סוג מדיה: טקסט

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – תרגיעו! הגמרא במסכת שבת מתייחסת לפרשת "ויהי בנסוע הארון" המופיעה בפרשתנו (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן (במדבר י') "ויהי בנסע הארן ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן (משלי ט'): "חצבה עמודיה שבעה", אלו שבעה ספרי תורה, כמאן כרבי. מאן תנא […]

המדרש: כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך, רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין מתחלה כדי רביעה ובסוף אפי' כל שהן, רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר בתחלה כדי רביעה, ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד, רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם ר"ש בן לקיש אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה, והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת, אלא תהא נראת כאלו שרויה, כיצד הוא צריך לברך, כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות […]

לחיות עם פרשת השבוע – נשא – דרך ארוכה וקצרה הפרשיות שקוראים בימי ספירת העומר, בין פסח לעצרת, קשורות למהותם של הימים הללו. היכן ניתן למצוא קשר כזה בפרשת נשא? בפרשת נשא מוזכרת פרשת אשה סוטה, שמביאה מנחת שעורים, כחלק מתהליך הבירור שהיא עוברת בבית המקדש. מדוע מנחת שעורים, ולא מנחת חיטים כמו שאר המנחות? רש"י מפרש על פי חז"ל (רש"י לבמדבר ה', ט"ו): שעורים – ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה. בזוה"ק קושרים את מנחת השעורים […]

המדרש: א"ר ברכיה עלה שבר מן הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה, היא דעתיה דר' ברכיה, דא"ר ברכיה (דברים לב) יערוף כמטר לקחי וגו', שברו בריות את ערפן, מיד מטר יורד.

חיזוק התא המשפחתי ספר במדבר הוא ספר המעבר מיציאת מצרים לכניסה לארץ ישראל.כך דרשו חכמים (בראשית רבה פרשה ג', ה'): אמר ר' סימון: ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה, "ויאמר אלהים יהי אור", כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו, "ויהי אור", כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה, "וירא אלהים את האור כי טוב", כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות, "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל […]

המדרש: כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה כמלא כלי מחרישה של שלשה טפחים, דברי ר"מ, רי"א בקשה טפח ובינונית טפחיים, ובשבעה ג' טפחים, אר"ש בן אלעזר אין לך טפה יורד מלמעלה, שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים, מה טעם (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו', א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות, והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו, מיד הם מקבלים אותן, הה"ד (ישעיה מה) תפתח ארץ, כנקבה זו […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהר הימים הללו קושרים אותנו לשתי ספירות.האחת היא ספירת העומר שאנו מצויים בעיצומה, והשניה היא ספירת השנים לשמיטה וליובל המופיעה בפרשה (ויקרא כ"ה, ח'): וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. הרמב"ם בספר המצוות קושר בין שתי הספירות הללו (עשה ק"מ): והמצוה הק"מ היא שצונו למנות השנים שבע שבע עד שנת היובל אחר שנכבוש הארץ והתגברנו בה. ומצוה זו, כלומר ספירת שני השמיטה, היא […]

המדרש: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה, שנאמר (דניאל ז) וארו עם ענני שמיא, ר"ש בן לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר (תהלים קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ, על דעתיה דרבי יוחנן, לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה, ר"ש אומר לאחד שאמר לחבירו הלוני סאה של חטים, א"ל הבא קופתך ובא מדוד כך הקדוש ברוך הוא אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר.

לחיות עם פרשת השבוע – תזריע – המלחמה הרוחנית פרשת תזריע והפרשה הבאה אחריה עוסקות בענייני נגעים. נעסוק במשמעות הדברים לאור דברי חכמים. אחד הנגעים נקרא נתק, והוא מלמד שעניינם של הנגעים הוא ניתוק מהמציאות העליונה. כאשר האדם מנתק את עצמו מהעולם הרוחני, ואיננו יונק את חייו ממנו – מופיעים הנגעים. כשהגוף חי לבדו כביכול, בלי החלק הרוחני – זה מוביל לנגעים. הנגעים הם מחלה רוחנית, ולכן המצורע הולך לכהן, ולא לרופא. בכמה צורות דרשו חכמים את הענין הרוחני של […]

המדרש: (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וגו', מעשה בר"א ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול, ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין, א"ל ר"א לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלא מים, כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות מי אוקיינוס מה הינון, א"ל מים בולעין מים, אמר להן הבו לי מנהון, יהבון ליה מלא לקינייאתה, והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון, על דעתיה דר"א משם הם שואבים, על דעתיה דרבי יהושע […]

לחיות עם פרשת השבוע – ויקרא – אשרי החוטא ושב בתשובה אנו פותחים השבת את ספר ויקרא. בהרבה פנים אפשר להתבונן על הספר ועל הפרשה הראשונה. נעמוד על נקודה אחת שקושרת כמה דברים שנאמרו בחז"ל.פרשת השבוע עוסקת ביכולת של האדם לצאת ממשברים. עצם קיומו של המשכן, על פי חלק מן הדעות, הוא תיקון לחטא העגל. הקרבנות שמוקרבים במשכן באים בחלקם הגדול כדי לתקן נפילות וחטאים של האדם. נעמוד על כמה עניינים הקשורים לכך. א.בפרשת השבוע מופיעה מצוה חשובה ומרכזית בתורה […]

המדרש: כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו', אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה שנאמר (איוב לח) להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו.

לחיות עם פרשת השבוע – ויקהל – גדול וקטן שווים פרשת ויקהל חוזרת לכאורה על דברים שנאמרו בפרשות קודמות. יחד עם זאת, חז"ל דרשו כמה דברים בפרשה, ולמדו מהם תובנות מעניינות וחשובות על נפש האדם, על החברה. נראה שיש בכך בחינת "לחיות עם פרשת השבוע" – אלו ערכים אנו יכולים לקחת לחיינו מפרשת השבוע, בעקבות חז"ל. א. אמרו בירושלמי (שקלים פ"א ה"א): רבי יהודה בר פזי בשם רבי: הן נקרא ולא נבעת (איך נקרא ולא ניבהל)? לטובה – "כל נדיב […]

המדרש: ואדם אין לעבוד את האדמה, ואדם אין להעביד את הבריות להקב"ה, כאליהו וכחוני המעגל, ואדם אין לעבוד את האדמה לא נברא אדם אלא לעמל, אם זכה הוא עמל בתורה, ואם לא זכה הוא עמל בארץ, אשריו לאדם שהוא עמל בתורה.

לחיות עם פרשת השבוע – כי תשא – אפשר לתקן את חטא העגל! במרכז הפרשה עומד חטא העגל.כשדנים על חטא העגל, יש לעמוד על המצב של עם ישראל לפני החטא, על החטא עצמו, ולאן אנו רוצים להגיע בתיקון החטא. רגע לפני חטא העגל מופיע פסוק שמתאר את המצב שהיה לפני החטא (שמות ל"ב, ט"ו-ט"ז): וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת […]

המדרש: רבי חייא בר אבא אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, רבי אבא ורבי חייא בשם רבי אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה, בזו יד שנאמר (יחזקאל לז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד, פותח את ידך, בזו פתיחה (דברים כח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל לז) הנה אני פותח את קברותיכם וגו', רבי יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מב) ירונו יושבי […]

המדרש: א"ר יצחק שהיא מרצה כקרבנות שנא' (שם /תהלים/ פה) רצית ה' ארצך, ולהלן הוא אומר (ישעיה נו) יעלו לרצון על מזבחי, רבי סימון אמר אף מכנסת הגליות שנאמר (תהלים פה) שבת שבות יעקב, ר' יוחנן בר מריה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך, רבי תנחום בר חנילאי אמר אף מכפרת על החטאים שנאמר (שם /תהלים פ"ה/) נשאת עון עמך.

לחיות עם פרשת השבוע – תצוה – בגדי כהונה – תיקון ושינויים רוב פרשת תצוה עוסקת בבגדי כהונה. ננסה לעמוד על עניינם המיוחד של בגדי כהונה, וגם ללמוד מהם משהו לחיינו. נעמוד על שני עניינים מיוחדים שלמדו חכמים ביחס לבגדי כהונה.א. אמרו חכמים (סנהדרין פ"ג ע"ב): ומחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר בר' שמעון (שמות כ"ט): "וחגרת אותם אבנט", בזמן שבגדיהם עליהם – כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם – אין כהונתם עליהם, […]

המדרש: אמר רבי הושעיא קשה היא גבורות גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית, מ"ט (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו', במה (שם /איוב ה'/) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, רבי אחא מייתי לה מהכא (ירמיה י) עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו, מה כתיב בתריה (שם /ירמיהו י'/) לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים שנאמר (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך.

לחיות עם פרשת השבוע – תרומה – איך בונים את בית המקדש? בפרשת תרומה אנו מגיעים לשיא, למטרת הבריאה (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. השראת השכינה שבמשכן ובמקדש שבעקבותיו – זו מטרת הבריאה, גילוי שמו של הקב"ה בעולם. נראה שבכך יש הבנה למשהו מיוחד שאנו מוצאים במקדש, שאיננו מוצאים במקומות אחרים. דברים מסויימים במקדש נעשו מאליהם. כשמגיעים אל המטרה והשיא של הבריאה, זהו מקום שבו אנו לא יכולים לעשות הכל בעצמנו. ידו של האדם אינה יכולה להגיע […]