סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה ב', כ"ח שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. אין טוב באדם שיאכל ושתה", ר' תנחומא אמר ר' נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן ור' מנחמא ואמרין לה ר' ירמיה ור' מיישא בשם ר' שמואל בר רב יצחק: כל אכילה ושתיה שנאמר במגילה הזאת בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר. אמר ר' יונה: בנין אב שבכולם, שנאמר: "והוא ילונו בעמלו", בעולמו בעולם הזה, "ימי חייו", לקבר. וכי […]

זכירת מעשה עמלק בשיעור זה נעיין במצות זכירת מעשה עמלק, שאנו נוהגים לקיימה בקריאת פרשת זכור, ונעמוד בעיקר על שיטת הרמב"ם במצוה זו. הגדרת המצוהדברי הרמב"ם מצויים בשלושה מקומות.א. ספר המצוות, עשה קפ"ט: מצוה קפ"ט היא שציוונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו, ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו, ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מהנפשות עם אורך הזמן, והוא אמרו ית' "זכור את אשר עשה לך עמלק". […]

בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות מזכירות את דברי הירושלמי1: תני קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית ניטלו דיני נפשות ובימי ר' שמעון בן יוחאי ניטלו דיני ממונות. אמר ר' שמעון בן יוחי: בריך רחמנא, דלינא חכים מידון (שאין אנו חכמים לדון). מסיבות כלשהן – כפיה חיצונית של המלכות וכדומה, לא יכלו לדון דיני ממונות.מהי תגובתו של רשב"י? רשב"י מברך על כך: "בריך רחמנא". יש לשמוח על כך שנמנעה מאיתנו הדרך לדון דיני תורה, ואנחנו צריכים למצוא דרכים חלופיות – פשרה […]

קהלת רבה פרשה ב', כ"ז שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. המדרש "כי כל ימיו מכאובים וגו'", זה דור המבול שהם מכאיבין להקב"ה במעשיהם הרעים. "וכעס ענינו", שמכעיסין להקב"ה במעשי ידיהם. "גם בלילה לא שכב לבו", שלא שכב לבו מן העבירות. ומניין אף היום, שנאמר: "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". ואף הקב"ה הביא עליהם פורענות ביום ובלילה, שנאמר: "ויהי הגשם על הארץ וגו'". דבר […]

קהלת רבה פרשה ב', פסקה כ"ו "כי יש אדם שעמלו בחכמה וגו'". אמר ר' יודן בר' סימון: גדול כחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, הדא הוא דכתיב "ואשמע קול אדם בין אולי". ואמר ר' יודן בר סימון: אית קרייה חורן דהוא מחוור יתיר מן דין: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". "בחכמה", "ה' בחכמה יסד ארץ". "בדעת", "בדעתו תהומות נבקעו". "ובכשרון", ר' ברכיה בשם רבי יהודה בר ר' סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, דכתיב "בדבר […]

מהו חטא העגל? בפרשה מופיעה אחת הנפילות הגדולות ביותר של עם ישראל – חטא העגל. חטא זה מעורר סימני שאלה רבים. ראשית כמובן בעצם העשייה. הרמב"ן אומר שלא יתכן שהעם היה כל כך טיפש עד כדי כך שהוא חשב שהזהב שעד לפני רגע היה באוזניים שלהם הוא זה שהוציא אותם מארץ מצרים. מהפסוקים עולה, כפי שאומר גם הכוזרי, שזהו לא חטא עבודה זרה גמור, עם ישראל ביקש תחליף למשה ולא תחליף לקב"ה. הדברים אותם נראה בשיעור זה הנם דברים מורכבים […]

משל למטרונה חז"ל עמדו על מבנה הפרשיות הסובבות את מתן תורה1: ד"א "ואלה המשפטים". מה כתיב למעלה מן הפרשה? "ושפטו את העם בכל עת", ואמר כאן: "ואלה המשפטים", והדברות באמצע. משל למטרונה שהייתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה, דינין מלפניה ודינין מאחריה, והיא באמצע. * מה משמעות מבנה זה של הפרשיות?* מה תורם ה"משל למטרונה" להבנת העניין?* מדוע ממשילים למטרונה ולא למלך עצמו? האם המלך אינו זקוק לשומרי ראש?* האם יש הבדל בין הדינים שלפניה ובין […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ח-י"ט, "ושנאתי אני את כל עמלי", א' "ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש וגו'". ר' מאיר הוה כתבן טב מובחר, והוה לעי תלת סלעין כל שבת, והוה אכיל ושתי בחדא, ומתכסי בחדא, ומפרנס אוחרתא לרבנן. אמרין ליה תלמידוי: רבי, בנך מה את עביד עליהון. אמר לון: אין הוון צדיקים, כההוא דאמר דוד: "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", ואם לאו – מה אני מניח את שלי לאויבי המקום. לכן אמר שלמה: […]

באהבת חינם ניבנה – בעקבות אירועי השעה1 הזכרנו לא פעם את דברי הרב קוק זצ"ל, המזהירים מפני רקבונה של תנועת התחיה – הציונות – אם לא תהיה קשורה למקור הקודש של האומה. הרב הכין את הלבבות כבר בימיו, למציאות של קריסת הציונות.המראות הקשים של צבא ישראל הנלחם נגד ישוב יהודי קשים מנשוא. אנו קרובים למאורעות מכדי לעכלם ולהעריך את משמעותם כראוי. בימית ובגוש קטיף לא היתה תחושה של מלחמת אחים. השבוע חשנו כי נחצה גבול – מלחמה של יהודים אלו […]

אז – ישיר רמז לתחיית המתיםשירת הים פותחת בביטוי שקשה להולמו מבחינת סדר הזמנים המופיעים בו: "אז ישיר". "אז" – לשון עבר; "ישיר" – לשון עתיד! רש"י מציע פתרון לבעיה בדרך הפשט ובדרך הדרש: אז ישיר משה – אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה… למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו: אמרו רבותינו זכרונם לברכה, מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה. על פי הדרש, משה אכן אמר שירה בעת המאורע, אך הכתוב עובר ללשון עתיד […]

קהלת רבה פרשה ב', פסוק י"ז, "ושנאתי את החיים", א' "ושנאתי את החיים", אימיקנטרון היה כותב לאדריאנוס קיסר, אמר לו: אם למולים את שונא – אלו הישמעאלים, אם למשמרי שבת את שונא – אלו הכותיים, הרי אין את שונא אלא האומה הזאת בלבד, אלהיה יפרע מאותו האיש. גזר אדריאנוס דכל די עבד כן יפרסם גרמיה למלכא, דמלכא בעי יתן לית מלה. אזל חד ופרסים ית גרמיה. אמר: ארימין רישיה. אמר ליה: למה אמרת כן. אמר ליה: דאת פני לההוא גברא […]

שחוקו של הקב"ה 10=7+3זכו עשר המכות למספר חלוקות. יש המחלקים אותן לצמדים, יש שחילקו לשתי קבוצות בנות חמש חמש, וחביבה ומפורסמת חלוקתו של רבי יהודה: דצ"כ, עד"ש, באח"ב, וכבר דנו במשמעותן של חלוקות אלו.מסדר פרשיות השבוע חילק את המכות ל-7, בפרשת וארא, ו-3, בפרשת בא. וכבר מצאו לכך רמז בשמות הפרשות: בכל פרשה נמצא מכות כגימטריה של האותיות הפותחות וחותמות את שם הפרשה: וארא: ו+א=7.ב א: ב+א=3.ננסה להבין את חלוקת המכות ל: 7+3, ולבאר מה מייחד את המכות המופיעות בפרשת […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "ואמרתי אני בלבי", ה' דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה תלמיד חכם שהוא רגיל במשנתו. "וידעתי גם אני וגו'", וחזרתי "ואמרתי אני בלבי וגו'". זה נקרא רבי וזה נקרא רבי, זה חכם וזה חכם, זה עוטף בטליתו וזה עוטף בטליתו, אם כן "למה חכמתי אז יותר", למה נתתי נפשי על תורתי. וחזרתי ואמרתי "אין זכרון לחכם עם הכסיל", למחר שניהם נכנסין לבית הוועד או למקום אחר ושואלין זה את זה, זה נשאל ומשיב וזה […]

אחד מעשרה קל וחומר שבתורה כאדם האומר נחזור על הראשונות פרשתנו פותחת בשליחותו של משה לשאת את נאום ארבע לשונות של גאולה באוזני העם, ומספרת על כישלון השליחות1: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: ה' שולח את משה אל פרעה, ומשה טוען טענת "קל וחומר"2: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "ואמרתי אני בלבי", ד' דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה שלקח חטים לשלש שנים, "והכסיל בחשך הולך", זה שלקח חטים לשנה אחת. "וידעתי גם אני וגו'", וחזרתי "ואמרתי אני בלבי וגו'", זה אוכל וזה אוכל, אם כן "למה חכמתי אני אז יותר", למה משכנית מאניי מן קייטא לאמטי לי מזונין. וחזרתי ואמרתי: "כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם וגו' הכל נשכח", למחר שנת בצורת באה – זה אוכל ביוקר וזה אוכל בזול, הדא […]

בין מגדל בבל לבור מצרים הקבלה לא צפויהבאופן מפתיע, בפרשת השעבוד של ישראל במצרים מופיעים ביטויים המזכירים את הסיפור של מגדל בבל1: שעבוד מצרים מגדל בבל הבה נתחכמה לו פן ירבה…ועלה מן הארץ הבה נבנה לנו עיר… פן נפוץעל פני כל הארץ ויבן ערי מסכנות לפרעה נבנה לנו עיר וימררו את חיים בעבודה קשה בחומר ובלבנים ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר בשני המקרים מוצג חשש: באחד – חשש מפני התגברות של עם אחד על משנהו, ובאחר – […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד-ט"ו, "החכם עיניו בראשו" א 2, "ואמרתי אני בלבי" א – ג דבר אחר, "החכם עיניו בראשו", זה אברהם אבינו, "והכסיל בחשך הולך", זה נמרוד, "וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם. ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני וגו'". אני נקראתי מלך ונמרוד הרשע נקרא מלך, זה מת וזה מת, אם כן, "ולמה חכמתי אני אז יותר", למה מסרתי נפשי על קדושת שמו של הקב"ה והזהרתי ואמרתי אין אלוה כמוהו בעליונים ובתחתונים, […]

קהלת רבה פרשה ב' פסוק י"ד, "החכם עיניו בראשו", א' 1 "החכם עיניו בראשו וגו'". "החכם עיניו בראשו" והכסיל עיניו ברגליו?! אלא עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו, ר' מאיר הוה צווח לסופיה דמלה רישיה. פירוש המדרש"הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ". "החכם עיניו בראשו", והכסיל – עיניו ברגליו?! מהי מעלתו של החכם שעיניו בראשו? אלא כך יש לדרוש את הפסוק: עד שהחכם בראשו של ענין הוא יודע מה יש בסופו. ר' מאיר הוה צווח לסופיה […]

הקודש והטבע בנרות חנוכה1 שואל הבית יוסף (או"ח תחילת סי' תר"ע), מדוע תקנו שמונה ימים לחנוכה ולא שבעה, הרי בהדלקת המנורה ביום הראשון לא היה נס, שכן השמן הספיק מלכתחילה ליום אחד.תירץ הרב קוק זצ"ל (מאמרי הראי"ה עמ' 478), שאם היו מתקנים להדליק נרות שבעה ימים הרי היתה מנורת החנוכה בעלת שבעה קנים כמנורת המקדש, ודבר זה מטשטש את ההבדלה שצריכה להיות בין הקודש ובין החול, ומאריך הרב בדרשתו לבאר את חשיבות ההבדלה בין הקודש ובין החול הבאה בצורת תקנה […]

הדרך לאחרית הימים על פי הדיבור קברתיה שםימי יעקב קרבו למות. הוא קורא לבנו ליוסף ומצווה אותו לקוברו במערת המכפלה. יעקב מחזק את צוואתו בהשבעת בנו, וכאן מסתיים המעמד. אחרי הדברים האלה, מתבשר יוסף אודות מחלת אביו, והוא מגיע אליו עם מנשה ואפרים. כל פרק מ"ח עוסק בהתייחסותו של יעקב לבני יוסף, וברכתו להם. על כן בולטת בחריגותה הזכרת מות רחל וקבורתה בדרך אפרת היא בית לחם1: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי: […]