גדולים ושבורים – אגדות רבה בר בר חנה ד'
גדולים ושבורים האגדה הרביעית של רבה בר בר חנה1: אמר רבה לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור. והר תבור כמה הוי, ארבע פרסי, ומשאכא דצואריה תלתא פרסי, ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא. רמא כופתא וסכר ליה לירדנא.תרגום: אמר רבה: אני ראיתי ראם בן יומו, שהיה כהר תבור. והר תבור כמה הוא? ארבע פרסאות, ואורך צוארו שלוש פרסאות, ובית רביצת ראשו פרסה וחצי. הטיל גללים וסכר את הירדן. אף באגדה זו יש להקדים את שהזכרנו בשיחה הקודמת על […]
עם כל הכוחות – אגדות רבה בר בר חנה ג'
עם כל הכוחות האגדה השלישית של רבה בר בר חנה1: אמר רבה לדידי חזי לי הורמין בר לילית כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא, ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה ולא יכיל ליה. זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן אתרי גישרי דרוגנג ושואר מהאי להאי ומהאי להאי, ונקיט תרי מזגי דחמרא בידיה ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא, ואותו היום 'יעלו שמים ירדו תהומות' הוה, עד דשמעו בי מלכותא וקטלוהו.תרגום: אמר רבה: אני ראיתי את […]
גל אחר גל מתנפצים אל החוף – אגדות רבה בר בר חנה ב'
גל אחר גל מתנפצים אל החוף האגדה השניה של רבה בר בר חנה1: אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי. זימנא חדא הוה אזלינן באורחא ודלינן גלא עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא, והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא, ואי דלינן טפי הוה מקלינן מהבליה. ורמי לה גלא קלא לחברתה, חבירתי שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה דניתי אנא ונאבדיה, אמר ליה פוק חזי גבורתא דמריך מלא חוטא חלא ולא […]
חסד ודין, נגלה ונסתר – אגדות רבה בר בר חנה א'
חסד ודין, נגלה ונסתר בשנה שבה לומדים בישיבה מסכת בבא בתרא, לא ניתן להתעלם מאגדות רבה בר בר חנה המובאות במסכת זו1. אגדות אלו, בהן מספר רבה בר בר חנה על דברים ששמע וראה במסעותיו, מופלאות ביותר, ועוסקות בעניינים הנראים רחוקים ומשונים. במהלך השיחות הקרובות נעסוק במספר אגדות. האגדה הראשונה: אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא האי גלא דמטבע לספינה מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה […]
פרשה א – פסקה כב
קהלת רבה פרשה א' פסוק ח', "כל הדברים יגעים", א' 'כל הדברים יגעים לא יוכל וגו", דברי הבטלה מיגעין את האדם. קורא היום, כבוש שמה, סלע כעופרת, מעוט חתיכות, מתפללות בטור מסכן, חתוכין שרויין חתוכין, שור משפט בטור מסכן, תרדין בחרדל. ר' יונתן נשר שעריה, אזל להדיה מוגדלה דצבעיה מיתאסייא, הוה תמן חד ספר אמר בשביל שערך באתה לכאן לרפאתו, אמר ליה שיטפו מאלל והא סבית שיש בה סעל לרפאתו, ואני הועתקתי לכאן להחיש מחיה. קם ורבע ליה על רגליו, […]
שלוש פעמים תודה
שלוש פעמים תודה פרשת כי תבוא פותחת בשתי מצוות של אמירה: "מקרא ביכורים", הנאמר על ידי מביא הביכורים, ו"וידוי מעשר", הנאמר לאחר הפרשת המעשרות של השנה השלישית והשישית לשמיטה1.הרמב"ם, ביד החזקה, מתאר את אמירת "מקרא ביכורים" כוידוי2: מצות עשה להתודות במקדש על הבכורים בשעה שמביאם, מתחיל וקורא 'הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו' ארמי אובד אבי', עד שיגמור כל הפרשה עד 'אשר נתת לי ה"… מהו עניינו של וידוי זה? בספר המצוות מרחיב הרמב"ם את היריעה3: והמצוה […]
כתיבת התורה על האבנים
כי תבוא – כתיבת התורה על האבנים בפרק כ"ז מופיע תיאור של כריתת ברית בין עם ישראל לקב"ה בכניסה לארץ. מה תפקידו של המעמד הזה? מדוע בחרו לכך את הר גריזים והר עיבל ולא ירושלים, לדוגמא? תחילה נסקור מספר פרקים תמוהים במרחב התנ"ך: הפרק האחרון בספר בראשית נ' (ז'-י"ג): ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים. וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן. ויעל עמו […]
ברכה בתורה תחילה
ברכה בתורה תחילה כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא1. במדרש לפסוק זה, מבארים חז"ל כי המצוה בה עוסק הפסוק היא התורה. כך דרשו חז"ל2: 'כי המצוה הזאת' הלכה אדם מישראל שעומד לקרות בתורה כיצד מברך, כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. ומנין שטעונה ברכה לפניה ולאחריה, שכתוב (שם קי"ט) 'ברוך אתה ה" ואחר כך 'למדני חקיך', הרי ברכה לפניה. ומנין שטעונה ברכה לאחריה, אמר ר' שמואל בר נחמן בשם […]
צו האחריות
ניצבים וילך – צו אחריות עם ישראל ניצב לפני ה' לצורך כריתת ברית. בפסוקים מתואר שלמעמד זה הגיעו "כל איש ישראל". אולם, בתוך תיאור זה מופיע ביטוי תמוה (כ"ט, ט'-י'): אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. מה פירוש הביטוי "ראשיכם שבטיכם", לכאורה צריך להיות 'ראשי שבטיכם'?אבן עזרא: ראשיכם – כמו "האהלה שרה אמו" "והנבואה עודד הנביא", וכן הוא ראשיכם שהם ראשי […]
אין דבר העומד בפני הרצון
אין דבר העומד בפני הרצון ג' באלול הוא יום ההילולא של מרן הרב קוק זצ"ל, שהוא מורה הדור בהתבוננות המתאימה לתקופה. היחס והקישור לארץ ישראל, למדינת ישראל, לתורת ארץ ישראל ועוד ערכים רבים – מקבלים משמעות מיוחדת בדברי הרב זצ"ל.התרגום לפסוק "ושאבתם מים בששון ממעייני ישועה"1, הוא: ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא.תרגום: ותקבלו לימוד חדש בשמחה מבחירי הצדיקים. כאשר יש צורך בהופעה של לימוד חדש בעולם, עם הולדתו של דור חדש והיווצרות מציאות חדשה – יש לפנות לבחירי הצדיקים, […]
עם סגולה – לא לבודדים
עם סגולה – לא לבודדים בין המצוות המופיעות בפרשת השבוע מופיע איסור "לא תגודדו"1: בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. פשט הפסוק אוסר לעשות חתך ושריטה כאבל על מת, אך חז"ל2 למדו מכאן איסור נוסף: "לא תעשו אגודות אגודות". רש"ר הירש בפירושו לכתוב עומד על הקשר בין שני הציווים, ועל הקשר לפסוק: "כי עם קדוש […]
שיעור השיעורים
שיעור השיעורים בפרשת השבוע אנו קוראים על שבחיה המרובים של הארץ, ובתוכם על הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל – שבעת המינים1: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". האם זהו שבחה של הארץ, שמגדלים בה חיטה ושעורה וכדומה? יש מי שהיה מעדיף ארץ שמגדלים בה פירות אחרים, טרופיים למשל, או אקזוטיים, וכי ארץ שמגדלת את שבעת המינים היא הארץ המשובחת ביותר? מדוע זהו שבחה של הארץ?להבנת העניין נתבונן בדברי חז"ל על הפסוק2: …דאמר רבי חייא בר אשי […]
שיעור השיעורים
שיעור השיעורים בפרשת השבוע אנו קוראים על שבחיה המרובים של הארץ, ובתוכם על הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל – שבעת המינים1: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". האם זהו שבחה של הארץ, שמגדלים בה חיטה ושעורה וכדומה? יש מי שהיה מעדיף ארץ שמגדלים בה פירות אחרים, טרופיים למשל, או אקזוטיים, וכי ארץ שמגדלת את שבעת המינים היא הארץ המשובחת ביותר? מדוע זהו שבחה של הארץ?להבנת העניין נתבונן בדברי חז"ל על הפסוק2: …דאמר רבי חייא בר אשי […]
לזכור ולא לשכוח
לזכור ולא לשכוח קודם שמספר משה רבינו לעם ישראל על מעמד הר סיני, הוא חוזר ומדגיש את חשיבותו לדורות1: רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון. מלבד האזהרה שלא לשכוח את מעמד הר […]
רחמנות על ארץ ישראל (על תכנית ההתנתקות)
רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]
הקשר בין הארץ לכיס
הקשר בין הארץ לכיס המדרש אומר, בקשר לפרשת בני גד ובני ראובן1: 'ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בשר ודם אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט') 'שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם […]
רחמנות על ארץ ישראל
רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]
פרשת בלק
לפרשת בלק המניע של בלק התרעומת על דמותו של בלעם מובנת. בלעם שגר בפתור ליד ארם נהריים, רחוק מאזור ההתרחשות של הפרשה, אינו מאויים בידי עם ישראל וכל פעולתו היא תמורת בצע כסף. העניין מתבטא בכבוד שהוא מבקש והכסף שהוא רומז עליו כבר מתחילת הדרך. את בלק לעומתו ניתן להבין, עם ישראל מגיע וחונה לידו והוא מרגיש מאויים, כמון שכתוב (כ"ב,א') "ויחנו בערבות מואב" ולכן "וירא בלק … ויגר מואב מפני בני ישראל". לגבי הדרך שבא נקט בלק כנגד עם […]
להסתכל בלי לראות
להסתכל בלי לראות פסוקים רבים בפרשה מתייחסים לעיניו של בלעם.בלעם לא ראה את המלאך שגרם לאתון לסטות מדרכה, עד שה' הראה לו את המלאך1: ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. חז"ל במדרש אומרים2: 'ויגל ה' את עיני בלעם', וכי סומא היה, להודיע שאף העין ברשותו. עינו של בלעם, ואף של כל אחד, היא ברשות הקב"ה. ברצותו תראה, וברצותו לא תראה.בהמשך הפרשה מעיד בלעם על עצמו פעמיים3: וישא משלו ויאמר […]
פרשה א – פסקה יח
קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ו' דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים' כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל, 'והים איננו מלא' וישראל ממניינן אינן חסרין לעולם, שנאמר (במדבר כ"ג) 'מי מנה עפר יעקב'. שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגייר בעולם הזה מתגייר בעולם הבא, תלמוד לומר (ישעיה נ"ד) 'הן גור יגור', מכאן ואילך 'אפס מאותי', הפסק מאתי, מאן גבי מי גר אתך בעולם הזה עליך יפול לעולם הבא. אמר ר' יוחנן ולא עוד אלא במקום שהוא […]