סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הגיע הזמן "לעשות חיים" פרשת חוקת עוסקת במים בהקשרים רבים.תחילתה בפרשת פרה אדומה, שיש לתת מים על אפרה (במדבר י"ט, י"ז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי. מיד אחר כך מופיעה פרשת מי מריבה (במדבר כ', א'-י"ג): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן… וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן… וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן […]

המדרש: מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי, אמרה לו למה בגניבה, אמר לה משל אם הפקיד אדם לידך אונקיא של כסף בחשאי וחזרת ליה ליטרא של זהב בפרהסיא זו גניבה, אמרה לו, למה במטמוניות, ואמר לה בתחלה בראה לו, וראה אותה מלאה רירין ודם הפליגה ממנו, חזר ובראה לו פעם ב', אמרה לו מוספת אני על דבריך אמורה הייתי להנשא לאחי אמי ועל ידי שגדלתי עמו בבית התכערתי בעיניו, והלך ונשא לו אשה אחרת ואינה נאה כמוני, מעשה בחסיד אחד […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – תן למציאות לבלבל אותך כבר רש"י אמר, ש"פרשה זו יפה נדרשת". רבים עוסקים בגנות המחלוקת, ובציווי (במדבר י"ז, ה'): וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ. יש שמנו פסוק זה כלאו במנין המצוות, האוסר להחזיק במחלוקת, ובאופן כללי – אוסר להיות כמו קורח. חשוב להכיר את אישיותו של קורח, כדי לדעת ממה עלינו להישמר, ואיך אנו יכולים להתעלות מעל המציאות של קורח ועדתו. נעמוד על ענין אחד העולה מן הפרשה. בולט בפרשת קורח, שמשה מדבר הרבה […]

המדרש: ויקח אחד מצלעותיו, רבי שמואל בר נחמן אמר מן סטרוהי, היך מה דאת אמר (שמות כו) ולצלע המשכן, ושמואל אמר עילעא חדא מבין ב' צלעותיו נטל, תחתיה אין כתיב כאן, אלא תחתנה, א"ר חנינא בריה דר' אידי מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך כיון שנבראת נברא שטן עמה, ואם יאמר לך אדם, הוא הסובב, תאמר לו בנהרות הכתוב מדבר, א"ר חנינא בר יצחק עשה הקדוש ברוך הוא נוי לתחתיתו כדי שלא יהא מתבזה כבהמה, רבי אמי ורבי ינאי […]

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – נשים מחבבות את ארץ ישראל המדרש ביחס לבנות צלפחד עוסק גם ביחסן של הנשים לחטא המרגלים (במדבר רבה פרשה כ"א, י'): "ותקרבנה בנות צלפחד", אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים, שכן את מוצא שאמר להן אהרן (שמות ל"ב): "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם", ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן, שנאמר: "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו'", והנשים לא נשתתפו עמהן במעשה העגל. וכן במרגלים שהוציאו דבה (במדבר י"ד): "וישובו וילינו […]

המדרש: בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יז סימן ה – ו ה [ב, כא] ויפל ה' אלהים תרדמה, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שינה, דמך ליה ולא לעי באורייתא, ולא עביד עבידתא, רב אמר שלש תרדמות הן, תרדמת שינה, ותרדמת נבואה, ותרדמת מרמיטה, תרדמת שינה (בראשית ב) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן, תרדמת נבואה (שם /בראשית/ טו) ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם, תרדמת מרמיטה (שמואל א כו) אין רואה ואין יודע […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – לא להיות "מתאוננים" פרשת בהעלותך מתייחדת גם במבנה החיצוני שלה. הפרשה מחולקת לשלושה חלקים על ידי אותיות נ' הפוכות, המפרידות את פרשת "ויהי בנסוע הארון" מן הפרשות שלפניה ושלאחריה. החלוקה הזו של הפרשה ניכרת גם בתוכן הדברים. תחילתה של הפרשה – ושל ספר במדבר כולו – מרוממת מאוד. החלוקה לדגלים, ההליכה המסודרת במדבר סביב המשכן, מסע המחנות לקול תקיעת החצוצרות, "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" (במדבר ט', כ').הכל כל כך […]

המדרש: [ב, יט] ויצר ה' אלהים מן האדמה, בעון קומי רבי יוחנן בן זכאי כתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה, ומה ת"ל ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה אמר להן להלן לבריאה, וכאן לכבוש, היאך מה דאת אמר (דברים כ) כי תצור אל עיר ימים רבים, א"ר אחא בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את האדם, נמלך במלאכי השרת, אמר להן נעשה אדם, אמרו לו אדם זה מה טיבו, אמר להן חכמתו מרובה משלכם, הביא לפניהם […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהר-בחוקותי – מה ענין גאולה להר סיני? פרשות "בהר" ו"בחוקותי" נקראות ביחד ברבות מן השנים. מעניין לשים לב, שסיום פרשת "בחוקותי" הוא מעין פתיחת פרשת "בהר". פרשת "בהר" פותחת (ויקרא כ"ה, א'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. ופרשת "בחוקותי" מסיימת (ויקרא כ"ז, ל"ד): אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי. נראה שדברים בגו1. הר סיני מוזכר פעם נוספת, בסיום פרשת התוכחה (ויקרא כ"ו, מ"ו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת […]

המדרש: אעשה לו עזר כנגדו, אם זכה עזר ואם לאו כנגדו, אמר רבי יהושע בר נחמיה אם זכה כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי, ואם לאו כאשתו של רבי יוסי הגלילי, רבי יוסי הוה ליה אנתתא בישא, והות ברתא דאחתיה, והות בזית ליה קדם תלמידוי, אמרין תלמידיו שבקא להדא אנתתא בישא דליתא מיקרך, אמר להון פורנא רב עלי, לית בידי מה אשבוק לה, חד זמן הוון יתבין פשטין הוא ור"א בן עזריה, דמן חסלין א"ל משגח רבי ואנן סלקין בביתא […]

לחיות עם פרשת השבוע – אמור – תתחדש! בפרשת השבוע מופיעה פרשת המועדות, הפותחת ביום השבת ובחג הפסח. לאחר מצוות הפסח מופיעה הפרשיה הבאה (ויקרא כ"ג, ט'-כ"ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן. וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַה'. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים […]

המדרש: לא טוב, תני רבי יעקב כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה, בלא טובה, לא טוב היות האדם לבדו, בלא עזר, אעשה לו עזר כנגדו, בלא שמחה שנאמר (דברים יד) ושמחת אתה וביתך, בלא כפרה, (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, בלא ברכה (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך, רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר אף בלא שלום שנאמר (שמואל א כה) ואתה שלום וביתך שלום, רבי יהושע דסכנין […]

לחיות עם פרשת השבוע – אחרי-מות-קדושים – להעצים את הטוב ניגע בכמה פסוקים בפרשת אחרי מות, וננסה לעמוד על המסר העולה מהם (ויקרא י"ח, א'-ה'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם […]

המדרש: [ב, יח] ויאמר ה' אלהים לא טוב היות, תנינן בעשרה מאמרות נברא העולם ואלו הן בראשית, ורוח אלהים מרחפת, ויאמר אלהים יהי אור, ויאמר אלהים יהי רקיע, ויאמר אלהים יקוו המים, ויאמר אלהים תדשא הארץ, ויאמר אלהים יהי מאורות, ויאמר אלהים ישרצו המים, ויאמר אלהים תוצא הארץ, ויאמר אלהים נעשה אדם, מנחם בר יוסי מוציא ורוח אלהים מרחפת, ומביא ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם, אמר רבי יעקב בן קורשאי מאמר ניתן לרוח בפני עצמה.

לחיות עם פרשת השבוע – תזריע-מצורע – אין בעיה דמוגרפית! קשה לקרוא את פרשת השבוע. כל הפרשה עוסקת בנגעים, וזה לא נעים. בספר יצירה נאמר: "אין ברעה למטה מנגע". זה הדבר הגרוע ביותר, שכולל את כל הרוע שיש בעולם. פרשת השבוע עוסקת בטיפול ברע.גם שמה של הפרשה כולל את המילה "רע". בפרשת מצורע בצורה מפורשת, שאף נדרשה על ידי חז"ל1, וגם בתזריע מופיעות האותיות רע. בשנים האחרונות אנו משתדלים לעסוק בלימוד י"ג מידות, ובענין הזה יש שני דברים שפגשתי לראשונה […]

המדרש: [ב, טז] ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל, ר' לוי אמר צווהו על שש מצות, ויצו על עבודת כוכבים היך מה דאת אמר (הושע ה) כי הואיל הלך אחרי צו, ה' על ברכת השם, כד"א (ויקרא כד) ונוקב שם ה', אלהים, אלו הדיינין שנאמר (שמות כב) אלהים לא תקלל, על האדם זו שפיכות דמים שנאמר (בראשית ט) שופך דם האדם, לאמר זה גילוי עריות, שנאמר (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו', […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל-פקודי – העצמה נשית לצבאות ה' בכמה וכמה מקומות מצאנו שחז"ל דרשו על עוצמתן של הנשים. אנו מוצאים שבכמה מקרים שבהם הגברים נכשלו – הנשים הצליחו. נפתח בתרומת המשכן. נאמר (שמות ל"ה, כ"ב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים… דרשו חכמים (מדרש הגדול לפסוק): מלמד שהיו הנשים מקדימין לאנשים, לפיכך זכו נשים שלאותו הדור יותר מן האנשים, שאלו נכנסו לארץ ואלו לא נכנסו. הנשים הקדימו להביא את התרומה להקמת המשכן. הדבר בולט במיוחד בהשוואה לחטא העגל. ההשואה […]

המדרש: [ב, טו] ויקח ה' אלהים את האדם וגו', רבי יהודה ורבי נחמיה, רי"א עילה אותו היך מה דאת אמר (שם /ישעיהו/ יד) ולקחום עמים והביאום וגו', רבי נחמיה אמר פיתה אותו היך מה דאת אמר (הושע יד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו', ויניחהו, ר' יודן ור' ברכיה, רבי יודן אמר הניח לו והגין עליו ועדנו מכל אילני גן עדן, רבי ברכיה אמר להניחו ולהגן עליו ולעדנו מכל אילני ג"ע =גן עדן=, ויניחהו נתן לו מצות שבת, כמה […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תשא – לראות את שני החצאים נפתח באמירה מדהימה של "מי השילוח" על תחילת הפרשה, וננסה לראות לאורה גם את המשך הפרשה – את חטא העגל: ענין מחצית השקל, כדאיתא בגמרא (קידושין מ' ע"ב): לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, היינו שלא יהיה לו תקופות (=תקיפות) וגם שלא יתייאש עצמו, וזהו "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל", רק תמיד יהיה לו […]

המדרש: ושם הנהר השני גיחון, זו מדי היה המן שף עמה כנחש, על שם על גחונך תלך, חדקל זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, א"ר הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה, בנימוסין ובפנקיסין ובלשון, ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור, ע"ש שהם מתעשרות מישראל, א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה, על שם שהם מתנאות מישראל, אמר […]