סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – פרשת וישב פרשת וישב פותחת בסיבוכים קשים ביותר שעוברים על משפחת יעקב. יעקב אך מתחיל בבנין משפחתו, וכבר מתחילות הצרות. פשט הכתובים קשה מאוד – האחים רבים ביניהם מתוך קנאה ומידות מקולקלות, עד כדי השלכת יוסף לבור.יש מקום להבין מה אנו אמורים ללמוד מפרשיות אלו. ודאי שאין אלו סיפורים גרידא, אלא חלק מבנין האומה. בזוה"ק (ח"ג בהעלותך קנ"ב ע"א) אומרים חכמים, שאם התורה היתה באה רק כדי לספר סיפורים – יש סיפורים יפים ממנה. אפילו […]

המדרש: א"ר הושעיא דרש רבי אפס באנטוכיא, אין לשון ויכלו אלא לשון מכה ולשון כלייה, משל למלך שנכנס במדינה וקילסו אותו בני המדינה וערב לו קילוסן, הרבה להן בדיצה הרבה להן בהדיוכין, לאחר זמן הכעיסו אותו, ומיעט להן בדיצה ומיעט להן בהדיוכין, כך עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות, משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות, יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש כגון כוכב חמה, ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום והיא לבנה, ויש מזל שהוא […]

קיבוץ גלויות אתמול, לקראת שיעור "לחיות עם פרשת השבוע", חשבתי לעצמי – מה האירוע האקטואלי המרכזי? לאיזה ענין יש לחפש התייחסות מתוך הפרשה? במחשבה ראשונה היה נראה לי שהבחירות הן הנושא המרכזי.אולם במחשבה שניה, חשבתי – מהן החדשות החשובות באמת בתקופה זו, הבחירות או שמא יש משהו יותר חשוב? אני רוצה לשתף אתכם בענין שהוא החדשות הכי מסעירות בימים אלו – קיבוץ גלויות.חוויה דומה לזה חוויתי בזמן העליה הגדולה מברית המועצות. הגיעו לארץ בשנה 60 ריבוא יהודים. עשרות אלפים בשבוע. […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח פרשת וישלח מיוחדת בכך שיש בה התייחסות למאבק בין ישראל לאומות העולם, יותר מאשר בכל פרשה אחרת. החל מהמלאכים ששולח יעקב בתחילת הפרשה, ועד לסיום הפרשה, כפי שנראה, יש לימוד כיצד להתייחס לאומות העולם ולמאבק נגדם. התורה מדגישה מאוד את העוצמה של עשו. בסיום הפרשה אנו קוראים רשימה ארוכה של אלופי עשו, והסיום (בראשית ל"ו, מ"ג): "אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם". עשו כבר אבי אדום, יש לו אומה, אלופים […]

המדרש: כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אמר רבי יוחנן נטל הקדוש ברוך הוא שתי פקעיות, אחת של אש ואחת של שלג, ופתכן זה בזה ומהן נברא העולם, רבי חנינא אמר ארבע לארבע רוחות השמים, רבי חמא בר חנינא אמר שש, ארבע לארבע רוחות ואחת מלמעלן ואחת מלמטן, אדריינוס שחיק עצמות שאליה לר' יהושע בר חנניא, א"ל כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, א"ל כההוא דאמר רבי חמא בר חנינא, א"ל אפשר כן, אתמהא, הכניסו לבית קטן, א"ל […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – מתכוננים היטב ויוצאים לדרך חדשה בתחילת פרשת ויצא אנו מוצאים את יעקב בורח מעשו, והולך ללבן. יעקב יודע, מן הסתם, מי הוא לבן, ואלו התמודדויות מצפות לו. יעקב בודד, הולך למקום לא מוכר, מקום קשה. "חרן" – לשון חרון אף (עי' ברש"י לבראשית י"א, ל"ב). לכאורה, לבו של יעקב מלא בתחושות קשות, בבדידות ובחששות רבים. במדרש עומדים חז"ל על דרך ההתמודדות של יעקב עם הקשיים המצפים לו. אנו יכולים ללמוד מיעקב כיצד לנהוג […]

הדרך הנכונה להנות מהעולם הפעם נעסוק במדרש חז"ל שיש הרבה מה ללמוד ממנו (מדרש תהלים מזמור ד'): "שני רשעים שברת". משל לשני בני אדם שהלכו בדרך, אחד צדיק ואחד רשע. מצאו פונדק מלא טוב, אמרו זה לזה: נכנס בפונדק זה ונאכל, כיון שנכנסו ראה הרשע בפונדק ברכות הרבה של דגים וכל דבר, אמר אותו רשע לצדיק: למה אין אנו נותנין מעות ונאכל, אמר ליה הצדיק: וכי היום פתח זה הפונדק, אילו היום פתח היינו בודקין אותו. נכנסו שניהם לפונדק, ישבו […]

לחיות עם פרשת השבוע – תולדות – וידו אוחזת בעקב עשו יש מדרש על פרשת השבוע, שהוא אולי המקור למושג "לחיות עם פרשת השבוע" (בראשית רבה פרשה ס"ג, ט'): "ואחרי כן יצא אחיו", הגמון אחד שאל לחד מן אילין דבית סלוני, אמר לו: מי תופס המלכות אחרינו? הביא נייר חלק, ונטל קולמוס, וכתב עליו: "ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב". אמרו: ראו דברים ישנים מפי זקן חדש. להודיעך כמה צער נצטער אותו צדיק. המדרש נראה "מדרש פליאה", לא מובן […]

כיבוד הורים בנושא זה יש מדרש מופלא של חכמים, שכבר הזכרנו בעבר.התוודעתי למדרש זה בספרו של הרב אלימלך בר שאול זצ"ל, "מצוה ולב". הרב בר שאול, שלאחרונה (י' בחשון) מלאו חמשים שנה לפטירתו, היה מהראשונים שפיתחו והרחיבו את לימודי האמונה ומחשבת ישראל. העמיד תלמידים הרבה וכתב ספרים הרבה. המדרש מבוסס על המבנה של עשרת הדברות. כידוע, מחולקים עשרת הדברות לשנים, חמשת הדברים הראשונים הכתובים על הלוח הראשון, הם מצוות שבין אדם למקום, וחמשת הדברים השניים הכתובים על הלוח השני, הם […]

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – לבחור בתורה רוב הפרשה עוסק במות שרה ומציאת אשה ליצחק, והסיום של חלק זה (בראשית כ"ד, ס"ז): וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. בסיום הפרשה אנו פוגשים ענין נוסף, מורכב ומסובך (בראשית כ"ה, א'): וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. רש"י מביא בשם חז"ל: קטורה – זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת, ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה […]

המדרש: רבי חמא פתח (משלי כה) הגו סיגים מכסף וגו', אמר רבי אליעזר בשם רבי יעקב משל לאמבטי שהיתה מליאה מים, והיו בה שני דיוסקוסים נאים כל זמן שהיתה מלאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראית, כיון שפסקה וניער המים שבתוכה נראית מלאכת דיוסקוסים, כך כל זמן שהיה העולם תוהו ובוהו לא נראית מלאכת שמים וארץ כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ, (שם /משלי כ"ה/) ויצא לצורף כלי, נעשו כלים הה"ד ויכולו השמים והארץ וכל צבאם.

על הכנסת אורחים בפרשת השבוע אנו פוגשים מצוה חשובה ויסודית, שדווקא בהיותנו בחורי ישיבה – יוצא לנו לקיים אותה: מצות הכנסת אורחים. רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, בעל ה"חפץ חיים", כתב ספר בשם "אהבת חסד", העוסק במצוות של גמילות חסדים, צדקה וכדומה. בין שאר הדינים מופיעים שם "הלכות הכנסת אורחים". לא מצאנו בשלחן ערוך הלכות כאלו, אך הוא ליקט וכינס את ההלכות של הכנסת אורחים. אחד המקורות המרכזיים להלכות אלו הוא פרשת השבוע (אהבת חסד ח"ג פ"ב): הנה ראה ראינו, […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – ירושלים – תוצאה של מדרגתנו באחדות בפרשת השבוע אנו פוגשים בפעם הראשונה בתורה את ירושלים. יתכן שהמאבק על ירושלים – שהוא "פרשת השבוע" האקטואלית – מקורו כבר בתורה. כך אנו קוראים בפרשה (בראשית כ"ב, א'-ד'): וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. […]

המדרש: [ב, א] ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, כתיב (תהלים קיט) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד, לכל יש סיקוסים, שמים וארץ יש להן סיקוסים, חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים, ואי זו זו התורה שנאמר (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ד"א לכל תכלה ראיתי קץ זו מלאכת שמים וארץ, שנאמר ויכולו השמים והארץ.

הדרכת הסטייפלר לגדול בתורה וביראת שמים בימים האחרונים הגעתי במקרה למסמך מרתק שנתן לי חבר. מדובר במכתב שכתב הסטייפלר – רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, מחבר הספר קהלות יעקב. המכתב הוא תשובה לשאלה ששלח בוגר שמינית בישיבה תיכונית. הוא התלבט האם ללכת ללמוד בישיבת פוניבז', או בישיבת "כרם ביבנה". המכתב המלא מופיע בסוף השיחה. כאן נעסוק בכמה נקודות העולות מהמכתב. המחשבה הראשונה היא, שהסטייפלר ימליץ לבחור ללכת ללמוד בפוניבז'. זוהי ישיבה חרדית חשובה, שהסטייפלר היה קשור לרבניה, ואילו כרם ביבנה […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – גדולתה של ארץ ישראל בראשית י"ב, א': וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ… דבר ה' הראשון לאברהם, הוא הציווי על ההליכה לארץ ישראל. יש בכך אמירה של התורה על מרכזיותה של ארץ ישראל. ערך זה דורש בירור תמיד, וגם בדורנו. אנו חיים ב"כפר גלובלי", ולפעמים ניתן לחשוב שכבר אין ערך וקדושה למקום. סיפר לי בוגר של הישיבה שגר במרכז הארץ, ועוסק ביהלומים. הבורסה שהוא […]

המדרש: ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, אמר רבי יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על קדש ובה נגמרה מלאכת העולם, על כן כתיב הששי, אמר רבי סימון בר מרתא עד כאן מונין למנינו של עולם, מיכן ואילך מונין למנין אחר.

בירור הרע מן הטוב והשליטה על יצר הרע בסיום פרשת נח אנו קוראים על התפתחות העולם לאחר המבול (בראשית ט', י"ח-י"ט): וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ. מיד אחר כך מגיע סיפור שחם ובנו כנען, שהוזכרו לפני כן, תופסים בו מקום מרכזי (בראשית ט', כ'-כ"ז): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו […]

קביעות בזמנים של דינמיות אנו עומדים לקראת פרשת "נצבים וילך". בפרשה זו בולט הענין כי גם לשמה של הפרשה משמעות ויש לדרוש אותו ולעמוד על משמעותו. "נצבים" עניינו קביעות ויציבות, ואילו "וילך" עניינו הליכה, התקדמות ושינויים.פרשה זו נקראת פעמים רבות לקראת ראש השנה, במעבר משנה לשנה. הפרשה עצמה עוסקת במעבר מדור לדור – מהנהגתו של משה רבנו במדבר להנהגתו של יהושע לקראת הכניסה לארץ ישראל.שמה של הפרשה רומז לכך שהיציבות נדרשת בעיקר בתקופות של הליכה – של שינויים ומעברים. הדבר […]

כתבנו לחיים מלך חפץ בחיים בתפילות הימים הנוראים אנו מוסיפים: זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים. מהי משמעות הכתיבה בספר החיים?נעיין במדרש שיכול לתת תוכן לביטוי זה. כתיבת מעשיו של האדם בספר נזכרת כבר בכתוב (מלאכי ג', ט"ז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. המדרש מבאר את משמעותה של כתיבה זו (ויקרא רבה פרשה ל"ד, ח'): אמר ר' יצחק: למדתך תורה דרך ארץ […]