סוג מדיה: טקסט

קהלת רבה פרשה א', פס' ו', "הולך אל דרום", א' 'הולך אל דרום וסובב אל צפון', 'הולך אל דרום', ביום, 'וסובב אל צפון' בלילה, 'סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח', אלו פני מזרח ומערב, 'ועל סביבותיו שב הרוח', אמר ר' יהושע בן חנניה הרוח הזה בשעה שהוא יוצא בעולם הקב"ה מחשלו בהרים ומשברו בגבעות, ואומר לו תן דעתך שלא תזיק לבריותי, ומה טעם (ישעיה נ"ז) 'כי רוח מלפני יעטוף', משלהי ליה, היך כמה דאת אמר (יונה ב') 'בהתעטף […]

בעקבות הצלחת המשאל הקב"ה מילא משאלנו לטובה.זוהי שעתה היפה של הציונות הדתית, שהובילה מהלך לאומי – והצליחה.ראשית, יש לומר יישר כח לכל העושים במלאכה, איש איש לפי תפקידו ומקומו, שתרמו מחלקם וממרצם ומגופם ומרוחם ומנפשם לטובת העניין, וסייעו להצלחת המהלך.כמה נקודות שיש לעמוד עליהם בעניין זה.א. כבר הזכרנו את דברי הגר"א על משיח בן יוסף, המובאים בספר "קול התור"1: עשה והצליח. אחת התכונות של משיח בן יוסף הצלחה על ידי עשייה כמו שכתוב ביוסף "כל אשר הוא עושה ה' מצליח […]

פשט חדש במדרש ישן בשיחה זו נברר עניינה של מצות תוכחה המופיעה בפרשת השבוע1: לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'. פסוק במשלי עוסק אף הוא בתוכחה ובאהבה, ודרכו נעמוד על עומק הענין2: טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת. נראה, שפסוק זה בהבנתו הפשוטה, מבוסס על הפסוקים בתורה, המקדימים חובת התוכחה לחובת האהבה.במבט ראשון, נראית התוכחה כגורמת פירוד וריחוק בין האנשים, אך התורה, […]

מזמור נ"ז למדינת ישראל ביום העצמאות הזה, אנו מונים "אנה" (נ"ו) שנים למדינת ישראל."אנה" מסמל שאלה ותהיה – "אנה אנחנו עולים"1, לאן פנינו מועדות. אולם, זוהי גם לשון תפילה, "אנה ה' זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם"2.השאלות הקשות שאנו עומדים בפניהן בימים אלה, אינן שאלות המבטאות אובדן דרך, חוסר תכלית ומשמעות. אלו שאלות שיש להן תכלית, שאלות שהן במהותן תפילה לגילוי האור האלוקי ולבירור מהותי של אמונתנו ותוכן חיינו.אין אנו שואלים מתוך בלבול, אלא מתוך רצון ללמוד, […]

"נגע הנתק" או "צר(ע)ת ההתנתקות" אחד מנגעי הצרעת המפורטים בתורה, הוא נגע בשער הראש, הנקרא "נתק". הרמב"ן1 מבאר את עניינו של נגע זה2: שהראש או הזקן בעוד שער בהן אינן מטמאין במראות נגעים כלל, אבל כאשר ימרט מקום בראש וינשר השער שבו מעיקרו, שנעשה המקום חלק ופנוי מכל שער, ונולד במקום הנתוק ההוא שער צהוב ודק, הוא הנגע הטמא ולכך נקרא נתק, בעבור שנתק משם השער, לא שהוא שם בלבד כמו שאמר הרב ז"ל (רש"י), אבל כשמו כן הוא, שצריך […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ה', "וזרח השמש", ב' תני בשם ר' נתן גלגל חמה יש לו נרתק, הדא הוא דכתיב (תהלים י"ט) 'לשמש שם אהל בהם', ובריכה של מים לפניו, ובשעה שהוא רוצה לצאת הוא משולהבת, והקב"ה מתיש כחו במים כדי שלא ישרוף את העולם, אבל לעתיד לבא הקב"ה מערטלו ומהשתקו ומנרתקו ומלהט אותו ברשעים, שנאמר (מלאכי ג') 'כי הנה היום בא בוער כתנור וגו". ר' ינאי ור' ישמעאל תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא, אלא שמש היא יוצאה […]

פנים אל פנים – חוב ישן עם ישראל עובר ימים קשים מאוד. ארץ ישראל נקנית ביסורים1, ואלו חלק מן היסורים שעלינו לעבור בדרך לקנינה של הארץ. יסורי גוף ונפש, הנובעים מהתנכרותם של חלקים מעמנו לארץ ישראל וליושביה.אולם, הקושי הרב נובע מן העוצמה הגדולה שיש בימים אלה.אנו רואים בעינינו כיצד קורסת הציונות החילונית. אנשים שינקו עם חלב אימם את חזון: "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", מוכנים עתה לסגת מחבלי ארץ ישראל. החזון הציוני הפך לגישה פרגמטית לארץ ישראל, […]

אם אין הבדלה – דעת מנין? פעמיים מופיע בפרשתנו ביטוי דומה, שיש לו משמעות עמוקה לדורות.פעם ראשונה, בדברי ה' אל אהרן לאחר מות בניו1: וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד משֶׁה. ופעם שניה בסיום הפרשה2: זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם […]

הצמאון הלוהט והשכל הקר בסיום פרשת "תרומת הדשן" הפותחת את פרשת צו, מופיע ציווי נוסף1: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. הרמב"ם מונה פסוק זה כמצות עשה בתרי"ג המצוות2: היא שציוונו להבעיר אש על המזבח בכל יום תמיד, והוא אמרו יתעלה 'אש תמיד תוקד על המזבח', וזה לא יתכן אלא במה שצוה להתמיד להשים עצים בבקר ובין הערבים, כמו שנתבאר בב' מיומא ובמס' תמיד. ובביאור אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. וכבר התבארו […]

החיגר והסומא את הפרשיה העוסקת בקרבנות החטאת השונים פותחת התורה כך1: דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה. חז"ל במדרש עמדו על הביטוי המיוחד "נפש כי תחטא" ודרשו אותו בכמה אופנים. בשיחה זו נעיין במדרש אחד, וננסה למצוא בו טעם חדש, כדרכם של דברי תורה2: תני ר' ישמעאל משל למלך שהיה לו פרדס והיה בו בִּכּוּרוֹת נאות, והושיב בו המלך שומרים אחד חיגר ואחד סומא, ואמר להן הזהרו על […]

התקהלות בלתי חוקית בפתיחת הפרשה מקהיל משה את כל ישראל, ומצוה אותם על איסור מלאכה בשבת, ובמיוחד על איסור הבערת אש1: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשת אתם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת. לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת. חז"ל בגמרא דורשים פסוקים אלה בצורה מיוחדת2: רבי נתן אומר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' מה תלמוד […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ה', "וזרח השמש", א' שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה ועל הכלל ניתן להידרש. 'וזרח השמש' ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא אמר וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש, אלא מה הוא כן, עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק אחר, יום שמת ר' עקיבא נולד רבי וקראו עליו פסוק זה 'וזרח […]

פתיחה למסכת פסחים אור לי"ד המשנה הראשונה במסכת פסחים אומרת: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר…". הגמרא פותחת בשאלה "מאי אור"? ובעקבות כך מתעוררות מספר תמיהות.לכאורה מדוע לחשוב שהמשנה מדברת על יום, ניתן לפרוך זאת בסברא פשוטה של "שרגא בטיהרא למה לי" (למה צריך נר אם מדובר על יום)?האם האמוראים אף פעם לא עשו בדיקת חמץ לפני כן, מדוע מתעוררת כעת השאלה מתי עושים בדיקת חמץ?כאשר חז"ל חיפשו מקור בפסוקים ל"פרי עץ הדר" – ברור שהם ידעו שמדובר […]

דקת קריאה ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. הספרא1 עומד באריכות על כך שה' קורא למשה לפני שהוא מדבר איתו, והוא למד מכך, שלכל דיבורים, אמירות וציוויים שציוה ה' את משה קדמה קריאה של ה' למשה.יש להבין ענין זה של הקדמת הקריאה. מהו הענין בכך?נראה להסביר זאת בכמה דרכים. א. כותב על כך השפת אמת2: 'ויקרא אל משה' – 'לכל דברות כו' קדמה קריאה לשון חיבה' כמו שכתוב במדרש 'מלאכיו גבורי כח' הנביאים נקראו מלאכים כו' פניו […]

מה עשה לנו העגל? השפעתו של חטא העגל היא לדורות, כפי שמובא ברש"י1 בשם חז"ל: וביום פקדי וגו' – עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עוון העגל. נעיין במהות השינוי שעבר עם ישראל בעקבות חטא העגל.הרב קוק זצ"ל כותב2: לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה […]

קריאת פרשת זכור וקריאת התורה חיוב הקריאה מן התורהאחת מארבע הפרשיות הנקראות בחודש אדר היא פרשת "זכור", ומצאנו שנחלקו ראשונים בתוקף חיוב הקריאה, אם הוא מדאורייתא.מקור הדברים הוא בגמרא במגילה (י"ח ע"א), הדנה בדברי המשנה (י"ז ע"א): "קראה (את המגילה) על פה… לא יצא": מנלן, אמר רבא אתיא "זכירה" "זכירה". כתיב הכא 'והימים האלה נזכרים' וכתיב התם "כתב זאת זכרון בספר", מה להלן בספר אף כאן בספר. וממאי דהאי זכירה קריאה היא דלמא עיון בעלמא, לא סלקא דעתך, דתניא "זכור", […]

"ולא יזח החושן מעל האפוד" מבין שמונת הבגדים של כהן גדול, נתייחדו החושן והאפוד בציווי מיוחד הקושרם זה לזה1: ולא יזח החשן מעל האפוד. ציווי זה נמנה על ידי הרמב"ם כמצוה לדורות2.אף כי אין לנו בית מקדש, ולא כהן העומד ומשרת בבגדי זהב, יש משמעות למצוה זו. החושן והאפוד הם ביטוי לערכים וליסודות שעלינו לראות אותם יחד, ולא להפריד ביניהם.כבר הלכו גדולים בדרך הדרוש בפרשה זו, ונביא מדבריהם. א. על החושן אומרת התורה3: ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת […]

"לעשות אותם ימי משתה ושמחה" פתיחהמלימוד הסוגיות העוסקות בעניני מצוות היום בפורים עולות כמה שאלות, דרכן נבין בע"ה יסוד במהותה של שמחת פורים, ובהבדל בין שמחה זו לשמחת יום טוב. שאלותא. בשני מקומות במסכת מגילה דנה הגמ' בנושא זמן קריאת המגילה. האחד בדף ד' ע"א: אמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהילים כ"ב) "אלוהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי". סבור מינה, למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. אמר להו […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ד', "והארץ לעולם עומדת", א' 'והארץ לעולם עומדת', אמר ר' יהושע בן קרחה לא היה צריך קרא למימר אלא "והארץ הולכת והארץ באה והדור לעולם הוא עומד", וכי מי נברא בשביל מי, ארץ נברא בשביל דור או דור נברא בשביל הארץ, לא ארץ בשביל דור, אלא דור על ידי שאינו עומד בתפקידיו של הקב"ה לפיכך הוא בולה, והארץ על ידי שהיא עומדת בתפקידיו של הקב"ה לפיכך אינה בולה. אמר ר' שמעון בר יוחי כתיב (ישעיה […]