קטגוריה: במדבר

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – נשים מחבבות את ארץ ישראל המדרש ביחס לבנות צלפחד עוסק גם ביחסן של הנשים לחטא המרגלים (במדבר רבה פרשה כ"א, י'): "ותקרבנה בנות צלפחד", אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים, שכן את מוצא שאמר להן אהרן (שמות ל"ב): "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם", ולא רצו הנשים ומיחו בבעליהן, שנאמר: "ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב וגו'", והנשים לא נשתתפו עמהן במעשה העגל. וכן במרגלים שהוציאו דבה (במדבר י"ד): "וישובו וילינו […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – לא להיות "מתאוננים" פרשת בהעלותך מתייחדת גם במבנה החיצוני שלה. הפרשה מחולקת לשלושה חלקים על ידי אותיות נ' הפוכות, המפרידות את פרשת "ויהי בנסוע הארון" מן הפרשות שלפניה ושלאחריה. החלוקה הזו של הפרשה ניכרת גם בתוכן הדברים. תחילתה של הפרשה – ושל ספר במדבר כולו – מרוממת מאוד. החלוקה לדגלים, ההליכה המסודרת במדבר סביב המשכן, מסע המחנות לקול תקיעת החצוצרות, "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" (במדבר ט', כ').הכל כל כך […]

לחיות עם פרשת השבוע – מסעי – מארץ כנען לארץ ישראל הפרשה עוסקת בארץ ישראל – המסע אל הארץ, המצוה של ירושת הארץ וההתנחלות בארץ, חלוקת הארץ לנחלות וכל מה שקשור בכך.בהקשר לזה יש ביטוי שהתורה מדגישה (במדבר ל"ד, א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. הביטוי "הארץ כנען" קשה, וכבר עמדו על כך המפרשים. הראב"ע כתב: והטעם אל הארץ […]

לחיות עם פרשת השבוע – מטות – הבהלה לזהב נושא אחד מקיף חלק גדול מהפרשה – היחס לממון. ראשיתו בתוצאותיה של מלחמת מדין. נקבע, שהשלל יתחלק שוה בשוה בין תופשי המלחמה ובין שאר העם, וכל קבוצה תיתן מכס לה': תופשי המלחמה אחד מחמש מאות, ושאר העם אחד מחמישים.אולם התורה לא מסתפקת בכך, ומפרטת – כמה היה השלל וכמה כל חצי, וכמה היה המכס לה' מתופשי המלחמה, אחד מחמש מאות.המפרשים מעירים על כך – וכי אנו לא יודעים לעשות את החשבון […]

לחיות עם פרשת השבוע – פינחס – "תהפוכות הנטיות הטבעיות" (אוה"ק ג' עמ' רצ"ז) בפרשת פינחס עם ישראל מתקרב לכניסה לארץ ישראל. נעמוד על שתי נקודות בפרשה בהקשר לכך. א. בתחילת הפרשה מצוה ה' את משה לערוך מפקד של בני ישראל, ולאחר הציווי נאמר (במדבר כ"ו, ג'-ד'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. הביטוי "היוצאים מארץ מצרים" לא מובן בהקשר זה, […]

לחיות עם פרשת השבוע – חוקת – הנצחון כבר כאן! בפרשת חוקת מתחילה ההנהגה של ארץ ישראל.אחת מהפרשיות שבהן מופיע בצורה ברורה המעבר מהנהגת המדבר להנהגת ארץ ישראל היא פרשת "מי מריבה", וכבר עמדנו על הדברים בעבר (לחיות עם פרשת השבוע ח"ב עמ' 238).ביטוי מרכזי נוסף למעבר להנהגת ארץ ישראל הוא המלחמות. בסוף הפרשה אנו פוגשים את המלחמות הראשונות של עם ישראל, נגד שני מלכי האמורי – סיחון ועוג.ההנהגה בתוך עם ישראל צריכה להיות בדיבור ולא במקל. בנועם ולא בחובלים. […]

לחיות עם פרשת השבוע – קרח – על אירופה המתפוררת אחד הביטויים המרכזיים בטיעוניו של קורח הוא הפסוק (במדבר ט"ז, ג'): וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'. לכאורה זו אמירה נכונה. ר' צדוק אומר שהתורה לא כותבת דברים שאין בהם אמת, אפילו מפיהם של חוטאים, ואם דבריו של קורח נכתבו בתורה הרי שיש בהם נקודת אמת.מקובלנו, בעיקר מתורת החסידות, שאכן כל העדה קדושים, לכל יהודי […]

לחיות עם פרשת השבוע – שלח – "תכוונו גבוה – תכוונו לישיבת הסדר" הרבה דרשו את ענייניה של פרשת המרגלים, נעמוד על נקודה אחת. בזוה"ק אמרו (ח"ג שלח, קנ"ח ע"א, בתרגום): "וישלח אותם משה וגו', כולם אנשים", כולם צדיקים היו וראשי ישראל היו, אבל הם נטלו לעצמם עצה רעה. למה נטלו עצה זאת? אלא אמרו: אילו יכנסו ישראל לארץ נעבור מלהיות ראשים, וימנה משה ראשים אחרים, שהרי אנו זכינו במדבר להיות ראשים אבל בארץ לא נזכה, ועל שנטלו עצה רעה […]

לחיות עם פרשת השבוע – בהעלותך – תרגיעו! הגמרא במסכת שבת מתייחסת לפרשת "ויהי בנסוע הארון" המופיעה בפרשתנו (שבת קט"ו ע"ב): תנו רבנן (במדבר י') "ויהי בנסע הארן ויאמר משה", פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן (משלי ט'): "חצבה עמודיה שבעה", אלו שבעה ספרי תורה, כמאן כרבי. מאן תנא […]