בביטוי שיש לעמוד עליו (שמות י', א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ .שואלים חכמים בזוה"ק, שלכאורה היה צריך להיות כתוב: "לך אל פרעה", ומדוע כתוב "בוא"?והתשובה, שהביטוי נאמר משום שמשה פחד מאוד להיכנס לפרעה. פרעה היה מלך אדיר וחזק, שאיש לא יכול היה לעמוד בפניו, וזה הפחיד את משה רבינו. […]

המדרש: וישם שם, היך מה דאת אמר ויהי שם עד היום הזה, א"ר לוי ובלבד ביצירה זו, אמר רבי יצחק בר מריון כתיב אלה תולדות השמים וגו', בוראן משבחן ומי מגנן בוראן מקלסן ומי יתן בהם דופי, אלא נאים ומשובחין הם אלה תולדות השמים.

לחיות עם פרשת השבוע – וארא – לנצל את ההזדמנות לאחר שבפרשת "שמות" נכנסנו לעומק הגלות, בפרשת "וארא" אנחנו מתחילים לראות את האור של הגאולה. עשרת המכות מתחילות את התהליך שהוביל לגאולה, וכבר היתה בהן התחלה של הגאולה בצורה ממשית, כפי שנראה. בתחילת הפרשה מופיעות ארבע לשונות גאולה (שמות ו', ו'-ח'): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי […]

המדרש: מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, ר"מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי, רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא א"ל אפשר חטים היו, אמר לו הין, א"ל והכתיב עץ, א"ל מתמרות היו כארזי לבנון, א"ר יעקב בר אחא איתפלגון רבי נחמיה ורבנן, רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ, ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שהוא […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – לזכרו של ארז אורבך הי"ד פרשת "ויחי" עוסקת במיתתו של יעקב. זה מתאים לפרשת השבוע שעברנו השבוע בישיבה, במיתתו של תלמידנו ארז אורבך הי"ד.גם פרשת "חיי שרה" עוסקת במיתתה של שרה. יש בכך לימוד שהמוות הוא לא העדר חיים אלא אדרבה, תגבורת החיים (עי' אורות הקודש ח"ב עמ' ש"פ).ודאי שהמתים עצמם מתעלים במיתתם. מי שמת כיהודי על יהדותו זוכה למדרגת הרוגי מלכות, שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. אך לא רק למתים, אלא […]