פרשת השליחות
פרשת השליחות נמיכות קומהאירועי פרשת וישלח מתנהלים לכאורה בסימן של נמיכות קומה.בפרשיות הקודמות אנו פוגשים את יעקב כמי שיודע להסתדר עם רמאים; מפגין את כוחו בגלילת האבן מעל פי הבאר, לעיניהם המשתאות של שלושת הרועים ועדריהם; עומד על זכותו לקבל את ברכת הבכורה. אך בפרשת וישלח, כל זה נעלם. יעקב ירא מפני עשו; שולח לו מנחה; מכנה עצמו עבד ומשתחווה לפניו.דיוק באחד הפסוקים ימחיש לנו עד כמה עמוקה תחושת הנמיכות וההשפלה של יעקב. יעקב שולח מלאכים אל עשו אחיו, ומתדרך […]
פרשה ב – פסקה יד
קהלת רבה פרשה ב' פסוק י', "וכל אשר שאלו עיני", א' "וכל אשר שאלו עיני וגו' לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת העושר, "כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי", מאן דאמר קודיה מאן דאמר קשרתיה. דבר אחר "וכל אשר שאלו עיני" בנשים "לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה", זו שמחת הנשים. "כי לבי שמח מכל עמלי" זו הפרשת חלה, ומאן דאמר זו הפרשת נסכים. פירוש המדרש"וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי […]
מנחה – מחנה
מפגש יעקב ועשו "מעשה אבות סימן לבנים" אנו אמונים על הכלל "מעשה אבות סימן לבנים". אחד המקומות בהם מיושם הכלל הזה הוא ודאי בתיאור הגישה ליעקב ולעשו. לא מדובר כאן אך ורק על סיפור פרטי של שני אחים אלא ודאי מדובר על מאבק והתגוששות בין אומות עם רקע היסטורי וראיה היסטורית צופה קדימה. הדבר הזה נאמר במפורש בתורה ובנבואה (כ"ה,כ"ג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹייִם {גוֹיִם} בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: זהו מאבק בין […]
הוו מתונים
הוו מתונים… מובא בברייתא1: הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ, ותן שכר לפסיעותיך, והצדק לעולם עליך את הדין, והוצא עצמך מן התרעומת, ודן את חברך לכף זכות אל תכריעהו לכף חובה. הברייתא עוסקת, בזויות שונות, בחשיבות של המתינות2. "הוי דן את דבריך עד שלא תוציא אותם מפיך, חשוב מעשיך לדרך ארץ"הברייתא עוסקת בשתי בחינות: דיבור ומעשה.דיבור: "סוף מעשה במחשבה תחילה". בגמרא על ברייתא זו מובא: הוי דן: כדי שיחשוב אדם מהו משיב ומה […]
למעלה מטעם ודעת
למעלה מטעם ודעת פרשת הברכות שברך יצחק את יעקב מעוררת תמיהות רבות. בזוה"ק1 עמדו חז"ל על תמיהה אחת: ואם תאמר, איך לא ידע יצחק את כל מעשיו הרעים של עשו, והרי השכינה היתה עמו, שאם לא שרתה עמו שכינה, איך יכול היה לברך את יעקב בזמן שברכו?! אלא ודאי השכינה היתה שוכנת עמו בבית, ושוכנת עמו תמיד, אבל לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב בלא דעתו אלא בדעתו של הקב"ה… רצה הקב"ה שלא יגיעו הברכות ליעקב מדעתו של יצחק, אלא […]
"תולדות"
"תולדות" ואלה תולדות יצחק בן אברהםפעמים רבות ראינו כי חלוקת התורה לפרשות אינה חלוקה מקרית, שתכליתה הבלעדית היא לפרוש את קריאת התורה על פני שבתות השנה, אלא חלוקה זאת מהותית, והיא מסייעת בידינו לגלות את עניינה של הפרשה ולראות אותה כיחידה אורגאנית1. בפרשתנו נמצא חיזוק לטענה שאף שם הפרשה אינו נגזר באופן שרירותי מן המילים הפותחות אותה, אלא הוא מקפל בתוכו את משמעות הפרשה כולה, ולעיתים ניתן לראות זאת: אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹח נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ […]
פרשה ב – פסקה יג
קהלת רבה פרשה ב', פסוק ט', "וגדלתי והוספתי", א' "וגדלתי והוספתי מכל אשר היו לפני בירושלים", וכי מה היה לפניו בירושלים, לא דוד אביו היה. ארבעה נקראו מנה בן פרס: און בן פלת, "בנו צפור", "בנו בעור", וחזקיה. ושנים נקראו מנה בן מנה: בן עקיש ושלמה. "אף חכמתי עמדה לי", אמר רבי אחא: אמר שלמה: כל תורה שלמדתי בזקנתי – פסטירין, "באף" – נתקיימת בי. פירוש המדרש"וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי". "וגדלתי והוספתי מכל אשר […]
פרק ראשון – פשרה
פשרה שני דיונים עיקריים מרכיבים את סוגיית "פשרה". א. מהו היחס לפשרה באופן עקרוני, האם היא דרך חיובית או שלילית להכרעת הדין. ב. כיצד נעשית הפשרה1. בלימוד הסוגיא מתעוררות מספר שאלות.א. אמר רב אשי: שמע מינה פשרה אינה צריכה קנין. דאי סלקא דעתך צריכה קנין, למאן דאמר צריכה תלתא – למה לי, תסגי בתרי וליקני מיניה. והלכתא, פשרה צריכה קנין (ו' ע"א). רב אשי מוכיח שפשרה אינה צריכה קנין, לדעת הסובר שפשרה בשלושה. למסקנת הסוגיא פשרה צריכה קנין, ומעירים הראשונים: […]
דרך ארוכה – למען העתיד
דרך ארוכה – למען העתיד "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".מהי משמעותו של משפט זה? מהם שורשיו הרעיוניים והרוחניים?מספר פסוקים בספר משלי1 מעמידים אתנו על התוכן העמוק הגנוז במילים ספורות אלה. בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. יש תקופות, בהן הרשעים מתרבים, ובעקבות כך מתרבה הרשעה והפשע. אלו הן תקופות קשות, ויש צורך בשכל ובחכמה […]
פרשה ב – פסקה יב
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", ב' ר' יהושע בן לוי פתר קרייה בישראל בכניסתן לארץ. "הגדלתי מעשי" – "כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה'". "בניתי לי בתים" – "ובתים מלאים כל טוב". "נטעתי לי כרמים" – "כרמים וזיתים אשר לא נטעת". "עשיתי לי גנות ופרדסים", אדריאנוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנינא: כתיב בתורה "ארץ אשר לא במסכנות וגו'", יכול את מייתי לי תלת מילין דאנא שאיל. אמר ליה: ומה אינון. אמר ליה: […]
היום שאחרי 4
"היום שאחרי" 4 נעיין במדרש חז"ל, שאנו נוהגים להזכירו פעמים רבות, ובימים אלה יש לעיין בו מחדש (איכה רבה, פתיחתא ב'): רבי אבא בר כהנא פתח (שם ט') "מי האיש החכם ויבן את זאת וגו'", תני ר' שמעון בר יוחאי אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (שם) "על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי". תלישתן של עיירות רבות בארץ ישראל ממקומן, אף שהיו אכסניא לבתי מדרש ולקהילות תורניות […]
מעשי אבות – סימן או סיבה
מעשי אבות – סימן או סיבה? משפט ידוע, שמקורו בדברי חז"ל וביאורו והרחבתו בדברי הרמב"ן: "מעשי אבות סימן לבנים". נעמיק בביטוי זה לאור דברי חז"ל בזוה"ק בפרשתנו1: אמר ר' יצחק: אוי לרשעי העולם, שלא יודעים ולא משגיחים בפעולתו של הקב"ה, ולא מסתכלים שכל מה שיש בעולם – מעִם הקב"ה הוא, שהוא ידע בתחילה מה שיהיה בסוף, שכתוב: "מגיד מראשית אחרית", והוא צופה ועושה מעשים בתחילה, כדי לחזור עליהם לאחר ימים. בוא וראה, אלמלא נלקחה שרי אל פרעה, לא לקה הוא […]
תהיה טוב – תראה טוב
תהיה טוב – תראה טוב שמה של הפרשה, "וירא", מעורר לעיין בעניינה של הראיה.חז"ל במדרש עומדים על משמעות עניין זה1: "וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו", אמר ר' איבו (תהלים ס"ט) "תחשכנה עיניהם" של רשעים "מראות", לפי שמראית עיניהם של רשעים מורידות אותם לגיהנם, הדא הוא דכתיב (בראשית ו') "ויראו בני האלהים את בנות האדם", (בראשית ט') "וירא חם אבי כנען", (בראשית כ"ח) "וירא עשו כי רעות בנות כנען", (במדבר כ"ב) "וירא בלק בן צפור", (במדבר כ"ד) "וירא […]
עניינה של סמיכות פרשיות
עניינה של סמיכות פרשיות בשני מדרשים בפרשה דורשים חכמים סמיכות פרשיות. האחד בתחילת הפרשה1: "וזרח השמש ובא השמש", אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר' עקיבא נולד רבינו, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו "וזרח השמש ובא השמש". יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון, […]
היום שאחרי 3
"היום שאחרי" 3 ההתנתקות העמידה אותנו בפני שאלות רבות וקשות. התחושה היא, שאלו הן שאלות שאין עליהן תשובה. כל תשובה נראית קטנה ומצומצמת, ואיננה מתיישבת על הלב הסוער.יש מצבים בחיים בהם אנו צריכים לחוות את העמידה מול שאלות ללא תשובות. זוהי חוויה הדורשת בגרות מן האדם. ילד איננו יכול לקבל את העובדה שאין תשובה לשאלתו. אמנם אין הוא יכול להבין את התשובות לכל שאלותיו, אך הוא דורש תשובות, ופעמים שהמחנכים משמשים כמי שיש בידם את התשובות לכל השאלות, על מנת […]
עליה ראשונה ועליה שניה
עליה ראשונה ועליה שניה ה"מפטיר" שכמעט נשכחאם ישאלו אותך: היכן מופיע לראשונה בתורה, הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל1? רבים הסיכויים שתשובתך תהיה: "בפרשת לך לך". כך חשבתי אף אני משבקשתי לעמוד על עניינה של ארץ ישראל. פרשיות "בראשית" הן פרשיות ראשונות וחביבות, כולנו קשובים אליהן, ולכאורה מעטים הסיכויים לפספס משהו. לכן גדולה היתה התדהמה כשמצאנו שהקשר בין אברהם לארץ כנען מופיע כבר בסוף פרשת נח2: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ […]
הסרת הלוט מאישיותו של לוט
הסרת הלוט מאישיותו של לוט שני פונדקאותשלושה מלאכים מתארחים באוהלו של אברהם, ומבשרים לו ולשרה על הולדת יצחק כעת חיה. שני מלאכים ממשיכים לסדום, מתארחים בביתו של לוט, משחיתים את סדום ומצילים את לוט ומשפחתו. האם במקרה נזדמנו מלאכים אלו לשני הפונדקאות בסמיכות, או שמא חוט קושר בין סיפור הבשורה על הולדת יצחק ובין סיפור הפיכת סדום והצלת לוט?נראה שאת קצהו של החוט הקושר בין שני הסיפורים נמצא במכנה המשותף לשניהם, פרשיית האירוח. נשווה בין שני התיאורים: המלאכים אצל אברהם […]
שיחת עבדי בתי אבות, רחיצת רגליהם – ותורתם של בנים
שיחת עבדי בתי אבות, רחיצת רגליהם – ותורתם של בנים כפל הדרשות של רב אחא "ויתן תבן ומספוא וגו'", אמר ר' אחא יפה שיחת עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים, פרשת אליעזר שנים ושלשה דפין הוא אומרה ושונה והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מרבוי המקרא, ר' שמעון בן יוחי אומר טמא הטמא (ויקרא יא כט) , ר' לעזר בר' יוסי אומר זה וזה (שם). "ומים לרחוץ רגליו", אמר ר' אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן שלבנים […]
פרשה ב – פסקה יא
קהלת רבה פרשה ב' פסוק ח', "כנסתי לי", א' "כנסתי לי גם כסף וזהב", הדא הוא דכתיב "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים". אפשר כאבנים בדרכים ובחצרות ולא היו נגנבות, אלא היו גדולות, אבני שמונה אמות ואבני עשר אמות. תנא אפילו משקלות שהיה בימי שלמה של זהב היו, והיו משתמשין בכלי משקלות של זהב קנטרין, וכל משקל ומשקל גדול וקטן של זהב היו. "וסגולת מלכים", שנאמר: "וכל מלכי הארץ מבקשים את שלמה". "והמדינות", זו מלכת שבא שהיתה מדיינת עמו בחכמתה […]
מה בין בית הדין ליום הדין
מה בין בית הדין ליום הדין? בראש השנה אנו חשים במתח שבין הפרט והכלל בישראל.מצד אחד, כל אחד ואחד נידון בעצמו: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשהם"1. עניין זה מודגש בעצם תקנת התפילה, כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל2: "הני תשע דראש השנה כנגד מי, אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה, דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה". לעומת כלל הרבים, שהוא […]