סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – ויצא – ילודה וכלכלה – הנס של מדינת ישראל יעקב יוצא לגלות. יתכן שבמעשיו הוא מכין את הדרך לגלויות שיבואו על עם ישראל.מעניין לשים לב, שיעקב בונה את עולמו בעיקר בגלות. את נשיו הוא נושא בחרן, בניו ובנותיו נולדו לו בחרן, ואף את רכושו הוא עושה בחרן. בזוה"ק (ח"א ויצא, קנ"ח ע"ב) שואלים חכמים: מדוע מיהר יעקב לברוח מלבן? ומבארים, שיעקב ראה שמגיע זמנו של בנימין להיוולד, והוא רצה שבנימין יוולד בארץ ישראל, כדי ששלמות […]

המדרש: [ג, א] והנחש היה ערום, כתיב (קהלת א) כי ברב מכאוב, ע"י שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס, וע"י שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב, אמר שלמה ע"י שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס, ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב, שמעת מימיך אומר חמור זה יוצא צינה עליו, כמה חככים באה עליו, והיכן הן יסורין מצויין, על בני אדם, רב אמר אין תלמיד חכם צריך התראה, אמר ר' יוחנן ככלי פשתן הדקים הבאים מבית […]

לחיות עם פרשת השבוע – תולדות – מה יש בעקב של עשו? בפרשה שלנו מתחילה להתברר המיוחדות של עם ישראל אל מול אומות העולם.הבירור בין יעקב ובין עשו, שממנו נבחר יעקב לבנות את האומה הישראלית – נעשה בפרשה שלנו. זהו בירור משמעותי יותר מהבירור שהיה בין יצחק ובין ישמעאל. יצחק הוא בנה של שרה, וישמעאל הוא בנה של הגר. אין ספק שיצחק מתאים יותר מישמעאל להמשיך את דרכו של אברהם. יעקב ועשו, לעומת זאת, נולדו שניהם ברחם אחת, ולכן זהו […]

המדרש: והנחש היה ערום לא היה צריך קרא לומר, אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו', אמר ר' יהושע בן קרחה להודיעך מאי זו חטייה קפץ עליהם אותו הרשע, מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה, אמר רבי יעקב דכפר חנין שלא להפסיק בפרשתו של נחש.

לחיות עם פרשת השבוע – חיי שרה – חיים אני נותן לכם פרשת "חיי שרה" מיוחדת במינה, באריכות של הסיפורים שבה, ובמיוחד הסיפור התופס את רוב הפרשה – הליכת העבד למצוא אשה ליצחק. בתחילה התורה מתארת את הליכתו של העבד ומציאת רבקה לפרטי פרטים, ואחר כך העבד חוזר ומספר שוב את הסיפור כולו.חז"ל עמדו על כך במדרש (בראשית רבה פרשה ס', ח'): אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים ושלושה דפים […]

המדרש: [ב, כה] ויהיו שניהם ערומים, אמר רבי אליעזר שלשה הן שלא המתינו בשלותן שש שעות, ואלו הן אדם, וישראל, וסיסרא, אדם שנאמר ולא יתבששו, לא באו שש שעות והוא בשלותו, וישראל, שנאמר (שמות לב) וירא העם כי בשש משה, כי באו שש שעות ולא בא משה, סיסרא שנאמר (שופטים ה) מדוע בשש רכבו לבא, בכל יום היה למוד לבא בשלש שעות בארבע שעות, ועכשיו באו שש שעות ולא בא, הוי ולא יתבוששו, [ג, א] והנחש היה ערום לא היה […]

לחיות עם פרשת השבוע – וירא – תתחילו לחפור! החדשות השבוע גרמו לי לשמחה גדולה, ובהמשך ראיתי שיש לכך קשר ישיר לפרשת השבוע.כדי להבין מדוע שמחתי כל כך, אני רוצה לצטט דברים שנאמרו כאן, בשיחת "לחיות עם פרשת השבוע" לפרשת מסעי, במהלך מבצע "צוק איתן", שנועד להשמיד את מנהרות החמאס בעזה (לחיות עם פרשת השבוע ח"ב, עמ' 322): במהלך הימים האחרונים, עד שקראתי את פסוקי הפרשה, הייתי בלחץ. הפסוקים קצת הרגיעו אותי…כלפי מה הלחץ? אינני מסוגל להבין, איך אויבינו בונים […]

המדרש: [ב, כד] על כן יעזב איש, תניא גר שנתגייר והיה נשוי לאחותו בין מן האב בין מן האם יוציא, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים מן האם יוציא מן האב יקיים שאין אב לעובד כוכבים, אתיבון ליה והא כתיב (בראשית כ) וגם אמנה אחותי בת אבי היא וגו' אמר להן בשיטתן השיבן, אתיב להון רבי מאיר (שם /בראשית/ ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, אמר רבי יוחנן ופשטו ליה ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו הסמוך […]

לחיות עם פרשת השבוע – לך לך – "להנאתך ולטובתך" בשבוע שעבר הזכרנו, שפרשת "לך לך" היא הפרשה שבה אנו נפגשים עם ראשיתה של האומה הישראלית, ולכן יש נוהגים להתחיל את לימוד התורה עם הילדים בפרשה זו. זוהי הפרשה שבה העולם יוצא מהתוהו לתיקון. יש מקום לבחון כיצד נעשה התיקון, ובפרשה שלנו – מהי הראשית של התהליך. איך זה התחיל.לאור זאת, יש מקום לבחון את המילים הראשונות שאומר הקב"ה לאברהם אבינו. אלו הן המילים שבהן העולם עובר משנות התוהו ומתחיל […]

המדרש: עצם מעצמי ובשר מבשרי, אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו, עליו הוא אומר עצם מעצמי, לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש, רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש, שמעת מימיך אומר גיני גיניא אנתרופי אנתרופא, גברא גברתא, אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה.

לחיות עם פרשת השבוע – נח – צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות בשבוע שעבר התחלנו שוב מבראשית. פרשת בראשית ופרשת נח מחוברות יחד, ומהוות את שנות התוהו של העולם, כפי שמובא בגמרא (סנהדרין צ"ז ע"א): תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. בפרשה שלנו מתרחש המעבר ממשנות התוהו לשנות התורה, עם לידתו של אברהם אבינו. נהגו בחלק מקהילות ישראל שכשילד מתחיל ללמוד חומש, מתחילים איתו בפרשת לך לך. […]

המדרש: [ב, כג] ויאמר האדם זאת הפעם, רבי יהודה בר רבי אמר בתחלה בראה לו וראה אותה מליאה רירין ודם והפליגה ממנו, וחזר ובראה לו פעם שנייה, הה"ד זאת הפעם זאת היא של אותו הפעם, זאת היא שעתידה להקיש עלי כזוג, היך מה דאת אמר (שמות כח) פעמון זהב ורמון, זו היא שהיתה מפעמתני כל הלילה כולה, בעון קומי ר"ש בן לקיש מפני מה אין כל החלומות מיגעין את האדם, וזו מיגעת את האדם, אמר להם שמתחלת ברייתה אינה אלא […]

לחיות עם פרשת השבוע – נצבים וילך – עם ישראל חי! הפסוק הפותח את הפרשה (דברים כ"ט, ח'-ט'): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. רש"י על הפסוק (מובא בהמשך לפירושו לפס' י"ב) מביא את דרשת התנחומא: ומדרש אגדה למה נסמכה פרשת "אתם נצבים" לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפייסם: "אתם נצבים היום", הרבה הכעסתם למקום ולא […]

המדרש: רב חסדא אמר בנה בה מגורות יותר מן האיש, רחבה מלמטן וצרה מלמעלן, כדי שתהא מקבלת עוברים, ויבאה אל האדם, אמר רבי אבין טבוי לקריה דמלכא שושביניה.

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – איך מקימים את התורה הנופלת? בפרשת "כי תבוא" אנו קוראים על מעמד הקללה והברכה בהר גריזים ובהר עיבל (דברים כ"ז, י"א-כ"ו): וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי. וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה […]

המדרש: רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר ויבן כתיב, התבונן מאין לבראתה אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקרת ראשה, לא מן העין שלא תהא סקרנית, ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית, ולא מן הפה שלא תהא דברנית, ולא מן הלב שלא תהא קנתנית, ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית, ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית, אלא ממקום שהוא צנוע באדם אפי' בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה, ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – בוחרים במשפחה! פרשת שופטים עסקה במנהיגות השייכים לכלל ישראל.פרשת כי תצא, עוסקת הרבה בענין המשפחה. בתחילת הפרשה – אשת יפת תואר, אשה אהובה ושנואה, בן סורר ומורה, ולאחר מכן דיני אונס, מוציא שם רע, והאסורים לבוא בקהל. בפרשה אנו מתכנסים מן הכלל אל המשפחה, כדי ללמוד כיצד בונים את המשפחה בצורה חיובית, ונזהרים מן הדברים השליליים. בתוך האסורים לבוא בקהל מופיעים בני עמון ומואב (דברים כ"ג, ד'-ז'): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל […]

המדרש: רבי איבו ואמרי לה בשם רבי בנייה והוא תני לה בשם ר"ש בן יוחאי קישטה ככלה ואחר כך הביאה לו, אית אתרין דקריין לקלעתא בנייתא, אמר רבי חמא בר חנינא את סבור שמתחת חרוב אחד או שקמה א' הביאה לו, אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין אחר כך הביאה לו, הה"ד (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה וגו', רבנן ור"ש בן לקיש, רבנן אמרי עשר ור"ש אמר י"א, ר' חמא בר חנינא ור"ש בן […]

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים – מי יבנה את בית המקדש? פרשת ראה שקראנו בשבוע שעבר, ופרשת שופטים שנקרא השבוע, מחוברות בנקודה אחת שחוזרת בשתי הפרשיות: "המקום אשר יבחר ה'". בפרשת ראה נאמר, בין השאר (דברים י"ב, ה'): כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. בפרשת שופטים מופיעה פרשת בית הדין הגדול שבלשכת הגזית (דברים י"ז, ח'-י'): כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין […]

המדרש: [ב, כב] ויבן ה' אלהים את הצלע, ר"א בשם רבי יוסי בן זמרא אמר ניתן בה בינה יותר מן האיש דתנינן בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין, בת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל י"ב, אבל לזכר בן י"ב שנה ויום אחד נדריו נבדקין, בן י"ג נדריו קיימין, ובודקין כל י"ג, רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר אית דמחלפין, דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד […]