סוג מדיה: טקסט

צוואת דוד לשלמה בדבר שמעי בן גרא "ח וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי, מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת, בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם; וְהוּא-יָרַד לִקְרָאתִי, הַיַּרְדֵּן, וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. ט וְעַתָּה, אַל-תְּנַקֵּהוּ, כִּי אִישׁ חָכָם, אָתָּה; וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה-לּוֹ, וְהוֹרַדְתָּ אֶת-שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל." ( מ"א פרק ב' ) כאן איננו שואלים מדוע לא דוד עשה לו בעצמו . אלא כאן אנו שואלים על הצביעות , לכאורה, של דוד כלפי שמעי? "ה וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד-בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ […]

צוואת דוד – הריגת יואב "כח וְהַשְּׁמֻעָה, בָּאָה עַד-יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה; וַיָּנָס יוֹאָב אֶל-אֹהֶל ה', וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. כט וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, כִּי נָס יוֹאָב אֶל-אֹהֶל ה', וְהִנֵּה, אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת-בְּנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע, לֵאמֹר–לֵךְ פְּגַע-בּוֹ. ל וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל-אֹהֶל ה', וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ צֵא, וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי פֹה אָמוּת; וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי. לא וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, וּפְגַע-בּוֹ, וּקְבַרְתּוֹ; וַהֲסִירֹתָ דְּמֵי חִנָּם, אֲשֶׁר […]

התנהגותו של יצחק בשיעור זה ננסה להתמקד בהתנהגותו של יצחק אבינו בפרשת החלפת הברכות, שנראית לא פחות תמוהה מהתנהגותו של יעקב. הדברים מתחילים כבר בהעדפה הראשונית שיצחק מעדיף את עשו על פני יעקב וזה מוזר. נראה שיצחק לא מבין מה קורה בדיוק בביתו, ואין לו את היכולת להבחין בצורה הנכונה. כאשר נולדים הילדים נאמר (כ"ה,כ"ח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: יש כאן חוסר סימטריה בולט: אצל עשו צריך לומר מדוע יצחק אוהב אותו ואילו […]

ישמעאל ומשפחת אברהם פטירת אברהם ושרה הפרשה פותחת בסיפור פטירתה של שרה אמנו, ובסיומה אנו קוראים על פטירת אברהם אבינו. בשתי ההלוויות הללו יש כמה סימני שאלה אודות המשתתפים בהן. כאשר שרה נפטרה נאמר (כ"ג, ב'): וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ: המפרשים מתלבטים מהיכן בא אברהם? איך שלא יהיה, אברהם עשה מאמץ להגיע. על רקע הדבר הזה בולט בהיעדרותו יצחק. מדוע הוא לא נמצא? גם אם הוא נמצא רחוק, הוא היה יכול לבוא כמו אברהם שהגיע. משום מה יצחק לא […]

על תפילה בציבור בדורות האחרונים עובר העולם תהליך של אינדיבידואליות. גם בעולם התורני תופסת עבודת הפרט וחייו מקום מרכזי יותר.על כן חשוב לשוב ולעסוק במושג ה"ציבור" ולחזקו. בגמרא מובא1: תניא, אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א' ח') "לשמוע אל הרנה ואל התפלה", במקום רנה שם תהא תפלה. בית הכנסת הוא מקום רנה, ובמקום זה ראוי להשמיע את התפילה. על כן ראוי לתפילתו של אדם שתהיה בבית הכנסת.דברי הגמרא קשים – מדוע מגדירה […]

על קביעות עתים לתורה בגמרא בברכות1 מובא: ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתורתו2 אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (שמואל ב' ז'): "ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה". הגמרא עוברת מן הכלל אל הפרט. הפסוק שמביאה הגמרא עוסק בכלל – אם יתקיים בעם ישראל "ונטעתיו ושכן תחתיו", ועם ישראל יקבע את מקומו בארץ ישראל – הרי שאויבינו יפלו תחתינו. הדבר תלוי אך ורק בנו, ובהחלטתנו […]

קהלת רבה פרשה ג', ט"ז דבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", רבי ברכיה אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר: מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם, בין דוד ושבע בן בכרי ראויה היתה להיות, אלא אמר הקב"ה: עדיין לא נבנה בית המקדש ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד, אלא יבנה בית המקדש ואחר כך מה דהוי בסופא הוי (רבי אומר אפילו לדבר עבירה יפה בעתו). ר' בנימין בשם רבי לוי אמר: "גם את העולם נתן בלבם" – אהבת עולם נתן בלבם. […]

"דרך גדילתן" – על פעולת המצוות בגמרא (סוכה מ"ה ע"ב) מובא כלל: אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי: כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר (שמות כ"ו) "עצי שטים עמדים". ופירש רש"י: כל המצות – כגון קרשי המשכן, ועמודים, ולולב והדס וערבה.דרך גדילתן – התחתון למטה, והעליון למעלה. הדברים תמוהים. מה משמעות הביטוי "כל המצוות כולן"? מאימתי כמה מצוות בודדות (חפשו אם יש דוגמאות נוספות לאלה שהביא רש"י) נקראות בלשון הגמרא "כל […]

קהלת רבה פרשה ג', ט"ו שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל המשל. דבר אחר, "את הכל עשה יפה בעתו", ר' בון אמר בה תרתי שיטי. ר' בון אמר: היה ראוי אברהם להבראות קודם אדם הראשון, אלא אמר הקב"ה: אם אברא תחלה את אברהם שאם יקלקל אין מי יבוא ויתקן אחריו, אלא הריני בורא אדם ואם יקלקל זה – יבא אברהם אחריו ויתקן. ר' בון אמר חורי: כתיב "האדם הגדול […]

קהלת רבה פרשה ג', י"ד 1 "את הכל עשה יפה בעתו", אמר ר' תנחומא: בעונתו נברא העולם, לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא לשעתו נברא, שנאמר: "את הכל עשה יפה בעתו". אמר ר' אבהו: מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו ואמר: דין הניין לי יתהון לא הניין לי. ר' אלעזר אומר: זה הפתח פתוח עד התהום, שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". פירוש המדרש"אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]

על המוסר החידוש הגדול של תנועת המוסר ושל תורת המוסר בכללה הוא המודעות. על האדם להיות מודע למעשיו ולדרכיו.כך פותח ספר המוסר שבתנ"ך, ספר משלי1: מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. המילה הראשונה שבספר אחר הקדמתו היא: "לדעת"!לכאורה זהו דבר פשוט, וכי מי הוא שאינו מודע למעשיו? אלא שחכמי המוסר חידשו חידוש גדול וחשוב בענין זה. המודעות של האדם למעשיו מובילה לשליטה על המעשים.כך כותב רמח"ל במסילת ישרים, בביאור המידה הראשונה, מידת הזהירות2: הנה ענין […]

קהלת רבה פרשה א' פסוק י"ג, "ונתתי את לבי", א' 2 'הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו'. ר' בון אומר זו שיפוטו של ממון. אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. 'לענות בו', ר' פנחס בשם ר' יוחנן לפי שהוא בענין עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, אין לך קשה […]

קהלת רבה פרשה ג', י"ב שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל ניתן להידרש. "מה יתרון העושה וגו'", אמר שלמה: הואיל ועתים עתים הן לכל, מה מהני אומנה באומנותיה וכשירא בכשרותיה. דבר אחר, "מה יתרון", כל אינש ואינש לא מתרין אלא עם בעלי אומנותיה. אמר ר' יצחק בר' מריון: "וצדיק באמונתו יחיה", (שצדיק באמונתו יחיה) אפילו צדיק חי העולמים מאמונתו הוא חיה, אמר הקב"ה: בתחלה הרגתי בכורי מצרים, שנאמר: "ויהי […]

תורת יחסי הכוחות האם תצליח מדינת ישראל להחזיר את כח ההרתעה של צה"ל?ראש הממשלה והרמטכ"ל אומרים ש"אין פתרון צבאי לטרור", ותפקידו של הצבא הוא להכין את הקרקע למשא ומתן מדיני. אויבינו, להבדיל, חושבים שהפתרון ל"בעיית פלשתין" הוא צבאי.במצב זה, התוצאה נקבעת מראש, על פי "תורת המשחקים" (או בשם הראוי: "תורת הכוחות", שהרי לא במשחקים עסקינן…). מי שמוכן למסור את נפשו באמת והוא מקרין עוצמה ונחישות – גדולים הסיכויים שלא יצטרך לעשות זאת בפועל. מי שמפחד ואינו מוכן למסור את נפשו […]

שיחה במקלט – תדרוך יומי בימים כאלה אנו נזכרים בדבריו של הרב קוק זצ"ל (אורות עמ' י"ג): כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח… ואחר כך כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה. דברים אלה מבוססים על מדרש חז"ל (בראשית רבה פרשה מ"ב, ד'): אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי אברהם […]

קהלת רבה פרשה ג', י"א ר' יהושע דסכנין פתר קרייא בישראל. "עת ללדת ועת למות", אמר הקב"ה: לשעה קלה הייתי אני מילדת לבני, דכתיב: "ומולדותיך ביום הולדת", "ועת למות", דכתיב: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו", "ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה וגו'". "ועת לטעת", שנאמר: "ונטעתים על אדמתם", "ועת לעקור נטוע,, דכתיב: "ויתשם ה' מעל אדמתם". "עת להרוג", דכתיב: "ויהרוג כל מחמדי עין", "ועת לרפוא", דכתיב: "הנני מעלה לה ארוכה ומרפא וגו'". "עת לפרוץ", דכתיב: "ופרצים תצאנה […]

קהלת רבה פרשה ג', ד'2-י' "עת לטעת", בשעת שלום "ועת לעקר נטוע", בשעת מלחמה. "עת להרוג", בשעת מלחמה "ועת לרפוא", בשעת שלום. "עת לפרוץ", בשעת מלחמה "ועת לבנות", בשעת שלום. "עת לבכות", בשעת האבל "ועת לשחוק", אחר האבל. "עת ספוד", בשעת האבל, "ועת רקוד", אחר האבל. "עת להשליך אבנים", בשעה שאשתך טהורה, "ועת כנוס אבנים", בשעה שאשתך טמאה. "עת לחבוק", אם ראית כת של צדיקים עומדים – עמוד וחבק ונשק וגפפם, "ועת לרחוק מחבק", אם ראית כת של רשעים – […]

שותף או לקוח? מפורסם הדבר, שההופעה הראשונה של מילה בתורה – שם יסודה ועניינה.המילה "אני" מופיעה לראשונה בפסוק1: וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע. על דרך הדרוש ניתן לומר: כאשר חל "ואני" – האדם מחפש רק את עצמו ואת תועלתו האישית, הרי שהתוצאה היא: "הנני מביא את המבול". הפעם השניה בה מופיעה מילה זו היא בהמשך פרשת נח2: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת […]

קהלת רבה פרשה ג', ד' 1 דבר אחר, "עת ללדת", מעת ללדת היא "עת למות", משעה שאדם נולד הוא נגזר עליו כמה שנים יחיה. אם זכה – הוא משלים את שנותיו, אם לאו – פוחתין לו מהם, דכתיב: "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה", כך דברי ר' עקיבא, ורבנן אמרין: אם זכה – מוסיפין לו על שנותיו, אם לאו – פוחתין לו משנותיו. אם זכה מוסיפין לו, שנאמר: "הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה". אמר להון: משלו מוסיפין, […]