סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה, פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ו' 'לא תשבע עין וגו". אמר שמואל בר נחמן כל טובות וברכות ונחמות שראו הנביאים בעולם הזה לא לחנם ראו, אלא על ידי שהיו הוגין ועושין מצות וצדקות. ואם תאמר שראו, כבר נאמר: 'עין לא ראתה אלהים זולתך וגו", ואם תאמר שלא ראו, כבר ראו מקצת, שנאמר: 'כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים'. כיצד ראו, ר' ברכיה אמר כמבין סידקו של פתח, ר' לוי […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" 2 לאחר שביררנו בשיחה הקודמת את הסיבה לפרוץ הסערה בעניין, יש לדון בעניין עצמו. ראשית, יש לברר את גדריה של מצות ישיבת ארץ ישראל – מהי המצוה ומי מחוייב בה.מקור המצוה הוא בדברי הרמב"ן1, שהוא שקבע את חובת המצוה והגדיר את חלותה: מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי […]

קהלת רבה פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ה' דבר אחר "כל הדברים יגעים", אפילו דברי תורה מיגעין את האדם. בתחלה אדם נכנס ללמוד תורה והן מטהרין לו את הטמא ומטמאין את הטהור, והוא אינו יודע שכל מה שהן מתישין בהן כחו סוף שהוא מוציא קלות וחמורות וגזרות שוות וטומאה וטהרה ואיסור והיתר. פירוש המדרשדבר אחר, דרשה נוספת לפסוק: "כל הדברים יגעים", אפילו דברי תורה מיגעין את האדם. הכיצד, בתחלה אדם נכנס ללמוד תורה, והן – החכמים – מטהרין […]

על הסערה בעניין "סירוב פקודה" לאחרונה עלה לכותרות נושא "סירוב פקודה" של חיילים לפינוי ישובים, ח"ו. קודם לדיון בענין עצמו, יש לדון בעצם העלאת הנושא לדיון ציבורי.אין זו פעם ראשונה שרבנים קוראים לחיילים לסרב לפקודה כזו. בעת פינוי חבל ימית היו קריאות מעין אלה, אלא שהן לא זכו להתייחסות ציבורית, והיו כקול קורא במדבר. מה קרה מאז אותה תקופה, שגרם לכך שהנושא "תופס כותרות"?התשובה ברורה: אחוז החיילים הדתיים בצבא גדל באופן משמעותי, ורבים נושאים עיניהם לרבנים לדעת כיצד לנהוג, ועל […]

קהלת רבה, פרשה א', פסוק ח', "כל הדברים יגעים", ד' מעשה באשה אחת שבאת אצל ר' אליעזר להתגייר. אמרה לו: רבי, קרבני. אמר לה: פרטי את מעשיך. אמרה: בני הקטן מבני הגדול. נזף בה. הלכה אצל ר' יהושע וקבלה. אמרו לו תלמידיו: ר' אליעזר מרחק ואתה מקרב, אמר להם: כיון שנתנה דעתה להתגייר אינה חיה לעולם, דכתיב (משלי ב') 'כל באיה לא ישובון', ואם שבו 'לא ישיגו ארחות חיים'. חנינא בן אחי ר' יהושע אזל להדיה כפר נחום ועבדון ליה […]

תפילת אברהם סיפור אבימלך ושרה אברהם ושרה יורדים לגרר ואבימלך מלך גרר לוקח את שרה (כ',ג'-ז'): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל:וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג:הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ […]

שילוב נשים בצה"ל כמודל ל"מלחמת תרבות" 2 בפעם הקודמת ביררנו, כי צה"ל מקדם בקרבו את הפנמת הערכים הפוסט-מודרניים, וביניהם המעבר מערכים של כלל לערכים של פרט, מאחווה לאינדיבידואליזם וכדומה.יש לברר, מהו היסוד לכל התופעות האלה? מהי הנקודה הבסיסית שממנה נובעות כל התופעות של הפוסט-מודרניזם?נראה שיסוד הכל הוא פריצת המסגרות. הן מסגרות התנהגותיות, והן מסגרות של חשיבה – הכל נפרץ ונהרס. על פי החשיבה הפוס מודרנית, "מסורת", כגון מסגרת של התנהגות, דרכי חשיבה וכדומה, היא "נגע" שיש בתוכנו כאלה שעדיין נגועים […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ח', "כל הדברים יגעים", ג' דבר אחר 'כל הדברים יגעים', דברי מינות מיגעין את האדם. מעשה בר' אליעזר שנתפס לשום מינות, נטלו אותו הגמון והעלו על הבימה לדון אותו. אמר לו, רבי, אדם גדול כמותך יעסוק בדברים בטלים הללו. אמר לו נאמן עלי הדיין. והוא סבר שבשבילו אמר, והוא לא אמר אלא לשום שמים. אמר לו מאחר שהאמנתני עליך אף אני הייתי סבור ואומר אפשר שישיבות הללו טועות הן בדברים בטלים הללו, דימוס פטור אתה. […]

שילוב נשים בצה"ל כמודל ל"מלחמת תרבות" ביום רביעי, ה' בחשוון, התקיים כינוס של ראשי ישיבות הסדר והמכינות הקדם צבאיות, לדיון בענין דרכי ההתמודדות עם שילוב בנות בצבא – הגורם לבעיות חמורות בפני החיילים הרוצים לשמור על ערכי הצניעות והקדושה.זו הפעם הראשונה שראשי ישיבות הסדר ומכינות נפגשים יחדיו, ומגבשים הסכמה בנושא מסויים על אף חילוקי הדעות בנושאים מהותיים של השקפת עולם, הדרך לשירות בצבא וכדו'. הדבר מזכיר את מדרש חז"ל1: 'וישב יעקב', כתיב 'בזעקך יצילוך קבוציך', תני כינוסו וכינוס בניו הצילו […]

"הציץ עליו בעל הבירה" המדרש הראשון על הפרשה עוסק בהתגלותו של ה' לאברהם1: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו", ר' יצחק פתח (תהלים מ"ה) 'שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך', אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו […]

"כל אדם קורא כדרכו" המדרש הראשון של הפרשה דורש1: 'וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל' כתיב (תהלים יח) 'ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני'. 'ותתן לי מגן ישעך' זה אברהם, 'וימינך תסעדני' בכבשן האש ברעבון ובמלכים, 'וענותך תרבני' מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם, שהיה יושב והשכינה עומדת, הדא הוא דכתיב 'וירא אליו ה". המפרשים מפנים לאגדת בראשית2, שם הנוסח ברור יותר: התחיל אברהם לקלס ואומר 'ותתן לי מגן ישעך' כשרדפתי את המלכים שנאמר 'אל תירא […]

העבר – אין? במדרש הראשון על הפרשה מובא1: 'ויהיו חיי שרה מאה שנה'. (תהלים ל"ז) 'יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה', כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים, בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת עשרים שנה לחטא. דבר אחר 'יודע ה' ימי תמימים', זו שרה שהיתה תמימה במעשיה. אמר ר' יוחנן כהדא עגלתא תמימה. 'ונחלתם לעולם תהיה', שנאמר 'ויהיו חיי שרה', מה צורך לומר 'שני חיי שרה' באחרונה, לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה […]

לפרשת לך לך פרשתנו עוסקת במספר אירועים הקשורים באברהם. בשיעורנו זה נסקור את האירועים המרכזיים, נראה מהי הנקודה ששוזרת את כל האירועים הללו וננסה לעמוד על משמעותה. ברית בין הבתרים (פרק ט"ו) הפסוקים מתארים את התגלות הקב"ה לאברהם במחזה, בצורה כזאת שהיה צורך להרגיע את אברהם "אל תירא". התוכן העיקרי של הברית אותה כרת הקב"ה עם אברהם הוא ההבטחה ההיסטורית הגדולה שלאחר הירידה העתידית למצרים עם ישראל יגאל ויתקיים "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". בתוך כל המעמד החשוב הזה מופיע […]

הצחוק הבריא למה זה צחקה שרה הפרשה פותחת בבשורת הולדתו של יצחק, מאורע חשוב ובעל משמעות רבה. אולם, בזמן שהמלאכים מבשרים לאברהם על הולדת בנו בעוד שנה, שרה צוחקת. על כך באה מיד הביקורת ולמרבה ההפתעה שרה מכחישה את הכל (י"ח, י"ב – ט"ו): ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.ותכחש שרה לאמר לא […]

קידושי כסף לבית שמאי (יא.) הצגת הסוגיאנחלקו בית שמאי ובית הלל בעניין קידושי כסף (קידושין ב' ע"א): בכסף – בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה. הגמרא דנה בדעת בית שמאי1, ומביאה ארבע תשובות לשאלה "מאי טעמייהו דבית שמאי". אנו נעסוק בעיקר בשתי התשובות הראשונות (שם י"א ע"א): מאי טעמייהו דבית שמאי, אמר רבי זירא שכן אשה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות מדינר. אמר ליה אביי אלא מעתה כגון בנתיה דר' ינאי דקפדן אנפשייהו […]

קידושין והנאה (ז.) קידושין וממון פרק ה' מהלכות אישות ברמב"ם מיוחד להלכות קידושין בהנאה. בתוך פרק זה הביא הרמב"ם את ההלכות מהסוגיות בדף ו ע"ב ודף ז ע"א מהמקדש במלוה ועד לנותנת מתנה לאדם חשוב. המשותף לכל ההלכות הללו הוא דגש הרמב"ם על קידושין בהנאה. יש להבין האם הלכות אלו מיוחדות לקידושין או שהם הגדרות כלליות של שוה כסף בהנאה, ושוה כסף ככסף אף במכר וא"כ גם במכר יהיו הלכות אלו.בהמשך הגמ' לאחר דין ערב, עבד כנעני, שניהם ואדם חשוב […]

שיעור כללי בנושא המקדש במלוה (ו:) מבוא סוגיית קידושין במלוה אינה מצומצמת רק לסוגיתנו כאן, אלא מופיעה גם לקמן בדף מז ע"א בתוספת ביאור: אמר רב: המקדש במלוה אינה מקודשת – מלוה להוצאה ניתנה. בשיעור נעסוק בביאור מושג זה.ענין שני בו נעסוק הוא דין מכר במלוה, המופיע לכאורה בסוגיא שם: אימא סיפא ושוין במכר שזה קנה, אי אמרת מלוה להוצאה ניתנה במאי קני? ומתוך כך השואה בין מכר לקידושין בענין זה. מלוה להוצאה ניתנההגמרא בפרק שני מחדשת ש"מלוה להוצאה ניתנה". […]

נתן הוא ואמרה היא (ה:) בסוגיא זו מתחדש שכדי לקנות אשה, מלבד נתינת הכסף, יש צורך באמירה. במקרה שנתן הוא ואמרה היא מובא בגמרא ספק אם יחולו הקדושין. בפשטות יש לבאר שהספק הוא האם האמירה באה רק לברר שמדובר כאן בקנין אשה או שהיא דין בעל משמעות עצמית. אם היא רק לברר מובן שאף אם האשה תאמר היא תהיה מקודשת כיון שעכ"פ התבררה מטרת הקנין, אך אם מדובר בדין בעל משמעות עצמית, הפועל ממש חלק מן הקנין, צריך שדוקא הוא […]

שיעור כללי בנושא "חופה קונה מקל וחומר" (ה) בסוגיא נחלקו רב הונא ורבנן האם ניתן ללמוד בק"ו שחופה תקנה אף את הקנין הראשוני באשה. הסוגיא דנה בצדדי המחלוקת ובסוף הסוגיא מובאים דברי אביי המעמיד את שיטתו של רב הונא ודוחה דברי רבא שמקשה עליו. יש להבין את צדדי המחלוקת ואת מהלך הסוגיא. קנין או גמר תהליך כמה מן האחרונים "נתנבאו" בסגנון אחד לבאר את מחלוקתם של אביי ורבא שהיא מחלוקת רב הונא ורבנן, שיסוד מחלוקתם הוא בהבנת פעולת החופה1. רב […]

דבר ה' מירושלים פרשת השבוע פותחת במצות מינוי הדיינים1: שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. הגדרתו של הרמב"ם את המצוה דורשת עיון2: מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שנאמר 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'. 'שופטים' אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, 'שוטרים' אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות […]