קטגוריה: גזירה שוה

לכו"ע ילפינו גזירה שוה "רבוע" "רבוע" רק נחלקו מה ילפינן ומהיכן: ר' יהודה אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן מאמצעיתו היה מודד אף כאן מאמצעיתו היה מודד… ור' יוסי כי גמר גזירה שוה בגובהה הוא דגמיר דתניא… רבי יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר להלן רבוע מה להלן גובהו פי שנים כארכו אף כאן פי שנים כארכו. במזבח החיצון נאמר (שמות כ"ז, א'): ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח […]

הגמרא מביאה מחלוקת תנאים על זריקת דם העולה שנאמר בה שתי מתנות שהן ארבע. כתנאי יכול יזרקנו זריקה אחת ת"ל סביב אי סביב יכול יקיפנו כחוט ת"ל וזרקו הא כיצד כמין גמא (ודמה טעון) שתי מתנות שהן ארבע ר' ישמעאל אומר נאמר כאן סביב ונאמר להלן סביב מה להלן פיסוק וארבע מתנות אף כאן פיסוק וארבע מתנות. רבי ישמעאל לומד גזירה שוה "סביב" "סביב". בעולה נאמר (ויקרא א', ה'): והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח […]

זבחים נ"ו (ע"ב) – נ"ז (ע"א): ר' יוסי הגלילי אומר חלבו לא נאמר אלא חלבם דמו לא נאמר אלא דמם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח כנגד היסוד מנא לן א"ר אליעזר אתיא זריקה זריקה מעולה ועולה גופה מנלן דכתיב אל יסוד מזבח העולה למד על עולת חובה שטעונה יסוד. נאמר בבכור (במדבר י"ח, י"ז): אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם […]

שבת (ס"ג ע"ב – ס"ד ע"א): אמר רבא אריג כל שהוא טמא מאו בגד תכשיט כל שהוא טמא מציץ אריג ותכשיט כל שהוא טמא (במדבר לא) מכל כלי מעשה א"ל ההוא מרבנן לרבא ההוא במדין כתיב א"ל גמר כלי כלי מהתם … תלמוד לומר בגד ועור בגד ועור לגזירה שוה נאמר (ויקרא יא) בגד ועור בשרץ ונאמר (במדבר לא) בגד ועור במת מה בגד ועור האמור בשרץ לא טימא אלא טווי ואריג אף בגד ועור האמור במת לא טימא אלא […]

שבת ל"ג ע"א: בעון שבועת שוא ושבועת שקר וחילול השם וחילול שבת חיה רעה רבה ובהמה כלה ובני אדם מתמעטין והדרכים משתוממין שנא' (ויקרא כו) ואם באלה לא תוסרו לי אל תקרי באלה אלא באלה וכתיב (ויקרא כו) והשלחתי בכם את חית השדה וגו' וכתיב בשבועת שקר (ויקרא יט) ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך ובחלול השם כתיב (ויקרא כב) ולא תחללו את שם קדשי ובחלול שבת כתיב (שמות לא) מחלליה מות יומת ויליף חילול חילול משבועת שקר: […]

בשני מקומות לומדים חכמים גזירה שוה "הבאה" "הבאה". האחד במסכת שבת בסוגיית מכשירי מצוה הדוחים את השבת, שם לומדים "הבאה" "הבאה" מהעומר ושתי הלחם. נאמר בעומר (ויקרא כ"ג, י'): והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ונאמר בשתי הלחם (שם, שם י"ז): ממושבתיכם תביאו לחם תנופה. ובמסכת זבחים (דף ק"ו ע"א) למדו העלאה משחיטה בג"ש "הבאה" "הבאה". נאמר בשחוטי חוץ (ויקרא י"ז, ד'): ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'. ונאמר במעלה זבח בחוץ (שם, שם ט'): ואל […]

זבחים נ' (ע"א): דבר הלמד בג"ש מהו שילמד בג"ש אמר רמי בר חמא תניא סלת מרבכת למדנו לרבוכה שבאה סולת חלות מניין ת"ל חלות חלות רקיקין מניין ת"ל מצות מצות אמר ליה רבינא ממאי דמצות מצות מחלות גמר דלמא ממאפה תנור גמר. למסקנה שלמדין בג"ש למד מן הלמד, נשארת הברייתא כצורתה וכך היא שנויה בתורת כהנים. לחמי תודה באים משלשה סוגי לחם: חלות רקיקים ורבוכה, ושלשתן מסולת. אף שסולת כתובה רק ברבוכה שהיא בפסוק הסוג השלישי, מ"מ ילפינן בגזירה שוה. […]

זבחים נ' (ע"א): אלא אמר רבא תניא וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם יכול ישרפנו שלם נאמר כאן ראשו וכרעיו ונאמר להלן ראשו וכרעיו מה להלן ע"י ניתוח אף כאן על ידי ניתוח אי מה להלן בהפשט אף כאן נמי בהפשט תלמוד לומר וקרבו ופרשו מאי תלמודא א"ר פפא כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו ותניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר [ופרש] ונאמר להלן עור ובשר ופרש מה להלן ע"י ניתוח שלא בהפשט אף כאן ע"י ניתוח שלא בהפשט. […]

מהדורה תניינא – למהדורה קמא לחץ כאן בארבעה מקומות בש"ס נדרש הפסוק "ויהיה ערב ויהיה בוקר יום אחד בגזירה שוה: א. שבת י' (ע"א)1: רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה […]

זבחים פ"ג (ע"א): נכנס לכפר. תניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש מה להלן בשלא כיפר אף כאן בשלא כיפר רבי שמעון אומר נאמר כאן לכפר ונאמר להלן ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר מה להלן בשכיפר אף כאן בשכיפר במאי קמיפלגי מ"ס דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מבפנים ומ"ס דנין בהמה מבהמה ואין דנין בהמה מאדם. רבי אליעזר סובר שעצם כניסת […]

מהדורה קמא – למהדורה תניינא לחץ כאן א. שתי דרשות בגזירה שוה לאותו פסוק הפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" נדרש בשני מקומות בגמרא במידת גזירה שוה. האחד במסכת שבת דף י' ע"א: רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי בדינא כולי יומא הוה קא חליש לבייהו תנא להו רב חייא בר רב מדפתי (שמות יח) "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו תורתו מתי נעשית אלא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י זהר פרשת נח דף ע"ג (ובסולם אות ש"ט): ויחל נח איש האדמה ויטע כרם… ר' שמעון אמר רזא דחכמתא איהו הכא בהאי קרא… סחט ענבין למבדק בההוא כרם כיון דמטא להאי וישכר ויתגל ולא הוה ליה חילא למיקם ובגין כך ויתגל גלי פרצה דעלמא דהוה סתים… כגוונא דא בני אהרן דתנינן שתויי יין הוו… דכתיב (ויקרא י') ויקריבו לפני ה' אש זרה כתיב הכא אש זרה וכתיב […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו. זהר משפטים דף צ"ז (ע"א-ע"ב, אות ס"ד בסולם) עה"כ "כמשפט הבנות ייעשה לה" היינו דכתיב "ייעשה למחכה לו" כמה דהאי ברתא אשלימת בהאי עלמא אף הכי קוב"ה אשליה לה עשייה אחרא בעלמא דאתי דכתיב " עין לא ראתה אלוקים זולתך ייעשה למחכה לו" והכא כתיב "ייעשה לה". ובפירוש הסולם: לומד גזירה שוה "ייעשה" "ייעשה" שאף ייעשה שבכאן הוא בחי' עין לא ראתה אלוקים זולתך. גזירה […]

זבחים ס"ה (ע"א): ומלק ממול עורף אתה אומר ממול עורף או אינו אלא מן הצואר ודין הוא נאמר כאן ומלק ונאמר להלן ומלק מה להלן ממול עורף אף כאן ממול עורף אי מה להלן מולק ואינו מבדיל אף כאן מולק ואינו מבדיל ת"ל ומלק והקטיר מה הקטרה הראש לעצמו והגוף לעצמו אף מליקה הראש לעצמו והגוף לעצמו. לשון מיוחדת נאמרה כאן "ודין הוא נאמר כאן ומלק" וכו' לשון שאינה ראויה לכאורה לגזירה שוה. אכן רש"י חולין כ"ב. ד"ה אומר שהלימוד […]

נאמר במשנה לעיל (נ"ה ע"ב): המגדף אינו חייב עד שיפרש השם… אלא מוציאין כל אדם לחוץ שואלין את הגדול שביניהן ואומר לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין. ובגמ' (ס' ע"א): "ולא מאחין" מנלן אמר רבי אבהו אתיא קריעה קריעה כתיב הכא קרועי בגדים וכתיב התם ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים ממשמע שנאמר ויקרעם לשנים איני יודע שהן קרעים ומה תלמוד […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. גמרא ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט: תני רבי ישמעאל ונשא עונו קרבן מנן ליה בית דין ילפין אגדה אגדה מה אגדה שנאמר להלן בית דין אף כאן בית דין. בירושלמי למדו ג"ש "אגדה" "אגדה". כתיב הכא בעדים "אם לא יגיד" וכתיב להלן בב"ד "אשר יגידו לך מן המקום אשר יבחר ה'" מה להלן בב"ד אף כאן בב"ד. נראה שהגדה היינו שיש חיבור המדבר והשומע. "אגדה" לשון אגד והתקשרות […]

זבחים ק"ה (ע"ב): ור"ש האי מחוץ למחנה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא רבי אליעזר אומר נאמר כאן חוץ למחנה ונאמר להלן חוץ למחנה מה להלן חוץ לג' מחנות אף כאן חוץ לג' מחנות. עי' שפת אמת1 שכתב שנחלקו ר"ש ורבנן אם ילפינן בגיזרה שוה "אל מחוץ למחנה" "אל מחוץ למחנה" פר יום הכיפורים מפרה אדומה ופרה אדומה מפר יום הכיפורים. שריפת חטאות הנשרפות מחוץ למחנה נתפרשו על ידי הרב בעולת ראי"ה, בפרשת תרומת הדשן, שהמטרה היא פרסום והפצת הדברים […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. מגילה כ"ג (ע"ב): מנא הני מילי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני רבי חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב התם עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה. וכן […]

זבחים פ"ח (ע"ב): וציץ מכפר על עזות פנים בציץ כתיב "והיה על מצח אהרן" ובעזות פנים כתיב "ומצח אשה זונה היה לך" בספר נעים מגדים בפרשת תצוה כתב שהיה מקובל ענין זה של כפרת הציץ על עזות פנים "ודרך ג"ש ואסמכתא שסמכוה על תיבת מצח והבן". בזהר הקדוש (ח"ב דף רי"ח ע"ב) מבואר שהציץ כיפר ותיקן בפועל את עזות הפנים של אדם בשעה שהוא היה מסתכל בציץ. ההסתכלות גמרה לאדם להתבייש במעשיו ולבו היה נשבר בקרבו והיה נכנע לפני הקב"ה1. […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ט"ו (ע"ב): אצטריך סד"א נילף "כתיבה" "כתיבה" מהתם מה התם אלות אין צואות לא, אף הכא נמי צואות לא, כתב רחמנא "וכתבתם" אפי' צואות. במזוזה ובתפילין כותבין את כל הפרשה ואפילו את המצוה לכתוב ולא רק את המילים "שמע ישראל וגו'" ובפרשת סוטה סובר ר' יהודה שאינו כותב אלא "יתן ה' אותך לאלה ולשבועה" בלא הצוואות. הגמרא אומרת שסד"א לילף "כתיבה" "כתיבה" שנלמד מזוזות מסוטה על […]