סוג מדיה: טקסט

המדרש: [ג, כג] וישלחהו ה' אלהים מגן עדן, רבי יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ושלחו מג"ע =מגן עדן= לעולם הבא, ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה, ולא לעוה"ב, על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו, א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י, וחד אמר כדר' נחמיה, והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך […]

לחיות עם פרשת השבוע – בא – למה לקיים מצוות? פרשת השבוע מוזכרת ברש"י הראשון על התורה: בראשית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קי"א): "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"… מצות קידוש החודש, היא המצוה הראשונה שהצטוו בה ישראל במצרים (שמות י"ב, א'-ב'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים […]

המדרש: ועתה פן ישלח ידו, א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה, ועתה, אין ועתה אלא תשובה, שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו', והוא אומר פן ואין פן אלא לאו, אמר הקדוש ברוך הוא ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים, אתמהא, ואם אוכל הוא חי לעולם, לפיכך וישלחהו ה' אלהים מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו.

לחיות עם פרשת השבוע – וארא – "משהו חדש מתחיל" בפתח הדברים יש להזכיר את הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שהלך היום לבית עולמו. הרב אלישע סימל בחייו את דברי חז"ל (ילקוט שמעוני שופטים, ס"ח): אם תאמר, אותם שנים ושבעים אלף שנהרגו בגבעת בנימין, מפני מה נהרגו? היה להם לסנהדרי גדולה שהניח משה ויהושע, ופנחס בן אלעזר עמהם, שיקשרו חבלים של ברזל במתניהם ויגביהו בגדיהם למעלה מארכובותיהם ויחזרו בכל עיירותיהם של ישראל, יום אחד ללכיש, יום אחד לעגלון, יום אחד לחברון, […]

המדרש: דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו, כאחד ממלאכי השרת, א"ל ר"ע דייך פפוס, א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו, א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים, ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת, רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה, ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח […]

לחיות עם פרשת השבוע – שמות – ללמוד מספר הגאולה אנחנו מתחילים השבת לקרוא את ספר שמות. נעמוד על שני שמות שניתנו לספר הזה. הבה"ג אומר (הלכות גדולות, ע"ו): חמשה חומשי תורה: ספר בראשית וחומש שיני וספר כהנים וחומש הפקודים ומשנה תורה. והרמב"ן (בדברי הסיום לחומש שמות): והנה נשלם ספר הגאולה… השני הוא ביחס לראשון, לספר בראשית. הספר הראשון עוסק בתשתית, בנתונים. בספר הראשון מתואר כיצד ברא הקב"ה את עולמו, וכיצד חיו האבות – לאן הגיע העולם מבחינת התשתית שנבראה […]

המדרש: (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו, תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא באדם הראשון לנצח לעולם היה, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש, משנה פניו ותשלחהו, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו, ואומר הן האדם היה כאחד ממנו.

לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – איך שומעים חדשות? פסוק בפרשה "תפס את עיני", וננסה להתבונן בו ולראות מה ניתן ללמוד ממנו. כשיעקב מכנס את בניו לפני מותו, הוא פותח כך (בראשית מ"ט, ב'): הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. התרגום לפסוק כותב: אתכנשו ושמעו בני יעקב וקבילו אלפן מן ישראל אבוכון. בפסוק נאמר פעמיים "שמעו", והתרגום מתרגם כל אחת בצורה אחרת. זה מעורר לשאול על הפסוק – מדוע בפסוק נכתב פעמיים "שמעו"? מדוע אין צורך בשמיעה […]

המדרש: (איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע, אם יעלה לשמים שיאו רומיה, וראשו לעב יגיע, עד מטי ענניא, א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם /תהלים קל"ט/) כגללו לנצח יאבד, על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן, (שם […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויגש – פגעו בך? תמחל! פרשת ויגש מרגשת בכל שנה מחדש. המעמד המופלא של יהודה ויוסף העומדים זה מול זה, נדרש על ידי חז"ל כבעל משמעות לדורות עולם. משיח בן דוד מצאצאי יהודה, ומשיח בן יוסף – נמצאים בתוך המתח שבין יהודה ויוסף.אלו רגעים דרמטיים. כל התסבוכת שקראנו עליה בשבועות האחרונים עומדת בפני פתרון. איך זה יתרחש? חז"ל דורשים על המעמד של יהודה מול יוסף את הפסוק (משלי כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ […]

המדרש: הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישב – איזו מין משפחה? הפרשה מתחילה בפסוקים שיש לעמוד על משמעותם (בראשית ל"ז, א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. ה"אור החיים" הקדוש שואל על הפסוק הפותח את הפרשה: וישב יעקב וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר פסוק זה שהלא כבר אמר בפרשה […]

פרשה כ סימן י אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול, ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי, לפום חילך אכול, מכל עץ הגן אכול תאכל, ופרא מן מה דאת לביש, ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, ויתיר ממה דאת שרי, שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו. פרשה כא סימן א [ג, כב] ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', […]

לחיות עם פרשת השבוע – וישלח – "כי אח עשו ליעקב" יש תופעה מעניינת בפרשת השבוע, ששמתי לב אליה בעקבות הופעתה גם בסוף הפרשה הקודמת. בסיום פרשת ויצא, בעת המפגש של יעקב ולבן, חוזרת התורה שבע פעמים על המילה "אח" בהטיות שונות:בראשית ל"א, כ"ג: וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. בראשית ל"א, כ"ה: וַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד. בראשית ל"א, ל"ב: עִם אֲשֶׁר […]

המדרש: [ג, כא] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות, א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן, כתנות עור שהן דבוקים לעור, ר"א אמר איגיאה, רבי איבו אמר אגנייה, רבי יהושע בן לוי אמר לגאי, רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון, ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין, […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – רחל ולאה, בבלי וירושלמי הפרשה פותחת (בראשית כ"ח, י'): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. דורשים על כך חכמים (בראשית רבה פרשה ס"ח, ח'): "חרנה", תנא בשם רבי נחמיה: כל דבר שהוא צריך למ"ד בתחלתו ניתן לה ה"א בסופה: "סדומה", "שעירה", "מצרימה", "חרנה". במקום לומר: "לחרן", התורה אומרת "חרנה". מדוע זה כך? מה עומד בבסיס תופעה לשונית זו?יש לשים לב לכך, שהמקומות המוזכרים במדרש הם מקומות בעלי קונוטציה שלילית. אלו מקומות שהיו בהם […]

המדרש: רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.

לחיות עם פרשת השבוע – תולדות – להכיל את הבוגדים בדברי חז"ל יש דרשה על פסוק מן הפרשה, המעוררת למחשבה. לאור ביאורו של הרב קוק זצ"ל לדרשה זו, ודבריו של בנו, הרצי"ה זצ"ל, ננסה ללמוד כיצד אנו יכולים "לחיות עם פרשת השבוע" שלנו. כשיקב אבינו נכנס אל יצחק לקבל את הברכות, רבקה נונת לו את בגדי עשו (בראשית כ"ז, ט"ו-כ"ז): וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן… וַיָּבֹא אֶל אָבִיו וַיֹּאמֶר […]

המדרש: [ג, כ] ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא, ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה, ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם, כי היא היתה אם כל חי, ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי, תני העשיר עולה עמו, העני אינה יורדת עמו, רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות […]

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – התיקון קודם למשבר לא התכוונתי כלל לדבר על הבחירות שהיו השבוע. אבל כשראיתי את המדרש על הפרשה – אי אפשר היה שלא להתייחס לכך.כך אומר המדרש בתחילת הפרשה (בראשית רבה פרשה נ"ח, ב'): "וזרח השמש ובא השמש" (קהלת א), אמר ר' אבא בר כהנא: וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש?! אלא עד שלא ישקיע הקב"ה שמשו של צדיק, הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת רבי עקיבא נולד רבינו, […]