קטגוריה: דברים

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – אל תהיו "דתיים"! פרשת "כי תבוא" רומזת על החשיבות של "לחיות עם פרשת השבוע".המילה "היום" חוזרת בפרשה פעמים רבות, בהקשרים רבים שחלקם לא מובנים בקריאה ראשונה.דוגמא לכך: כשאדם מביא ביכורים, הוא עולה עם הפירות לבית המקדש, וכך נאמר בתורה (דברים כ"ו, ג'): וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. עם ישראל חי בארץ ישראל כבר מאות […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שעת טירוף ושעת גאולה בכל שנה אני לומד מחדש את פרשת כי תצא, ובכל שנה הראש שלי מתמקד בסופו של דבר באותו ענין – ביטוי מיוחד המופיע בפרשה שלוש פעמים, ולא מופיע עוד בכל התורה: "בדרך בצאתכם ממצרים".דברים כ"ג, ד'-ז': לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם […]

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים הדבר ה"חם" ביותר שקרה השבוע, שיש לעסוק בו במסגרת "לחיות עם פרשת השבוע", הוא תחילת "זמן אלול". זה הדבר הדרמטי ביותר והמשמעותי ביותר. בסוף השיחה נתייחס מעט לאירועים שעברו עלינו בבין הזמנים. פרשת שופטים פותחת בציווי על העמדת שופטים (דברים ט"ז, י"ז-כ'): שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף […]

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – משהו חדש מתחיל בפרשת השבוע אנו עוברים שינוי – מתחילים ספר חדש. זהו מעבר משמעותי, מארבע חמישיות של התורה, לחומש החמישי. את ספר דברים אמר משה מפי עצמו, וכפי שמסביר הגר"א, שבכל התורה כולה שכינה מדברת מגרונו של משה, וכאן משה מקבל את הנבואה, ומוסר אותה לישראל בלשונו ובסגנונו.השינוי הזה קשור לשינוי נוסף – ההכנות לכניסת ישראל לארץ. משה רבנו נואם את נאום הסיכום שלו, ומכין את עם ישראל לקראת כניסתו לארץ ישראל.שינויים […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תבוא – השמחה שבקביעות ובהתחדשות מילה אחת חוזרת בפרשה פעמים רבות בהקשרים שונים – היום.בפעם הראשונה, מופיעה מילה זו בפרשת ביכורים (דברים כ"ו, א'-ג'): וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם […]

לחיות עם פרשת השבוע – כי תצא – שלום – הדרך הנכונה המילה הראשונה בפרשה – "כי" – מהווה לכאורה מילת קישור פשוטה. אולם חז"ל במדרש מלמדים שגם למילה זו יש משמעות.על הפסוק (ויקרא ז', י"א): "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה'", דורשים חכמים דרשות רבות בשבח השלום, שהוא עניינו של קרבן השלמים. נעמוד על אחת הדרשות הקשורה למילה הפותחת את הפרשה (ויקרא רבה פרשה ט', ט'): חזקיה אמר: גדול שלום, שכל המצות כתיב בהו (שמות כ"ג): "כי תראה", […]

לחיות עם פרשת השבוע – שופטים פרשת שופטים היא פרשת המנהיגות בישראל. הפרשה עוסקת בכל סוגי המנהיגות. ראשיתה בציווי על מינוי הסנהדרין, ובהמשך – פרשת המלך, פרשת הנביא, והכהנים. "לחיות עם פרשת השבוע", פירושו לעסוק במשמעות של המנהיגות. אמנם אין אנו עוסקים במנהיגים אלא בעצמנו, וננסה לראות מהי משמעות הדברים אלינו. המנהיגות בישראל היא ביטוי להופעה שלמה של הכלל. אנו סמוכים ליום הזכרון של הרב קוק זצ"ל (בג' באלול), שלימד אותנו ששיבת עם ישראל לארצו היא שיבה אל מושג הכלל, […]

לחיות עם פרשת השבוע – דברים – לימוד מהמנהרות בעזה הפסוק האחרון בפרשה (דברים ג', כ"א-כ"ב): וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. פסוק נפלא, במיוחד לתקופה שאנו נמצאים בה. דיברנו בשיחות האחרונות על הצורך להודות לה', ולראות את הסייעתא דשמיא שמלוה אותנו. אף כי כל דבר עלה בדמים יקרים של חיילים קדושים […]

לחיות עם פרשת השבוע – נצבים וילך – משהו חדש מתחיל פרשות "נצבים וילך" נקראות יחד ברוב השנים, ויש הרואים בהם פרשה אחת, שלפעמים מחולקת לשנים. צורת הסתכלות זו היא סיבה נוספת להרהר בשמה המיוחד של הפרשה – "נצבים וילך", המאחד שתי מילים שמשמעותן הפוכה. "נצבים" – לשון יציבות ועמידה, "וילך" – לשון הליכה והתקדמות.הצירוף המיוחד הזה מופיע גם בפסוק בפרשה, שיכול להעמידנו על משמעות הענין: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד […]