סוג מדיה: טקסט

כיצד מתקיימת היום מצות "ועשו לי מקדש" המצוה המרכזית המופיעה בפרשה היא מצות בנין בית המקדש (שמות כ"ה, ח'): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. במסגרת זו נעמוד על צורת הקשר שלנו למקדש, וכיצד מתקיימת מצוה זו על ידינו. יש בענין זה חילוקי דרכים, שבימינו מתרכזים סביב השאלה על עליה להר הבית.יש שמעמידים שאלה זו כהשוואה ליחסנו לארץ ישראל. בארץ ישראל אנו מקיימים את המצוה בידינו וברגלינו – מתיישבים, בונים ונוטעים, כך כובשים את הארץ וכך אנו מאמינים שנזכה ליישב את […]

עליית עזרא "פרק ז' :כז בָּרוּךְ ה', אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ–אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת, בְּלֵב הַמֶּלֶךְ, לְפָאֵר, אֶת-בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כח וְעָלַי הִטָּה-חֶסֶד, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו, וּלְכָל-שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, הַגִּבֹּרִים; וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי, כְּיַד-ה' אֱלֹהַי עָלַי, וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים, לַעֲלוֹת עִמִּי .פרק ח' : א וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם, וְהִתְיַחְשָׂם: הָעֹלִים עִמִּי, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ–מִבָּבֶל. ב מִבְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם, מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל; מִבְּנֵי דָוִיד, חַטּוּשׁ. ג מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה, מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ זְכַרְיָה; וְעִמּוֹ הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִים, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים. ד מִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב, … וְעִמּוֹ, מָאתַיִם הַזְּכָרִים. ה […]

שושלת עזרא "א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-פָּרָס–עֶזְרָא, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-חִלְקִיָּה. בבֶּן-שַׁלּוּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-אֲחִיטוּב. ג בֶּן-אֲמַרְיָה בֶן-עֲזַרְיָה, בֶּן-מְרָיוֹת. ד בֶּן-זְרַחְיָה בֶן-עֻזִּי, בֶּן-בֻּקִּי. הבֶּן-אֲבִישׁוּעַ, בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרֹאשׁ. ו הוּא עֶזְרָא, עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא-סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-ה' אֱלֹהָיו עָלָיו–כֹּל, בַּקָּשָׁתוֹ. " (עזרא ז' ) עפ"י שיטת חז"ל שעסקנו בה בשעורים הקודמים אנו נמצאים כאן מיד לאחר ימי דריווש. בימי כורש בנו את המזבח . בשנת שתיים לדריווש מתחילים הנביאים לעורר על בניית […]

לחיות עם פרשת השבוע – בשלח במרכזה של פרשת בשלח עומדת שירת הים, והשבת נקראת על שמה – שבת שירה.שירת הים נאמרה על נס קריעת ים סוף. את הניסים אנו מציינים גם באמירת הלל. מהו היחס בין הלל ובין שירה?חז"ל אומרים (שבת קי"ח ע"ב): הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. שירה, לעומת זאת, נאמרת בכל יום. הן שירת הים והן שירות נוספות: תניא רבי אליעזר הגדול אומר: כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום, מעיד אני עליו שהוא […]

זכריה פרקים ג' -ה' – הכהונה והמלכות ספר זכריה רווי מראות קשים להבנה. רש"י אומר שקשה לדעת מה בדיוק הכוונה. חלק מהעניין הוא מכיוון שאנחנו בתקופת הדמדומים של הנבואה. סוף הנבואה. חגי זכריה ומלאכי, ושם מסתלקת הנבואה. קשה לראות. מרגישים שגם הנביא לא מבין בדיוק. מה אתה רואה? הוא לא רואה. זכריה א' ח': סוס אדום… מה אלה אדוני?בשביל מה אתה נביא? שואל את המלאך מה אלו. והמלאך עונה לו. כל הרושם הוא שלא גמרי ברור. בכל אופן ראינו שהנבואה […]

מעמד הסנה אנו עוברים מספרם של יחידים אל ספרו של עם ישראל. אנו נוחתים ישר לצרה הקשה ולשעבוד, ולצמיחתו של גואלן של ישראל. בפרשיות הראשונות אנו מתוודעים למשה רבנו בכל סיפור לידתו, ולאחר מכן אנו מגיעים לתיאור של פרשת הסנה, שלא קל להבין אותה לפי פשטה, יש כאן דברים שעוסקים ברומו של עולם. ננסה לגעת בנקודה מעניינת הקשורה לחלק הראשון של מעמד זה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה […]

ספר עזרא – פרקים ו' – ז' "א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-פָּרָס–עֶזְרָא, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-חִלְקִיָּה. ב בֶּן-שַׁלּוּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-אֲחִיטוּב. ג בֶּן-אֲמַרְיָה בֶן-עֲזַרְיָה, בֶּן-מְרָיוֹת. ד בֶּן-זְרַחְיָה בֶן-עֻזִּי, בֶּן-בֻּקִּי. ה בֶּן-אֲבִישׁוּעַ, בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרֹאשׁ. ו הוּא עֶזְרָא, עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא-סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-ה' אֱלֹהָיו עָלָיו–כֹּל, בַּקָּשָׁתוֹ. ז וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים, וְהַנְּתִינִים–אֶל-יְרוּשָׁלִָם: בִּשְׁנַת-שֶׁבַע, לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ. ח וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי: הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית, לַמֶּלֶךְ. ט כִּי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן–הוּא […]

ספר עזרא – פרקים ו' – ז' "א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-פָּרָס–עֶזְרָא, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-חִלְקִיָּה. ב בֶּן-שַׁלּוּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-אֲחִיטוּב. ג בֶּן-אֲמַרְיָה בֶן-עֲזַרְיָה, בֶּן-מְרָיוֹת. ד בֶּן-זְרַחְיָה בֶן-עֻזִּי, בֶּן-בֻּקִּי. ה בֶּן-אֲבִישׁוּעַ, בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרֹאשׁ. ו הוּא עֶזְרָא, עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא-סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-ה' אֱלֹהָיו עָלָיו–כֹּל, בַּקָּשָׁתוֹ. ז וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים, וְהַנְּתִינִים–אֶל-יְרוּשָׁלִָם: בִּשְׁנַת-שֶׁבַע, לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ. ח וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי: הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית, לַמֶּלֶךְ. ט כִּי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן–הוּא […]

א וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן1 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה2. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא-לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד3 נִבְנֶה לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס. ד וַיְהִי עַם-הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם-יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ […]

א וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן1 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה2. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא-לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד3 נִבְנֶה לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס. ד וַיְהִי עַם-הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם-יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ […]

א וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵיכֶם ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן1 מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה2. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם זְרֻבָּבֶל וְיֵשׁוּעַ וּשְׁאָר רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לֹא-לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד3 נִבְנֶה לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס. ד וַיְהִי עַם-הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם-יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. ה וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ […]

ספר עזרא1 – פרקים א' – ג' " א וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-ה', מִפִּי יִרְמְיָה: הֵעִיר ה', אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס–כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ג מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. ד וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם–יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה–לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר […]

ספר עזרא1 – פרקים א' – ג' " א וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-ה', מִפִּי יִרְמְיָה: הֵעִיר ה', אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס–כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ג מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. ד וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם–יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה–לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר […]

ספר עזרא1 – פרקים א' – ג' " א וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-ה', מִפִּי יִרְמְיָה: הֵעִיר ה', אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס–כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ג מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. ד וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם–יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה–לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר […]

ספר עזרא1 – פרקים א' – ג' " א וּבִשְׁנַת אַחַת, לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת דְּבַר-ה', מִפִּי יִרְמְיָה: הֵעִיר ה', אֶת-רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרַס, וַיַּעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַר, כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס–כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם; וְהוּא-פָקַד עָלַי לִבְנוֹת-לוֹ בַיִת, בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ג מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וְיַעַל, לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה; וְיִבֶן, אֶת-בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל–הוּא הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. ד וְכָל-הַנִּשְׁאָר, מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר-שָׁם–יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה; עִם-הַנְּדָבָה–לְבֵית הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר […]

ערי המקלט ערי הלויים וערי המקלטהפרשה מתארת לנו שני סוגי ערים בעלי אופי מיוחד1: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת… וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן… וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט… וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. יש חפיפה מסוימת בין מושג "ערי הלויים" ובין מושג "ערי המקלט". ניתן לראות […]

על הכבוד הלאומי בעקבות עסקת השבויים עם ישראל עבר בימים אלו חויה קשה, החל בשלבי המשא ומתן השונים, ועד להשבת החללים.אחת הנקודות העיקרית שעמדה לדיון בימים אלה, אם כי לא הודגשה דיה בדיון הציבורי, היא: הכבוד הלאומי.אויבינו מנסים בכל מהלך כזה לפגוע בכבודנו הלאומי בצורה שיטתית. הם מבינים את מה שאנו טרם הפנמנו, שהכבוד הלאומי קובע מי ינצח בסופו של דבר בשדה הקרב.כבוד איננו מילה מגונה. כבוד לאומי וכבוד תורה, למשל, הם תנאי הכרח להרבה דברים טובים וחשובים שבאים בעקבותיהם. […]

פרק ג' – כעסו של אלישע כנראה היה מעמד גדול של עבודה זרה. עולה על החומה, כנראה בן מלך מואב. הדבר הזה גרם לחילול ה' גדול בהתנהגות של הצבא היהודי שם, והיה קצף גדול על ישראל, השתחוו כולם, והחלה אולי מגפה בעם. והייתה תבוסה קשה ובריחה. איך הגיעו למציאות הזאת?יצאו למלחמה עם הנביא אלישע, אלא שהסיפור מתחיל מוקדם יותר. בסה"כ כשקוראים על יהורם מלך ישראל בתחילת פרק ג': מלכים ב פרק ג (ב) וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה' רַק לֹא כְאָבִיו […]

פרק ג' – נבואת אלישע על מואב תוספת: כתובת מישעהנבואה שמנבא כאן אלישע על מואב, כלומר הציווי בפסוק יט:משמעות הציווי החריג לפגוע בחקלאות?וכל מעיני מים תסתומו… זהו ציווי חריג מנוגד להלכה כהוראת שעה, ובכל אופן לא מובן, על מה. מה חורי אף הגדול? הכל משום שמלך מואב הפסיק לשלוח את הכרים והאלים, והצמר? זה לא יפה, אבל על כזה דבר לעשות החרבה טוטאלית, בוודאי שזה דבר שדורש הסבר. נבואה שלא מתקיימת?שאלה נוספת: הייתה כאן נבואה מפורשת של הנביא. פסוק י"ח: […]

פרק ג' – מלחמת שלושת המלכים במואב הסיפור מובן, ואף על פי כן מעורר תהיות. ננסה להעלות אותן.נתחיל בשאלה כרונולוגית. סדר השנים. המלך הוא יהורם בן אחאב. אבל כבר מלך מלך קודם, אחזיה בן אחאב. אחזיה המלך מת, לאחר ששלח לבעל זבוב. מת בלא בנים ולכן אחיו יורם הוא שמולך. יש אחזיה ויורם בישראל ושמות דומים גם בישראל.יהורם בן אחאב מלך בשומרון בשנת 18 ליהושפט מלך יהודה. אבל זה לא מה שמוכר לנו מסיפור קודם. מלכים ב פרק א ל… […]