"אין שלטון ביום המוות"
אין שלטון ביום המוות בפעם הקודמת ראינו את מותו של אחאב. יש פסוק בספר שמות פרק ב': "כג וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל-הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה." על זה אומר רש"י שפרעה נצטרע על זה אומר המלבי"ם – ברגע שמלך מת כבר לא אומרים את התואר "מלך לפני שמו" ולכן אם אומרים וימת "המלך פרעה" להגיד שהוא לא באמת מת אלא הוא כאילו מת ויש לו צרעת. אולם המלבים חוזר בו כי יש שני […]
בשלח – להמשיך את "גאה גאה" גם לשגרה
לחיות עם פרשת השבוע – בשלח – להמשיך את "גאה גאה" לשגרה נעמוד על שתי נקודות בפרשה. האחת – ענין המלחמה המופיע בפרשה כמה פעמים. התורה מתארת את ההתמודדות של ישראל מול מצרים כ"מלחמה". הנקודה השניה היא כיצד חוזרים לשגרה אחרי זמנים גדולים. יתכן שאנו כרגע נמצאים בזמן של חזרה לשגרה, ויש לימוד חשוב בענין זה בפרשה. א. מלחמה. דרשו חכמים במכילתא: "ה' ילחם לכם", לא לשעה זו בלבד ילחם לכם, אלא לעולם ילחם כנגדן של אויביכם. ר' מאיר אומר: […]
בא – בכור פרעה, בכור השפחה ובכור בהמה
לחיות עם פרשת השבוע – בא – בכור פרעה, בכור השפחה ובכור בהמה שלוש הפרשיות הראשונות של ספר שמות עוסקות בתהליך של היציאה ממצרים. פרשת שמות עוסקת בירידה למצרים ובשעבוד. פרשת וארא – עוסקת ביחס למצרים ובטיפול בהם על ידי המכות. פרשת בא – החל מהמילים הראשונות עוסקת בפרעה: "בא אל פרעה". מדוע התורה מקדישה פרשה שלמה למאבק מול פרעה וברצון של הקב"ה לשבור את פרעה? ה' ברא את הרע, ונתן לו בחינה של אוטונומיה בעולם. כאשר הרע עובר את […]
סופו של אחאב
סופו של אחאב אחרי הסיפור של כרם נבות ה' אומר: "כח וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר. כט הֲרָאִיתָ, כִּי-נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי; יַעַן כִּי-נִכְנַע מִפָּנַי, לֹא-אָבִי הָרָעָה בְּיָמָיו–בִּימֵי בְנוֹ, אָבִיא הָרָעָה עַל-בֵּיתוֹ." מה הנחמה? ה' לא מוחל, זה לא עונש לאחאב אבל לבנו. – זה מועיל ברמה מסויימת העונש נדחה פרק כב אנחנו רואים שיש קשר חזק מאוד בין יהושפט לאחאב: "ד וַיֹּאמֶר, אֶל-יְהוֹשָׁפָט, הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה, רָמֹת גִּלְעָד; וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ" ונראה שזה מתחיל עוד […]
כרם נבות חלק א (פרק כא)
כרם נבות חלק א' פרק כא' – הסיפור נראה קצת ציני אחאב מבקש מנבות את הכרם שלו ולאחר שנבות מסרב לתת את השדה שלו לאחאב, התגובה של אחאב לאחר מכן היא קצת ילדותית. אולי הפסוקים כתובים בצורה זו כדי לבטא את הקיצוניות במעשה של אחאב. למרות שאחאב לא עושה את המעשה עצמו, אלא איזבל אשתו. ולמרות שרק ההתערבות של איזבל היא שגרמה שהסיפור יגמר בצורה הזו. – איזבל מנסה מאוד להראות שאחאב הוא חלק מהתהליך, שהוא מתנהג כמו שמלך צריך […]
שמות – דור גדול וכואב – לעילוי נשמת יאיר יעקב שושן הי"ד
לחיות עם פרשת השבוע – שמות – דור גדול וכואב השבוע נפל בן מעלות, בנו של בוגר הישיבה, החייל יאיר שושן הי"ד. זה מפגיש אותנו שוב עם המציאות הקשה שעם ישראל עובר בימים אלו. בנוסף לכך המשא ומתן על עסקה הולך ומתקדם. אמנם איננו יודעים את הפרטים, אבל כפי שהדבר מצטייר לעינינו, נראה שזה עלול להוביל למציאות קשה. המציאות הזו מזכירה לנו ענין המופיע בפרשה, שיש לנו לימוד ממנו לתקופה זו. ה' שולח את משה לגאול את עם ישראל. אחת […]
"והיה ברכה" קירוב הרחוקים של אברהם – פרשה לט פסקה יא (חלק ז')
קישור לדף מקורות: https://did.li/IuhOf
ויחי-מוקדם ומאוחר בסיפור מות יעקב
ויחי – מוקדם ומאוחר בסיפור יעקב חתימת ספר בראשית – פרידה מבני יעקב, בברכות. ברכת מנשה ואפרים מעוררת שאלה: " ח וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה. ט וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. " מה זה "מי אלה"? ייתכן לומר, שבגלל ש"ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות". אבל זה עדיין מוזר, הרי לפני רגע הוא אמר "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". בגלל הקושי הזה רש"י בעקבות חז"ל הולך בפרשנות אחרת, נבחין […]
הנביא שהתחפש
הנביא שהתחפש אחרי שני סבבים במערכות מול בן הדד מלך ארם, וניצחונות גדולים על ידי אחאב בסיוע מפתיע של הנביא, שבא לעזור לאחאב עובד הע"ז הגדול. בסוף אחאב חס על בן הדד ומשלח אותו בברית, מלכים א' פרק כ': לה וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל-רֵעֵהוּ בִּדְבַר יְהוָה הַכֵּינִי נָא וַיְמָאֵן הָאִישׁ לְהַכֹּתוֹ. לו וַיֹּאמֶר לוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא-שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה וַיֵּלֶךְ מֵאֶצְלוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה וַיַּכֵּהוּ. לז וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ […]
כפיה במצוות
לדף מקורות: https://did.li/CLsgT כפייה במצוות קצות החושן סימן רצ ס"ק ג ועיין מ"ש בזה בסימן ל"ט סק"א דאפילו היכא דליכא שעבוד נכסי כיון דמצוה הוא וכופין אותו בשוטים לקיים המצוה, גם זה הוא כפייתו להוריד לנכסיו, וכמ"ש הרמב"ן בחידושיו סוף פרק בתרא דב"ב (קעה, ב ד"ה הא דאמר) דאפילו למאן דאמר שעבודא לאו דאורייתא ופריעת בע"ח מצוה נמי נחתינן לנכסיה מדין כפיה ומקיימין מצות עשה שלו בעל כרחו ע"ש. ומש"ה שלא בפניו דליתיה בדין כפיה כיון דליתיה קמן לית לן […]
ויחי – לישועתך קיויתי ה' – האם ציפית לישועה???
לחיות עם פרשת השבוע – ויחי – האם ציפית לישועה? בספר "עבודת ישראל" מביא הערה מעניינת. מתחילת פרשת מקץ עד לפרשת ויחי לא מופיע שם הוי"ה, בכל הסיפור של יוסף וירידת יעקב למצרים. הפעם הראשונה שמופיע שם הוי"ה היא בפסוק (בראשית מ"ט, י"ח): "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'". נראה, שיש לדברים אלו משמעות עמוקה. ירידת ישראל למצרים היתה בבחינת גאולה. הירידה למצרים גאלה את יעקב והמשפחה מהצער על אבדן יוסף, ומהצער של הרעב. במצרים היו למשפחת יעקב חיים טובים ושלווים (בראשית מ"ז, […]
נאום יהודה – תיאור אובייקטיבי וסובייקטיבי
נאום יהודה – תיאור אובייקטיבי וובייקטיבי נאום יהוה, הדיבור הכי רצוף בכל ספר בראשית שבעקבותיו יוסף נשבר. מטרת הנאום, שיהודה יישאר עבד במקום בנימין. מעניין לראות איך יהודה בנה את הדברים כדי להגיע לתוצאה הזו. ניכר שיש כאן הבדלים רבים בין הדברים שמתאר יהודה, ובין המציאות שקרתה. דוגמה אחת: "אדוני שאל את עבדיו לאמור היש לכם אב או אח" – אך במקור לא נראה שיוסף שאל אותם את זה, אלא שהם נידבו את המידע. " י וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא אֲדֹנִי […]
המלחמה בין בן הדד לאחאב – מערכה שנייה
המלחמה בין הדד לאחאב – מערכה שנייה בשיעור הקודם ראינו את הקרב הראשון שבו היה ניצחון מפתיע של אחאב מלך ישראל על בן הדד מלך ארם. עוד דבר שהפתיע, הסיוע המדויק של הנביא לאחאב, עובד העבודה הזרה הגדול. נקודות חשובות, יחסי הכוחות – מלך ארם הרבה יותר חזק מישראל, והמלחמה התקיימה בשלב בו יש מצור על שומרון בירת ישראל, כלומר שכבר כבשו הרבה מישראל. אחאב היה מוכן להיכנע בהתחלה עד שביקשו לקחת גם את התורה, וגם העובדה שדווקא אחאב מקבל […]
ויגש – כוחה של מחילה
ויגש – כוחה של מחילה פעמים רבות אנו עוסקים בפרשת "ויגש" בענין מעלתה של המחילה, בעקבות דמותו המופלאה של יוסף, שמחל לאחיו על כל אשר עשו לו. בדרך כלל אנו לומדים את דברי הזוה"ק שעוסקים בכך, וראוי לעיין בהם, אך הפעם נעסוק בכך מתוך עיון בדברי הרב קוק זצ"ל. בפרשיות של השבועות האחרונים, בולטת מאוד דרכו של יוסף, שמחל לאחיו לחלוטין על כל הדברים הנוראים שהם עשו לו. הוא מחל על השלכתו אל הבור ומכירתו למצרים, למרות שזה גרם לו […]
עולם שנה ונפש במצוות החנוכה
עולם שנה ונפש במצוות חנוכה תלמוד בבלי מסכת שבת דף כג עמוד א אמר רב חייא בר אשי אמר רב: המדליק נר של חנוכה צריך לברך. ורב ירמיה אמר: הרואה נר של חנוכה צריך לברך. אמר רב יהודה: יום ראשון – הרואה מברך שתים, ומדליק מברך שלש. מכאן ואילך – מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת. מאי ממעט? ממעט זמן. ונימעוט נס! – נס כל יומי איתיה. מאי מברך? מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה יש כאן […]
מקץ וחנוכה: הלל והודאה – יוסף ויהודה
מקץ – הלל והודאה, יוסף ויהודה ב"שפת אמת" מביא בשם זקנו, חידושי הרי"מ, משפט הקושר את פרשת השבוע לימי החנוכה שאנו נמצאים בפתחם (שפת אמת חנוכה, תרל"א, ליל ג'): ענין הלל והודאה. ולכאורה אחד הוא. ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי קיצורי דברים כי הם נגד יהודה ויוסף. בגמרא נאמר ביחס לחנוכה (שבת כ"א ע"ב): לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. בהסתכלות שטחית נראים הלל הודאה שני עניינים קרובים ודומים. אך בהסתכלות מעמיקה ניתן לעמוד על ההבדל בין שני […]
מקץ- השוני בין חלומות פרעה לסיפור החלומות ליוסף
מקץ – השוני בין חלומות פרעה לסיפור החלומות ליוסף א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. ג וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה. ה וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת […]